מ-ו-ש-ל-ם!
פרק אחד היפים המשךך..
אהה מדהים מדהים מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!
D:
3> U
קראתי
וסבבה מקווה שמתישהו תיישמי תעצות שלי כי בסה"כ זה לרק לטובתך..
פרק יפה המשך...
QUOTE (י-ע-ל @ 04/09/2007) קראתי
וסבבה מקווה שמתישהו תיישמי תעצות שלי כי בסה"כ זה לרק לטובתך..
פרק יפה המשך...
את כתבת סיפורים מתישהו? (בפורומים)
ובננות יפות שלי תודהה על התגובות!
עוד כמה דקות אני מעלה פרק 6 🙄
QUOTE (דאפסיי @ 04/09/2007)
QUOTE (י-ע-ל @ 04/09/2007) קראתי
וסבבה מקווה שמתישהו תיישמי תעצות שלי כי בסה"כ זה לרק לטובתך..
פרק יפה המשך...
את כתבת סיפורים מתישהו? (בפורומים)
בטח..תחפשי מאמי...אבל כמוני כמוך כותבת להנאתי
עם הזמן משתפרת..
הנה דוגמא לסיפור שלי
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=72407
"לא דיברתי, פתחתי את השקית ראיתי בה קופסא של תכשיטים, קטנה כזאת בשביל מתנות. פתחתי אותה וראיתי את השרשרת של אימא שלי כמו חדשה, הוא באמת תיקן אותה. שמחתי מאוד.
אבל לא ידעתי מה להגיד, או שלקחת מטטה ולהעיף אותו מהבית על זה שהוא דחף את האף שלו לעניין לא שלו.
ואפשרות שנייה, להדביק לו נשיקה וחיבוק ענקי."
פרק 6
אושרי: את לא רוצה לשים את השרשרת?
הוא קטע את מחשובתיי.
- אממ כן.. עניתי בהיסוס.
אושרי: את רוצה שאני יעזור לך ללבוש אותה?
הנהנתי כהסכמה, אני לא יכולה להעיף אותו. אחרי שהוא עזר לי כל כך הרבה פעמים,
לא היה לי לב לעשות את זה
הוא התקרב אליי, הוציא את השרשרת מהקופסא, נעמד מאחוריי
הזיז את השער שלי לצד, הרגשתי את הנשימות שלו על העורף שלי
"זהו" אמר אושרי כעבור מספר דקות, בהם ניסה לסגור את הסוגר של השרשרת.
ליטפתי את השרשרת כלא מאמינה שהיא סוף סוף על הצוואר שלי, הייתי מאושרת.
- תודה. הסתובבתי אליו, וחיבקתי אותו. הוא שם את הידיים שלו על המותניים שלי, והביט בי.
מיד התנתקתי מהמבט שלו.
- אז איך הגעת לכאן, מאיפה ידעת איפה אני גרה?
אושרי: ציפור קטנה לחשה לי
- מצחיק. אני יודעת שזה הרכלן הזה (המוכר)
אושרי: אז למה את שואלת? 😂
- סתם לבדוק אותך 😛
אושרי: אפשר שאלה?
- כן.
אושרי: את לא תתעצבני?
איך אפשר להתעצבן על מלאך כמוך. חשבתי בליבי 😮
- אתה יכול לשאול.
אושרי: עם מי דיברת אז, מה ראית שגרם לך להיות כ"כ סוערת בים באותו לילה וגם היום?
שתקתי.
מה אני יגיד לו!
לעזעזאל
"תישמע אושרי אני רואה את אימא שלי אבל אני לא באמת רואה אותה זאת הרוח שלה, שאני רק מדמיינת.. אה והיא ביקשה שאני יבוא איתה" מה הוא יחשוב עלי!! שאני מטורללת על כל הראש
- אהמ.....
לא ידעתי אם אני צריכה לספר לו. אבל הוא ראה אותי במצבים כאלה ש... שהוא צריך לדעת למה הייתי בסרט הזה. אחרת הוא יחשוב שאני באמת השתגעתי.
