%$#ילדה שבירה#$%

טוב זה הסיפור הראשון שלי פה, מקווה שתאהבו =]

"נו?!" התרגז ניר, אחי התאום בטענה שאני אגרום לנו לאחר.
אני: "מה אתה רוצה? אני בת, לבנות לוקח יותר זמן" אמרתי לו בקול מתנשא
ניר :"טוב יאללה בואי כבר! את לא רוצה לאחר למסיבה הזאת! שמעתי שהיא יותר טובה מכל אלה שכבר היו"
אני:"ואללה? טוב אז אתה יודע מה? לך אתה, אני כבר אפגוש אותך שם" אמרתי לו בעודי חושבת על החלפת בגדים זריזה
ניר: "מה תלכי לבד?"
אני: "איזה? נראה לך? אני אגיד לשיר לבוא, תאמין לי שלירון ישמח לראות אותה"
לירון היה אחד הבנים המקובלים בשכבה , אבא שלו היה עשיר, והוא הזמין את כל השכבה למסיבת סוף שנה, סוף כיתה יא' סוף סוף הסתיימה השנה המופרחת הזו,
אני כל כך שמחה שעכשיו יש חופש, עוד 26 ימים אני וכמה חברים נוסעים לאילת ביחד.
ניר: "סבבה אני יוצא, ביי" אמר וטרק את הדלת אחריו.
מייד רצתי לטלפון וחייגתי לשיר, אמרתי לה לבוא לפה בדחיפות ,
כעבור 10 דקות נשמעה דפיקה בדלת, רצתי לדלת מלאת ציפייה , שיר הייתה החברה הכי טובה שלי, היינו מספרות אחת לשנייה הכול.
שיר: "שניקה!" אמרה מלאת שמחה כתמיד, נתתי לה חיבוק ונכנסנו הביתה,
היא הייתה לבושה בשמלה שחורה עם קמט קטן במחשוף, שהחמיאה לגזרה שלה מאוד
אני: "מאיפה השמלה הזו?"
שיר:"בת דודה שלי השאילה לי, מהממת לא?"
הנהנתי ומשכתי אותה לחדר שלי
שיר: "מה קרה? שאת כל כך רוצה להתיפייף למסיבה הזו? בד"כ לא איכפת לך" אמרה בעודנו נכנסות לחדר,
התיישבי על הפוף שלי ואמרתי :" קודם תאפרי אותי, אחר כך הסברים" היא חייכה ונרתמה למשימה,
הושטתי לה מייק אפ, צלליות, איפרון שחור, ומגוון שונה של ליפ גלוסים , התיישבה והתחילה בעבודה.
שיר: "את יודעת, נראה לי שנדלקתי על אח שלך"
אני: "אני יודעת" אמרתי בחיוך מסתורי,
שיר: "מה? איך יכולת לדעת?"
חייכתי והשבתי :" רואים עלייך! נראה לך שלא שמתי לב למבטים שלך ולשאלות?"
שיר: "וואללה? מה, רואים?" הסמיקה,
הנהנתי והורתי עליה להמשיך לאפר אותי. לאחר 10 דקות היא סיימה ונראיתי הרבה יותר טוב, הייתי בטוחה שעכשיו צריך רק לבחור בגדים ואנחנו מושלמות.
היא עזרה לי לבחור בגדים ובסוף בחרנו בחצאית בצבע ירוק זית וגופייה שחורה מקושטת שמתאימה בדיוק לחצאית .
יצאנו שתינו מתוקתקות מהבית והלכנו לכיוון הבית של לירון, הבית שלו היה ענקי! והוא, איך לומר? לא מתבייש בזה. האמת שהוא כל הזמן מדבר על זה , שזה התחיל קצת לעצבן, אבל לא נורא, נסלח לו, אנחנו ידידים טובים כבר מהגן כך שאני לא מופתעת מההתנהגות שלו.
כשהגענו השומרים שלו פתחו את השער והרגשנו כמו מינימום כוכבות קולנוע,
ברגע שנכנסנו חיפשתי את ניר כדי לקרב בינו לבין שיר, היא עמדה בצד והסמיקה בחינניות.
היא הייתה כל כך יפה, שיער שחור ועיניים כחולות ועמוקות, עם החיוך שלה היא השיגה כל מה שרצתה, כבר הציעו לה עבודה כדוגמנית אבל היא לא רצתה בטענה שהיא לא רוצה שכולם יגעו לה בגוף.
בעודי מחפשת את ניר, שמתי לב שיעל, הפרחה של הכיתה כבר התבייתה על החבר שלי, אורן, אחד הילדים החמודים שפגשתי. הוא אוהב, ולא לוחץ עלי, אני לא דואגת כי אני יודעת שהוא בחיים לא יבגוד בי עם אף אחת ובמיוחד לא עם יעל,
קראתי לו מרחוק, הוא הסתובב אלי וראיתי שהוקל לו, הוא הלך לכיוון שלי ואני לשלו,
הוא התקרב אלי ונשק לי על הלחי, שלאט לאט הפכה לנשיקה צרפתית.
הסמקתי כי ראיתי שכולם מסתכלים עליינו כאילו נפלנו מהשמיים,
פשוט חיבקתי אותו, ככה תמיד הרגשתי בטוחה.
אני: " טוב ברגע שיפסיקו להסתכל עליינו אני הולכת לחפש את ניר, בא לך לבוא?"
אורן:" אני אחכה לך פה, בסדר? מצטער פשוט קצת קשה לי ללכת , את יודעת, הגבס והכל"
אורן שבר את הרגל לפני שבועיים ומאז אנחנו פחות ביחד, אבל אני מבינה את זה, ואני באה לעזור לו כשהוא צריך.
אני:" סבבה, אין בעיה, נתראה אחר כך"
אורן התקרב והדביק לי נשיקה, כנראה שהוא מנסה להביך אותי בכוונה, לא נורא אני עוד אחזיר לו.
התחלתי ללכת עם חיוך קטן על שפתי, חושבת על המזל שיש לי עם חבר כל כך מושלם,
ולפתע עצרתי במקום.
לא יכול להיות שזה קורה לי!
הזדעזעתי למראה עיני.

קצר אבל אני רוצה לדעת אם זה יעניין מישהו בכלל ששווה להמשיך
=]