בספק אם יהיה המשך מחר, יום עמוווס ביותר !
מקווה שאתם מנצלים את השביתה ....
אתם לא מתארים לעצמכם מה אני מתכננת לכם 😊
בערך שעתיים עברו. דיברנו על הכל. הוא סיפר לי כל כך הרבה על עצמו ...
"אז נדבר... תודה על הכל" חייכתי אליו שהייתי במכונית.
"כן...נדבר" הוא חייך. באתי לפתוח את הדלת.
"אה גל" הוא אמר והסתובבתי. הוא היה כל כך צמוד אליי. הראשים שלנו נצמדו והרגשתי את הנשימות שלו.
"חכי....רגע" הוא גמגם ולחש....
פרק 68-
התרחקתי אחורה.
"מ... לא משנה" הוא אמר ויצאתי מבלי לומר מילה. הלב שלי עדיין דפק. כל כך חזקתי. נבהלתי מעצמי. נכנסתי פנימה הבייתה, ועליתי ישר לחדרי.
התפשטתי ונכנסתי למקלחת. סוף סוף מים חמים בבית, והשמפו עם הריח האהוב עליי.
הסתבנתי בזריזות וחשבתי על דודי, אני חייבת להפסיק עם זה, ועם המשחקים הללו, יש לי את דין ויש לי את התינוק שלי, וזה מספיק לי לכל החיים.
עטפתי את גופי במגבת ויצאתי מהמקלחת, נכנסתי לחדר והפעלתי את החימום. קפאתי מקור. זרקתי על עצמי את הדבר הראשון שראיתי שמחמם והכנתי לעצמי תה עם עוגיות.
הדלקתי את מסך המחשב, הוא היה דלוק עוד מלפניי שלושה ימים, לחצתי על האיסיקיו והתחברתי.
הופיעו לי ישר שלוש הודעות. קודם שיניתי את האוואי
'אם לא להתקרב
אז מה נשאר פה?
אם לא לתת את הכל?
אז מה נשאר לי?
אם לא להיות אוהב,
אם לא להיות שלך,
מה נשאר לי?
חזרתי מאילת, היה כל כך כייף 😊 '
פתחתי את ההודעה מאן ראשונה :
אן אומר/ת:
מממ דיברתי איתה על זה, היא אמרה שהיא צריכה לדבר איתי ואיתך ביחד.
ישר עניתי לה.
גל אומר/ת:
מה? למה דיברת איתה אבל ? אמרנו שנדבר על זה בייננו לפניי! מה אמרת לה? מה היא אמרה לך?
אן אומר/ת:
שום דבר רציני גל , בסה"כ התקשרתי אלייה ושאתי אותה אם היא התנשקה עם מאיה מעבר למסיבה של ארז, והיא ענתה לי "אן אני צריכה לדבר איתך ועם גל ביחד, טוב?" וכתבתי לה שטוב.
גל אומר/ת:
ואיי איזה לחץ! אמרתי לך , זה בטוח נכון!
סגרתי את החלון שיחה של אן. ראיתי שיש לי הודעה גם מגיל. פתחתי אותה.
גיל אומר/ת:
גל ?
גל אומר/ת:
היי
גיל אומר/ת:
מה קורה?
גל אומר/ת:
בסדר מה איתך?
גיל אומר/ת:
גם 😊 איך היה באילת?
גל אומר/ת:
כייף מאוד (:
גיל אומר/ת:
אני שמחה, מה עושה?
גל אומר/ת:
לא משהו מיוחד, ואתה?
גיל אומר/ת:
גם לא .
אני מתגעגע אלייך.
גל אומר/ת:
אהה...
גיל אומר/ת:
אין לך הרבה מה לומר?
גל אומר/ת:
מצטערת =\
גיל אומר/ת:
את לא מתגעגעת אליי? אפילו לא כידיד?
גל אומר/ת:
כידיד כן, אבל אתה יודע שזו לא הבעיה כאן.
גיל אומר/ת:
צודקת, אבל אמרתי לך שהשתנתי ואת לא מאמינה לי, ולא מסוגלת לתת לי הזדמנות שניה.
גל אומר/ת:
שניה?... אולי הזדמנות האלף גיל.
גיל אומר/ת:
מה זה משנה איזה הזדמנות, לכל בן אדם מותר להוכיח את עצמו שוב :] מה את אומרת?...
גל אומר/ת:
שאין לי בעיה להיות ידידה שלך, אבל שוב גיל, רק ידידה שלך.... לא מעבר לזה, בלי לפגוע.
גיל אומר/ת:
בסדר, קבענו :]
גל אומר/ת:
אחלה.
גיל אומר/ת:
אז מה חדש אצלך ואצל דין?
גל אומר/ת:
שום דבר מיוחד, ובחייך?
גיל אומר/ת:
סתם, את יודעת, כרגיל... דיי משעמם האמתי.
גל אומר/ת:
אין אף אחד מעניינת?
