פרק מדהים!
המשך😊
שתיהיה לך שנה מדהימה,
מלאת שמחה,אושר,בריאות,הצלחה,אהבה..😊
חג שמח,מתוק כדבש😊
כ"כ יפפפה =]
המשך קטנה שלללייי..
מדהים !!!
אהבתי את הכתיבה שלך .
תמשיכי[:
חג שמח !
מקסייים
איך היה באולטרסאונד?
אני הייתי בסיטי הול :]
היה אלוווף באולטראסאונד (:
תודה על התגובות יפוות שלי..
המשך מאוחר יותר ..
3>
פרק ככזזה יפה 😊
שנננה טוווובה בובה !
מדהים , כמובן ...
אבל לא הבנתי , זה אותו דבר כמו הסיפור הקודם
רק עם שינויים ?
כי כל הזמן הסיפור ההוא היה לי בראש , מה שהתפתח בסוף והכול
QUOTE (ילדהמשומשו @ 14/09/2007) מדהים , כמובן ...
אבל לא הבנתי , זה אותו דבר כמו הסיפור הקודם
רק עם שינויים ?
כי כל הזמן הסיפור ההוא היה לי בראש , מה שהתפתח בסוף והכול
זה הסיפור "החיים האמיתיים", שנכתב לפני קרוב לשנתיים,
רק שעכשיו דניאל החליטה שהיא משפצרת אותו,
אז היא העתיקה כל פרק ופרק, ועובדת עליהם מחדש.
ומה שאת קוראת פה זה בעצם התוצר המוגמר.
אין, אין על דניאל 🙄
עווווד תגובות,
המשך אחרי בית ספר...
יום דבבש 3>
מהפרק הקודם :
"אני אוהבת אותו" לחשתי אליה.. "עכשיו אני יודעת שאני אוהבת אותו.." סיכמתי את השיחה שלנו, מתרפקת על מגע ידיה של שיקי בשיערי..
פרק 3 -
הבוקר התחיל כרגיל..
קמה, שוטפת פנים, מתלבשת, מתארגנת, ויוצאת מהבית.
בדרך להסעה פגשתי בעומרי,
"היי דקלה.. בוקר טוב.." חייך אליי וחשף טור שיניים לבנות מבריקות..
"בוקר אור מאמי.. מה קורה?" החיוך שלו הדביק אותי וחייכתי חזרה..
"עכשיו כשאני רואה את החיוך הזה הכל מעולה אצלי.."
"חמוד..." עניתי..
"את יודעת שמחר יש מסיבה אצלי בבית?? מ-9 עד השעות הקטנות של הלילה..." עומרי חייך חיוך ערמומי..
"כן אני יודעת.. ולכבוד מה החיוך..?" שאלתי חושדת..
"הולך להיות סוער מחר..." זרק אליי עומרי, נושק לי נשיקה חטופה בפה ובורח לפני שהספקתי להגיב..
"כן מה שאת שומעת" הצמדתי את הטלפון אל כתפי, מדפדפת בעיתון שהיה מונח על ירכיי
"מה? רציני הוא נישק אותך בפה?? פשוט אידיוט..." היא צעקה אל תוך השפורפרת
"ספרי לי על זה.. הוא עוד ישלם על זה..." אמרתי
"את באה מחר למסיבה שלו נכון??" שאלה אותי אור, חברתי
"בטח... הוא אמר שהולך להיות "סוער"..." צחקתי צחוק מתגלגל לתוך הטלפון,
שהדביק גם את אור..
"מופרעת.. זה מה שהוא אמר?" שאלה אור עדיין מגלה שרידי צחוק..
"כן. מעניין מה הוא מתכנן לעשות.." חשבתי בראשי על המסיבה של עומרי שנה שעברה..
לא משהו רציני.. סתם כל החברה, פיצוחים, בירות לפוזאיסטים, צחוקים, לא משהו מיוחד...
"אני לא בדיוק יודעת מה הוא מתכוון לעשות.. אבל אני יודעת שהוא הזמין רק חברה מצומצמים.." אור הנמיכה את קולה, כאילו מדובר באיזה סוד מדינה..
"באמת?" נדבקתי מאור והנמכתי את קולי "את מי הוא הזמין?" סגרתי במהירות את העיתון
"אותי, אותך, את שיקי ומור ומהבנים את אסף, עידו ודן.." סיכמה אור את כל המשתתפים ופלטה אנחה לאוויר.. "לא יודעת מה הוא מתכוון לעשות.. אבל כנראה שהולך להיות שמח..."
"מסכימה איתך אחותי..." סגרתי את השיחה
הגיע יום שישי ואיתו גם מועד המסיבה..
בבית הספר הכל הלך כרגיל, משעמם..
שעתיים היסטוריה על הבוקר.. ואחר כך שעה לשון ושעה ספרות..
בשיעור היסטוריה אני יושבת רק שני שולחנות משיקי, המורה, כרגיל, הפרידה בינינו..
