אני במהלך כתיבה נמרצת לפרק 30 😊
פרק 30 -
נתתי לעצמי צ'אנס להירגע.
להיות קצת בשקט נפשי,להתנתק מהכל.
אחותי לירון ניסתה לדבר איתי אך סירבתי,לא רציתי לדבר עם אף אחד.
ישבתי מול המחשב עם סיגריה וניסיתי לשפוך את כל הרגשות שלי אל מסמך וורד.
כמובן ללא הצלחה,כמו תמיד.
פתאום כריס התחבר למסנג'ר,הלב שלי קפץ למראה התמונה המשותפת שלנו בתמונת תצוגה.
לחצתי על שם המשתמש שלו והייתי יכולה כבר לשלוח לו הודעה.
השיחה האחרונה שלנו,אוי לא.אני עכשיו אכנס לעולם של זכרונות של כריס ושלי.
נכנסתי להיסטוריית ההודעות שלנו,שיחות ארוכות..על הכל.פשוט..הכל.
הודעה ישנה מלפני 3 חודשים בדיוק הופיעה מול עיניי ולא יכולתי להזיז את עיניי מהמשפט שהוא רשם.
כריס..אומר/ת:
אני אוהב אותך , ומדהים אותי שכרגע את הכל בשבילי.תבטיחי לי שנהיה ביחד עד הסוף..עד הסוף המר ביותר.
דמעות של התרגשות מהולה בעצב עלתה לעיניי,הגעגועים מטריפים לי את השכל ואת הלב בו זמנית.
למה אני דפוקה?
למה אני דפוקה והרסתי הכל,הרסתי לעצמי את ההזדמנות לאהבה מושלמת.
איך נפרדתי ממנו ובעצם נפרדתי ועזבתי חלק בלתי נפרד ממני.
------
הפרצוף המחייך שלה.
געגועים לחיוך הזה.
רק בכי ראיתי ממנה בפעמים האחרונות שהתראינו.
אני מוכרח למצוא משהו שיסיח את דעתי ממנה , אני לא יכול להמשיך לחשוב עלייה 24 שעות ביממה.
אפילו שכמעט כל היום מבטי נח על רגליי והראש מתאבל על העובדה שללכת אני לא אוכל יותר , אריאל ממשיכה לככב במחשבותיי.
למרות האובדן של הרגליים שלי ,למרות הכאב שבא אחרי זה , אריאל ממשיכה להופיע לי כל היום במחשבות.
פתאום הילה שלחה לי הודעה במסנג'ר.
הילה ^^ אומר/ת:
כריס , מה קורה ?..
כריס..אומר/ת:
הכל חרא מה איתך?
הילה ^^ אומר/ת:
אוי כריסי:\ בגלל התאונה? אל תדאג,יהיה טוב.אני מבטיחה לך!
כריס..אומר/ת:
לא יהיה טוב ..לא יהיה טוב תפסיקו להגיד לי את זה ! כולם פאקינג חושבים שבאמת יהיה לי טוב?! אני לא יכול אפילו להתגייס לצבא?! אחרי כל הזמן הזה שחיכיתי להגיע לגיל שאוכל להתגייס.סעמק.אפילו כדורסל..=\
הילה ^^ אומר/ת:
אבל אתה חזק כריס,אתה תתגבר על הקשיים האלה.אני מאמינה בזה..
הילה ^^ אומר/ת:
וכדורסל..אתה עדיין יכול לשחק..
כריס..אומר/ת:
לא מקצועי כמו שרציתי..ותאמיני לי..המצב חרא לא רק בגלל התאונה המזדיינת הזו
הילה ^^ אומר/ת:
אז בגלל מה?
כריס..אומר/ת:
אריאל..
הילה ^^ אומר/ת:
קרה משהו ביניכם? רבתם? משהו?
כריס..אומר/ת:
הא את כאילו לא מודעת לעובדה שאנחנו כבר לא ביחד חודש או יותר.נפרדנו ממזמן.לצערי הרב בואי נגיד ככה.
