יצא יפפה בטירוף 😊
המשך
דחוף.
תודה בנות :]
אני תכף יתחיל לכתוב לכם המשך..
אם אני אסיים אני ישים לכם היום :]
אוהבת 3>
QUOTE (mayafi16 @ 23/07/2007) QUOTE (mor78 @ 22/07/2007) תודה רבה :]
טוב לדעת שעוד מישהו ער בשעות כאלה חוץ ממני חיחי 😁
חחחחחחחח כןן כי בשעה כזו חזרתי הביתה 😁
אבל מה הקטע באחת עשרה בבוקר התעוררתי
אעעעעעעעעע
חחחחחח אני קמתי ב- 5 😁 😂
פרק 13:
חזרתי לשולחן שבו ישבו עדן וטל, לא ידעתי אם עשיתי את הצעד הנכון שאמרתי לו שאני ובן חברים.. מה פתאום אני משקרת? מה קורה לי? זאת לא אני..
"דניאל מה קורה איתך? את כבר לא מספרת לנו כלום" אמרה טל ולקחה ביס מהחביתה שלה.
"סתם.. אין לי מצב רוח" עניתי.
"מה את ובן חברים?" שאלה עדן בהתעניינות.
"לא.. לא יודעת.. לא נראה לי" עניתי והמשכתי לאכול.
"טוב היום את מספרת לנו הכל" אמרה טל ואני הנהנתי בראשי.
כעבור 10 דקות היינו צריכים לפנות את חדר האוכל לשכבה אחרת, כולם יצאו החוצה לחכות להוראות המורה.
"טוב אז היום אנחנו הולכים לטפס על ההרים, בעוד כ- 10 דקות ניפגש כאן. בנתיים תלכו להביא מהחדרים שלכם תיק עם בקבוק מים גדול, כובע, ומי שלא נועל נעליים סגורות לא בא, זה ברור?" אמרה אורלי המחנכת. נשמעו קריאות מכל עבר של "באנו כדי להיות בחופש לא כדי לסבול.." "למי יש כוח לטפס על הרים.." "אוףף.." וכאלה..
"מה לי ולטיפוס על הרים? אני מה זה לא רואה את עצמי מטפסת עכשיו על הרים והולכת שעות בחום הזה, איכ" רטנה לימור כשהגענו לחדר.
"אמן שתפלי לתוך בור ואף אחד לא יוציא אותך" צחקה לה טל בפנים ולימור עיקמה את פרצופה ולא ענתה.
"יאללה דניאל את באה?" שאלה עדן שכבר ארגנה את תיקה.
"כן שנייה אני צריכה רק את הכובע שלי, ראית אותו?" שאלתי.
"כן הנה הוא" צעקה לי טל וזרקה לי אותו.
"תודה" אמרתי בחיוך ושלושתנו יצאנו מהחדר.
--
"יאללה לימור את באה?" שאלה אותי ליאור.
"לא, תגיד שאני לא מרגישה טוב" אמרתי.
"נוו לימור, זה בטח יהיה עד הערב החרא הזה, מה תהיי פה כל היום לבד?" היא שאלה.
"לא, את תישארי איתי." אמרתי בחיוך.
"לא אני לא באתי למחנה הזה כדי להישאר בחדר" היא אמרה, ממתי היא מדברת אליי ככה? היא תמיד הייתה עושה מה שאני אומרת.. הכל השתנה בנינו מאז הריב המטופש ההוא, אולי השלמנו אבל זה עדיין כבר לא אותו דבר.
"טוב אני אבוא" אמרתי בלית ברירה.
"יופי אז תכיני תיק אני מחכה לך בחוץ" היא אמרה ויצאה.
לא רציתי ללכת, רציתי להישאר בחדר. אבל לבד? בשום פנים ואופן לא.
