ווווווווווואוווווווו מדהים !!!!!!!!1
תמשיכייי
תודה ..
אבל אני לא ממשיכה פה יותר.
נשבעת לכן.
למה את לא ממשיכה ותמשיכי יותר?!.. :[
כי התגובות פה,בקושי 6 תגובות.
זה מעצבן אותי .
שניייי !
כן מגיבים לך!! מה זה השטויות האלה יא קופה!?
תמשיכיייי 3>
אבל ה - 6 קוראות האלו [ שאני בינהן ]
אוהבות את הסיפור שלך , הוא מדהים באמת !
מי שלא קורא ולא מגיב אל תתייחסי , העיקר יש לך אותנו [;
אל תפסיקי בגלל סיבה כזאתי .. כי אחרי זה תאכזבי גם אותנו
מה שאני אומרת לך בקיצור - אל תפסיקי -
יש לך סיפור מדהים !
אני מסכימה עם נופרי.
אולי בזמן האחרון יש לך פחות תגובות מתמיד, ואלי זה באמת מעצבן..
אבל יש פה קוראות קבועות.. גם אם אנחנו 6.. שרוצות שתמשיכי.
תחשבי על זה, אל תבאסי אה?(:
אוהבת המון3>
ועל הפרק כבר הגבתי.
^^ מסכימה.
יש לך סיפור מדהים , באמת.
חבל שתפסיקי אותו בגלל זה , מי שקוראת כן מגיבה,
ומי שלא ההפסד הוא שלה!
תמשיכי , זה מקסים :]
פרק 31-
הוא נישק אותי נשיקות קטנות וחטופות ברחבי כל הפנים.
ציחקקתי בקלילות , "די .." אמרתי והמשכתי לצחקק למראה הצמרמורות שעברו ברחבי גופי.
"טוב .." אמר ונישק אותי נשיקה עצומה בלחי וליטף את שיערי.
"אני..אני אוהב אותך אריאל..אבל ממש..וזה עושה לי רע לדעת שאת מסתכלת לי בעיניים ובעצם רואה את כריס.." אמר ושתקתי.
"אתה יודע שכרגע אין לי איך להגיב לזה , אני..אני עדיין תקועה בעבר..כמו מפגרת." אמרתי והעברתי בראשי את אירועי היום.
קמתי לבית ספר כרגיל , הגעתי לבית ספר..למדתי.
קיבלתי נשיקה באמצע הרחבה מאלי.
הרגשתי בוגדת.
בוגדת.
למרות שכריס לא היה בבית ספר,ואפילו לא אור.
הרגשתי בוגדת, בוגדת טרייה.
"אז ..מה נעשה?" החזיר אותי אלי חזרה לקרקע.
"אין לי מושג..אני מבולבלת מספיק.." אמרתי באיפוק.
--------
"הלוואי..הלוואי ש..לא הייתי מכיר אותה בכלל.הלוואי."
--------
"טוב..אז נדבר.." אמרתי ונשקתי לו בלחי והוא חייך ויצא מהבית שלי.
עליתי למעלה לחדר , שמתי דיסק רגוע במערכת הסטריאו ושקעתי בספר החדש שקניתי.
צלצול הפלאפון קטע את רצף הקריאה שלי וקמתי לקחת אותו מהשולחן.
-אור מחייג אלייך- הופיע על הצג , 'מה הוא רוצה ממני?' חשבתי לעצמי ועניתי.
"הלו.." אמרתי.
"אריאל? היי מה קורה?" שאל.
"הכל בסדר..מה איתך?" שאלתי , לא היה לי כוח עכשיו לחפירות ממנו.
"יהיה יותר טוב ..אז..מה ? את ואלי ביחד כן?" שאל בעוקצנות.
"כן אנחנו ביחד." אמרתי ביובש, "וטוב לך?" שאל.
"אתה רוצה את האמת?"
"כן.."
