אויי איז זוג מפגר הקנאה אוכלת אותם
יאללה סופה המשךךך
וסליחה שהגבתי מאוחר לא היה לי זמן
המשך:
."אני אשלח לך מישהי...".אמר אלעד והרגשתי שהוא מציל אותי...
"תודה אלעד".אמרתי ומיהרתי לנתק ולהתארגן.נופר ירדה למטה וקלטה אותי מסדר את עצמי מול המראה.
"מה אתה מתייפיף?".שאלה בקול חמוד."ידידה שלי צריכה לבוא".עניתי לא מביט בה."אהה..יפה לך..".אמרה נופר בקול מבואס."אז מה עם אלי הזה?".שאלתי מקווה שהיא תגיד שזה כלום ושאני רק מדמיין.
"בסדר הוא נחמד והכל..".אמרה ולא פירטה."יש בינכם משהו?".שאלתי מקווה לשמוע שלא.
נשענתי על הקיר מניד ראשי למטה."הוא רוצה אבל".אמרה נופר והשתחלה מתחת אל זרועותיי ופניה מול פני.
"אבל מה?".שאלתי וברכיי רעדו,הרגשתי את הנשימות שלה,כבר דמיינתי את ההרגשה של שפתיה על שפתיי.
"אבל אמרתי לו ש".צלצול בדלת קטע את דבריה של נופר."ידידה שלך!".סיננה נופר בכעס והרגע הקסום והסקסי התפוגג כשברחה מתוך זרועותיי אל חדרה ואל אלי.
פתחתי את הדלת בחוסר אונים."היי אתה תומר?".שאלה בחורה בעלת שיער שחור ועיניים ירוקות יוקדות.
"כן".אמרתי והבטתי בה.היא לבשה גופייה שחורה צמודה שהבליטה שני דברים שלגמרי הוציאו את עיניי מחוריהן,וג'ינס קצר קטנטן על רגליה הארוכות והשזופות."שלום אני שני".אמרה ונצמדה אליי בחיבוק.
"תומר".אמרתי וחייכתי אליה."איזה חיוך יפה יש לך".החמיאה לי והזמנתי אותה להיכנס.
"את רעבה?".שאלתי את שני."קצת..שמעתי שאתה בשלן טוב אולי נבשל ביחד?".הציעה שני והחלטתי ללכת עם ההצעה שלה."נדליק מוזיקה?".שאלתי ושני ענתה:"אתה קולט את הראש שלי".
את המטבח מילאה מוזיקה מקפיצה שגרמה לשני ולי לבשל ולרקוד."תומר אולי תנמיך?!".שמעתי את קולה העצבני של נופר.הסתובבתי ונופר פערה את פיה כשהביטה בשני."שלום אני שני".חייכה שני בחום.
"יופי לך".סיננה נופר בכעס ועלתה למעלה."מה יש לה?".התבלבלה שני."היא מקנאה".עניתי בחיוך והסתובבתי חזרה אל סיר הפסטה."אולי זה כי היא קולטת את הכימיה הטובה ביננו".אמרה שני והתקרבה אליי בצעדים חתוליים.היא התקרבה אל גופי מעבירה את אצבעותיה על בטני,לא ידעתי מה לעשות-היא הביטה בעיניי מחכה שאפעל,חום וקור פשטו בי-אני אוהב את נופר אני לא רוצה להתחיל משהו עם שני..מה אעשה-חשבתי לעצמי....
תעיף את שני מהדלת :|
מדהים !!!!
3>
יאו ראסמי עם מישהו היה עושה לי את זה
הייתי הורגת גם אותו וגם אותה!
משחקי כבוד ואגו מטופשים
אבל הכתיבה שלך מדהימה תמשיכי
שיעיף אותהה ואת אלי מהבית חח אחלה פרק
המשך היום בלילה..מה קרה בזמן האחרון מעט תגובות???
אנשים לומדים ועובדים ואין כול כך זמן להיות במחשב
השלמתי הכל !!
מושלם פשוט !!
