«::°.•¥פשוט אני! =] «::°.•¥

חחח אני במתח.

פרק מדהים.

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך.

😊

ממהמממםםםםם

יוווו זה מזכיר לי את אבא שלי לא מספיק מחשב כף יד גם קנה מחשב נייד למה כי "זה היה זול" אווישש בנים

יאללה פנקי אותה באיזה המשך כזה יפה

חחחחחחח =]]]]]]
😂
אל תדאגי!!!! אני מחכה לעדו איזה 2-3 תגובות ונאי ישים המשך!! =]]

יאללה להגיבבב

חחחח...=] תגיבווו אנשים!!! 😂
כולם פה דרשו המשך ונעלמו... חחחחח

נוווווווווווווווווווו פנקי אותה בהמשך

מחר בבוקר!! =]]]

מוששלם :]
תמשיכיי

מדהים [[:
יאא היא בטח קיבלה כלב D:
חח סתם עזבי לא קשוורר..

פרק מדהיםם
תמשיייייייכיייייייי

חחחח אולי באמת זה היה צריך להיות ככה: 😂

אאהה?? מה זה?????
כשפתחתי את הקופסא... גיליתי זוג עיניים עגולות ושחורות מסתכלות עליי...
כלב קטן וממש מתוק... כולו פרווה לבנבנה.... ואוווו איזה מתוק!! חשבתי לעצמי...
הרמתי אותו מיד והתחלתי מלטפת ומחבקת אותו..אף פעם לא ראיתי דבר כזה מתוק!!
הסתובבתי אל אמא והיא חייכה אליי...
אני:"אמא!! הוא כזה מתוק!!! מאיפה הבאתם אותו??"הסתכלתי עליה כולי זורחת מרוב אושר...
אמא:"זה גור סמוייד! הוא ממש היפרקטיבי...אני לא מאמינה שהוא הצליח לשבת 10 דקות שלמות בקופסא.."
אני:"10 דקות?... הייתי בטוחה שהוא יושב כאן מאתמול..."אמרתי ללא כל היגיון...
אמא:"מה פתאום! למה שניתעלל ככה בכלב?..." הוא רץ כאן בכל הבית!.. למזלנו הוא לא הצליח לעלות לקומה השנייה כי המדרגות גדולות מדי בשבילו..."
אני:"הוא ממש בונבון!!! כמו צעצוע!! כזה מתוק! איך ניקרא לו?.."הסתכלתי על אמא מחכה לתשובה..
אמא:"מאמי.. הכלב הזה הוא שלך! תקראי לו איך שבא לך!" הסתכלה עליי אמא עם חיוך מאושר...
אני:"אני עוד לא יודעת איך לקרוא לך קטנצ'יק! אני מבטיחה להחזיר לך תשובה עד מחר!" זרחתי מרוב אושר... כשאר סיימתי להגיד את זה לכלבלב הקטן שלא הבין אותי בכלל...
וואיי.. כזה שמנמן קטן ולבן כשלג! רוני חייבת לראות אותו!!
אני:"אמא! תגידי.. בן כמה הוא??.." הסתכלתי פעם עליו ופעם על אמא...
אמא:"4 שבועות... בדיוק הגיל המתאים לתחילת חינוך הכלב... החופש לפנייך ויש לך הרבה זמן! אם תשקיעי יהיו תוצאות... ואת חייבת להשקיע... כי את לא יודעת עוד דבר אחד חשוב..."
הסתכלה עליי אמא עם אותו החיוך וכבר רציתי שתאמר מה שרוצה להגיד...
אני:"נו אמא!! מה??? תגידי!!"
אמא:"יש לו תעודות! ההורים שלו אלופים! אני רוצה שגם את תגדלי אותו אלוף!! כי הוא כלב מקסים! הוא יהיה ממש כוכב תערוכות!"
אני:"מה??... הפיצקה הקטן הזה?.. כוכב תערוכות?...לעע... אמא !! הוא כזה מאמי... איזה תערוכות!! אני שומרת אותו לעצמי!! חחחחאת דובון הפרווה הקטן הזה!! תראי אותו ממש כמו צעצוע קטן!"
