«::°.•¥פשוט אני! =] «::°.•¥

2 פרקים מדהימים ביותרררררר (:
מחכה להמשך !!

ואיי מהמם..המשך

עוד כמה תגובות... 😊 תביאו חברים שיקראו!!! חחחח =]]]

מאמי המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוף!!!

תמשיכי נו

מוווווווווווווווווושלם (:
תמשיכיייי

מחר בבוקר!!!!!!! 😊

המשך 😁

סיפור יפה מאמי
תמשיכי

?

הינה... הוא דיי ארוך.... ואם זה לא מספיק... אז על תדאגו!!! נאי ישים היום אחר הצהריים!!!! =]]]]
סורי שלא הספקתי קודם.... 😁

לפתע הכל התנתק הטלויזיה והאור בחדר, קפצתי, אמא!! מה זה?... הוא כנראה שם לב שקצת נלחצתי,
הוא:"תירגעי מאמי... בטח הפסקת חשמל.." לא ראיתי אותו.. היה מאד חשוך..
חזרתי להתיישב והרגשתי זוג ידיים מטיילות עלי ומלטפות אותי...מיכאל, מיכאל... כמה מזל יש לך... חשבתי לעצמי... וכמה מזל יש לי...כי הוא מוצא חן בעיני והוא כזה מתוק...
הוא המשיך.. הוא נישק אותי וחיבק אותי.. וליטף אותי...כל כך נהנתי...כל מגע היה כל כך חלומי.
הרגשתי חופשייה.. ופתוחה.. רציתי להשתגע.. להשתולל.. הורדתי את החולצה שלו... והמשכנו להתמזמז..הוא הכניס את ידיו מתחת לחולצתי וליטף את בטני,הוא בא להוריד את חולצתי.. ופתאום כל האור נידלק והטלויזיה... הוא ירד ממני והתיישבנו בחזרה...
הסתכלנו אחד על השני במבטים חמים...והתיישבנו התכרבלנו כאילו כלום לא קרה...
הלכתי ושכבתי על המיטה... הוא נשכב לידי והתכרבלנו.. הוא ליטף אותי בעדינות...
הוא:"כבר 2.. אולי כדאי שאני ילך?.."הוא שאל בלחש..
אני:"לא! אל תלך... תישאר..." אמרתי קצת ישנונית..
הוא:"בסדר נסיכה.. מה שתגידי..." הוא חיבק אותי.. ונרדמנו מחובקים...


