תודה על המחמאות בנות ;]
המשך יהיה יותר מאוחר שעדידי תבוא היא שמה תהמשך הבא
ורק שתדעו שזה באמת אמיתי לא סתם כתבנו
אושרית פה להעיד שזה אמיתי
אניייייייייייייי פה =]
ואני שמה לכן המשך =]
תודה על המחמאות, וואו לא חשבתי שזה יצליח כל כך.. 😁
בגלל שאני והוא גרים אחד ליד השניה אנחנו בדרך כלל חוזרים הבייתה ביחד אם אנחנו מסיימים באותה שעה
ראיתי שהוא הולך הבייתה
אני-"רן חכה!"
הוא הסתובב
רן-"מה?"
אני-"השתחררת?"
רן-"כה, את באה הבייתה?"
אני-"בוא.."
ועכשיו, המשימה הקשה, איך להביא לו את זה..
רן-"אז מההה.."
אני-"אז מה? חחח.."
רן-"משהו חדש?"
אני-"כה, אני צריכה ללמוד למגן!"
רן-"את באה ללמוד היום?"
אני-"אני חייבת"
רן-"סבבה, אני יודיע לך מתי"
אני-"תשמע יש לי משהו להביא לך.."
רן-"מה?"
והוצאתי את המכתב מהכיס
רן-"מזה?"
הוא לקח את המכתב מהיד שלי, פתח אותו.. דפק חיוך והסתכל עליי
רן-"אז מההה.."
אני-"חחח.. מה אתה מחייך תקרא!"
רן-"אני יקרא, בבית.."
הגענו לבית שלי ונפרדנו שם.. לפני שעליתי הסתובבתי וראיתי שהוא הולך וקורא את המכתב
חייכתי, לפחות הוא קרא
עליתי הבייתה הדלקתי את המחשב, הייתי על און ליין באיסי ובמסנג'ר
אף אחד עוד לא חזר הבייתה אז הלכתי לראות טלוויזיה עד שקיבלתי הודעה
הלכתי למחשב וראיתי שזאת חן
חנצ'וק שלי:
הבאת לו?
עדידוש:
כן..
חנצ'וק שלי:
נו ו.. מה הוא אמר?
עדידוש:
הוא לא רצה לקרוא לידי
חנצ'וק שלי:
אבל את בטוחה שהוא קרא?
עדידוש:
כן.. ראיתי אותו הולך וקורא ;]
חנצ'וק שלי:
באמתת?! יאא מעניין מה הוא חושב
עדידוש:
אל תדאגי, אני ידבר איתו היום
חנצ'וק שלי:
את מוציאה ממנו!
עדידוש:
אני ישתדל..
המשכנו לדבר קצת עד שרן שלח לי הודעה
רנצ'וק:
עדי מתי את באה?
עדידוש:
מתי אתה רוצה?
רנצ'וק:
מצידי עכשיו..
עדידוש:
סבבה אני כבר יוצאת..
אמרתי לחן שאני הולכת התארגנתי ויצאתי
הגעתי אליו ונכסנתי אליו לחדר.
אני-"אז מהההה..."
רן-"מה את מחייכת מה?"
אני-"תגיד לי!"
רן-"כיאילו שלא קראת את זה.."
אני-"מה? לא.." שיקרתי
רן-"אז קחי.."
הוא לקח את הארנק שלו והוציא מתוכו את חתיכת הנייר
פתחתי אותה ועשיתי את עצמי קוראת, רק עברתי על הכתוב
אני-"בואנה איך הבנת את הכתב?"
רן-"קשה אבל מבינים.. חח.."
אני-"אחח אחח, זאתי והכתב שלה אני אומרת לך"
רן-"טוב תסיימי לקרוא!"
אני-"אני קוראת אני קוראת!"
סיימתי לקרוא והסתכלתי עליו
אני-"נו ומה עכשיו?"
רן-"אז זהו שאני לא יודע.. טוב בואי נלמד קודם!"
אני-"ואחרי זה שיחה!"
רן-"אחרי זה שיחה אל תדאגי.."
העובדה שהוא הוציא את המכתב מהארנק כבר הראתה לי שאפשר להגיד לחן להרגע
שלחתי לה SMS שתהייה רגועה ואני ורן התחלנו ללמוד..
מדהיםםםםם
רן נשמע קצת דפוק , אבל חפיף(:
חחחחחח
לא יפה :$
המשךך
ואאאאאאאאי איךךךך אהבתיייייייי
תמשככו ;]
בננות תודה =]
שחן תבוא היא תשים המשך.. =]
מדהים,
אהבתי את הרעיון..
