מצטערת על הזמן שאתם מחכים פשוט יש לי בעיה במחשב..מבטיחה לפצות מחר..מואה!
המשך:
."לא יודע..אולי ניקח פסק זמן".אמרתי והרגשתי את ליבי קופא מהמבט העצוב שנסוך על פניה של נופר,היא העבירה יד בשערה ורק אז ראיתי את פניה הבוכיים.........
"זה מה שאתה רוצה באמת?".שאלה נופר בכעס וקמה מן המיטה."כן לזמן הקרוב רק כדי שנירגע אני עדיין אגור כאן כדי לא להשאיר אותך לבד אני אוהב אותך..נירגע ונחזור".הצעתי מקווה שזה ישמע לה טוב.
"אחרי ששכבתי איתך אתה זורק אותי? כמה טיפוסי לך תומר".סיננה בעצב מהול בכעס ונעלה את עצמה בחדר האמבטיה."נופרי..אני שלך אבל רק רוצה שנירגע מהריבים תביני".אמרתי ונופר יצאה אחרי ששטפה פנים ושאלה:"מה יקרה עכשיו? נתנהג כאילו אנחנו רק שותפים לדירה?".
"לא בדיוק..נופרי אל תקשי עליי בואי נירגע ונחזור תאמיני לי שאני אוהב ורוצה רק אותך".הבטחתי לה אך היא לא התרצתה."אין בעיה נשחק את המשחק שלך רק שתדע תומר שכשתרצה לחזור אולי אני אחליט לשחק משחקים כאלה בקשר שלנו".אמרה בארסיות והתיישבה על המיטה."אתה עוד כאן?".שאלה בכעס."מה?".לא הבנתי."אתה עובר לחדר הישן שלי..תישן שם ואני אישן פה מקובל עליך?".שאלה בידידות מזויפת כל כך.
"מקובל".אמרתי באין כוחות,לקחתי כרית מהארון ועברתי לחדר השינה הישן של נופר.
שכבתי במיטה מביט בתקרה ותוהה לעצמי האם זה היה המעשה הנכון,שמעתי את נופר מדליקה את הטלוויזיה,מכבה אותה בחוסר נחת,מדליקה את המחשב מכבה אותו נשכבת במיטה,מתהפכת ולבסוף שקט.
רק אני לא הייתי רגוע כי תמיד זה היה רק אני והיא,ביחד,במיטה,צוחקים ופתאום אני מרגיש את החוסר הזה,למרות שאנחנו לא בדיוק פרודים ולא בדיוק ביחד יש בי חלל כזה שרק נופר יודעת למלא.
נשארתי ער עד 4 לפנות בוקר ועיניי כבר כאבו מהזמן בו הייתי ער.קמתי בשבע בבוקר לשמע רעש של מים זורמים ולרגע חשבתי שזו הצפה,עד שהתקרבתי לחדר השינה של נופר והבנתי שהיא מתקלחת."למה קמת כל כך מוקדם?".שאלתי."אולי שכחת אבל זה היום הראשון של ביצפר..ככה זה כשנשארו רק בגרויות ואפשר להישאר להתבטל בבית".אמרה בציניות וסגרה את הזרם."שיהיה לך בהצלחה".אמרתי כשיצאה בחלוק מגבת מן האמבטיה."תודה..צא בבקשה אני צריכה להתלבש".ביקשה נופר ונפגעתי עד עמקי נשמתי."אני לא יכול לראות אותך בעירום יותר?".שאלתי והשאלה יצאה יותר טיפשית מן הכוונה המקורית שלה.
"אנחנו כבר לא ביחד מבחינתך..אני לא מוכנה שתראה אותי במצב אינטימי כזה".סיכמה את העניין והצביעה על הדלת.נופר התהפכה לגמרי-חשבתי לעצמי,פעם כל כך רכה ומתוקה ופעם חזקה כזאת,לוחמת,מאיפה היא שואבת את הכוח הזה להרוג אותי במשפט?."רעבה?".שאלתי כשירדה למטבח לבושה בקפידה בג'ינס בהיר צמוד ובגופייה שחורה מבושמת ומאופרת להפליא-נשמתי כמעט נעתקה כשהרחתי את הריח שלה וראיתי אותה צועדת אל מולי בראש מורם-ידעתי שזה רק משחק ושאני מכאיב לה אבל לא יכולתי לעשות כלום.
"לא תודה אני אוכל יותר מאוחר".אמרה בקצרה,לקחה את התיק של אולסטאר שקנתה בצבעי חום-תכלת ויצאה מהבית....
לאא נווו.. אבל למהה??
אסור להם להפרד... 😢
הם מאוהבים... 😊
תמשיכיי..
מדהייםםם 😊
יאלה מה היא משחקת אותה זאתי D:
חח המשך!
יפהייייפה (:
אוככ היא מעצבנת :/
שבת שלום מאמי 😊
גם אני קניתי תיק של אולסטאר בצבע חום תכלת חחחחח D:
פרק מדהים !!