למחרת בבוקר התעוררתי עדיין בזרועותיו החמות של מיכאל... היה לי כל כך נעים... הסתכלתי על השעון שעמד על הספרייה ממש צמוד למיטה ולהפתעתי גיליתי שרק תשע בבוקר...
זה היה מצוין מכל הבחינות! ההורים שלי היו אמורים להגיע רק אחרי חמש... כי הם קופצים לעוד דודים וזה.. וגם יהיה טוב מהבחינה הזאת שיהיה לי עוד קצת זמן עם מיכאל.
השתדלתי לא לזוז... וליהנות עוד קצת ממגע גופו של מיכאל, הרגשתי תזוזות... הוא בטח מתעורר...
הוא הרים את ידו להתמתח ואני ניצלתי את ההזדמנות והסתובבתי אליו, מייד כשסיים להתמתח עטף אותי בזרועותיו והצמיד אותי עוד יותר אליו,לרגע היה נידמה לי שהוא ממשיך לישון..אך הוא פתח את עיניו וחייך אליי חיוך מתוק...
הוא:"היא כבר עלתה עם המערוך?.."
אני:"מה?.. מי???"הסתכלתי עליו לא מבינה על מה הוא מדבר...
הוא:"אמא שלך.." אחרי שהוא אמר את זה, עלה חיוך קטן על פניי ועל פניו והתחלנו לצחוק צחוק מתגלגל...
אני:"כן... היא הייתה פה לפני חמש דקות...היא ראתה שאנחנו ישנים והלכה..." המשכתי את המשחק..
הוא:"מה את רצינית?.."הוא ניהיה רציני לרגע..
אני:"ניראה לך!!!! מה הם יעשו פה בתשע בבוקר אחרי חתונה שנמשכה עד אור הבוקר?... חחחחח" התחלתי לצחוק וראיתי שמיכאל כבר לא בלחץ...
הוא:"הקפצת אותי..."
אני:"איזה חלק בדיוק קפץ בך כשאמרתי את זה?"
הוא:"כאן..." ושם את ידו על החזה... הלב..
אני:"מה אתה אומר?.." עליתי עליו והוא היה משועשע..
הוא:"אממללה.. אונס!!" חייכתי אליו
אני:"לעזור לך?... משטרה!! משטרה!!" פרגנתי... נישכבתי עליו והוא שיחק בשיערי...
לרגע היה נידמה לי שהוא הבנאדם הכי קרוב בעולם.. שאני מכירה אותו שנים...
אני:"אולי היינו ביחד בגלגול הקודם?.." שאלתי והייתה שתיקה ארוכה..
הוא:"חחחח כניראה!" הוא אמר וחייכנו אחד אל השני..
אני:"אתה רעב?.." שאלתי בתקווה.. כי הרגשתי את הבטן מתהפכת מבפנים ודורשת אוכל!
הוא:"ממ...אני תמיד רעב.."הוא הסתכל עליי מגלגל עיניים..
אני:"אתה תמיד שמן... "אמרתי בציניות ונגעתי עם האצבע בבטן הדקה שלו מצד אחד והשרירית מצד שני..
הוא:"את יודעת שאני רגיש?.."
אני:"למה?.. לאוכל?.." צחקתי..
הוא:"לא משוגעת! לדגדוגים!"
אני:"עשית עכשיו את הטעות של החיים שלך אתה יודע?.." הסתכלתי עליו בפנים רציניות..
הוא:"למה??.."ניבהל..
התחלתי לדגדג אותו..
הוא:"א..האה.... דדיי.. משווג..גג..ע.ת.." הוא צווח,
אני:"טוב נו..." אמרתי כאילו שאני עושה לו טובה שאני מפסיקה...
אני:"טוב יאללה.. לפני שאני מתה פה מרעב... בוא נרד לאכול משהו!"
הוא:"יאללה בואי!"
אני:" אתה תמיד שמח ככה לקראת אוכל?.." חייכתי..
הוא:"בטח! מה ניראה לך?!! אני ילד רעב.. בית קטן... מקרר פיצי כמו בחדרים של המלונות... ילד מסכן... תאכילי אותי..."הוא התחיל לצחוק..
אני:"כן... אני מתארת לעצמי שבוילה הענקית הזאת... 4 קומות... ההרמון הזה שזוהר כמו מיגדל האייפל בלילה אין מקרר אחד נורמאלי..." אמרתי בציניות והתחלנו לצחוק..
היה למיכאל בית ענק... יותר נכון וילה... אחד העשירים.. אבא שלו מנהל של איזה חברה ברמה מאד גבוהה.. פשוט מיליונרים...
אני:"טוב מיליונר עני שלי... בוא כבר נרד לאכול...!" אמרתי וקמתי מהמיטה.. הלכתי קודם לשירותים.. קצת לסדר את הסיוט הזה אחרי השינה... צחצחתי שיניים וחזרתי לחדר..
אני:"שאני יבין?... אתה מתכוון להמשיך לישון?... דובון אכפת לי שכמותך???"
הוא הסתובב אליי עם הכרית של דובוני האכפת לי והתחיל לצחוק...
אני:"נו!! תחזיר את זה למקום!!"
הוא:"למה?.. אבל זה כזה נעים... יואוו תיראי... האחים שלי... הינה אמא שלי... הינה אבא שלי..." הוא התחיל להעביר את האצבע על התמונות של דובוני האכפת לי...
התקרבתי אל המיטה וחטפתי מידיו את הכרית... בלי לשים לב החלקתי על הגרב שהייתה על הריצפה ישר על המיטה...
אני:"אייההה" נפלתי על המיטה..
הוא:" אני רואה שגם את החלטת לישון עוד קצת..."
אני:"רואה!! הכל בגללך!!!" עשיתי פרצוף עצוב והסתובבתי לצד השני מחזיקה את הכרית עם דובוני האכפת לי...
הוא:"אוו!! נו דיי... אני לא יכול להסתכל עלייך כשאת עצובה ככה!!"
אני:"אתה גרמת לזה.."
הוא חיבק אותי מאחור ושיחק לי בשיער..הסתובבתי אליו וחיבקתי אותו גם.
אני:"אתה יודע... עכשיו כשאני חושבת על זה... אני לא מבינה... איך יכולתי לחיות בלעדייך??"
הוא:"ניראה לי יש בינינו טלפתיה.."
אני:"למה?.."חייכתי..
הוא:"כי בדיוק על זה חשבתי עכשיו.."