"טוב אני רואה שאת לא ממש רוצה לספר לי" אמר אושרי וקטע את מחשובתיי
- אני כן.. טוב אז ככה.. בוא נישב, התיישבנו על הספה ובדרך לקחתי בקבוק מים וכוסות. מזגתי לנו לשתות. ולאחר מכן התחלתי לספר לו את כל הסיפור...
אושרי: וואו.
- מה?
אושרי: חוץ מיזה שזה כמו טלנובלה, שום דבר. ועשה פרצוף רציני
- כן.. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מבינה מה פשר הדבר הזה? מה קורה כאן.
אושרי: את צריכה ללכת לפסיכולוג או משהו כזה
- אני לא משוגעת!!!
אושרי: אני יודע אבל זה יעזור לך תשמעי כבר פעם אחת כימעט טבעת בגלל זה, זה לא צחוק כל הסיפור הזה.
- אני חושבת שאני פשוט מדמיינת אותה. כי כל הסיפור הזה, הריי בסופו של דבר זה לא הגיוני.
אושרי: אולי היא לא הספיקה לאמר לך עדיין דבר מסוים?
- כמו מה? אמרתי מהססת
אושרי: לא יודע תנסי לחלום עלייה לפני שאת הולכת לישון, תבקשי ממנה שתופיעה לך בחלום ותספר לך למה היא רודפת אותך.
- מאיפה אתה יודע את כל הדברים האלה?
אושרי: זה לא משנה תנסי מה שאמרתי לך יכול להיות יעזור. מה קרה, את בוכה?
הוא שאל לאחר שראה את עיניים דומעות.
- לא מה פתאום.
אושרי: ולי נידמה שכן. הוא התיישב מולי וניסה להרגיע אותי, די ששש...
נו כן כן שוב התחלתי לבכות (ועוד ליידו) אבל היה לי עצוב...
אושרי המשיך לדבר.. "אני מבין אותך יותר מכולם."
- אתה לא. אמרתי בבכי
אושרי: לא ראיתי רוחות, אבל גם אני איבדתי אימא.
הייתה שתיקה כמה דקות ואז אמרתי "למה לא סיפרת"
אושרי: כי כשאנשים יודעים משהו עצוב שקרה בחיים האיישים של מישהו, הם מתחילים לרחם ולהגיד כמה הוא מסכן! ואני לא כזה. ואל תרחמי עליי עכשיו כי אני לא צריך את הרחמים של אף אחד.
- מצטערת, איך זה קרה?
אושרי: אבא שלי טבע בים.
- מהה, איך?
אושרי: הוא היה מבלה שם הרבה ובסופו של דבר, טבע.
-אז גם אותו איבדת?
אושרי: כן
- אבל איך אימ.. עוד לא סיימתי את המשפט כשאושרי המשיך..
אושרי: אימא שלי התאבדה מהצער, אבי היה חסר לה מאוד, היא לא יכלה לחיות בלעדיו, ואותי עזבה בבית של חברה שלה וחברה שלה מסרה אותי לאימה, את ראית אותה זאת סוזי, זאת שחשבת שהיא אימא שלי
- מתי זה קרה?
אושרי: כשהייתי בן תשע
- וואו...
אושרי: אז כמו שהבנת אני איבדתי את שניי ההורים שלי, אצלך כידוע לי נישאר האבא.
- גם כן אבא... עזוב. בוא לא נדבר על זה.
אושרי: סבבה. באלך לצאת היום?
- זה דייט? קרצתי לו
אושרי: maybe (אולי) 🙄
- יא אנגלי. הסתכלתי על השעון הייתה השעה 19:00.
אני ואושרי המשכנו לדבר ולסיום אמרתי לו "טוב בסדר, תאסוף אותי ב22:00"
אושרי: סבבה אני בנתיים נוסע לגלוש. את תהיי בסדר?
- אשתדל. הוא נתן לי נשיקה בלחי והלך.
