- י פ ה -
מחכה להמשךך מאמי : ]
יאוו מה קרה עכשיו? 😢
פרק מדהים תמשיכי
תודה בובות 😊
עוד תגובות ?
ואז המשך .
יותר מאוחר מתחילה לכתוב (:
יאאאא מהמםםם [:
מה קרההה לו?! 😮
תמשיכייי! 3>
יאאא ..
כ"כ יפה [=
מחכה להמשך 3>
פשוט מדהים !
תמשיכי
שבת שלום מאמי :]
מ ה מ ם
אני ממתינה להמשך. . .
עדיין ממתינה. .
עדיין ממתינה. . .
עדיין. . .
נוו תמשיכייי כברר
" Relax, take it easy
For there is nothing that we can do.
Relax, take it easy
Blame it on me or blame it on you "
"פלאפוןן" צעקתי לעצמי ורצתי לחדר
"ליאורי!!!" צעקתי בשמחה
"את לא יודעת...." ליאור אמרה לי, והרגשתי ... הרגשתי שזה משהו על עומרי,
משהו רע ......
היא לא דומה לאף אחת אחרת / פרק 19 . 333>
"מה קרה?" שאלתי לחוצה
"עומרי ... הוא עבר תאונה" ליאור אמרה לי
"מהההההההה?" צעקתי
"כן, אני בדיוק עברתי באותו מקום שהוא נסע בו וראיתי אמבולנס אז התקדמתי" ליאור אמרה לי ושמעתי שהיא בוכה
"איפה את??" שאלתי
"בביה"ח... ליד המרכז" אמרה לי
"אני באה" אמרתי, זלגה לי דמעה וניתקתי.
"מה קרה למה צעקת?" אמא רצה לחדר שלי בלחץ
"עומרי...." אמרתי "הוא עבר תאונה" אמרתי ופרצתי בבכי
"ילדה שלי תירגעי" אמא אמרה לי "בואי ניסע לביה"ח.." אמא אמרה לי
לבשתי ג'ינס וגופייה .. לקחתי פלאפון, כסף ומפתחות, יצאנו מהבית ונכנסו למכונית .
אני ואמא שלי הגענו מהר לביה"ח רצתי למעלית ושהגעתי לקומה ראיתי את ליאור יושבת ובוכה,
ואת המשפחה של עומרי לידה .
"אסנת" אמא שלי אמרה לאמא של עומרי, הן הרי חברות טובות
ואני רצתי לליאור "מה אמרו הרופאים?" אמרתי ובכיתי
"אל תבכי" היא אמרה, קמה מהכיסא והושיבה אותי עליו, ירדה על ברכייה וניגבה את דימעותיי
"מה אמרו?.." שאלתי
"הוא עדיין לא התעורר" ליאור אמרה לי
"אני רוצה לראות אותו !" צעקתי וקמתי מהכיסא
"מתוקה שלי תירגעי" אמא אמרה וחיבקה אותי
"אסנת אני רוצה להיכנס" אמרתי לאמא שלו שבכתה ללא הפסקה
"אל תבכי מותק, אי אפשר להיכנס .. הכל יהיה בסדר הילד שלי בחור חזק" היא אמרה מנסה לעודד אך עדיין בכתה .
- - - - - - -
התעוררתי וראיתי שאני שוכב בביה"ח, נבהלתי.
כל הגוף שלי כאב .. הרגשתי שכולי שבור לחתיכות !!!
נזכרתי במה שקרה -
~ ~ ~ ~ ~
# יש בי את כל האהבה שבעולם והיא שלך!
אני אוהבת אותך נסיך שלי אתה הכל #
קראתי את ההודעה שהדס ענתה לי במהלך הנסיעה,
ועלה חיוך ענקי על פניי .
"פאקקקקקקקק" צעקתי כשנכנסתי במכונית שהייתה מלפניי ...
~ ~ ~ ~ ~
יותר לא זכרתי כלום ...
רק רציתי לראות את הדס, רק לראות אותה !
"הדס...." לחשתי והאחות קלטה שהתעוררתי
"דוקטור ויצמן" היא צעקה "המטופל התעורר" היא המשיכה לצעוק מבעד לדלת
ואני הרגשתי רק שהגוף שלי מתפרק משנייה לשנייה ונשכתי את שפתיי מרוב כאב.
"שלום עומרי אני שמח שהתעוררת" הרופא אמר לי ובדק אם הכל בסדר
"אני ..." אמרתי "מה יש לי?" שאלתי
"תקשיב חמוד, עברת תאונה מאוד קשה .. היית בתרדמת כמה שעות,
שברת צלע, ושברת את רגל שמאל .. אבל לאט לאט העצמות יחזרו להיות כמו שהיו ..