מקווה שאהבתם.... =]]

יפה
תמשיכי

יאי איזה מתוקים

חחחחחחח איזה פרק מדהים חחחח.

ה=מ=ש=ך.
הכי דחוף!!!
😛

חחחח =]]]

אני:"אתה יודע... עכשיו כשאני חושבת על זה... אני לא מבינה... איך יכולתי לחיות בלעדייך??"
הוא:"ניראה לי יש בינינו טלפתיה.."
אני:"למה?.."חייכתי..
הוא:"כי בדיוק על זה חשבתי עכשיו.."

ארוחת הבוקר הייתה מדהימה... היו מלא צחוקים במטבח... לא שמנו לב איך שהזמן עבר מהר...
אני:"תגיד.. ההורים שלך דואגים לך בכלל?... הם יודעים איפה אתה וזה?..." חץ דאגה קלה פגע בי...
הוא:"על תדאגי... ההורים שלי טסו לפני יומיים ליוון... הם חוזרים עוד שבוע וחצי בערך..."הוא חייך אלי וחיבק אותי..
השעה הייתי כבר רבע לחמש... ידעתי שאני כבר צריכה להיפרד ממנו...
הוא:"טוב.. אני צריך לזוז... עוד מעט ההורים שלך באים! =]"
אני:" סבבה! עוד נדבר.." התחבקנו... נתתי לו נשיקה בלחי והוא יצא מהבית.."
היה לי ממש כייף איתו... ממש מקסים... אבל יש משהו שמפריע לי... שהכל זז כל כך מהר... אני כנראה ידבר איתו בקשר לזה...
ניקיתי את הריצפה בבית, שטפתי כלים,ארגנתי הכל וחיכיתי להורים שלי... אחרי חצי שעה התייאשתי...ועליתי לחדרי... האור בחדר היה חלש.. הוילונות הכהים גרמו לאווירה הנעימה פתאום... החלטתי ללכת לישון...