הילה ^^ אומר/ת:
נפרדתם?! מה?! למה?????
כריס..אומר/ת:
סיפור ארוך.בקיצור אנחנו לא ביחד,ואני כל כך צריך אותה איתי.אני זקוק לה כל כך..והיא לא איתי..וכל המצב מסובך רצח,היא הייתה פה מקודם..וגם גיליתי שהיא חברה של אלי.
הילה ^^ אומר/ת:
אלי מהשכבה שלנו ?
הילה ^^ אומר/ת:
יואו אני מצטערת,לא היה לי מושג שנפרדתם.מצטערת כריס,אני תמיד פה בשבילך שתדע לך!
כריס..אומר/ת:
כן אלי מהשכבה שלנו..תודה , אני מניח :\
הילה ^^ אומר/ת:
(L).
------
צלצול הטלפון החזיר אותי למציאות הקשה,אמא שלי ענתה אז המשכתי בסריקת השיחות שלי ושל כריס.
"אריאל ! יש לך טלפון!" צעקה מלמטה והרמתי את השפורפרת מבלי לחשוב פעמיים,כל כך קיוויתי שזה הוא.
אפילו רק לשמוע את הנשימות שלו.
"הלו?" עניתי.
"היי.." שמעתי את קולו של אלי , אכזבה עלתה בלבי.אוח אני כזאתי אכזרית.אני פשוט גועלית כלפי כולם.
אני יוצאת עם אלי,אבל מאוהבת עד הסוף בכריס..שבגלל משחקי פאקינג אגו אני לא אחזור אליו.
מטומטמת.אין כמוני בעולם הא?
"היי.." עניתי בחזרה,הדלקתי עוד סיגרייה.אני אהרוג את עצמי בסופו של דבר.
"מה קורה?" שאל כאילו הכל כרגיל,רציתי להגיד שקשה לי,שאני מתגעגעת לכריס,שאני לא מסוגלת יותר להמשיך לצאת איתו.אבל הפה לא הסכים להוציא את המילים האלו.הלב זעק אבל הראש אמר 'תשתקי אבל כמה שיותר מהר,אל תהרסי את מה שיש לך כרגע בידיים.אלי אוהב אותך.תסתפקי בזה,את וכריס לא תחזרו יותר!'.
"ב..בסדר..מה איתך?" שאלתי,לקחתי שאיפה ארוכה מהסיגרייה.
"הכל מעולה , את פנויה היום בערב?" שאל.
"ממ , מחר לומדים אלי..ואני גם לא במצב רוח הכי טוב בעולם." אמרתי , כמעט בכיתי.כמעט בכיתי מייאוש.אני סתם עושה לעצמי רע!
"הא..אוקיי ..אז אני אראה אותך מחר בבית ספר? או שאת רוצה אולי טרמפ?" שאל.
"לא , זה בסדר..אני אראה אותך כבר בבית ספר..".
"אוקיי , טוב ביי..אני אוהב אותך" אמר ואני ניתקתי , איחלתי שהסיגרייה הזו תפוצץ לי את הריאות ותקח ממני את נשמתי , הוא אוהב אותי.
הנחתי את השפורפרת חזרה במקום, והעברתי בראשי דרכים להתאבד.
"די כבר יחולת נפש,מה להתאבד? יש לך חיים כל כך טובים..ואת רוצה להתאבד? ככה לקחת את החיים שלך? ככה לעשות רע לאנשים שאוהבים אותך? ככה להרוג את כריס?" הרגשתי כאילו מישהו אומר לי ומחקתי את המחשבות הטיפשיות מראשי.
כבר היה מאוחר , הלכתי למקלחת והרצתי מקלחת קצרה ולאחר מכן נשכבתי במיטה עם שיער רטוב ונפש כועסת.
לאט לאט נרדמתי..
------
"אני מצטער..אתה..לא תוכל ללכת יותר.." אמר לי הרופא בבוקר למחרת.
"100 אחוז?" שאלתי בצער.