אני ושיקי התכתבנו כל שיעור היסטוריה דרך המחברת שלי,
עד שלפתע שמעתי לחישה מאחורי ולאחר מכן הרגשתי דפיקה על הגב,
"פסס... דקלה.." הסתובבתי ולקחתי מאדווה את הפתק :
"לדקלה,
צאי רגע החוצה אני צריך דיבור איתך,
עומרי."
הסתכלתי אל עומרי ועיניו כאילו התחמקו מעיניי,
קמתי מהכיסא,
"המורה? אני יכולה בבקשה לצאת לשירותים?" גייסתי את כל החמידות שלי ושאלתי את המורה פנינה להיסטוריה..
"כן, שזה יהיה זריז.." היא שוב הסתובבה אל הלוח ואני קמתי ויצאתי מהכיתה,
חיכיתי בערך דקה עד שעומרי יצא..
ברגע שהוא יצא הוא משך אותי אל מאחורי הקיר שמפריד בין הכיתות לבין השירותים..
"עומרי..." הספקתי להגיד תוך כדי זה שהוא מחזיק אותי ביד..
"יפה שלי..." הוא לחש אליי והצמיד אותי אל הקיר..
ביני לבין עומרי תמיד היה מעין מתח מיני, תמיד כולם צחקו ואמרו שעוד נתחתן..
אבל אני,
הייתי מאוהבת במישהו אחר,
שהוא במקרה החבר הכי טוב שלו.
"כן עומרי??" אמרתי מסיטה את ראשי הצידה
"את באה היום בערב.. כן?" אמר בעודו מסיט קבוצת שיער מפניי ועובר את צדי גופי, מלטף..
"כן.. ברור שכן.. מה אתה עושה עומרי?" שאלתי בחיוך מרושע ונשכתי את שפתיי..
"אני? לא עושה כלום..עדיין..." אמר בעודו מלטף את כתפיי, מתקרב אל צווארי לנשק..
"מה קרה חומד? קמת חרמן היום..?" ברחתי משפתיו נצמדת כמה שאפשר אל הקיר..
"עלייך.." הוא חייך והפסיק לרגע ללטף..
"טוב עומריקוש, אני לא יודעת מה איתך אבל אני מעדיפה את פנינה.." חייכתי חיוך מתנצל והלכתי שומעת אותו קורא אחריי,
"אל תשכחי!! היום ב-9.."
הסתובבתי, מעיפה עוד מבט בגבר הגבוה והשזוף שניצב כמה מטרים ממני, מביטה בו מחייך אליי..
מחייכת אליו חזרה נכנסת לכיתה,וסוגרת את הדלת..
"זה היה זריז גברת דקלה?" שמעתי את קולה הצורם של פנינה..
"מצטערת..."
"אוקיי, שבי במקומך.."
בלי הרבה דיבורים נוספים ישבתי במקום וכעת רק שמתי לב שהוא לא הגיע היום..
איפה הוא יכול להיות? ולמה הוא לא בא היום? אולי הוא חולה?
חשבתי לעצמי בדרך למקום,
בכלל לא שמה לב ששיקי מנסה למשוך את תשומת ליבי אליה..
עומרי נכנס אל הכיתה, עשה סיבוב ועבר דרך המקום שלי רק כדי ללטף אותי בשיער..
חייכתי אליו ושאלתי אותו, מניעה רק את שפתיי "מ-ה-?"
והוא בתמורה שלח אליי נשיקה באוויר שגררה מיד מכתב תגובה משיקי, שראתה הכל..
"דקלה? מה קורה? ספרי לי הכל ובפרטי פרטים"
הסתכלתי עליה ותהיתי.. בקשר למה לספר? בקשר לעידו?
שלחתי מכתב חזרה..
"מה? שיקי בקשר למה לספר?"
שיקי קראה את המכתב, צחקה שנייה והחזירה אותו אליי..
"עם עומרי סוף סוף אמרת 'כן' לחתיך הזה?"
סובבתי את פניי להסתכל על עומריי,
כן.. הוא לא רע
גבוה, פנים יפות, עיניים גדולות בצבע דבש, שיער ארוך,גוף,ממ ,לא רע -
אבל בהשוואה לעידו הכל מתגמד..
חייכתי חיוך מטופש לעצמי בזמן שחשבתי על עידו,
אך מיד הבנתי שאני סתם חולמת, כי עם עידו אין מצב וחזרתי למכתב של שיקי..
"לא הסכמתי לו שיקי!! ואני לא יודעת מה נסגר עם הבן אדם הזה.."
שיקי התבוננה במכתב ושלחה אליי מבט שואל, כתבה במהירות והחזירה אליי את המכתב..
"אוקיי.. היום ב1, צפי לטלפון.. לאב יו.."
תגובות ... 😁
לילה טוב 3>
אתר האהבה הישראלי