דיי איזה סיפור מושלם..
וכל כך עצוב...
קראתי עכשיו את כולו,
ואני פה מתאפקת לא לבכות ]:
מחכה להמשך 3>
(= מושלמיישןןןן.
שבוע טוב יפתי 😊
תודה רבה רבה יפות שלי
אתן מעלות לי חיוך ע=נ=ק=י על הפנים (:
פרק ממש יפהההה
וכבר אמרתי שאת כותבת ממש מרגש ומדהיםם אם אמרתי אז אני יגיד עוד פעם 😛
מסכנה סייון איך אני מבינה אותההה 😢
שירני תמשיכי מאמי אוהבת אותך 😊
דיייי אוף איזה פרק עצובייי 😢
חיחיחי..הזלתי דמעה
תמשיכי דחוף!!!!
מדהים!
אהבתי את הכתיבה שלךךך
סיפוררר יפפה..!
עכשיו קראתי את כל הפרקיםםם...
סיפור עצובב..://
מחכהה להמשךךךך..😊
אוהבתת..
תקציר הפרק הקודם-
"אבא" חיבק אותו יואב.. אני עמדתי מהצד וראיתי את כל החיבוקים.. את כל הגעגוע..
אולי גם שירז בנסיעה והיא תחזור וזה יהיה מרגש ככה או אפילו יותר ?
איך מרגישים כשזה נגמר/פרק 12:את האמת?
נורא התרגשתי שיואב חזר.
זה היה כאילו ירד לי אבן גדולה מהלב, אבן ששמה געגוע.
אבל מזה בעצם געגוע ?
זה יכול להיות כל דבר.
זה יכול להיות געגוע לבית ישן, לצעצוע מהילדות, להרגל מהעבר, לחבר או חברה, למשפחה.
געגוע יכול להיות דבר טוב גם.
"סיוון" נשמעה קריאה שהוציאה אותי ממחשבותיי
"כן?" הסתכלתי בהתעניינות על יואב
"מתי רועי אמור להגיע?" שאל ובדיוק הוציא כמה שקיות מהתיק
"אמ.. עוד כמה דקות.. אל תדאג הוא יגיע" חייכתי אליו והוא בתמורה חייך אליי את חיוכו הכובש
"קחו זה בשבילכם" אמר והושיט לנו שקיות
"מזה יואבי?" שאלה אמא
"מתנות" צחק יואב "באהבה ענקית ממני אליכם" הוסיף ואני בנתיים חפשתי את השקית שלי
כשמצאתי אותה היה בפנים טבעת שמאחוריה היה כתוב "לאהבה הכי גדולה שלי" היה גם שרשראות מיוחדות(עבודת יד) הוא קנה לי ג'ינסים, נעליים, ועוד המון המון שטויות.
קפצתי עליו וחיבקתי אותו כמו מטורפת
"אהבת?" שאל כשהתנתקנו
"בטח שכן לא היית צריך" חייכתי אליו והוא ליטף את ראשי
"את יודעת שבשבילך הכל.. ותבטיחי לי משהו" אמר "בטח מה?" שאלתי
"תבטיחי לי שלא תורידי את הטבעת אף פעם"
"מבטיחה" אמרתי ושמתי יד על הלב כאות לשבועה.
ההורים וסהר פתחו את המתנות ונורא אהבו אותם.. בנתיים רועי הספיק להגיע
"טוב יואבי תכיר זה רועי" אמרתי ויואב ורועי לחצו את היד במין לחיצה כזאת של גברים
"נעים מאוד" חייך רועי ויואב השיב לו בחיוך
"טוב אז אנחנו עולים לחדר אוקיי?" מרוב שההורים היו עסוקים לא חיכיתי לתשובה, לקחתי את השקיות ואני ורועי עלינו לחדר.
"אתה רוצה לראות מה קנו לי?" שאלתי בקול של ילדה בת 6 שמתלהבת מבובת הברבי החדשה
"בטח" חייך רועי והושטתי לו את השקיות
אחרי שראה הכל והתלהב הראתי לו גם את הטבעת
"ואי איזה טבעת יפה.. השקיע בך אה?" אמר וחיבק אותי אליו
"כן וגם הבטחתי לו לא להוריד אותה אף פעם" אמרתי והחזקתי בטבעת בצורה מוזרה.
"התגעגעתי אלייך" אמר רועי וליטף את ראשי
"באמת?" חייכתי ונזכרתי במחשבות של היום.
"מאוד... אני רוצה שנעשה משהו ביחד" אמר ואני הזדקפתי
"כמו מה?" שאלתי בסקרנות שלא אפיינה אותי
"כמו.. כמו פיקניק בחוף הים" אמר לאחד כמה שניות של חשיבה
"פינקניק?" צחקתי
"כן מה רע?" צחק גם הוא
"לא יודעת.. זה דבר שעוד לא עשיתי בעבר" אמרתי ותפסתי ביידו וליטפתי אותי
"תמיד יש פעם ראשונה לא?" אמר וחייך את החיוך שאני לא עומדת בו.
"אני לא יכולה שלומר 'לא' לחיוך כשזה" אמרתי ונסחפנו לנשיקה מדהימה
"פאק" צעקתי ורועי עזב אותי מהר
"מה קרה?!" שאל בפאניקה
"הראש" אמרתי ותפסתי בראשי מנסה לעצור את הכאבים "רועי לך תביא לי מאמא שלי כדור" הוספתי ורועי עשה כדבריי
אחרי דקה חזר עם כדור וכוס מים.
שתיתי את הכדור ונשכבתי על המיטה
"איך את עכשיו סיוו?" שאל מודאג
"קצת יותר טוב מאמי שלי תודה" אמרתי מנסה להדאיג אותו כמה שפחות.
"להיות איתך היום?" שאל וליטף את פניי
"אני לא רוצה להעיק עלייך"
"אויש תסתמי את האחרונה שתעיקי עליי" אמר ונשק לשפתיי
"אני אוהבת אותך" אמרתי לו
"גם אני אוהב אותך" אמר ועצמתי את עייני.
מצטערת שהזנחתי את הסיפור.. בכלל לא נכנסתי לאתר מלא זמן !!
תודה לכל המתוקות שהגיבו על הסיפור (:
מקווה שתהנו מהפרק ועוד כמה פרקים הסיפורון נגמר .
מה נגמר הוא רק התחיל
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
זה כזה מדהים יפשלי שאן לי מילים
לתאר לך עד כמה את מוכשרת ואני ממש עצובה שזה נגמר
יאו היא ורועי הם כאלה מושלמים
מקווה שיהיה סוף טוב בובי
אהבתי בכל אופן
יאאאא איזהה סיפורר נדיררר!!קראתי עכשיו ההכללל
וללללמהה נגמרררררררר?????? אוווףף הואאא כל כך יפפפה!!!!
שלאאאאאאא יגגגגמררר 😢
מחכה להמשששךך