QUOTE (שננניני @ 14/07/2007) מדהיםםםםםםם
המשך
תודה מאמי
אוהבת אותך
תודה :]
והאמ.. אולי עוד מעט אני ימשיך..
ההההההההמממממממששששששששךךךךךךך
נו יאללה כבבבבבבבבבבר שתגלה רק לאדם שהיא בתתתתתתתתתת!!
המשששששך
וברי תשימי המשך מהפרק הקודם.. זה מבלבל
לאביו
אני מתכוונת לזה שרשמי את הצורה לא בצורה הזאת שאת רושמת ..
ככה :
חעיכגלדףשדנעעכנחגכעכעדגכגכגכעגכגכעשכעשדעשדעשדגכדגכשגכדגכשדגכדשכשדכשדככדגדכיחךחלף
חעיכגלדףשדנעעכנחגכעכעדגכגכגכעגכגכעשכעשדעשדעשדגכדגכשגכדגכשדגכדשכשדכשדככדגדכיחךחלף
חעיכגלדףשדנעעכנחגכעכעדגכגכגכעגכגכעשכעשדעשדעשדגכדגכשגכדגכשדגכדשכשדכשדככדגדכיחךחלף
חעיכגלדףשדנעעכנחגכעכעדגכגכגכעגכגכעשכעשדעשדעשדגכדגכשגכדגכשדגכדשכשדכשדככדגדכיחךחלף
אלא ככה :
גכמעכ'כעחעכמ'כע'כעממ.
דגעי'קעכג'כע/קקי/'קכישדעגכהדנהעכדעדע
חעיכגלדףשדנעעכנחגכעכעדגכגכגכעגכגכעשכעש
יענני עם שורות קצרות ולא ארוכות כי אז זה מבלבל..
וגם זה יראה הרבה יותר 😊
הבנתו'ש אם לא אני יראה לך דגמאות 😊
תוודה בנותתת
ושני אני ינסה מאמי ..
עם לא טוב תגידי לי שוב:]
אוהבת
פרק 6:
"אור קום!"
אור שמעה את קולו של אדם קורא לה.
"מה יש?" היא קמה ושפשפה את עיניה. "יש ארוחת ערב, כדאי שתקום!" אמר ויצא מהחדר.
"מה יש לו?" דיברה לעצמה אור. אור קמה מהמיטה, היה כבר שבע וחצי. "ואי, כמה זמן ישנתי?!" אור נעלה את נעליה והתחילה ללכת לכיוון חדר האוכל, כל הילדים נהרו לשם מהחדרים.
"היי אור חכה לי!!" היא שמעה קול קורא מאחוריה, מבין כל ההמולה הופיע צ'רלי.
"היי, מה קורה?" שאל וחיוך התפשט על פניו.
"אחלה, מה איתך?" שאלה אור והמשיכה ללכת.
"אני בסדר, קצת עייף, המורה למתמטיקה קצת הכביד עלינו עם השיעורים." אמר והתחיל ללכת לידה.
"אהא... אוקי" אמר אור והפנתה את מבטה קדימה.
"תגיד, אתה הכרת פה מישהו?" שאל צ'רלי.
"לא, רק את השותף לחדר שלי אדם. אבל חוץ מזה לא ממש, דיברתי קצת עם קספר, רובין ותום. אבל, לא ממש, למה?" שאלה ונעצרה.
"רוצה לבוא לשבת איתי ועם חברים שלי?, אני אכיר לך אותם".
"אוקי, אין בעיה" אמרה אור והם התחילו ללכת. שהם נכנסו לחדר האוכל מיד ראתה בעיניה את אדם, הוא ישב עם חבורת ילדים שמתוכם היא הצליחה לזכור כמה.
"בוא, ניקח אוכל" הם הלכו ולקחו להם, עם המגשים הם הלכו לשולחנות, "בוא לשולחן הזה, יש לנו פה תנאים אני אגיד לך אותם בשולחן" הם התיישבו. כולם הכירו, והם דיברו אחד עם השני.
"אז ככה אור, זה השולחן של ה'מקובלים' בפנימייה. השולחן שם," הוא הצביע לשולחן הכי רחוק, "הוא השולחן של החנונים, והשולחן פה" הוא הצביע על השולחן של אדם וכול אלה שהוא הכיר לה. "הוא השולחן של הילדים הכי שנואים בבית הספר, לכל אחד סיפור משלו. רוצה לשמוע את הסיפור של שותפך לחדר?" שאל צ'רלי, מרוצה מעצמו.