-:"מאי????.. מאיי?..." שמעתי קול לוחש..
--:"מאיי?... מאיי תתעוררי!"הקול התחזק...
אני:"מה יש??? מה יש??... אסור לי לישון קצת???" אמרתי בקול ישנוני.
--:"מאי! את ישנה כבר כמעט 18 שעות!!!"
אני:"מה????????" התיישבתי במהירות.
אני:"אז למה לא הערתם אותי קודם???" כבר יכולתי לראות שזאת אמא שלי..
אמא:"מאי! קרה משהו?...את מרגישה בסדר??.." אמא הסתכלה עליי מודאגת.
אני:"לא! הכל בסדר! פשוט חיכיתי לכם... ואז נרדמתי..."
אמא:"כן... את זה כבר הבנתי.. רק רציתי לדעת משהו..." הפנים של אמא הפכו לרציניות..
אני:"מה אמא?? מה קרה?.." הסתכלתי עליה לא מבינה מה יש..ומעט נלחצתי...
אמא:"באיזה שעה חזרת בלילה אתמול?..."
אני:" אמא!! ככה את מלחיצה סתם! כבר חשבתי משהו קרה!! חשבתי שאולי שכחתי לנעול את הדלת ופרצו לנו לבית!!!!!" כעסתי עליה..
אמא:"אני לא התכוונתי להלחיץ כאן אף אחד! אני פשוט רוצה לדעת...כדי להיות בטוחה שהבת שלי זוכרת שיש לה בית... והיא לא צריכה לשוטט ברחובות!!"
אני:"אמא!! תרגעי... חזרתי מוקדם... ישר אחרי שהתקשרת אלי אז אולי 10 דקות אחרי זה כבר הייתי בבית!!"
אמא:"בסדר.. אני מאמינה... טוב חומד.. כדאי שתקומי...קניתי לך משהו חמוד... שאת אוהבת..." היא חייכה ואני הסתקרנתי...
אני:"אוקיי! אני רק הולכת לשטוף פנים!" נישקתי אותה בלחי והלכתי לשירותים...
מעניין מה היא קנתה לי..
ירדתי במדרגות מזמזמת לי שיר...הלכתי לחדר העבודה של אבא... ותראו מה זה!! "אני רואה... אתה לא מבזבז את הזמן שלך חינם..." הסתכלתי עליו מצביעה על המחשב הנייד החדש שקנה...
אבא:"שלום מתוקה!אני רואה את כבר שמת לב...את האמת.. זה מחשב שרציתי לקנות מזמן, ובדיוק היה מבצע משתלם! אז קניתי..." חייך אבא ובעצמו חיטט במחשב..
אני:"גם אני רוצה כזה!"שוב הצבעתי על המחשב..
אבא:"מה רע במחשב שלך?!!" התחיל אבא עם המתקפות..
אני:"הוא ישן!!!"אמרתי ברוב טיפשותי..
אבא:"תגידי... את רוצה שכל שנתיים נקנה לך מחשב חדש?..."
אני":"לא! אבל המחשב הזה יותר טוב!"
אבא:"במה בדיוק?...את לא צריכה מחשב כזה! המחשב שלך מצוין! אם הייתה לי אפשרות הייתי קונה מחשב בדיוק כמו שלך!" אמר אבא בלי לחשוב מה ההשלכות..
אני:"אם המחשב שלי כל כך טוב אז בוא נתחלף!!"
אבא:"להתחלף??.. אבל את יודעת שאני כל הזמן עובד ואני עובר ממקום למקום וכל פעם שולחים אותי לכל מני מקומות בארץ ומדי פעם אפילו לחו"ל! אני צריך מחשב כזה!"
אני:"אז למה לא קנית מחשב כף יד????"
הוא שתק... הוא כבר לא ידע מה לענות... וניראה לי שעצבנתי אותו...
אבא:"אני יחשוב על זה..."הוא אמר ולא כל כך הבנתי למה הוא מתכוון...
אני:"טובב.. אין לי כוח לכל השטויות האלה עכשיו... אני הולכת לאכול משהו..."
יצאתי מהחדר מעט מבואסת.. כמו ילדה קטנה שלא קנו לה את מה שרצתה והלכתי למטבח...
למה אני כזאת קנאית???... אווףף..=[
באמצע במטבח עמדה קופסת קרטון ענקית... ועל השולחן קופסת מתנה בגודל בינוני עם סרטים מקושטים..
אני:"אמאאא! בואי לפה בבקששהה!!" צעקתי על כל הבית...
אמא:"אני כבר יורדת!!" שמעתי אותה צועקת בחזרה וכבר יכולתי לשמוע את הצעדים שלה מתקרבים..
אני:"אמא! מה זה??" התקרבתי לקופסא ונקשתי בא כמו בדלת..
אמא:"תפתחי ותראי... זאת הייתה אמורה להיות הפתעה... אבל בגלל שמישהו התעסק בצעצוע שלו הכל נהרס..!!!" היא הגבירה את הקול בהמשך... ידעתי.. היא התכוונה לאבא..
אני:"אז אפשר לפתוח?.." שאלתי מוודא..
אמא:"כן! את יכולה לפתוח!"היא חייכה...
אמא:"למרות שהמתנה שלך על השולחן..."היא חייכה וקרבה את המתנה לקצה של השולחן שיותר קרוב אליי..
אני:"רגע! אני רוצה לראות קודם מה יש פה.." התחלתי לפתוח את הקופסא בזהירות...
ההאא?? =0 מה זה?!!!....אאההה??


מקווה שאהבתן!!! =]]]]