שנאתי להיות לבד, שנאתי להישאר לבד.. פחדתי מזה.. פחדתי כל כך שיום אחד אני אשאר לבד, בלי חברות.. בלי אף אחד.. מאז שאבי עזב אותי ואת אמי כשהייתי בת 11 הפכתי להיות מגעילה, סנובית. רציתי שתמיד יהיו לי הרבה חברות.. פחדתי להישאר לבד בגלל זה תמיד הייתי צריכה שכולם יהיו אחריי, שתמיד יהיו לי חברות, חברים.. אף אחד לא ידע שאבא שלי עזב אותנו, העדפתי שלא יידעו. אני לא צריכה את הרחמים של אף אחד.
סיימתי לארגן את התיק שלי ויצאתי החוצה.
"כמה זמן לוקח לארגן תיק קטן?" רטנה ליאור שנשארה מחוץ לאוטובוס, מחכה לי כנראה.
"כמה שצריך" עניתי ועליתי לאוטובוס. ליאור נאנחה ועלתה לאוטובוס אחריי.
--
כולם כבר היו באוטובוס, רוב האוטובוסים כבר נסעו, רק האוטובוס שלנו עוד לא.. חיכינו ללימור.
"סוף כל סוף גברת לימור, זאת פעם אחרונה שאת נותנת לנו לחכות לך כל כך הרבה זמן, חצופה! פעם הבאה אנחנו נסע בלעדייך, זה ברור?!" צעקה עלייה המורה ולימור לא התייחסה.
"מה שתגידי" היא אמרה בגלגול עיניים ופנתה למושב האחורי באוטובוס, מקומה כבר היה שמור.
נסענו באוטובוס בערך 10 דקות. כשהגענו למקום כבר כמעט כל הילדים בשכבה היו שם. רק הכיתה שלנו הגיעה מאוחר, בגלל לימור. לפתע בן התקרב..
"מה קורה?" הוא שאל בחיוך ונתן לי נשיקה בלחי.
"בסדר.. מה אתה עושה כאן?" שאלתי.
"חח הטיול הזה גם לשכבה שלנו" הוא אמר.
"אהה אוקיי" אמרתי בחיוך.
לפתע ראיתי את לימור רצה אל עמית, היא חיבקה ונישקה אותו, כמה שקינאתי בה באותו רגע.
--
כולם התיישבו וחיכו לאוטובוס האחרון שיגיע.. לפתע בן התקרב אליי.
"אהה עמית מה קורה אחי?" הוא שאל והתיישב לידי.
"בסדר.. מה.. מה אתה עושה פה? זה לא רק לשכבה שלנו?" שאלתי, מה הוא עושה כאן?! למה הוא נדחף לכל מקום?!
"לא, גם השכבה שלנו כאן, הרגע הגענו" הוא אמר בחיוך.
"אהה.." חייכתי חיוך מזויף.
"הנה דניאל, אני הולך להגיד לה שלום, ביי גבר" הוא אמר ונתן לי כאפה קטנה בכתף ורץ לכיוונה.
"ב..י" הספקתי עוד להגיד, נשארתי לשבת, הסתכלתי עליהם.. בן נתן לה נשיקה והם דיברו קצת, ראיתי שהיא מחייכת.. כנראה טוב לה איתו.
"מה קורה נשמה?" לפתע ראיתי את לימור מתקרבת, היא חיבקה אותי ונתנה לי נשיקה ארוכה בלחי, מזל ששלומי לא בא לטיול..
"בסדר.. מה איתך?" שאלתי בחיוך, ניסיתי להישמע מתעניין.
"סבבה" היא אמרה בחיוך.
ראיתי שדניאל מסתכלת לכיווני, נישקתי את לימור נשיקה קטנה בפה..
--
"דניאל את באה? המורה קוראת לכולם" אמרה עדן שבדיוק התקרבה וחייכה חיוך מתנצל לבן.
"כן אני באה, יאללה ביי בן" אמרתי ונתתי לו חיבוק קטן.
"ביי מאמי" הוא אמר וחזר לכיתתו. רוב הכיתה התאספה כבר במקום שאליו קראה לנו המורה, היא התחילה לקרוא שמות.