"כן, אני מצטער..בן כמה אתה?" שאל.
"אני? אני בן 18.." אמרתי , "אז..הגיוס קרב ובא..אני מצטער להגיד לך שאתה לא תהיה מסוגל לתפקד במערכת הצבאית.." אמר ונשכתי חזק את השפה ,מחזיק את עצמי .לא לבכות.לא לבכות.
"כן אני יודע." אמרתי והשפלתי את מבטי , נשמתי עמוק.
יצאתי מהרופא וצילצלתי לאור , "היי אחי..יש מצב אתה בא לאסוף אותי?" ביקשתי ממנו.
"איפה אתה ?" שאל.
"מחוץ לרופא..אני בעיר בקיצור..פשוט אמא שלי עסוקה בעבודה..לא יכולה לבוא לקחת אותי.." אמרתי.
"אני בא.." אמר וניתק.
כמה כיף שיש חבר טוב שכזה.
לאחר רבע שעה הוא הגיע , לקח לנו בערך חצי שעה של נסיונות נואשים להעלות אותי לרכב.
"תודה לאל שהצלחנו" אמר והתניע את המכונית.
"כן.." אמרתי .
"מה..מה קרה עם אריאל אתמול?" שאל ואני העברתי תחנות ברדיו.
"היא התקשרה..וסיפרה לי שהיא ואלי יוצאים..אני כמעט מתתי באותו הרגע נשבע לך , ואז אחרי זה היא פתאום צצה לי בחדר..בכתה כמו מטורפת..נשבר לי הלב מלראות אותה ככה..רציתי פשוט לקום ולחבק אותה.." אמרתי.
"אחי אני מזה מקווה שהכל יסתדר , אבל..למה בעצם היא נפרדה ממך אתה יודע?" שאל.
"לא..אני באמת לא יודע..זה מה שמטריף אותי , איבדתי אהבה עצומה..בלי ידיעה בגלל מה.." אמרתי וכאב לי הראש בחוזקה.
שנכנסתי הביתה ,הוא היה ריק.
טרקתי את הדלת ונשארתי לשבת על הכיסא גלגלים על יד הדלת.
לבד אני לא יכול להגיע לחדר שלי למעלה,אמא שלי אמרה שבקרוב החדר שלי יעבור למטה.שיהיה יותר נוח בשבילי.
הבטתי על הרגליים , "למה?! למה לעזעזאל זה קרה לי?! למה פאקינג איבדתי כל סיבה בכלל לחיות בעולם המזדרגג הזה? איבדתי את אהובתי..איבדתי את הרגליים שלי..איבדתי כל דבר חשוב לי..אני לא מסוגל יותר אני לא מסוגל יותר !!!!!!!!!" צרחתי בכל הכוח שנותר לי.
המשך יבוא.
פרק מוווווושלם !
כריססס 3> מה עשית לו?? עכשיו הוא לא יוכל ללכת יותר? :'(
אוף אריאל הזאת כזאת מפגרת! מה היא נפרדה ממנו?!
תמשיכייי ! :][:
תודה לאל שהמשכת !
אוף זה עצוב כלכך =[
אממא , 😮
מה הוא לא יוכל ללכת יותר \;
איזה עצוווווווווווווב יואו .
המשך [ !!!!!1 ]
ואם אפששר קצת יותר משממח : ) .
ליאם 😊
טוב אבל עכשיו דוגרי, אני לא ממשיכה יותר פה.
פשוט לא ממשיכה.
פרק מוצלח!
מתאים להם להתאבד סטייל רומאו ויוליה.. חח
אבל אל תעשי את זה3>
QUOTE (שקדייי @ 13/11/2007) פרק מוווווושלם !
כריססס 3> מה עשית לו?? עכשיו הוא לא יוכל ללכת יותר? :'(
אוף אריאל הזאת כזאת מפגרת! מה היא נפרדה ממנו?!
תמשיכייי ! :][:
😊
ואת לא מפסיקה את הסיפור , חסר לך ! :]