"לא, זה לא ממש מעניין אותי" הם התחילו לאכול, מידי פעם צ'רלי דיבר עם שכניו לשולחן. אור הרגישה לא ממש רצויה. היא קמה לחסל את כליה. היא קיוותה שתוכל למצוא את אדם ולדבר איתו. "אור חכה לי" זה היה צ'רלי. הוא גם קם לחסל את הכלים שלו. "בוא אני רוצה להראות לך משהו" הם חיסלו את הכלים. אור שמה לב למבטו של אדם, הוא נראה עצוב... ואפילו נראה היה שהוא מקנא קצת, או.. כועס?!. הם הלכו לכיוון אחת הכיתות, הם נכנסו. שם היו עשרות בנים, "חברים! תכירו, זהו אור. הוא תלמיד חדש בבית הספר ובפנימייה. אני רוצה שתקבלו אותו בסבר פנים יפות!" כולם הוציאו ממחבואים שונים בקבוקים של אלכוהול. חלקם אפילו הוציאו נרגילות והתחילו לעשן. היו שם הרבה נערים שהצטופפו אחד ליד שני ודיברו סתם על החיים. היו כאלה שבאמת הגזימו והתחילו לעשות דברים גסים. "ברוך הבא לחבורה אור. בוא תתכבד". הוא לקח אותה אל שולחן עם עשרות בקבוקי אלכוהול. "אחי" פנה צ'רלי לאחד הנערים. "תביא לנו 2 כוסיות ייגרמייסטר, ותוסיף קצת לימון, זה נותן לזה טעם טוב" צ'רלי שתה את המשקה מהר מאוד. "מה קרה אור? למה אתה לא שותה?" שאל. "אני לא ממש אוהב אלכוהול." אמרה אור. "אל תהיה כזה," צ'רלי החזיק את הכוס של אור. "נו.. תנסה שלוק קטן" "אני לא.." אור אמרה להגיד שהיא לא רוצה. אבל היא לא הספיקה. והוא דחף לה את הכוס לפה. והיא שתתה. "תביא לנו עוד אחד בבקשה!" אמר צ'רלי ביותר גסות. והוא הביא אבל בכוס יותר גדולה. "לחיים!" אמרה צ'רלי ושתה. "אני לא רוצה..." אמרה אור מטושטשת. "אל תהיה כזה.. קח שלוק!" אמרה והשקה את אור בעוד כוסית. "לא.. לא... אני לא רגיל לכל כך הרבה." אמרה אור כבר שיכורה לגמרי. "תביא עוד אחת, למזל!" בכוס השלישית אור כבר לא הגיבה ולקחה את הכוס. היא גמרה אותה מהר. "יופי... ככה אני אוהב אותך!" אמר צ'רלי אל אור. "זהו... אני לא יכול עוד" אמרה אור ונפלה על כתפו של צ'רלי. "אל תדאג, אתה לא צריך..." צ'רלי חיבק את אור, הוא שם את ראשו ליד צווארו. "אל תדאג.. אתה לא תסבול". צ'רלי התחיל לנשק לאט, לאט את צווארה של אור. "לא... תפסיק" אור לא הצליחה להתנגד. צ'רלי לא הקשיב, הוא היה שתוי. הוא המשיך, הוא הכניס את ידו מתחת לחולצתה של אור. "אל תדאג, הכל יהיה בסדר." הוא עלה עם ראשו לכיוון ראשה של אור. "לא... עזוב" התחננה אור. "ששש....הכל בסדר" ראשו של צ'רלי התקרב אל פניה של אור, הוא הלך אל מכנסיה של אור. "ששש... זה יגמר מהר." כשפניו של צ'רלי היו כבר ממש קרובות לשל אור. משהו נחבט בראשו של צ'רלי והוא התעלף. אור הרימה את ראשה, מלפניה מזיע ממאמץ ומתנשם עמד...
תגיבו =]
זה היה אדםםםםםם
ואייייייי המשך בר דחוווווווווווף
יאיאיא מדהיים
תמשיכי,
בטח זה אדם.
^ תודה בנותת!!
עוד תגובות? 😕
חחחחחחח... אהבתייי😊
תמשיכי
אתר האהבה הישראלי