הסתכלתי על אמא מנסה לוותר על המטרה שלה..
אמא:"כמובן את תחליטי! אבל בכל זאת נוכל לקחת אותו מדי פעם ולייצג אותו!! הוא ממש מתוק!! ואת חייבת להראות את היופי והמתיקות שלו לכולם!" ניסתה אמא לשכנע אותי בכל הכח...
אני:"אני יחשוב על זה!!..." אמא הסתכלה עליי בסיפוק..
אני:"יש לו אביזרים?... חגורה?.. כלים למים ואוכל?? אוכל???"
אמא:"ת'אמת חשבנו שתכחי אותו איתך ותלכי איתו לחנות לקנות את מה שצריך... המוכר יודע מה טוב בשביל הגור והוא יכול לייעץ לך!"
אני:"בסדר! אז אני הולכת להתארגן! תשמרי לי על הכלב!" נעברתי את הכלב בזהירות לידיה של אמא למרות שלא רציתי להיפרד מגוש הפרווה הזה אפילו לדקה אחת..
אמא:"טוב! אבל צ'יק צ'ק!" קרצתי לאמא ורצתי לחדר שלי...
תפסתי את הסלולארי וחייגתי לרוני... הידיים שלי רעדו... כל כך התרגשתי לקראת הגור החדש!! ובמיוחד לדעת שהוא שלי... ואווו!!=]]
אני:"רונקקוושש???"צווחתי
רוני:"מההה????"
אני:"תתארגני!!! ושעוד חמש דקות תהיי אצלי!! הבנת???!!" פקדתי עליה
רוני:"אין בעיות! מה שתגידי המפקד!!"
אני:"אבל תלבשי... אנחנו יוצאות למרכז..."
רוני:"בסדר!בסדר!"
רוני:"על מה כל המהומה??..."שאלה רוני לא מבינה מה יש?...
אני: "זה הפתעה!! תכף תראי!!!! "סיימתי את השיחה ולבשתי את הג'ינס הראשון שראיתי בארון ואת החולצה גם...
ירדתי לקומה הראשונה בריצה...
אמא:"כמה התרגשות!! תזהרי במדרגות!!"
נאי:"על תדאגי!! תביאי לי את הבובי שלי!!!" שלחתי את ידי לעבר הגור המתוק..
אמא:"כחי! ותיהי זהירה ביותר@ הוא עוד קטן!! שלא יפול לך או משהו כזה! ועל תקרבי אותו לגורים אחרים...כי הוא עוד לא חוסן... רק במשושה ראשון!!"הזהירה אותי אמא כמו וטרינר מוסמך..
אני:"ניראה לך שאני יוריד את הפיצקה הזאת לריצפה??... ממש לא!!!!!"אמרתי לה בצורה הכי משכנעת שיכולתי...
אמא:"הינה כחי..."ושלחה לעברי 5 שטרות של מאה...
אני:"אמא! למה כל כך הרבה???"
אמא:"כי צריך לקנות לו מיטה... אוכל.. קולר... חגורה..כלים לאוכל.. צעצועים... מה חשבת???"
אני:"בסדר!! בסדר!!" חייכתי ושמתי את השטרות בכיס..
אני:"טוב ביי ביי ממממיי!!"
אני:"איזה בובון אתה!! פשוט פשוש!! רק כמה דקות שאני מכירה אותךם ואני מרגישה מאוהבת!!"
דיברתי אל הגור הקטן כמו משוגעת... =]]
רוני:"היי! " צעקה אליי מהשער של הבית...
אני:"היי רונקיי!!! תראי מה יש לי!!!" חיכתי והתקרבנו אחת לשנייה...
רוני:"אאההה איזדה מאממיי!! הייתי אוכלת אותו!!! מאיפה כל המתיקות הזאת???!!!!"
אני:"נכון שהוא בובוני פשוט??!! אני כבר מאוהבת בו!!"
רוני:"את כבר מאוהבת בו???זאת אני שכבר מאוהבת בו עד מעל הראש!!!!"הסתכלה על הגור כולה שמחה!
אני:"ככה את בוגדת בחן??? אני רצה לספר לו!!!"
רוני:"אאה!! חתיכת מלשנית!!!" ושתינו פרצנו בצחוק...