מחכה להמשך,
אוהבת 3>
רבע שעה ויהיה לכם המשך;]
מואה
בבוקר שהלכתי לבית הספר רציתי להביא לו אבל השתפנתי כמו תמיד
הכנסתי לעדי את זה ליד וביקשתי ממנה "בבקשה תביא לו ואיך שהוא קורא את זה את מתקשרת אלי"
"אוקי" סיכמה איתי וכל אחת הלכה לדרכה .
נכנסתי הביתה וישר רצתי למחשב עדי אמרה שהוא קרא את זה
ושהיא הולכת אליו לא הייתי רגועה שניה התהלכתי בחדר מצד לצד
חושבת על מה שהוא יגיב על איך הוא עכשיו על מה הוא חושב
והכל חשבתי בכיוון ההפוך שזה לא הולך להיות טוב אחרי כמה דקות
נשלחה לי הודעה ראיתי שזה מעדי פתחתי את ההודעה בלחץ והלב לא הפסיק לדפוק
"הוא קרא יהיה טוב!"
ההודעה עוד יותר הלחיצה אותי מה יהיה טוב עכשיו ? שלחתי לה בחזרה
"מה הוא אמר?"
"אני לא יכולה לדבר אני ידבר איתך שאני יהיה בבית" שלחה אחרי דקה
אני בנתיים בבית מתחרפנת מדברת באיסיקיו עם אושרית שמנסה להרגיע ולא הולך
אחרי שעה שעתיים שעדי לא חזרה הביתה השתגעתי מה היא לא חושבת שאני מחכה?
חשבתי..! התקשרתי אליה
אני-"נו תחזרי הביתה כבר מתי את חוזרת?"
עדי-"נו עוד מעט אמא אנחנו לומדים שאני יגיע הביתה אני התקשר אלייך"
אני-"אווח טוב ביי מהר כן?"
עדי-"טוב טוב "
ניתקנו תשיחה אין היא ילדה פשוט חכמה שאמרה כאילו אני אמא שלה.
המשכתי לחכות כמה זמן עד שעדי התקשרה אלי בחזרה הלב שלי פעם
ועניתי לאט לאט
אני-"כן עדי"
עדי-"קרציה אחת מה כל שניה את מתקשרת התחלתי להמציא לו איפה אמא שלי שאני צריכה להודיע לה
מתי אני בבית"
אני-"נו אבל מה אני יעשה עשית לי התקף לב "
עדי-"קיצר הוא אמר שהוא צריך לחשוב"
אני-"כמה זמן לחשוב?"
עדי-"שבוע "
אני-"ממה אבל זה הרבה מאוד זמן"
עדי-"תני לו לחשוב על זה טוב ויהיה טוב מבטיחה לך"
אני-"אוח אני מקווה תודה עדי "
שבוע חיכיתי שבוע של מחשבות של לחץ ,לפחות היינו כל היום מתכוננים לבגרויות אז
לראות אותו לא ראיתי וגם אם ראיתי אותו מרחוק התחבאתי הרגשתי כל כך פדיחה
חירפנתי את עדי כל הזמן שתנסה להוציא ממנו דברים והיא רק אמרה יהיה טוב מבטיחה לך
הצקתי לאושרית שאני בטוחה שהוא לא יסכים
הרגשתי בלב שלי שהוא יגיד לי לא זה היה כ"כ ברור פשוט
כי אם הוא היה רוצה הוא היה אומר מההתחלה כן וזהו לא משחק משחקים
אם הוא היה רוצה הוא היה מנסה לדבר איתי השבוע והוא לא ...
היו 1001 סיבות ללמה לא.
אז הגיע יום ל'ג בעומר אני לא הלכתי לבית הספר עדי באה אלי
"תקשיבי אני הולכת לקחת את אושרית ואנחנו באות" אמרה בטעות
אני-"מה?"
עדי-" שיט זה אמור להיות הפתעה אבל ,
כן בישביל היום הולדת שיש לך עוד יומיים היא באה לעשות פה ל'ג בעומר והיא ישנה אצלך"
אני-"מה באמת? יאו אני צריכה להודיע לאמא שלי"
עדי-"הכל מסודר;] "
עדי הלכה וחזרה עם אושרית אחרי שעה ומשהו ישבנו שלושתינו העברנו את הזמן
עדי הייתה צריכה ללכת לעשות עם רן משמרת על המקום שאנחנו עושים ורק אני ואשרית נשארנו.
אי,
זה יותר מדהים כזה אמיתי..:]
מחכה להמשך.. 😊
אתר האהבה הישראלי