טוב, אז, זה הפרק. קצר אבל נראה לי שמספיק.
שימו לב. בזמן שקראתי את הספר 'משוואה עם נעלם' נתקלתי בחלק הזה (כמובן ששיפצתי וששיניתי חלק) וישר קישרתי אותו לסיפור והרגשתי שאני חייבת שהוא יהיה חלק מהסיפור שלי. אז בכל אופן, אם מישהי רואה את החלק הזה בתחילת הספר ההוא, שתדע שזה לקוח משמה.
פרק 75-
טיפות הגשם הכבדות הכו בכוח בשמשה. המגבים פעלו במלוא העוצמה, אבל הראות הייתה גרועה.
החשכה בחוץ הייתה מוחלטת , פנסי המכונית לא הצליחו להתמודד עם הערפל הכבד והגשם השוטף.
דין חייך בהנאה. האלכוהול לא פגע בערנותו, הוא רק גרם לו להיות נועז יותר.
"אני מכיר את הדרך בעניים עצומות" אמר, והגביר את המהירות. המנוע שאג כשהמכונית הסתערה קדימה, מתעקלת עם הסיבובים החדים של הכביש. התהום מימין לא הטרידה את דין. הוא שלט בעניינים.
הוא סובב את ההגה במיומנות, והצמיגים יללו על שפת התהום. דין לא ידע אם הם עלו על משהו, או שאחד הצמיגים התפוצץ. היו לו רק חלקיקי שנייה להבין שמשהו קרה. הוא סובב את ההגה שמאלה, אבל המכונית לא נענתה. הוא ניסה לבלום, לא מהר מידי- הוא היה מנוסה מידי לבצע בלימה פראית. המכונית האטה, אבל הגלגלים סירבו לציית להגה.
ופתאום, סטתה המכונית בחדות לימין וצללה לתהום. דין ראה את פנסי המכונית מזדקרים וקודחים בשמים הכהים כמו שני זרקוקים , והבין שהם צונחים ומתהפכים. הכל הסתחרר סביבו, עד החבטה האדירה ואחריה השקט המוחלט.
אתר האהבה הישראלי