מי אני?
נעים מאוד, אני אור , בן 18 , מגבעתיים.
כתבתי על עצמי קטע שיספר מי אני באמת. חלק מצאתי ושייך למישהו אחר, אני מדגיש חלק לא שלי, וחלק הוספתי.
יקירתי, אני לא הבחור שיתחיל איתך במסיבה, תוך כדי ריקוד, ומייד ישלח ידיים. ביטחון עצמי זו לא הבעיה שלי , אך אני ביישן במידה (אני לא חושב שזו סתירה). אני זה שיפתח איתך שיחה מעניינת, זה שבאמת ירצה ללמוד להכיר אותך ולדעת אותך (לא בקטע המיני) , זה שיקשיב. האם זה כל כך חריג, שבכל פעם הכוונות שלי יתפרשו כניסיון לידידות?
אני זה שיתקשר אלייך מייד לאחר הדייט הראשון, כדי לוודא שנוח לך במיטה, שנהנת, שהגעת הבייתה בשלום (למרות שליוויתי אותך עד לכניסה). לא אזמין אותך לעלות אלי לדירה בשלב זה, ולא אבקש לעלות אלייך לכוס קפה.
אני לא יודע לשמור טינה, למרות שלפעמים אני מנסה (בכל הכוח), אני פשוט לא מצליח.
אני רוצה שתאתגרי אותי. לא במשחקים חסרי טעם, אלא אינטלקטואלית. אל תביני אותי לא נכון, לא יהיה משעמם, ממש לא.
נבלה, נרקוד, נשתכר, נעשה שטויות, נהיה ספונטנים. אך נשב גם זה מול זו ונדבר, פשוט נדבר.
אז מה לעזאזל אני רוצה?
להתעורר כל יום מנשיפותייך על צווארי,
הרגשת חום שפתייך על לחיי,
מגע אצבעותייך על עורי,
ומשמע פעימות ליבך בסנכרון עם שלי.
שכל יום ירגיש כאילו נגמר מהר מידי,
כי רצינו להספיק כל כך הרבה!
אך בו בזמן, יראה כנצח.
לפעמים אני חושב שהכנות שלי היא זו שמכשילה אותי כל פעם מחדש. אני לא מתלונן, כי זה אני, ואלו הן. אני לא אנסה לשנות אותן, אך אולי עלי להשתנות בעצמי? אני לא חשוב, אני כנה וישיר.
זה אחד הדברים היותר קשים, ואני לא שלם עם עצמי שזה מה שעלי באמת לעשות. לא לא אני לא אשתנה.
פגשתי הרבה בחורות בחיי, ועדיין לא נתקלתי באחת שתעריך את הכנות שלי, שתמצא את זה מושך. אני נמצא כרגע בנקודה בה עלי להחליט: האם אותה אחת מסתתרת אי שם, או שהפגם הוא בי ואין מנוס משינוי? אז לא, אני לא משתנה!
אם בחורה מוצאת חן בעיני, אני פשוט ניגש ואומר לה. האם זה כל כך פסול? "שרפתי" את עצמי? הפסדתי במשחק?
האם אין מקום בישראל לבחור שלא מתבייש להודות שהוא רגיש לעתים, בחור שמתנהג כג`נטלמן. אחד שפותח את הדלת, דואג תמיד לשלומה של זו שאיתו, ולא מסתיר את זה?
כל המשחקים האלה; ההימנעות משיחה של אחרי דייט ראשון, הסינונים, משחקי הקנאה, אני לא מסוגל לסבול את זה! אני הולך אחרי הלב, אחרי הכל, זה טבעי. אבל זה פשוט לא אני. אני לא יודע לשחק את המשחק, אני פשוט אמיתי מידי. האם גורלי נחרץ?
אני לא חושב שהבעיה היא ביטחון עצמי, ממש לא. אני גם די אסרטיבי, איש שיחה, סבלני וסובלני. מה הבעיה?
