QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 14/09/2007) מהממם
😉
קצר 😢
אבל מדהיםםםםם 😊
המשך =]
"ההללו?" ענתה אחרי כמה צלצולים
"מה קורה מאמי?"
"הככל טוב :] איתך?"
"גם.. איפה את?"
"בקניון.. יום כיף עם ניב ונוי"
"אה וואלה!? תיהני נסיכה"
"טנקיו. מה אתה עושה?"
"סתם.. שיראל פה"
"אה.. איך היא?"
"היא הייתה אצלו"
"איך הוא?"
"באמת מעניין אותך?"
"סתם רוצה לדעת אם ה' שמע את התפילות שלי והוא מת"
"לא =/"
"ידעתי שאין כזה דבר ה' "
"בטח שיש"
"עזוב עומריקי, לא בא לי לדבר על זה.. רצית משהו או סתם התקשרת?"
"שיראל רוצה להיפגש איתך"
"בשביל?"
"לא יודע.. רוצה לדבר איתך"
"טוב"
"את רוצה?"
"אין לי בעיה"
" אז דברי איתי שאת חוזרת"
"אוקיי, ביי מותק אוהבת אותך"
"ביי מאמי גם אני" אמרתי וניתקנו.
"מה היא אמרה?"
"שבסדר"
"אוקיי.."
בא מהכאב - פרק 25
---
ניב:"מה קרה?"
אני:"סתם.. בת דודה שלו רוצה להיפגש איתי"
נוי:"בשביל..?!"
אני:"אנערף. לדבר.. והיא הלכה היום גם לשון"
ניב:"אני לא מעודכן אה?! מה הקשר ביניהם ולמה היא הלכה אליו?"
אני:"עומרי דקר את שון, האקס של בת דודה שלו"
ניב:"זה שון שון.. כאילו ההוא?"
אני:"כן.. ההוא"
ניב:"אאה.. =/"
נוי:"טוב חדל באסה, דיכאון, עצב וכל הכלול בזה. באנו ליהנות.. לא ככה?!"
אני:"כן.." אמרתי כדי לא לאכזב אותם. אבל לא היה לי חשק לכלום. רק רציתי לחזור הביתה..
נוי:"שלא יעברו בך בכלל מחשבות ללכת הביתה כן?!" קראה את מחשבותיי
אני:"הוצאתי אותן כבר מהראש" חייכתי חיוך קטנטן וניב צחק.
כרגיל כמו תמיד כשאני איתם [ עם אחד מהם ] אנחנו עושים שטויות..
וגם הפעם היה ככה, הם לא נתנו לי לשקוע בעצב מיותר.
---
נכנסתי שוב לאותו פורום שבו כתבתי ונכנסתי לאשכול. היו כ-10 תגובות.
^ תתלונני עליו! שלא יצא מזה בזול!!
ותהיי חזקה . ^
התגובה הראשונה. העתקתי את שם המשתמש:
& אני לא מסוגלת לראות אותו שוב. תבין/י .
והוא לא יצא מזה בזול.,
חבר שלי דאג לזה.. &
שאר התגובות היו כמעט על אותו עיקרון- להתלונן עליו, להיות חזקה, לא להיות לבד.
חלק אפילו השאירו איסיקיו אם ארצה לדבר.
תגובה אחת לפני אחרונה משכה את תשומת ליבי,
היא הייתה ארוכה יחסית לשאר התגובות שהיו כשורה או שתיים.
% טטח. מצחיקה את.
אני בטוח שאת זאת שגרמת לאותו אחד לאנוס אותך..
איך התלבשת למועדון?! חשוף אה?
לבוש שמושך תשומת לב.. עם הבגדים שבנות לובשות היום, אין פלא למה שקורה!
הבגדים כמעט ולא משאירים מקום מוסתר בגוף.
אז אל תבואי ותתבכייני פה. אין לך זכות להאשים אותו!
אתן מושפעות בנות! מה אתן מגיבות לה ככה?! לכו תדעו אם זה נכון בכלל!
אולי זאת סתם מישהי שמשעמם לה בחיים!! %
לאותו אחד הגבתי בנפרד:
& התלבשתי טוב. לא חשוף מידי.. וגם אם כן, זה לא נותן את הזכות לאף גבר לגעת בי!
אתה מדבר כמו איזה חרמן מטומטם, כמו בנאדם ללא שכל!!
במקרי אונס ה-א-נ-ס הוא האשם היחיד! אז צא מהסרט שאתה חי בו ותחזור למציאות,
הבנות לא אשמות בכלום.
גם אם הן מסתובבות עירומות ברחוב – לאף אחד אין זכות לעשות להן משהו ללא רצונן!!
ממש לא מעניין אותי אם אתה מאמין שזה קרה או לא.
הלוואי וזה לא היה קורה . . . &
שלחתי את התגובה ויצאתי מהאינטרנט בעצבים. דפוק.
