אני די בתקופה חרררא ...
בגלל זה לא המשכתי עד עכשיו .
אבל האמת שיש לי המשך כמעט מוכן ,
אז אם כבר הקפצת תסיפור ,
נראלי שאני אמשיך ..
מקווה שתזכרו מה היה , ותמשיכו לקרוא .
אוהבת אתכן !
אני איתך תמיד , ואת יודעת את זה 3>
מחכה לסיפור המדהים שלך :]
נכנסתי הביתה , היה שקט ..
תיארתי לעצמי שאין אף אחד בבית ..
סגרתי את דלת הכניסה , ובאתי לעלות לחדרי .
"היי ליאני .. " שמעתי פתאום קול מגעיל מאחוריי
הסתובבתי ,
וראיתי את דני ,
עומד מאחוריי ,
מסתכל ,
מפחיד .
----------------
"היי ... " עניתי בפחד .. והסתובבתי כדי להמשיך לעלות לחדרי
"חכי .. לאן את ממהרת ?" אמר , והתחיל להתקדם אליי
"מה ? א .. איפה אימא שלי ?" שאלתי בלחץ ... עכשיו הוא כבר ממש הפחיד אותי
"אימא שלך ? היא בעבודה .. ואנחנו פה , לבד" אמר בחיוך צבוע , מגעיל ..
"אה . א .. אני צריכה ל .. ללכת .." אמרתי , והוא התקרב אליי עוד
"למה ללכת ? רק הגעת .." אמר והתחיל ללטף לי את הפנים
"מה ? א .. אני .. באתי רק לקחת משהו" שיקרתי , ניסיתי להתחמק ממנו .
הדמעות כבר עמדו לי בעיניים ..
"אה רק לקחת משהו .. הבנתי" אמר במבט מוזר ומפחיד ..
"כן , רק לקחת משהו" אמרתי כשחשבתי שעכשיו הוא יעזוב אותי
"בסדר .. לא נורא אם תתעכבי עוד קצת" אמר והתחיל לגעת בי , בגוף ..
אני כבר לא יכולתי להחזיק את זה , והדמעות החלו לרדת ..
הוא לא הפסיק לגעת לי בגוף , ללטף אותי , לנסות להוריד לי את הבגדים ..
כלכך פחדתי .
קפאתי במקום ..
ניסיתי להרביץ לו , שיעוף ממני .. אבל לא הצלחתי .
לא היה לי כוח פתאום , מהפחד .
"דיי ! דיי תעזוב אותי !" צעקתי בבכי
"שקט ! אל תצעקי , השכנים עוד ישמעו" אמר והמשיך לנסות לגעת בי
"הצילו !! תעזרו לי !" צעקתי הכי חזק שיכולתי ,
והוא הכניס לי סטירה ..
סטירה כלכך חזקה ..
הבכי שלי רק התחזק . לא נפסק .
כאב לי , גם מהסטירה ..
וגם על זה שמישהו מטריד אותי , ואני עומדת קפואה .. קפואה ולא יכולה לזוז ,
לא מצליחה לעשות משהו שיעזור לי לברוח ממנו .
"תעזוב אותי כבר ! ערן צריך להגיע כל רגע !" אמרתי פתאום , בכלל לא דיברתי עם ערן ,
אבל חשבתי שאולי זה יבהיל אותו והוא יעזוב אותי
"ערן ? איך את יודעת ?" אמר תוך כדי שהוא עליי ,
נוגע בי , מלטף אותי בכל הגוף ,
כלכך נגעלתי ,
כלכך פחדתי , פחדתי שהוא יעשה בי עוד דברים .
מהרגע הראשון שראיתי אותו , ידעתי שמשהו איתו לא בסדר .
אבל ידעתי גם שאימא בחיים לא יאמין לי , ערן אולי .. אבל גם לא בטוח .
"כי הוא אמר לי , דיברתי איתו קודם"
"אה .. אמ .. כלום לא קרה פה ליאן . את חזרת הביתה ועלית ישר לחדר . ברור ?!" אמר שהוא מחזיק בידי בחוזקה , הכאיב לי .
"ב .. בסדר . תעזוב אותי רק" אמרתי והוא עזב אותי לאט לאט ,
הדמעות לא הפסיקו לרדת ..
רצתי לחדר , נעלתי אותו .
התחלתי ללכת בחדר , חושבת .
רעדתי קצת , בכיתי קצת .
לא ידעתי מה לעשות ..
רציתי לספר לערן , הוא היחיד שיבין אותי , הוא ראה את דני ,
הוא יודע כמה הוא מגעיל .
התקשרתי אליו , בתקווה שהוא יענה , ויקשיב לי .
"אה ?" שמעתי את קולו של ערן
"ערן .." אמרתי בפחד , בשקט . שדני לא ישמע .
"מה ליאן ?"
"בוא הביתה" אמרתי והדמעות חזרו לזלוג מעיניי
"למה ? מה קרה ?"
"דני" לחשתי
"מה ? לא שומע אותך"
"זה דני" אמרתי טיפה יותר חזק
"דני ? מה איתו ?"
"הוא .. הוא .." אמרתי והתקף בכי עצר אותי , לא הייתי מסוגלת להגיד את זה . פחדתי .
פחדתי שהוא לא יאמין לי ,
פחדתי מזה שזה קרה בכלל
"הוא מה ליאן ?! דברי כבר" אמר קצת בעצבנות
"הוא הטריד אותי , אמרתי לו שאתה בא הביתה . בבקשה בוא" אמרתי בשקט , כלכך פחדתי שדני ישמע אותי פתאום ויעשה לי עוד משהו
"מה ?! ליאן הכל בסדר איתך ?!" אמר , כאילו לא האמין למה שאמרתי
"מה ששמעת ערן . בוא כבר , בבקשה !"
"אוווח , טוב אני בא ביי"
"תודה .. ביי" אמרתי אבל הוא כבר ניתק .
התיישבתי על המיטה , בוכה .
לא יודעת מה לעשות ..
חיכיתי לערן , פחדתי להיות לבד איתו בבית .
פתאום שמעתי מישהו מכנס מפתח לדלת של החדר שלי ,
לאט לאט היא נפתחה .
דני עמד בפתח .
"ערן צריך לבוא , הא ?"
מקווה שתזכרררו משהו , ושתאהבו ...
אוווהבת .
יאאאאאאאו :OOOOOOOOOOO
בן זונננננננננננננננה אני יהרוווג אותו את הדני הזה!!!!
איזה פרק מ=ד=ה=י=ם שיאו
בטח שאני זוכרת , איך אפשר לשכוח את הסיפור הזה ?!?!
אח אני במתחחחח ! מחכה להמשך:]
- אוהבת אותך -
איך התגעגעתי לסיפור הזה =]
שמחה שהמשכתתת : ]
הדני הזה כזה דוחה צריך לסרס אנשים כמוהו בעע
פשוט מדהים מדהים מדהים מדהיים
תמשיכי (:
והפעם בלי לנטוש!
3>
פרק מדהים
בעע איזה מגעייל דני הזה : |
תמשיכי (:
בןן ז**ה !!!
ררר.. אני יהרוג אותו...😢(
הממשךך
דחוףףףף...
תווודה .
עוד קצת תגובות , ואני אמשיך ...
מהמם , כרגיל
:]
לאביו 3 >