ואם כבר עברנו את הדייט הראשון והיא לא נלחצה, ואני מרגיש שזהו זה, זה זה מבחינתי,
אני לא אחסוך מאמצים לפנק אותה, להראות לה שאני מעוניין, להראות לה שאני מרגיש משהו.
אני לא אחסוך!, אני אתן לה את הכל, את הלב הנשמה.
בשבילי האהבה היא במרכז, חשובה מהכל (בגבול השפיות).
אני אוהב את הדברים הקטנים במערכת היחסים, החיבוקים הקטנים הנשיקות העדינות
אני אוהב להרגיש שהיא נמשכת אלי כמגנט, פשוט נמשכת לשפתיי.
אני אוהב להרגיש את ידה מטיילת על עורי.
אני אוהב להרגיש אותה, כן גם בקטע המיני אחרי הכל היא חברה שלי, אני אמור לרצות אותה ורק אותה.
אני לא מסתיר את החשיבות של המיניות במערכת יחסים רצינית ותקינה, אבל גם לא לוחץ למיניות על ההתחלה.
אני בן אדם רגיש, אני מודה. אני יודע לבכות ואני יודע להתרגש, אני רומנטיקן חסר תקנה, אני גם מודה, אני יעלב אם תפגעי בי, עד עמקי נשמתי, גם הלב שלי עשוי חרסינה והוא נפיץ.
לא אני לא אסכים שתפגעי בכבודי ואני לא אסכים שתשחקי בליבי, גם אם אני אוהב אותך עד עמקי נשמתי אין לך זכות לשבור אותי ולדרוך עלי ולשחק בי.
אני רוצה שתדעי, שבכל זמן שרק תרצי, 24/7 אני שלך ורק שלך וגם כשיש ליידי 20 בנות הלב שלי מלא רק בשמה של בחורה אחת, שמך.
אני רוצה שתדעי שמתי שרק תרצי, אני שלך ורק שלך, אני פה בשבילך , החומה המגן המקלט, האוזן הקשבת החיבוק שיתן לך אהבה הנשיקה שתרגעי את מצחך. העמוד שימנע ממך לקרוס מטה והמזרון העבה שירכך את נפילתך לאפס.
הזרועות שיתפסו אותך ויניפו אותך חזרה גבוה, האצבע שתרים את סנטרך וראשך.
היד שתלטף את שיערך.
אני לא יכול לא לדעת שאת אוהבת אותי, אני חייב לשמוע אתז ה אפילו שאני בטוח בזה, אני חייב שתשוויצי בי, לא משנה מה אחרים אומרים.
כל הדברים הקטנים שאולי נראים שוליים כמו נשיקה בציבור יד ביד ברחוב להכיר את ההורים והחברים , להזמין כמעט לכל מקום אפשרי ביחד איתך חשובים, הם בונים את הקשר מבחינתי.
הגעגוע? רק אם באמת הכרחי, אם יש זמן לראות אותך אני ירצה לנצל אותו במקום להגיד שבריא להתגעגע ולא צריך להפגש יום יום.
החיים שלי? הם החיים שלך ואת תדעי בהם הכל ותהיה שותפה ותביעי את דעתך , החיים שלי כמו שהם הם גם שלך ואת בחיים שלי במרכזם והכל יסתובב סביבך.
וחייך? אני מצפה לשיתוף דומה, שאני יהיה במרכז ואני אדע הכל גם אם לא תקבלי תמיד את דעתי, זכותך.
אני אומנם רומנטיקן חסר תקנה אבל אי אפשר בלי קצת מכות (שוב פעם, הדברים הקטנים שבונים קשר), בלי המון צחוקים, בלי המון והמון והמווווון שיחה, בלי תחביב משותף שבונים לעצמינו.
כשאת לא מאושרת אני לא מאושר, כשאת מאושרת אז טוב לי בלב.
----
את הקטע חלקו הראשון מצאתי , את ההמשך הוספתי כדי שיהיה בדיוק אני.
תגובות.