=]]
נראה לי צריך להקפיץ אותך טיפה..חח
נכון יאללה אנשים להגיב המשךךךך דורשים המשך ח
המשך ? ]:
לא בעצם מה אני שואלת ? :\
המשך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשך:
היא התקרבה אל גופי מעבירה את אצבעותיה על בטני,לא ידעתי מה לעשות-היא הביטה בעיניי מחכה שאפעל,חום וקור פשטו בי-אני אוהב את נופר אני לא רוצה להתחיל משהו עם שני..מה אעשה-חשבתי לעצמי....
"אנחנו לא מתקדמים מהר מדיי?".שאלתי וידעתי שזה לא גברי במיוחד."אתה מרגיש ככה?".שאלה שני."אממ כן".עניתי והשפלתי את ראשי."בואי נכיר קודם יותר טוב מה את אומרת?".הצלתי את המצב
"וואי אתה כזה מתוק".אמרה ונשקה על לחיי."פוו".נהמתי לעצמי בשקט."אז נדבר כבר מחר".שמעתי את נופר אומרת והסבתי את מבטי אל המדרגות."ביי מאמי".אמר אלי ונשק לנופר נשיקה חטופה."ביי".קראה נופר וסגרה את הדלת."גם אני כבר אלך נראלי".אמרה שני בחיוך."כל כך מהר?".שאלתי וחיבקתי אותה חיבוק ידידותי."כן נתראה כבר תתקשר אליי".אמרה שני וענטזה לאורך כל הדרך עד שיצאה מהדלת."ברוך שפטרנו".אמרה נופר וטרקה גם אחריה את הדלת.לא יכולתי שלא לצחקק."קנאית".סיננתי וחייכתי לעצמי-מוזג נס קפה לכוס.
"מה אמרת?".שאלה נופר."כלום מלמלתי לעצמי".עניתי ושתיתי בשלוקים קטנים."אני רוצה גם".
ביקשה נופר והכנתי גם לה קפה.
"אז מה..איך אלי?".שאלתי מצפה לתשובה ממשית."איך שני?".ענתה לי נופר בשאלה."למה את תמיד עונה בשאלות?!".התעצבנתי."למה אתה תמיד שואל שאלות מטומטמות במקום להגיד לי מה אתה מרגיש?!".התעצבנה גם היא ועלתה לחדר השינה.למה באמת?-חשבתי לעצמי וטלפנתי לאלעד.
"נו איך שני?".שאל מרוצה מעצמו."שני פצצה אין מה לדבר אבל נופר מטריפה את דעתי".עניתי.
"זה בגלל שאתה גר איתה..".הסביר אלעד."אני לא יכול להשאיר אותה ככה".עניתי."זאת בעיה אחי".אמרה אלעד וסיכם את השיחה.עליתי לישון מוקדם מקווה שחלומות טובים יגיעו במהרה-אבל כל חלום עסק בנופר.
***
קמתי בסביבות עשר,התקלחתי וניסיתי ללמוד קצת עד ששמעתי את הדלת מלמטה נפתחת.
"מי זה?".שאלתי מבולבל."תומר בוא לפה רגע".אמרה נופר וקולה רעד."מה קרה?".נבהלתי וירדתי רק בבוקסר."אתה ידעת שההורים שלי מתגרשים?!".צעקה נופר וצמרמורות של קור עלו בגבי."מה?! איך את יודעת?!".נפלט לי וליבי הלם."קיבלתי מכתב מהעורך דין בטעות לפה..אתה כל כך שקרן תומר אל תעביר נושא בכלל! ממתי אתה יודע?!".אמרה נופר בקול סדוק דרך שברי הבכי."לא ממזמן,לא רציתי שתתעצבי זה היה כדי להגן עליך!".קראתי וניסיתי לחבק אותה."אל תתקרב אליי אין לי אמון בך יותר!".אמרה נופר מסתירה את הבכי."נופר זה היה רק כדי להגן עליך".התחננתי אליה וגם בעיניי עלו דמעות...
יפההההה
אבל מתנהגים כמו ילדים קטנים=/
אתר האהבה הישראלי