פרק 4 -
"מעיין .. כמה זמן לא ראינו אותך .. " אמר יוני בקול הסקסי ביותר שאימץ לעצמו והניח את ידו עליי.
"כן יוני , ואני רואה שאתה לא משתנה אה מותק ?" צחקתי .
"למה להשתנות ? טוב לי ככה .. " חייך והוציא מהכיס קופסת סיגריות .
"רוצה ?" שאל מוציא אחת ומגיש אותה אליי, ביחד עם מצית קטנה עם ציור של בחורה מתנוסס עלייה .
"בכייף " חייכתי , אני לא מעשנת בדרך כלל , רק פעם בכמה זמן, שמתחשק ...
"רוצה דנדי ?" שאל את דניאל שישבה על ברכיו של מאור , והתלחששו ביניהם ..
"לא מאמי , לא מעשנת " חייכה , והביטה עליי במבט כועס שראתה את העשן כבר יוצא מפי ..
חייכתי חיוך הכי מתוק שיכלתי , ולקחתי עוד שחטה ..
"אז מה , שמעתי שאת ודור כבר לא ביחד .. " חייך חיוך מנצח .
"לא .. " מלמלתי וכיביתי את הסיגריה על החומה והשלכתי לרצפה .
"מה ? הבנת שאני הבחור בשבילך .. " חייך .
"בטח מאמי .. " צחקתי .. האגו שלו תמיד היה בשמיים , יותר מידי תופס מעצמו .. למרות שככה רוב הבנים כאן .. או יותר נכון אלה שאני מסתובבת איתם .. ערסים , שרובם דיי תופסים מעצמם : )
"אז מה .. בא לך לעשות איזה סיבוב באוטו ? נשאיר אותם לבד .. " חייך והביט על דניאל ומאור, שהיה נדמה שעוד שנייה מישהו יקפוץ על השני .
"בכייף " חייכתי והתרוממתי מהחומה , "כבר באים .. " זרקתי לעברם אך ללא כל תשובה, ונכנסתי להונדה השחורה שחיכתה ממול , הרי שליוני לא יהיה אוטו פוזה ?
"אז מה איתך כרגע ? פנוה ?" חייך יוני והניח ידו על המשענת שלי, מנסה להתקרב ..
"לא יוני, זה לא ילך " חייכתי מנסה לרכך את דברי .
"ומדוע זה?" שאל בפרצוף עצוב .
"כי בנתיים לא מתאים לי מאמי, רק יצאתי מקשר .. תן קצת חופש " עניתי .
"וואלה צודקת , טוב אז מה .. איך האוטו ? ניקיתי אותו .. " חייך בוחן כל פינה במכונית .. ממש האהבה שלו ..
"סחטיין עלייך אח שלי , החברה שלך תהיה מוזנחת אם נחשיב אותה לביביי שלך .. " צחקתי.
"הביביי שלי ? זה החיים שלי זה .. " צחק גם הוא .
ממש חולה ..
-
"וואלה לא מתאים לי .. " צעקתי והתרוממתי מהכיסא בעצבים .. שונאת שהמורה הזאת נטפלת תמיד אליי .
"לא מתאים אז תעופי מהכיתה .. " צרחה עליי בחזרה.
"אל תצעקי עליי ! " עניתי.
"מעיין , תעופי מהכיתה " צרחה בשנית , "ומצידי את יכולה גם לעוף הבייתה, כי לשיעורים שלי את לא חוזרת עד שתהיה לי שיחה עם ההורים שלך .. " הוסיפה בעצבים .
"אין בעייה , ההורים שלי בכייף יבואו לדבר איתך .. יש לי המון מה לספר להם .. " עניתי והתקדמתי לעבר הדלת .
"מעיין .. " צרחה .
"מה ? מה ?" צעקתי .
"תרגעי בבקשה .. " ניסתה לרכך את המצב , פתאום כנראה נבהלה מהמשפט שלי .. הרי היא תמיד נטפלת אליי, זה לא חדש ..
"לא בא לי , יאללה להתראות " אמרתי בפרצוף מזלזל וטרקתי אחריי את הדלת .
יצאתי מהבניין בעצבים , כל כך לא היה לי כוח לבצפר המחורבן הזה יותר , פשוט נשבר לי ..
התקדמתי לעבר המחששה, תמיד היו שם ילדים שהבריזו , או סתם גם אותם העיפו מהכיתה ..
התיישבתי על החומה , ליד דימה , ילד רוסי מהשכבה שלי ..
"יש לך סיגריה ?" שאלתי והתיישבתי גם אני.
"כן מאמי , קחי .. " אמר מושיט לי .
"תודה " חייכתי , והוצאתי את המצית מהתיק , שתמיד הייתה שם למקרה הצורך .
"מה ? מעיין עמר מעשנת ?" שמעתי קול מוכר מאחוריי .
"מה ? דרור שוב לא בכיתה ?" צחקתי והבטתי בילד החתיך שהתיישב לידי .. שכבה מעליי, עיניים כחולות ממש בצבע הים , שיער חום בהיר פרוע, כובע , עגיל בגבה , ושרשרת זהב מתנוססת על צווארו , וואלה בדיוק הטעם שלי ..
"אין לי כוח יותר, חושבים יש לי עצבים לשבת שעה שלמה בלי לזוז .. בלי משהו לעשן אי אפשר .. " צחק .
"וואלה צודק " צחקתי גם אני .
"אז מה מעיינצו'ק , ממתי את מעשנת מותק ?" התעניין והדליק גם הוא סיגריה .
"מידי פעם אתה יודע .. " עניתי .
"וואלה הכי טוב, בלי להתמכר .. " אמר מוציא עשן מפיו, עלק בלי להתמכר..
"כה .. " עניתי והשלכתי את הסיגריה הגמורה לרצפה , ומוציאה אחת נוספת מהקופסא של דרור שעמדה לצידי .
"עוד אחת ?" שאל המום .
"לאחר כך , למקרה שגם בשיעור הבא יוציאו אותי .. " צחקתי .
"בכייף נשמה , אני אהיה כאן .. " חייך .
בשעה השנייה גם הייתה לי עם אותה מורה, ואחרי זה ספרות , אז החלטתי לעשות פשוט גשר קטן , וללכת הביתה .
קפצתי מהשער האחורי , ובצעדים מהירים התקדמתי מעבר לחצר בית הספר, שאני לא יתקע בטעות בסגן או המנהלת , אין לי כוח לחפירות ..
"מעיין .. " שמעתי לפתע קול ממש מאחוריי שהקפיץ את כולי ...
תגיבו 😊





