' יושבת מול מסך לבן.
לא יודעת מה לכתוב, מה להרגיש.
מחשבות עוברות בראשי, ואף אחת מהן לא מעזה להעלות על כתב.
מרגישה בחוסר צדק, מרגישה שנפל עלי גורל שלא שלי.
לא רוצה למות עם סדק, רוצה לחיות הכי טוב שיש.
מחייכת המון, מודה לאלוהים על היום.
מסתכלת למעלה, רואה עננים, שמש שולחת קרנים מלטפות אותי.
מבחוץ מראה שהכול בסדר, לא רוצה שידאגו ו"מסכנה" לי יקראו.
לפעמים, כשרע לי בלב, עוטה מסכה
של אושר בלי כאב.
רוצה שיזכרו אותי יפה, ולא קרחת.
רוצה שיזכרו אותי נעה, ולא נכה.
רוצה שיזכרו אותי כמו שהייתי, לפני המחלה.
רוצה את חיי שוב בחזרה. '
שיר זה נכתב ע"י נעמה ז"ל שבוע לפני שנפטרה.
נעמה ז"ל נפטרה מסרטן ב 14.07.07
לא הכרתי אותה ...
אבל הגעתי לבלוג
קראתי
ופשוט בכיתי.
למדתי ממנו
היא רצתה שנלמד ממנו
צריך להגיד תודה על מה שיש לנו
צריך להנות מהחיים שלנו
יש כאלה שלא יכולים ...
יש לי עוד הרבה מה להגיד
אבל אני חושבת שאם תשבו ותקראו
אני לא יצטרך להגיד לכם כלום.
ממליצה בחום להכנס ולקרוא הכל.
[תחזרו להתחלה .. תקראו מהפוסט הראשון]
אסור לפרסם אתרים!
המספר של הבלוג
434830
תתאמצו להכנס ...