גיל אומר/ת:
לא ממש, כאילו סתם מישהי, אבל היא לא מעניינת אותי יותר מידי.
גל אומר/ת:
הבנתוס... בהצלחה :]
גיל אומר/ת:
תודה!!
סגרתי חלון השיחה שלנו ופתחתי את של דין. קראתי את האוואי שלו.
---~~
שיניתי את האוואי שלי,
'גל אני אוהב אותך, היה הכי כייף בעולם באילת :] אין עליינו!'
גל קראה לי את האוואי. עלה לי חיוך על הפנים. התגעגעתי לנסיכה הזו. הנסיכה שלי. היא התחילה להקליד משהו ואז נשלחה הודעה.
גל אומר/ת:
בוב?
דין אומר/ת:
מניינים יפה ?
גל אומר/ת:
ניחמדי :] מה איתך ?
דין אומר/ת:
גם... איך היה בים שמנה?
גל אומר/ת:
כייף, אכלתי שווארמה עם דודי
דין אומר/ת:
נחמד מצידו חחח
גל אומר/ת:
יה, מה עשית?
דין אומר/ת:
סתם ישנתי קצת, התקלחתי והנני כאן.
גל אומר/ת:
איזה כייף מחר חופש!
דין אומר/ת:
נכון, ולכן אנחנו יוצאים היום דובה.
גל אומר/ת:
לאן?
דין אומר/ת:
לטחון משהו ?
גל אומר/ת:
דיי אני אתחיל לחשוד שאתה זה שבהריון!
דין אומר/ת:
חח חס וחלילה, יש רק אחת שמנה במשפחה !
גל אומר/ת:
ואיי דין אתה קולט, נהיה משפחה?
דין אומר/ת:
כן אה... משפחה.
כל כך נבהלתי לרגע. מה משפחה? רגע, משפחה. יש לי משפחה אחת, ויש בה אמא, אבא, אותי ואת אחי. מה פתאום עוד משפחה?.... התבלבל לי כל הסדר במשפחה ותקף אותי פחד. אני אבא, היא אמא... ויש לנו תינוק קטן. אנחנו בונים משפחה. אשכרה משפחה.
לא קלטתי לרגע את המילה הזו, הרגשתי כל כך מאויים על ידי מילה אחת.
גל אומר/ת:
לאן נעלמת?
דין אומר/ת:
סורי, סתם.... מחשבות. בקיצור, אני אוסף אותך ויוצאים יותר מאוחר?
גל אומר/ת:
כן מאמי... רק אנחנו?
דין אומר/ת:
כן
גל אומר/ת:
סבבה דובי.
דין אומר/ת:
לוב יו, עפתי.
וסגרתי את החלון שיחה שלה. הדלקתי סיגריה ויצאתי למרפסת שליד חדרי. התיישבתי בחוץ, בקור. שאפתי את הקור עמוק פנימה, לראות, ועברה בי צמרמורת. חשבתי על הכל כרגע,ולא האמנתי שיהיה לי ילד.
לקחתי שאחטה.
בעוד תשעה חודשים יגמרו לי החיים, אני אצטרך לקחת אחריות על הילד הזה, ואולי אפילו להתחתן עם גל. חיוך עלה על שפתיי. סגרתי את הסיגריה ורצתי לחדר, החלפתי בגדים, לקחתי כסף... ויצאתי לכיוון הקניון הקרוב.
---~~
איך אן גילתה?... אולי גם גל יודעת? בטח זו מאיה, היא זו שסיפרה להן. הן ישנאו אותי עכשיו, לא יהיו לי חברות בחיים.
הייתי כל כך עצבנית, נעלתי נעליים ולקחתי את קופסת הסיגריות שלי,והלכתי בעקבות עצמי. עד שהגעתי לבית של מאיה.
ידעתי שמה שאני הולכת לעשות, כל כך לא אני, אבל הייתי חייבת.
דפקתי על הדלת שלה, היא פתחה אותה.
"היי עמית, חזרת" היא חייכה..
"את לבד בבית?" היא הנהנה בראשה.
"יא בת זונה!!" צעקתי ומשכתי בשערות שלה והיא התחילה לצרוח עליי.
---~~
הרגשתי שדין מרגיש חרא עם ההיריון שלי לרגע. לא הייתי צריכה לדבר על זה, אבל מצד שני, הוא השותף שלי לסודות האלו, להרגשה הזו ולילד הזה ואם אני לא אשתף אותו... אז את מי כן?...
נשכבתי קצת במיטה, עצמתי את עניי, ושקעתי במחשבות....
וואיי מדהיייייםםם,
תמשיכי 😊
QUOTE (שננניני @ 14/10/2007) הכי י פ ה בעולם
!!
QUOTE (גל945 @ 14/10/2007) מושלם :]
אין מילה אחרת טובה יותר
לתאר את הסיפור הזה ואת הכתיבה שלך...
תמשיכי😊