"לא , לא טוב לי להיות עם אלי בזמן שכריס יושב וכואב לו , וכל עוד שאני עדיין מאוהבת בכריס..ואני עם אלי..לא לא טוב לי ! קשה לי כל כך! ומצטערת שאני מנסה לעבור הלאה כי קשה לי לחיות ללא כריס." פרקתי.
"אז..למה את עם אלי בדיוק? תחזרי לכריס." אמר וזה נראה כאילו הכל כל כך פשוט ושאם הייתי יכולה הייתי רצה לזרועותיו של כריס.
"אני לא יכולה , קשה לי אני אומרת לך!"
"גם לכריס קשה.." אמר ורציתי למות.בנוסף לתאונה,אני גורם נוסף לבכי של כריס.
"אני יודעת..אני מודעת לזה אור..אל תזרה לי מלח על הפצעים,קשה לי גם ככה.." אמרתי.
"אני לא חושב שכל כך קשה לך כל עוד את מתמזמזת לך עם אלי .." אמר.
"אתה אשכרה דפוק! מה אתה חושב שאני כל היום שמחה? סליחה אבל מותר לי לחייך ולהמשיך לחיות!" אמרתי אך לא גמרתי , "ושתדע לך שלא הפסקתי לחשוב על כריס,אפילו לשנייה אחת.".
הוא שתק וניתקתי לו בפרצוף.
--------
"הלוואי..הלוואי ש..לא הייתי מכיר אותה בכלל.הלוואי." אמרתי והייתי מכוסה בשמיכה במיטה הנוחה שלי.
אחרי שעזרו לי לשכב בה.אני לא מאמין שאני צריך עזרה של מספר אנשים כדי לנוח במיטה שלי.
התפללתי בליבי , חזרתי על הבקשה הזו מספר פעמים , "הלוואי..הלוואי ש..לא הייתי מכיר אותה בכלל.הלוואי." .
עצמתי את עיני , מייחל לשינה ערבה.
"כריס..כריס..כריס..נו..כריס!" שמעתי קולות ופקחתי את עיניי וראיתי בחורה שאני כלל לא מכיר.
"מי את ?" שאלתי ושיפשפתי את עיניי.
"אני..טוב נו בלי משחקים,ותאמין לי דיר בלאק! אין לי כוח..הייתי כבר באיזה 20 אנשים היום..קיצר,אני המלאך השומר שלך." אמרה ואני צחקתי.
"טוב אחותי, יאללה אני ממשיך לישון" אמרתי.
"אוקיי , כריס..תקשיב לי ותקשיב לי מזה טוב..אני ..המלאך..השומר שלך! ובאתי להראות לך כמה דברים שכנראה יפתחו לך את העיניים." אמרה וחייכה.
"אם את בחורה..את לא אמורה להיות מלאכית?" שאלתי.
"מלאך זה בן ובת אצלנו למעלה , טוב יאללה קום על הרגליים.יש לנו המון מה לעשות." אמרה.
"אוקיי , אוי אופס! אני לא יכול להזיז את הרגליים..אני נכה אחותי המלאך..." אמרתי וצחקתי קלות,והרמתי את השמיכה ממני.
"עכשיו אתה כן." אמרה ולפתע התחושה ברגליי חזרה,"אוקיי..את באמת..מ..מל..מלאך?" מילמלתי מבלי להאמין.
"כן יא מעצבן! אתה אמרת שהלוואי שלא היית מכיר את אריאל נכון?" שאלה ואני קמתי מהמיטה.
"כן..הלוואי אמן,תאמיני לי למרות כל האהבה הזו,אני עוד שנייה מת בגלל הכאבי לב ממנה." אמרתי.
"באתי להראות לך איך חייך היו ללא אריאל.." אמרה ואחזה בכף ידי ,"תחזיק חזק.." אמרה וצחקה צחוק זדוני.
"איפה אנחנו?" שאלתי והסתכלתי סביב.
"אנחנו בתיכון שלך , כבר שכחת איך הוא נראה? חזרנו בדיוק ביום שבו התערבת עם אור..אבל..משהו קרה ובסוף לא התערבתם על כלום." אמרה והצביעה על ספסל רחוק.