לקחתי את הטלפון וחייגתי לחברה (היא בגיל שלי ועדיין לומדת, כמו שאמרתי אני הייתי מקרה מיוחד. שהתמזל לה לסיים את הלימודים מוקדם יותר)
היא לא ענתה...
מעניין איפה היא. חשבתי לעצמי, רציתי להתקשר לשאר הבנות, אבל לא היה לי חשק. כולן מסתכלות עליי ברחמים, הפעם האחרונה שראיתי אותן זה היה בהלוויה של אימא שלי.
וכל אחת אמרה לי כמה אני מסכנה ושהן היו מתאבדות במקומי, יופי. אז מה אני צריכה למות גם? איזה עידוד. חוץ מירין. כולן התנהגו ככה, ירין עוד פחות או יותר הבינה אותי.
"יש לך הודעה כפרה" נשמע הצליל שירין שמה לי בפלא כשאני מקבלת SMS .. התחלתי לחפש את הנייד שלי לבסוף מצאתי אותו בסלון על הספה מתחת לכרית, לקחתי את הנייד לידיי
-התקבלה הודעה חדשה-
לחצתי על לפתוח אותה.
מאת: אושרי הגולש
"אליאני אני יודע שאולי זה יראה לך מהר מידי,
אבל את מיוחדת. ואני מרגיש שאנחנו מבינים אחד את שני.
הייתי רוצה לגרום לך להיות מאושרת,
למרות הכל את צריכה להמשיך לחיות.
ואני הייתי שמח לעזור לך לחזור לשיגרה.
הערב הזה יהיה הכי מדהים, מקווה שאת אוהבת הפתעות"
הייתי המומה.
איזה בן אדם מקסים לא יכולתי כבר, הרגשתי שאני מתאהבת בו... יותר נכון הוא עניין אותי מהרגע הראשון שראיתי אותו.
אבל אחרי ההודעה הזאת, הבנתי שהוא מרגיש כמוני. וכעת אין בשבילי מחסומים, ואני לא יודעת אם זה טוב או רע.
התחלתי להקליד לו תשובה בנייד שלי והנה ההודעה:
"אני אוהבת הפתעות נעימות. אני מעריכה אותך על כל מה שעשית בשבילי ושהיית איתי ברגעים שהכי הייתי זקוקה לאוזן קשבת ולאדם טוב"
שלחתי לו את זה... רציתי להיות כנה איתו וזאת האמת בעצם.
נישמע הצלצול של הטלפון בית
"הלוו? כן. בסדר. יותר טוב. כן תודה... אממ זה הכרחי? טוב.. באיזה שעה? אין בעיה. ערב טוב. בייי"
פאק!!!!
[התקשרו אלי מהבית קפה, ואמרו לי שאני חייבת לחזור היום לעבודה, בשעה 23:00 בדיוק וזאת השעה בה אני צריכה להפגש עם אושרי. מה אני עושה?? לא נעים לי! הרי הבטחתי לו, איך אני יבריז לו ככה אחרי כל מה שהוא עושה בשבילי!]
לא יכולתי לספר לאושרי שאני עובדת בבר, כי הבר שאני עובדת בו לא ממש הגון. וזה ברור שזה לא היה עושה עליו רושם טוב. אבל מה אני אעשה אני חייבת את הכסף הזה, כדי לשלם על הבית של אימא שלי... יותר נכון כדי להמשיך לשלם עליו. זה הכי חשוב לי. וחוץ מיזה אני ממלצרת שם, לא יותר!
טוב חייגתי לאושרי, הסברתי לו שאני לא יכולה להפגש איתו כי צץ לי משהו אחר, הוא שאל אם זה קשור למשפחה אמרתי לו ש"לא" הוא הבים שזה לא רציני, התעצבן וניתק. אמרתי לעצמי שמחר אני אדבר איתו כשהוא ירגע קצת.
הגיע השעה 23:00 החלפתי לחולצה שחורה וג'ינס צמוד, הזמנתי מונית ונסעתי לעבודה, בפתח עמד המנהל . בטח חיכה לי, חשבתי בראשי
מנהל: אני שמח שהגעת. והסתכל עליי מכף רגל עד הראש
- כן.. אני זקוקה לכסף לא יכולתי להתפטר.