אני:"טוב יאללה בואי!! צריך לערוך קניות לכבוד הדייר החדש!!" =] היא צחקה וליטפה אותו..
רוני:"תביא קצת!!" וניסתה למשוך את הגור מהידיים שלי...
אני:"לא תקבלי!! חכי שיעבור לי קצת... חחחחח בקושי ניפרדתי ממנו כשהלכתי להתלבש..."
רוני:"חחחחח בטח!! גם אני לא הייתי רוצה להפרד מכזה מאמי!"
הלכנו לאוטובוס ונסענו למרכז...
כשהגענו לחנות היה שם מבחר כל כך גדול שהעיניים שלי לא הצליחו לראות את הכל... אבל אחרי ששיגעתי את המוכר... שיביא את הטוב ביותר... כי הבובי הקטן שלי נסיך והוא צריך לקבל רק את הטוב ביותר התקדמנו במהירות... קנינו הרבה דברים... מיטה... כלים לאוכל..קולר... חגורה...כל מני שמפואים... תרסיסים נגד קרציות ופרעושים... משחקים:עצמות(מכל הסוגים... קטנות.. גדולות...ובכל הצבעים..חחח) עצם מגומי לשיניים מיוחדת... וכדורים...ומה לא....הכל עלה לי 480 שקל...אמא צדקה!! הכל עולה יקר!!
כאשר יצאנו מהחנות והסתכלנו על השעון גילינו שערכנו קניות שעתיים וקצת...השעה הייתה כבר חמש וחצי...ככה זה כשנהנים... הזמן עובר מהר... =]] העיקר שלבובי שלי... הנסיך הקטן זהה יש הכל...
רוני באה אליי הבייתה... כדי לסדר את כל הדברים ולחשוב על שם לגוש הפרווה הלבן שלי...
אני:"אולי משהו שקשור לצבע שלו??"
רוני:"שלג?...ואייט?..(לבן באנגלית..)סנואו?..(גם שלג באנגלית..)?"
אני:"אהבתי את שלג... זה באמת נחמד... בואי נרשום את השם כאן על הדף.. ונחשוב על עוד שמות... ואז ניבחר את הטוב ביותר..."
ישבנו איזה שעה... חשבנו... וחשבנו... ופתאום... אין לי מושג למה... המחשבות שלי עברו למיכאל... מיכאל... בכלל שכחתי ממנו... כניראה בגלל כל ההתרגשות...
אני חייבת להתקשר אליו... לדבר איתו...שיבוא אליי שוב... ויראה את היריב שלו... חי חי... את שלג...
ככה החלטתי לקרוא לו...
אני:"רוני!! זהו... בואי נפסיק... חשבתי על זה... ואני מאד אוהבת את השם שלג! =]]"
רוני:"חח כן! גם אני אהבתי אותו מאד..."
הגור הקטן נירדם על הכרית שלי... איזה בובון... ישן לו.. תמים כזה... =]
הסתכלתי עליו ואמרתי בשקט:"היי שלג?..אתה אוהב את השם שלך?..." והבובי שלי ישן... =]
רוני:"טוב! אני חייבת לחזור הבייתה... אני עוד צריכה להיפגש היום עם חן..."
אני:"סבבה...! אני יקרא ל.." אוופפסס... שכחתי לגמריי.. לא סיפרתי לה כלום על מיכאל...
רוני:"למי?... ככה את מחליפה אותי???"
אני:"לא!! התכוונתי לאמא שלי... שתראה את כל מה שקנינו!!!" התחמקתי... וצחקנו..
רוני:"טוב יאלושש ביי ביי...!"היא נישקה את הגור מלמעלה בזהירות כדי לא להערי אותו והלכה.."
איזה כייף לי...אני כל כך מאושרת... כל כך הרבה דברים נעימים במכה!!! מיכאל.. הגור הקטן... איזה כייף לי! חשבתי לעצמי...
ופתאום הטלפון שלי התחיל לצלצל....................................................