הסתכלתי ,מאמץ את עיניי ובאמת ראיתי אותי ואת אור יושבים ביחד.
"אני..לא מאמין שזה באמת קורה לי.." אמרתי.
"תאמין תאמין..חכה שנייה" אמרה ואיכשהו גרמה לכך שנעמוד ממש ליד הספסל שבו אני ואור יושבים בו.
הסתכלתי על עצמי ולא האמנתי , "פאקינג שיט זה כזה מגניב" אמרתי והתחלתי לצחוק.
"כן כן.." אמרה , "תקשיב....." אמרה ושתקה ואני בינתיים האזנתי לשיחה עם אור.
"אז אחי.. בא לך להרוויח 200 שקל בקלות?" אמר לי אור, "לא לא עזוב..אין לי כוח.." שמעתי את עצמי אומר.
"ככה וויתרתי על זה?" שאלתי.
"כן,פרייאר! סתם סתם" אמרה וצחקה ,"טוב בקיצור,אתה ואריאל לא הכרתם ולא הייתם מכירים בכלל בתיכון,היא רק הייתה דלוקה עלייך..אבל אתה לא שמת עלייה קצוץ בכלל,לקחת אותה כעוד אחת שמתה לך על התחת.." .אמרה.
"איזה מניאק הייתי כלפי בנות.." אמרתי.
"מאוד , יאללה בוא לעתיד משעמם פה." אמרה ואחזה שנית את כף ידי , "תחזיק חזק..." אמרה ושוב צחקה את הצחוק הזדוני שלה.
"ברוכה הבאה לת"א." אמרה בחיוך.
"מה איבדתי פה בדיוק?" שאלתי.
"אתה עכשיו גר פה..בשותפות עם אור ..בדירה מסריחה פה למעלה" אמרה והצביעה על בית דירות מכוער.
"אוקיי , ו..?" שאלתי.
"אתה בן 25..והיופי שלך הולך ונעלם,מזיין בחורות ללא היכר,לא אכפת לך מהחיים שלך בגרוש,צבא עשית בקושי..לא הלכת ללמוד אחרי זה כלום!" אמרה והתאכזבתי מעצמי.
"לפחות הלכתי לצבא..עשיתי משהו..עכשיו אני בכלל לא יכול." אמרתי בכאב.
"כן..אבל לא הכרת את אריאל,ולא הכרת מזו אהבה , אתה בן פאקינג 25 ואתה עדיין יוצא למסיבות 18+..מחפש בחורות מזדמנות ללילה." אמרה וניענעה את ראשה באכזבה.
"מה אני אעשה? ככה אני..כלומר..ככה הייתי , בחור של סטוצים!" אמרתי,כאילו מנסה להגן על עצמי ממנה.
"רוצה לראות מה קורה איתך בעוד 10 שנים?" שאלה.
"סבבה.." אמרתי בקלילות ,היא אחזה את ידי ובאה להגיד משהו אך עצרתי אותה ואמרתי , "להחזיק חזק הא?" והפעם אני זה שצחק.
"ברוכה הבאה לחתונה של..כריס והילה?!?!!?!" אמרתי בהלם למראה השלט.
"התחתנתי עם הילה?" שאלתי.
"כן..הילה הייתה היחידה שבכלל רצתה להתקרב אלייך לאחר שהשמנת והתכערת ...בוא ניכנס..אני מתה מצמא.." אמרה ונכנסו לתוך האולם הגדול.
" מה זה לעזעזאל? אלוהים ישמור..אני לא רוצה להתחתן עם הילה! בחיים לא.." אמרתי בגועל.
"תגזים..היא דווקא נשארה ממש יפה.." אמרה וצחקה ולגמה מהכוס מים שחטפה מאחת השולחנות.
התקרבנו לעבר השולחן של החתן והכלה,זאת אומרת..אני ו..הילה.