מנהל: אני יכול להלוות לך סכום נכבד.
- לא תודה. אני יעבוד וירוויח מהמשכורת (לא רציתי לקבל ממנו אפילו שקל במתנה, הוא תמיד עשה עליי רושם לא נעים)
מנהל: תשמעי את לא תוכלי לעבוד בתלבושת כזאת
- למה לא? אני תמיד עבדתי ככה
מנהל: עכשיו החוקים השתנו. והושיט לי את השקית עם התלבושת. ואל תתנגדי את תהיי חייבת ללבוש את זה, אחרת את בחוץ! והלך
הסתכלתי כל המלצריות לבושות כמו שבא להן, מה הוא רוצה ממני! "חוקים חדשים" עלק
ניכנסתי לחדר של עובדים שהיה ריק, נעלתי אותו. הוצאתי את הבגדים מהשקית, וקיבלתי הלם. חצאית מיני שבקושי מכסה משהו, סטרפלייז לבן קצר שחושף את כל הבטן ובנוסף משתקף.
חייגתי אל המנהל. דיברנו, סיימנו את השיחה. התעצנתי נורא, הוא אמר שאם אני לא יעבוד עם הבגדים האלה הוא מפטר אותי ובנוסף אני אצטרך לשלם לו פיצויים כי יש לי התחייבות!
הוא צדק.
התלבשתי. הרגשתי זולה. כולם הביטו בי ברגע שיצאתי מהחדר.
"מלצריתתתת" מישהו צעק והוסיף שריקה.
התעלמתי הלכתי לקבל שולחן של זוג נחמד שלא הפסיק לחייך. מלצרתי אותם. סוף סוף אני יכולה לנוח קצת, התיישבתי על הכיסאות הגבוהים שהיו על הבר.
"נכנסו אנשים הם הזמינו בקבוק וויסקי לשניים" אמרה אחת המלצריות
- תורי לגשת?
"כן" היא ענתה בקרירות. היא בטח חושבת שאני זולה שיצאתי לעבוד בלבוש הזה,
הכנתי את ההזמנה של אותו שולחן, הנחתי הכל על מגש והתחלתי להתקדם אל השולחן.
התקופפתי והגשתי לאחד היושבים שם
"אז זה מה שאת עושה במקום להפגש איתי" הסתובבתי וראיתי אותו, אושרי
הוא ישב עם הבחור שהרגע הגשתי לו כוס וויסקי
- לא, זה לא מה שאתה חושב.
אושרי: אז מה זה??? ומה זה הליבוש הזה?
- תקשי.. ב..
אושרי: חשבתי את בסדר וצנועה! אבל תראי איך אני נראית
לא יכולתי לשמוע את זה הנחתי את הכוס שלו על השולחן באתי ללכת ואז אחד השיכורים שהשתכרו בבר, תפס אותי ביד ואמר "בואי לרקוד"
אושרי ראה את זה, קם והתחיל לריב איתו ואז לקח את המעיל שלו כיסה אותי ולקח אותי ביד למקום שקט יותר. למקום בו נוכל לדבר.
אושרי: תקשיבי............
לילה טובב.... מקווה שאהבתם 😊
אררר את חייבת להפסיק לקטוע את זה דווקא איפה שהכי מעניין!
QUOTE (lovey_love @ 04/09/2007) אררר את חייבת להפסיק לקטוע את זה דווקא איפה שהכי מעניין!
חחחחחח, זה כל הקטע!
כמו בטלנובלות 😁
QUOTE (lovey_love @ 04/09/2007) אררר את חייבת להפסיק לקטוע את זה דווקא איפה שהכי מעניין!
תמשיכייייייייי מהרררררררררררררררררררררררר
QUOTE (lovey_love @ 04/09/2007) אררר את חייבת להפסיק לקטוע את זה דווקא איפה שהכי מעניין!
נכון זה לא בריא D:
אתר האהבה הישראלי