אהבתן??????אני חייבת תשובה... כי יש לי משהו חשוב להגיד לכם בקשר לזה...=]

זה לא ההמשך המקורי... פשוט היה לי מלא מצב רוח... אז כתבתי את ההמשך הזה... אם אתם אוהבים יותר את זה... עם הכלב הבובי והנסיכי 😊 אז אין לי בעיה להמשיך עם זה... =]]
אבל אם אתם רוצים את ההמשך האחר ולא אהבתם את זה אין לי בעיה לשים אותו... אבל כשאני מסתכלת וקוראת את שניהם... אז ההשמך הזה יותר מוצא חן בעיני.... 😊
אז מה שתרצו... 😊

אז מה אתן אומרות??

אאאאאאאאההההההההה אני ל=א מאמינה שאני צדקתייי..
חחחחח 😁
זה סתם היה ניחוש פרווועע
וגם הכלב שלי בדיוק התכרבל לי במיטה וראיתי אותו אז כתבתי כלבבב
וזה אשכרה ככה, חחח

פרק יפייפה.. (:
איזה חמוד שלגג.. אבל אני אהבתי יותר סנואוו
חח
איך בא לי עוד כלללללללללללבב 😛
למרות שיש לי את הכלב הכי מושלם בעולם..אבל שיהיהה

חחח
פרק יפייפה כבר כמו שאמרתייי
תמשיייייכייייי

מואאאאאאה 😘

פרק מדהים..
כן תמשיכי מיזה אהבתי את הפרק הזה..

חיחי😛

המשךךךךךךךךךךךךךך(:

עכשיו 3 בלילה... או כבר בבוקר?...חחחחחח אאממ... היום כבר לא יהיה המשך... כי אני ממש עייפה...=/// ישבתי וכתבתי את הפרק הזה באמת... עם כל הנשמה.. בלהיחשב בזה שיש לי שלוש כלבים ניפלאים... שאני ממש אוהבת אותם... ואני צריכה לצאת איתם כל יום בשש בבוקר...חחחחח כן כן!!!
וחוצ'מזה מחר יום קשה... יום ראשון!!! חחחח...
גם אני ככה הסתכלתי על הלכבים שלי... ששתייים מהם הגיעו אליי רק לפני פחות משנה... ואני ממש אוהבת אותם... הם עדיין גורים בשבילי... למרות שעוד חודש האחד הייה בן שנה ועוד חודשיים השני... אני ממש מתה עליהם.. הם קטנים אז אני מרגיש כל הזמן כיאלו הם גורים... צ'יוואווה... וסיני מצוייץ... למי שזה מעניין יכול לראות באינטרנט...ואני ניזכרתי איך התרגשתי כשלקחתי אותם מבית הגידול... ואיך שקניתי להם את הדברים... זה כל כך ריגש אותי... הרגשתי מאושרת!! וגם עכשיו אני מאושרת שיש לי אותם!!! ויש לי עוד כלב פודל זקן... בן 9! ... אאממ... אני מאד שמחה שאהבתן את הפרק! אני ימשיך ממנו!!! מעכשיו כל הפרקים יהיהיו ארוכים... אני ממש ישתדל!!! =]]] כי אני רואה שאתם אוהבים יותר את הפרקים הארוכים לפי הפרק האחרון... 😊 אז לילה טוב!!! =]]]