"לימור לוי?" אורלי חיפשה אותה בעיניה.
"דניאל תעשי טובה תלכי לקרוא ללימור, תודה חמודה" היא אמרה והמשיכה לקרוא שמות. בלית ברירה הלכתי לקרוא לה.
"לימור המורה קוראת לך" אמרתי, השתדלתי לא להסתכל עליהם.
"היא איתי עכשיו" אמר עמית וחיבק אותה אליו, לימור חייכה.
"עזוב מאמי, המורה כועסת עליי כבר מהבוקר.. אני אלך" אמרה לימור ונתנה לו נשיקה קטנה בפה והתקדמה לכיוון הכיתה שלנו. התחלתי גם אני ללכת כשלפתע עמית תפס בידי.
"חכי רגע" הוא אמר.
"מה?" עניתי ביובש, הוא לא ענה, הוא הסתכל בעייני ואני בעיניו.. לא אמרנו מילה.
רציתי לחבק אותו כל כך.. =\
"דניאל אני.." אמר עמית אחרי כמה דקות של שתיקה.
"אתה מה?" שאלתי בציפייה לשמוע את מה שאני כל כך רוצה לשמוע ממנו, למרות שידעתי שזה לא הגיוני. ידעתי שהוא בחיים לא יגיד לי את המילים האלה.
"אני.." הוא אמר מסתכל בעיניי, חיכיתי שימשיך..
"עמית בוא כבר המורה קוראת לך שעה, אתה לא שומע?" לפתע הגיע ברק שהפסיק את עמית.
"דניאל נו איפה את המורה קוראת לך, את לא שומעת?" לפתע הגיעה גם עדן..
אני ועמית המשכנו להסתכל אחד על השנייה עוד כמה שניות ולבסוף כל אחד פנה לדרכו.
"איפה היית?" שאלה אותי המורה שהייתה נראית עצבנית.
"הלכתי להתפנות" אמרתי בחיוך מתנצל, יותר נכון שיקרתי.
"טוב עכשיו ש-כ-ו-ל-ם כבר פה בואו אחריי" אמרה המורה בחוסר סבלנות ואנחנו הלכנו אחריה.. היא הובילה אותנו להר ממש גבוה. השעה הייתה 11 בבוקר.
עד שעה 12 וחצי בערך הלכנו, היה ממש חם, התבקשנו לשתות הרבה. גם השכבה שלנו וגם השכבה של בן הלכו ביחד, כל אחד הלך עם מי שהוא רוצה, הרי בסופו של דבר כולם הגיעו לאותו מקום. עמית ולימור הלכו ביחד וגם אני ובן. במשך כל הדרך אני ועמית החלפנו מבטים.
"אני הולכת להתפנות.. תחכה לי כאן?" אמרתי לבן. עמית ולימור כבר לא היו לידנו.
"כן.. אבל אני לא בטוח שמותר לך לעזוב את המסלול בלי אחת מהמורות" הוא אמר וחיפש מורה כדי לקרוא לה.. היינו דיי אחרונים והמורות היו ממש מקדימה, לא יכלנו לקרוא להם.
"יש לי ממש דחוף ,אני לא יכולה להתאפק יותר, אל תדאג 5 שניות ואני חוזרת" אמרתי בחיוך והלכתי לכיוון השיחים.
--
"לימור אני הולך להשתין" אמרתי לה.
"אבל אסור לך ללכת בלי ליווי של...." היא באה להגיד משהו אבל לא היה לי כוח לשמוע אותה יותר.
"לא משנה אני כבר חוזר, תחכי לי" אמרתי והלכתי לכיוון השיחים.
--
עשיתי פיפי, הרגשתי הקלה.. חזרתי לכיוון שממנו באתי אך לא ראיתי את בן.. בעצם.. לא ראיתי אף אחד.. אפילו לא שמעתי אותם..
"ב..ן?" ניסיתי לקרוא לו, אולי הוא סתם מתחבא, מנסה להבהיל אותי.