לינויוש -
אני בבית, שיראל עוד אצלך?
עומריקי שלי -
כן.. מתי את רוצה שתיפגשו?
לינויוש -
עכשיו אם בא לה
עומריקי שלי -
סבבה. איפה?
לינויוש -
תגיד לה לבוא אלי, ובוא גם אתה..
עומריקי שלי -
אוקיי יפה שלי. ביי בינתיים שלח, התנתקתי מהאיסיקיו וסידרתי קצת את החדר עד שבאו..
אני:"רוצים לשתות או לאכול משהו?"
שיראל:"מים" ענתה והיא ועומרי עליו בינתיים לחדר. פעם ראשונה שאני רואה אותה..
ניראת נחמדה לאללה. הבאתי לה כוס מים ועליתי לחדר..
אני:"על מה רצית שנדבר?" שאלתי, מתיישבת מולה על המיטה ועומרי התעסק בינתיים במחשב.
שיראל:"הזוי לי שהוא עשה את זה.."
עומרי:"תמיד ידעתי שהוא חרא של בנאדם" אמר עם גבו אלינו
שיראל:"תמיד אמרת לי להיפרד ממנו. וכמו דפוקה נשארתי איתו"
אני:"לא ידעת.."
שיראל:"כן, לא ידעתי"
אני:"מה היה כשהלכת אליו?" שאלתי והיא סיפרה לי הכל.. "אני שונאת אותו"
שיראל:"תתלונני עליו מאמי.. את חייבת. כדי שסוף סוף הוא יקבל מה שמגיע לו!"
אני:"אני לא רוצה לראות אותו שוב."
שיראל:"לא יעשה לך טוב לדעת שהוא במקום סגור ולא יכול לעשות את זה לעוד מישהי..?
תחשבי על זה נשמה" אמרה וקמה מהמיטה "כבר מאוחר" אמרה בחיוך מתנצל,
נתנה נשיקה לעומרי ולי ויצאה מהחדר.
"מה זה הפורום הזה?" שאל
"איך הגעת אליו?!" יצאתי מזה מהר
"במועדפים שלך, מה זה?"
"סתם.." עניתי ונשכבתי על המיטה "אתה חושב שאני אשמה במה שקרה?" שאלתי אותו,
לא הפסקתי לחשוב על התגובה של אותו אחד.
"בטח שלא."
"התלבשתי חשוף..כאילו לא חשוף מידי. אתה יודע, כרגיל.. אז אולי, אולי זאת כן אשמתי.."
"בייבי זאת לא אשמתך. את לא אשמה שהשון הזה חולה!!" ליטף את פניי.
קמתי מהמיטה והתיישבתי על הכיסא שמול המחשב
"בוא תראה" נכנסתי לפורום והראתי לו מה שכתבתי ואח"כ את התגובות של כולם.
"איזה דפוק!! לא מבין כלום.. עלק אשמתך." התעצבן מהתגובה של אותו אחד "בגלל זה את
חושבת על זה עכשיו?"
"כן.."
"קומי שנייה" הקים אותי, התיישב והושיב אותי עליו "זאת לא אשמתך חיים שלי..
זאת לא" לחש וחיבק אותי אליו. השענתי את ראשי עליו ועצמתי את עיניי.
"הלוואי והייתי מתעוררת ומגלה שכל זה היה חלום"
"הלוואי" לחש "הייתי עושה הכל כדי שזה יקרה"
---
"מצטערת על מה שהיה שבוע שעבר"
"על מה?"
"שהלכתי באמצע.. כאילו, כמה דקות אחרי שהגעתי"
"שטויות" חייכה, תמיד החיוך שלה הרגיע אותי. "אז איך את?"
"בסדר"
"דיברתי עם אמא שלך שוב"
"והפעם על מה?!" גלגלתי את עיניי
"החלטנו להמשיך עם הטיפולים.. עד שאת תחליטי להפסיק אותם"
"טוב"
"אז, מה חדש?"
"הכל רגיל.. את יודעת. שיגרה מגעילה"
"לפחות הלימודים הסתיימו אה? ;]"
"כן" צחקתי "לפחות זה"
"ואיך עם עומרי?"
"בסדר" חייכתי, הוא בין הדברים הבודדים הטובים שיש לי בחיים.
"התאהבת אה?"
"חזק"
"זה היה ברור שזה יקרה"
"היה לך ברור?! כי לי לא."
"חח לי דווקא כן" צחקה
"למה?"
"לפי איך שדיברת עליו.."
"בא לי שתכירי אותו. הוא יוכל לבוא שבוע הבא?"
"בטח, אני אשמח להכיר אותו!"
"סבבה :]"
שבבוועע מדהים 😊
יפהה כרגילל 😊
מחכה להמשךך מאמייי
קופפפה , נאפיס אה? ! 😉 ....
המשךךך !!
אתר האהבה הישראלי