"אוי ואבוי ! זה אני?" שאלתי והצבעתי על בחור די שמן עם פרצוף , לא משהו.אך העיניים הכחולות שלי..נותרו אותן עיניים.
"כן.." אמרה , "וזו הילה.." אמרה והצביעה על בחורה יפיפיה.
"אני לא מאמין.." אמרתי ונענעתי את ראשי שוב ושוב.
"אז..אתה מתחרט על כך שביקשת לא להכיר את אריאל?" שאלה אותי , "אני מאוד מתחרט.." אמרתי.
"אז אני אקח את הבקשה ואשמור אותה לעצמי , יש לך מזל הפעם..המשאלה שלך יכלה להתגשם.." אמר ואחזה בידי.
התעוררתי בבהלה במיטה , מחפש כל עדות לקסם מלאכים.
שום דבר.
הרמתי את השמיכה מעליי , הרגליים..עדיין חסרות תחושה.
זה באמת קרה לי? באמת זה קרה לי?
"הלוואי..הלוואי ש..אריאל תהיה תמיד חלק בחיי,הלוואי." אמרתי ועצמתי שנית את עיני,ונרדמתי..
--------
"אם אני אמצא את המילים הנכונות לעכשיו.
אני אוהבת אותך.
אני מאוהבת בך.
אבל האגו שלי בוגד בי כרגע , הכל בוגד בי.
כולל אני , אני בוגדת.אך לא בעצמי.
התנשקתי עם אלי , התנשקתי איתו שהייתי איתך.
עוד סיבה נוספת לפרידה שלנו.
אוי אהובי , נפש תאומה שלי...אני כל כך אוהבת אותך.
כמה זמן כבר לא ראיתי אותך מחייך אלי , נותן לי נשיקה חטופה באף ואומר שאין כמונו בעולם הזה.
אני רק רוצה זמן איתך.
זמן בלתי מוגבל של דיבורים,נשיקות,ואהבה אין סופית.
אני מאוהבת בך , מפחדת לאבד את הזכרונות שלנו..מפחדת פתאום לאבד את הזכרון ולא לזכור יותר את שנינו.
אני מקווה שהלב שלי מספיק חזק כדי לשאת את הכאב שאני זורקת עליו כל הזמן.
אל תשכח אותי , בבקשה כריס.אל תשכח את האהבה הזו.
נפרדנו,לשני דרכים מפוצלות.
אני אוהבת אותך ,תמיד.אבל תמיד שלך.
רק שלך.לא של אף אחד אחר.
למרות שאני עם אחר , אני רק שלך.מסורה אלייך 100 אחוז.
רק חבל שאני ואתה זה לא ביחד.
רק חבל שהאהבה נקטעה.
רק חבל שאני מטומטמת מספיק בשביל לעזוב אותך ולתת לשנינו להירקב.
אני אוהבת אותך.
אהובתך הנצחית,אריאל."
כתבתי את המשפט האחרון על הדף וקיפלתי אותו.
דמעה בודדה זלגה על הנייר.
לבי פעם בחוזקה,הכנסתי את המכתב למגירה וידעתי ..שלעולם כריס לא יקרא את המכתב.
סתם עוד אהבה שנעלמה לה,באשמתי.
הרמתי את הפלאפון שהיה עמוס באסאמסים מכריס.
כאב הגרון חזר ותקף אותי שנית , לא נותן מנוחה.
שתקתי אל תוך עצמי.
צליל חד וחזק חדר לתוך אוזני , צליל של קבלת הודעה חדשה בפלאפון.
פתחתי את ההודעה שנתנה דרור לחיוכיי.
-i love you ..my sweet and big love.forever.-
זה היה מכריס.
אהובי.
המשך יבוא.
השקעתי.דאמ.
נשארתי בפה פעור!!:O
פרק ממש ממש מגניב!
טנקס.
והנה עוד דוגמה ,מבקשים המשכים ותגובה אחת
=\
אתר האהבה הישראלי