מחכה להמשך (:
המשך:
"לא תודה אני אוכל יותר מאוחר".אמרה בקצרה,לקחה את התיק של אולסטאר שקנתה בצבעי חום-תכלת ויצאה מהבית..
ברגע שנופר נעלמה נעלם יחד איתה התיאבון שלי.הרגשתי מרוקן-חסר רגשות.העפתי את הצלחת בעצבים ועליתי לחדר.אחרי צפייה מזיקה בטלוויזיה בתוכנית לא מעניינת ומחשבות שנדדו אל נופר,ראיתי אותה יושבת בכיתה,כותבת באצבעות דקות,מסיטה את שערה הארוך לאחור וחולמת גם היא עליי.
הצצתי בשעון-נופר תחזור בקרוב.אולי אדבר איתה?-חשבתי לעצמי.אגיד לה שאני לא יכול יותר בלעדיה,שהיא הסיבה לחיי,שחיי ריקים בלי החיוך שלה,בלי המגע שלה.
החלטתי בזריזות להיכנס למקלחת.המים שזרמו הרגיעו את גופי שבער מאהבה ותשוקה.
"והלילה..העיניים עייפות עד אור הבוקר,השפתיים לוחשות ללא מנוח-היא לא דומה לאף אחת אחרת"-שרתי את השיר המפורסם שלא עזב לרגע את מוחי ורק הוכחתי לעצמי כמה השיר הזה נכון לגבי נופר.
היא באמת הבחורה היחידה בחיי שגרמה לי להרגיש ככה-והיא לא דמתה לקודמותיה ולא לאף אחת אחרת.
יצאתי מהמקלחת,התבשמתי והתלבשתי,ירדתי לסלון וחיכיתי לנסיכה בקוצר רוח.
אחרי רבע שעה שבהם עמדתי מול המראה והתאמנתי במה אגיד לה שמעתי מפתח מסתובב בחור המנעול והסתובבתי אל הדלת בחיוך.
"שלום".אמרתי והחיוך שעלה על שפתיי נמחק ברגע שראיתי בחור גבוה עומד מאחורי נופר.
"היי תומר..תכיר זה אלי".אמרה בקוצר רוח עורכת הכרה לא רשמית ביני ובין הבחור שעמד מאחוריה והניד בראשו אליי."טוב אם תצטרך אותנו אנחנו למעלה".אמרה נופר בחיוך מזוייף כל כך שהתאמץ להראות תמים.
נופר עלתה במדרגות ואחריה אלי הזה שהיה לבוש בסגנון זרוק כמו שנופר אהבה.פחדתי,הרגשתי את רגליי רועדות,את פניי עולות באש מהעצבים."אלעד מה עושים?".קראתי בחוסר אונים לאלעד בטלפון.
"תירגע היא הרוסה,תבקש ממנה לרדת ותדלה פרטים על הבחור הזה..או שתעלה ותביא להם לשתות וכך תראה בערך מה הם עושים".הציע אלעד בחשיבות."יש לך ראש".החמאתי וניתקתי ממלא במהירות כוסות בקולה קרה ומנסה להתמודד עם הפחד הלא צפוי שלי.האם קורה בינהם משהו שאני לא מודע אליו.
עליתי במדרגות עם שתי הכוסות ושמעתי את צחוקה המתגלגל של נופר,קיוויתי כל כך שזה לא מה שאני חושב שזה קיוויתי שזה פרי דמיוני ושאני טועה ובגדול..התקרבתי לדלת חדר השינה ודפקתי."כן?".קראה נופר.
"צמאים?".שאלתי בעיניים מאירות כשראיתי את נופר יושבת על השטיח עם אלי ומתבוננת בפלקט כחול גדול שצויר עליו מבנה."אממ תודה".ענתה נופר מבוישת."זה נראה מעניין..מה אתם עושים?".שאלתי בתמימות מזויפת."עבודה לתיאטרון".ענתה נופר."אהה אתם ביחד במגמה?".שאלתי מתבונן בעיניו הירוקות של אלי.
"כן..".ענתה נופר והשפילה מבטה."הבנתי".אמרתי ויצאתי.חיכיתי למטה בסלון והלכתי ממקום למקום כחסר מנוחה."מה עושים עכשיו?!".כתבתי בהודעת טקסט לאלעד."תביא גם ידידה".שלח אלעד במהרה."אין לי מספרים מחקתי הכל כשהכרתי את נופר!".רטנתי."אני אשלח לך מישהי...".אמר אלעד והרגשתי שהוא מציל אותי...
אוי'ש כמו שני ילדים קטנים,
מחזירים אחד לשני :|
זה סתם יהרוס להם !!
גם כן האלעד הזה :\
מחכה להמשך,
לאבתך 3>
ואי קראתי עכשיו את כל הסיפור...את כותבת מדהים.!!!!!!!!!
כזה סוחף ואמיתי..אפשר כלכך להתחבר !
תמשיכי
תודה רבה 😂
עוד כמה תגובות ויהיה המשך הערב
אתר האהבה הישראלי