תוווווווווודה [=
פרק 7 -
"אז התנשקתם??" שאלה דניאל בשוק.
"כן ... " אמרתי מסמיקה.
"ואיך הוא?" שאלה.
"ממש חמוד, אחרי זה כמובן שקורל כבר נעלמה עם שחר, אז הוא ליווה אותי הבייתה ..." סיפרתי לה.
"פפפש יפה לכם , אבל מעיין .." אמרה לפתע ושתקה.
"מה?" שאלתי לא מבינה.
"תיזהרי לעשות שטויות .." אמרה.
"איזה שטויות?" שאלתי.
"נו את יודעת שהוא לא הילד הכי תמים בעולם, שלא תיגררי אחריו למקומות שלא צריך .." אמרה.
"אל תדאגי .." עניתי , " יאללה אני יזוז להתקלח ולישון , נראה אותך מחר בבצפר .." אמרתי וסגרתי את השיחה, וראיתי שמחכה לי הודעה במחשב..
דור רובין: מה קורה מאמי?
מעייני: הכל טוב מה איתך מותק?
דור רובין: וואלה הכל מצויין , שומעת רציתי לדבר איתך ..
מעייני: דבר ...
דור רובין: זה בקשר לסתיו ...
מעייני: מה איתו?!
דור רובין: לא יודע מה יש בינכם , אבל באמת שאני מכיר תבחור, והוא לא הבן אדם שהייתי מציע לך להסתובב איתו..
מעייני: דור עם כל הכבוד, אני יודעת איך לנהל את החיים שלי, אני לא צריכה שום עזרה..
דור רובין: אני יודע שלא, אני יודע שאת גם מסתדרת מצויין בלעדיי , ובלעדיי אף אחד, אבל את יודעת מה יש לו בראש, סתם שטויות , שלא תסתבכי...
מעייני: אל תדאג מותק, אני יודעת לשמור על עצמי..
דור רובין: אני מקווה
מעייני: תודה בכל זאת, יאללה לילה טוב מאמי
דור רובין: לילה טוב מותק
'מה כזה אכפת לו פתאום..שהוא התנשק עם שרית אתמול אצל עומר לא היה נראה שהזיז לו אם הייתי שם או לא ..
וחוץ מזה, כמה שלסתיו יש שטויות בראש לפעמים, זה לא עניין שלו , והוא לא צריך להתערב' ,
חשבתי לעצמי ונכנסתי לחדר האמבטיה...
"אז מה בא לך לעשות משהו היום?" שאלה קורל מהצד השני של הטלפון.
"לא יודעת, אולי אני נפגשת עם סתיו.." עניתי.
"סתיו אהה.. ראיתי תמבטים שהלכו בינכם בבצפר" צחקה.
צחקקתי לעצמי , אני מתה על כל ההתחלות האלה והקטעים האלו , זה הכי כייף ..
"אז מה ? זה נראה לך רציני יהיה?" שאלה.
"לא יודעת, אצלי שום דבר לא בטוח את יודעת .." עניתי.
"כן מה שנכון נכון .." צחקה , "טוב אז בואי נישב קצת במרכז נו ואם תיפגשו אז תלכי משם ישר.." אמרה.
"טוב יודעת מה סבבה, למה מה קרה שאני ישב בבית ויחכה?" עניתי.
"זאת מעיין שאני אוהבת, יאללה אז שעה את שם .. אני ידבר עם הבנים גם " אמרה.
"טוב מאמי" עניתי וסגרתי את השיחה.
ישבתי קצת עם קורל טל וכמה בנים מהשכבה, אך עדיין חיכיתי לטלפון מסתיו , שמשום מה, לא הגיע ...
"מה יש לך?" שאל עצבני.
"כלום סתיו, אני הייתי עסוקה עכשיו, למה קראת לי למטה?" עניתי בשיא האדישות.
"כי את עצבנית אני יודע, אני מכיר אותך" אמר.
"לא אתה לא מכיר אותי כנראה" אמרתי.
"למה?" שאל.
"כי אם היית מכיר אותי לא היית קובע איתי משהו ונעלם .." עניתי, הכי דוגרי בעולם ..
"מצטער .. הייתי בעבודה ואז דוד שלי כבר בא לשם אז הלכתי איתו .." אמר.
'הלך איתו'... עלק, לא מתבייש עוד להגיד שהוא שכח ממני...
"אבל.. יש לי משהו בשבילך.." אמר ושלח ידו לעבר המושב האחורי של המכונית, מגשש שם בין כל הדברים.
"בקשה.." חייך והושיט לי ורד אדום ארוך עטוף בנייר שקוף וסרט קטן.
"לכבוד מה זה?" שאלתי בחיוך קטן ..
"לכבוד זה שזכרתי אותך וחשבתי עלייך כל הזמן, גם שדוד שלי משך אותי איתו.. אני מצטער" חייך אליי את החיוך הכי יפה שלו..
"תודה.." חייכתי , "אבל שלא תחשוב שכל פעם ורד יציל את המצב" צחקתי.
"אווי אני מת שאת צוחקת ככה" חייך ונשק לשפתיי , מרכך כל עצבנות שהייתה לי בגוף לפני מספר דקות .
תגיבו 😊





