~לפני>>ואחרי~

אני עדיין עייפה,
רק עכשיו התעוררתי חחחח , שיא עולמי..
אבללללללללל הבטחות זה הבטחות,
ואני??! מקיימת הבטחות [כן בטח] חחח....
אז תקראאוווו תהנוו ותגייבווו 😉 [איזה משפט חרושש, אמרתי את זה פה כבר 1000 פעם]
אוהבתתת
נוי 3>

מהפרק הקודם:
התיישבתי על המיטה וזמזמתי את המילים ביחד עם השיר,
לאחר שהשיר נגמר, שיר אחר התגן ברקע,
ביחד עם כל השירים האלה, נרדמתי לי מכל היום המעייף הזה

פרק 10
התעוררתי מקולות הצעקות של אמא, נבהלתי,
חשבתי שקרה משהו.
קמתי מהר מהמיטה והלכתי לסלון, ראיתי שם את אמא צועקת על שיר , אחותי הקטנה בת החמש.
ואת שיר, בוכה דמעות תנין.
"מה קרה?" שאלתי בקול צרוד, מרוב עייפות לא היה לי כח לדבר.
"כלום לא קרה, שני תחזרי לחדר." אמרה לי אמא והמשיכה לצעוק על שיר הבוכייה.
"נו, אמא, מה קרה ? למה היא בוכה?"שאלתי ביתר סקרנות.
אמא לא ענתה לי, אז ניגשתי לשיר, "שיר מאמי? למה את בוכה?" שאלתי אותה בעדינות,
שלא תרביץ לי, כיוון שכשהיא עצבנית על מישהו, אסור להתקרב אליה !
"אני רציתי להכין עוגה, ואמא לא נתנה לי, אז הרבצתי לה ושברתי לה את הכד הפרחוני."
אמרה בגאווה, כאילו עשתה משהו טוב,
הכד הפרחונ זהו הכד האהוב על אמא, והוא הכי חשוב לה.
כולנו יודעים שאסור להתקרב אל הכד הזה, אסור לגעת בו, רק היא נוגעת!
"מה? שיר, איך יכולת לעשות דבר כזה? את יודעת שאסור לגעת בכד של אמא, זה הכד הכי יקר,
והכי חשוב לה ! ומדוע הרבצת לה? עכשיו אלוהים יעניש אותך, אסור להרביץ! במיוחד לא לאימהות!"
שיר פרצה בבכי יותר גדול, זה לא עניין אותי,
הלכתי בחזרה לחדרי, אל המחשב, נכנסתי לאייסיקיו, ראיתי שהייתה לי הודעה מערכת,
הסתכלתי בפרטים •o•0שי המלך•o•0 תיארתי לעצמי שזה שי, אישרתי אותו.

שני: מי זה?
•o•0שי המלך•o•0 : שי, מהבית-ספר, מה את לא זוכרת?
שני: זוכרת, זוכרת, איך אפשר לשכוח, חכה שנייה מאמי.
שלחתי את ההודעה ושיניתי לו את הכינוי לשי.
שני: אני איתך 😊
הלב שלי קפץ כמו משוגע, הפרפרים בבטן לא איחרו לבוא,
התרגשתי כמו לא-יודעת-מה.
שי: אז מה , מה קורה?
שני: כרגיל, חרא.
שי: למה מאמי? מה קרה? ספרי לשי המושיע 😎
שני: חחחחחחח, ממ.. סיפור ארוך, אינלי כח לכתוב באייסי חח...
שי: צודקת, בואי ניפגש.
שני: אוקיי מאמי, שנייה.

הלכתי לאמא, היא שכבה בחדר שלה ועצמה עניים, כנראה נרגעה כבר משיר.
"אמא? אני יכולה ללכת קצת לסיבוב עם ידיד שלי?" שאלתי בחשש.
"מה?" אמרה וקפצה מהמיטה, זה קצת הצחיק אותי, בטח היא רגילה שאני כל היום בבית :I
תמיד היא האיצה בי לצאת עם חברות, ידידים, לא ממשנה מה, העיקר לצאת.
אני לא הסכמתי, לא היה לי עם מי.
"כן, נו אמא, הוא מחכה שאני יענה לו ב אייסי, מה להגיד לו? כן או לא?"
"ברור שכן! למי את מחכה בכלל? קדימה להתלבש!" האיצה בי ואני צחקקתי,
איזה כיף שיש לי אמא כזאת.
הלכתי אל המחשב וכתבתי לשי כן,

שי: סבבה, אז עוד חצי שעה? בגן הפיל?
שני: מתאים לי, אני הולכת להתאגן, בייי.

אמרתי וניתקתי את האייסי.
הלכתי אל הארון, הוצאתי ג'ינס, וחולצה רגילה, מתמנון,
נעלתי את נעלי הבובה שלי, החומות.
סירקתי את שיערי חום החלק, ופיזרתי אותו.
שמתי קצת סומק, אמרתי לאמא ביי, ויצאתי.

ההליכה לגן הפיל היא בערך רבע שעה מהבית שלי, כך שהיה לי זמן, כיוון שהשעה עכשיו היא רק 4:15 וקבענו ב 4:30
כאשר הגעתי, ישבתי על אחד הספסלים, מביטה בילדים המשחקים ונהנים על המתקנים.
הרגשתי יד נוגעת בכתפיי, הסתובבתי, וזה לא היה שי.......

אוקיייי זה היה ק ש ה
כל שניייה מישהו הפריע לי ויצאתי מהריכוז, בכלל לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי,
אז מצטערת מראש על הפרק המגעיילללל והקצר :I

מגעיל?! ל א
קצר?! כ ן
מדהים, כרגיל 333>
המשךךךךךךך !!!!!!!!!!

יפפפה
המשך

תודה =]

מדההים , שום מגעיל ושום כ ל ו ם!
קצר ?! כן.. אבל אני בטוחה שתפצי אותנו בעוד המשך חעחעחעע
מוואאה

קצר, אבל פרק מדהים! (:

תמשיכיייי 3>

מדההההההים.
מחכה להמשך

תודה רבה . . . :]]

מממממממממדהים!!
תמשיכיי (:

מקסיםםםםם
המשך

הממממממשך !
ולא קצר P:

אוי ואבוי

זה מזעזע אותי שאת יכולה להרשות לעצמך לשים פרק קצר כל כך!!!!!!!!!1


חח אבל כל הסיפור מהמם ;-]

יאאאאאאאאא נויקוש?
הפרק ,
מ
ע
ל
ף
!!


עלאק פרק מגעיל .. לא שאלנו את דעתך
יא כשרונית אחת ( : אוהבת אותך !!

נוי בואי נסכם דבר אחד
הםרק? עם כמה שתירצי וכמ שתגידי הוא הכי לא מגעיל
אז שקט כי הווא מהים
אוקי?
שמחה שהבנת
דבר שני נכון הפרק קצר
ובגלל זה את צריכה עכשיו לרשום עוד פרק מובן?
סתם אוהבת אותך

שוו מגעיילל ?!
שבי בשקט,
הוא יצא מושלם !!

מחכה להמשך 😛
אוהבת 😊