בטח שהמשך !!!!!!
פרק מדהים כמו תמיד (:
פרק ממש יפה :],
תמשיכיי מאמי
תודה בנות
אני שמחה שאהבתן..
ועוד משהו אני עושה את הפרקים קצרים גם בשביל שלא יהיה לכן הרבה ליקרואא
אוהבת אתכן
יואו,
שתגלה לאדם כבר שהיא בתת ]:
פרק מדהים !! [:
כיף לישמוע את זה מכן בננות (:
פרק 10
אור הסתכלה על פניו של אדם במרפאה.
כאשר אור נכנסה למרפאה בלי שאלות מיותרות השכיבו את אדם על מיטת מטופלים ואת צ'רלי לידו. אחרי מס' דקות אדם נירגע ונירדם.
היא הלכה אל האחות שהתברר שהיא הבת היחידה בכל בית הספר הזה חוץ מאור.
"אחות..." פתחה אור.
"שלום, אתה תלמיד חדש פה?" שאלה האחות בלי חשיבות למה שהוא התחיל להגיד.
"כן... אני הגעתי אתמול, אבל מה יהיה..." האחות שוב קטעה אותו "אה.... נעים לי מאוד לפגוש אותך. אני דינה קופרשטיין, מה שימך?"
"שמי אור בן-עמי, אבל מה עם..."
"אה נעים מאוד להכיר אותך אור" אמרה ולחצה את ידה.
"אה...כן." השיבה אור מבולבלת.
"אז...מה רצית לשאול?"
אור עכשיו הסתכלה לתוך עיינה של האחות דינה, עיינה הכחולות נראו מוזרות...בלי שום רגש או כוונה.
אפה הקטן שהיה תקוע באמצע פרצופה התאים לה מאוד. שפתיה הקטנות נראו רגילות לגמרי, היה עליהם ליפסטיק אדום בהיר.
"אמ... רציתי לשאול מה יהיה מצבם של צ'רלי ואדם" הפעם האחות דינה לא עצרה אותה.
"הם יהיו בסדר. אדם ישתחרר ראשון, מצבו לא גרוע.. אבל צ'רלי אולי רק מחר, ידו נשברה. אז אני יצטרך לשים לו גבס." הסבירה האחות.
"אה..אוקי" אמרה אור והתחילה ללכת לכיוון הדלת.
"כדי לך להזדרזז אור, עוד חמש דקות יתחילו הלימודים."
אור יצאה בריצה מחדר האחות, היא הלכה אל חדרה ולקחה את התיק.
אז ככה מתחיל יומי השני ללימודים, עם שני פצועים. אמרה לעצמה אור ורצה לכיוון הכיתה לפיזיקה.
אחרי שיעור פיזיקה שהלך ממש לא רע, היה להם שיעור כפול בפיזיקה ועוד שיעור כפול בספרות אחרי זה היה שיעור כפול באנגלית. החומר הנלמד בכיתה היה קל לאור. היא התחילה לדבר עם מרטין, ועם תום היא עבדה בכיתה בשיעור אנגלית.
אחרי שיעור כפול באנגלית הייתה להם ארוחת צהריים, אור הלכה יחד עם מרטין, תום וגף לחדר האוכל, בדרך הם דיברו והכירו פחות או יותר את אור. שהגיעו לחדר האוכל הם ראו את אדם יושב בשולחן ומדבר עם קספר מהכיתה המקבילה, הוא לא שם לב שהם נכנסו.
הם לקחו לעצמם אוכל והתיישבו בשולחן, אור התיישבה ליד אדם, מרטין מולה, תום לידה וגף ליד מרטין.
"היי אדם מה קורה?" שאלה אור והתחילה לאכול.
"וואי, תאמין לי אור, לעומת צ'רלי אני מרגיש מצוין, וואי איך החטפתי לו חזק..." תוך כדי שאמר זאת הוא נתן אגרוף לאוויר כדוגמה.
אור הסמיקה קלות אבל היא הסתירה את זה בכך שהורידה את הראש והמשיכה לאכול. כל הקרב מכות הזה בעצם נערך בגללה..אבל אור עדין לא הבינה, למה אדם קפץ להגנתה? למה הוא עזר לה?.
"אור? הכול בסדר איתך?" שאל אדם שהם היו בכיוון לשיעור היסטוריה.
"מה?! כן בטח הכול בסדר, אני סתם מערער."
"אוקי" אמר אדם בלי לשאול יותר מידי שאלות.
בשיעור היסטוריה אור ישבה בשולחן יחד עם תום, ואדם ישב מאחוריהם יחד עם גף.
התברר שתום אלוף בהיסטוריה ואוהב את המקצוע, אור הודתה ביפני תום שהמקצוע הכי עלוב שלה הוא היסטוריה, שנה שעברה היא הבריזה משיעורים ולא השלימה, זה לא ממש עניין אותה.
תום אמר שהוא יעזור לה להתקדם בהיסטוריה בתנאי שהיא תעזור לו באנגלית, הם הסכימו ביניהם שכל שיעור אנגלית והיסטוריה הם ישבו אחד לי שני והם גם יעבדו ביחד בשיעורי הבית.
השיעור עבר לאור לאט, לאט... עיניה כבר התחילו להסגר, אד שהיא ראתה שיש לה פתק על השולחן.
היא פתחה אותו בתוכו היה כתוב:
אור
אני רואה שאתה משועמם, רוצה לצאת?
אדם.
אור הסתכלה על הפתק, אחר כך בתום, היא קרעה מהמחברת שלה שני פתקים, על אחד כתבה לאדם:
בטח שאני רוצה! אם אני יישאר כאן עוד דקה אני יתמסטל!.
איך אתה מתכוון לעשות את זה?
=====
כאשר המורה להיסטוריה הסתובב כדי לכתוב על הלוח אור שמה את התשובה בשולחנו של אדם.
על פיסת הנייר השנייה היא כתבה לתום.
תום, נכון שאני מתקשה בהיסטוריה וכל זה, אני יצטרך
להישאר בשיעורים כדי להבין, אבל תבין בבקשה,
רק היום אני יצא,
תוכל אחר כך להסביר לי ת'שיעור?
זה באמת חשוב לי.
אור קיפלה את הפתק ונתנה אותו לתום. תום חשב שנייה ואז הנהן בראשו להסכמה.
מאחוריה אדם הרים את ידו לקבלת רשות דיבור.
"המורה?" שאל אדם.
"כן אדם, מה לא הבנת?" שאל המורה להיסטוריה.
"לא, זה לא זה. אמ... אני לא מרגיש טוב, התחיל לכאוב לי הראש מהמכה. יש אפשרות שאני ילך לחדר האחות?" שאל בתקווה.
"אמ.." המורה היסס לשנייה. "בסדר, בסדר קח איתך משהו..."
"אז..אור יבוא איתי" אור קמה והלכה עם אדם החוצה.
"סיכמתי עם גף שיביא לנו את התיקים בסוף השיעור, יאללה אתה בא?" שאלה אדם בלחישה שהם יצאו מכיתת לימוד היסטוריה.
איךך , להמשיך ? (:
תגובות יתקבלו בברכה
אוהבת אתכם
מ ד ה י ם ! (:
אבל מתי אור מתכוונת להגיד להם שהיא בת?!
זה לא יכול להימשך לנצח..