"בן????" צעקתי יותר חזק.
--
עשיתי פיפי מהר וחזרתי לכיוון שממנו באתי.. את לימור לא ראיתי יותר.. היא כנראה התייאשה והלכה, שמעתי את הילדים ואת המורות, התחלתי ללכת בכיוון הרעש כשלפתע שמעתי צעקה חלשה מאוד, מאיפה זה מגיע? חזרתי לכיוון השיחים והלכתי בעקבות הצעקות.. הצעקות נהיו ברורות יותר ויותר..
"בןןןןןן" זה היה קולה של דניאל.
"דניאל? זה אני עמית.. איפה את?" צעקתי כשכבר הייתי ממש קרוב, אך עדיין לא ראיתי אותה.
"עמית??? איפה אתה?" קולה נשמע קרוב יותר ויותר.
"אאוצ' " לפתע שמעתי צעקה חזקה.. רצתי מהר ולפתע ראיתי את דניאל יושבת על הקרקע, ידיה ורגליה היו חבולות ופצועות, המכנס הלבן שלה הפך אפור.
"את בסדר?" הרמתי אותה כמו כלה.
"כ..ן מה אתה עושה פה?" היא שאלה.
"שמעתי אותך קוראת לבן.. חשבתי שאיבדת את הדרך" אמרתי, דאגתי לה, התחלתי ללכת לכיוון שממנו באתי כשהיא בידיי.
"באמת איבדתי את הדרך, אתה יודע איך חוזרים?" היא שאלה.
"כן אבל קודם תני לי לטפל בך, תראי איך נפצעת" אמרתי והנחתי אותה על סלע גדול שהיה באמצע הדרך.. הוצאתי מתיקי בקבוק מים ומגבת קטנה.
"תודה" היא אמרה, מסתכלת בעיניי.
"אין בעד מה" אמרתי בעודי שם מים על השריטות שבידיה וברגליה.
"איי זה שורף" היא אמרה.
"סליחה" אמרתי בחיוך מתנצל.
"קחי תשתי" נתתי לה לשתות מהמים שלי ולאחר כמה דקות המשכנו ללכת, לא דיברנו ממש. כשהגענו למקום בו אני עזבתי את לימור לא היה אף אחד, לא שמעתי אפילו את הילדים שעשו הרבה רעש..
"אממ דניאל אל תילחצי אבל אני חושב שהלכנו לאיבוד" אמרתי.
"מה? מה זאת אומרת הלכנו לאיבוד.. אמרת שאתה יודע את הדרך!!!!" היא צעקה.
"כן אבל.... בעצם מה אני בכלל מסביר לך את צריכה להגיד לי תודה שהבאתי אותך לפה, אם לא הייתי שומע אותך יכלת להישאר שם גם ימים שלמים ואף אחד לא היה מוצא אותך" אמרתי ברוגז.
"תודה באמת!" אמרה גם היא בטון עצבני. שנינו התיישבנו על סלע אחד, לא דיברנו..
חשבתי לעצמי שעד שמישהו ימצא אותנו אנחנו פה לבד, רק שנינו.. זה יכול להיות מעניין.....
--
תגיבו 3>
יא חח אואה נראה לי זה הולך להיות מגניב שניהם לבד חחח😛
אבל נאבדו ווואי מה יהיהO:
אוקי מאמי?
פרק מדהים.
המשךךך מהר😛
QUOTE (lipaz-sol @ 23/07/2007) יא חח אואה נראה לי זה הולך להיות מגניב שניהם לבד חחח😛
אבל נאבדו ווואי מה יהיהO:
אוקי מאמי?
פרק מדהים.
המשךךך מהר😛
חחח תודה מאמי 😊
פרק מושלם מקסים מדהים יפיפה
שימי המשך מאמי
חעחעחעח מגגגגגגגגגניב !!
אהבתי ביותר (:
תמשיכי !!!
מדהיייייייים.
חולעללל הכתיבה שלך!
אתר האהבה הישראלי