יצאת מזה די בסדר ליד הנהג האחר שהיה מעורב בתאונה" הרופא אמר לי
"מה קרה לו???" שאלתי במהירות
"הוא נהרג" הרופא אמר לי ודמעות זלגו מעיניי, הרגשתי שאני אשם במוות שלו !
"הדס ...." אמרתי לרופא
"שנייה" הוא ענה לי ושמעתי אותו שואל "מי זאת הדס?"
"אני" שמעתי את הדס וחיוך קטן עלה על פניי, אהובתי פה ... לפחות משהו טוב !
"ילד שלי" אמא אמרה, היא ואבא נכנסו לחדר ברגע ששמעו שהתעוררתי וחייכתי להם
"מה שלומך??" אבא שאל אותי וראיתי ששניהם היו מאוד לחוצים, אבל עכשיו שראו אותי מעט נרגעו
"בסדר...." אמרתי "יהיה בסדר" הוספתי והסתכלתי על הרגל שלי שכבר הייתה עם גבס, והרגשתי כאב בצלעות ..
בגלל זה כאב לי ככה /=
"יפה שלי" פתאום שמעתי את הדס...
"נסיכה..." אמרתי כמעט בלי כוח אבל עם חיוך, כמה שאני אוהב אותה.
- - - - - -
"נסיכה..." עומרי אמר לי כשנכנסתי לחדר
"נסיך שלי, מה שלומך?" שאלתי תוך כדי בכי
"הכל בסדר! אל תבכי" עומר אמר וניגב את דמעותיי ..
ההורים שלו בדיוק יצאו מהחדר, ובכיתי עוד יותר
"חשבתי שאני אאבד אותך, מה הייתי עושה בלעדייך?!" אמרתי לעומרי וחיבקתי אותו בעדינות
"נראה לך שבכזאת מהירות תאבדי אותי??" עומרי אמר לי וליטף את שערי
"אני אוהבת אותך, אוהבת כל כך" אמרתי ונשקתי לו בעדינות
"ואני אוהב אותך" הוא אמר לי במתיקות וחייך
"איך זה קרה?" שאלתי וניגבתי את דמעותיי
"ממממ ....." הוא סיפר לי הכל
"יואו, אני אשמה 😢" אמרתי והרגשתי שאני מתה
"לא מאמי, חס וחלילה .. רק אני אשם!!!" הוא אמר לי
"לאאא, בגלל ההודעה שלי כל זה" אמרתי והתחלתי לבכות שוב
"לא מאמי שלי מה פתאום, אני אשם הייתי צריך לחכות ולקרוא..
לא לקרוא במהלך הנסיעה" הוא אמר לי אך עדיין הרגשתי אשמה
"אוףףףף .... אם היה קורה לך משהו, הייתי מתאבדת!" אמרתי לו בחוסר אונים
"מה פתאום אל תדברי ככה, חס וחלילה!
גם אם היה קורה לי משהו היית ממשיכה בחיים שלך.." הוא אמר לי וניגב את דמעותיי
"בלעדייך??? לא!" עניתי וחיבקתי אותו חזק
"עומריייייי" שני נכנסה לחדר בוכה
"היי שני ..." הוא אמר לה בלחש והסתכלתי עליה קולה הייתה אדומה מרוב בכי
"חשבתי שאתה תמות, אהבה שלי" היא אמרה וחיבקה אותו חזק, עמדתי שם בשוק !
"איה שני זה כואב" הוא אמר לה
"סליחה סליחה" היא אמרה וליטפה את השיער שלו
"אני כל כך אוהבת אותך מה הייתי עושה בלעדייך מה?!" שני אמרה לו בבכי ונישקה אותו
"שני ...." הוא אמר והרחיק אותה ממנה כמה שהיה יכול.
"גם כשהוא חי את בלעדיו!!!!" עניתי לה בעצבים
"הדס ....." שני אמרה, כאילו רק עכשיו היא קלטה שאני שם ....
"מה הקטע שלך?!" שאלתי אותה
"אני.... אני דאגתי" היא גימגמה
"סבבה דאגת זה מקובל, אבל מה את מנשקת אותו????" הרמתי את קולי
"די ...." עומרי אמר בקול חלש, ללא כוחות.
"עכשיו את ממש לא מעניינת אותי, אבל זה לא יגמר ככה" אמרתי לה
"די מאמי די יפה שלי" עומרי אמר לי
"מה?...." שאלתי אותו ספק כועסת ספק דואגת
"די חיימשלי" הוא אמר וקירב אותי אליו כמה שהיה יכול .. התקרבתי והתנשקנו
"את מוכנה?!" שאלתי את שני והצבעתי על הדלת כשהיא עוד עמדה בחדר מסתכלת עלינו ............
אתר האהבה הישראלי