טוב, החלטתי לפתוח סיפור חדש, מקווה שתקראו ותהנו 😊
(שנים לקח לי לעשות את הפתיחה חחח)
פרק 1 :
"שני, קווומי כבר! יש בצפר!" צעקה עליי אמא מפתח דלת חדרי,
לא עניתי לה, מרוב עייפות לא יכולתי לדבר, החלטתי להתעלם ולהמשיך לנמנם עוד כמה ד'ק.
"שני!!! עוד פעם אחת ואני לא יעיר אותך יותר!!! קומי כבר!" הפעם היא צרחה ממש,
אני לא חושבת שלאנשים אחרים יש קול כמו שלה, לאמא שלי יש קול מאוד חזק, ואם היא צועקת כל העולם יכול לשמוע אותה.
"קמתי קמתי" צעקתי לה בחזרה.
יצאתי מחדרי לכיוון השירותים וסגרתי את הדלת.
שטפתי פנים,צחצחתי שיניים ועשיתי פיפי,
כשסיימתי יצאתי אל חדרי ופתחתי את הארון 'מה אני ילבש' חשבתי לעצמי.
לא היה לי כח כבר ללכת לבית-הספר, כל יום אותו הדבר,
להיכנס לכיתה, לשבת במקומי, להקשיב לשיעור, בהפסקה להשתעמם לבד, ולחזור הביתה לבד.
הכל לבד, לבד לבד.
ולמה?! למה זה?
בגלל המראה החיצוני? מה זה חשוב בכלל?
אז אני שמנה, אז מה.
אז אני 10 קילו יותר מתלמידי בכיתה,
זה עושה אותי שונה?
בחיי שאני לא מבינה, כל חיי חייתי בסבל,
לבד.
בלי חברים.
נמאס לי כבר!
כל היום להיות לבד בבית, בלי אף אחד.
להשמין להשמין ולהשמין.
זהו, אני חייבת לעשות דיאטה, לרזות.
להראות לכולם שגם אני יכולה, לא רק הם!
"שנניייייייייי?" צעקתה של אמא קטעה אותי ממחשבותי.
"מה?" צעקתי לה בחזרה.
"בדיקת נוכחווווות" צעקה לי והמשיכה בעיסוקייה.
גיחכתי לעצמי והוצאתי ג'ינס רחב ותלבושת בית-ספר שחורה.
התלבשתי במהירות, ואספתי את שיערי לקוקו גבוה, כמו תמיד.
הכנסתי במהירות מערכת, אני תמיד מכינה בבוקר, יותר נח לי.
הלכתי למטבח, הוצאתי לי שוקו בשקית , לחמנייה, וגבינה לבנה 9%
'עצרי שני' אמרתי לעצמי בלי קול.
'תחזירי את הכל מיד למקרר ותשתי לך נס קפה.' שוב אותו הקול הזה
'אבל אני רעבה' אמר הצד השני.
'את חייבת לרזות' אמר הצד הראשון.
וככה התחילו הוויכוחים בראשי.
עד שהחלטתי, אני יאכל, וממחר אני יתחיל את הדיאטה, לא מהיום, ממחר.
לאחר שסיימתי לקחתי מאמא כסף כדי לקנות לי מנה שווארמה בבית הספר, כמו תמיד.
"את מוכנה?" שאלה אותי אמא.
"כן, בואי." אמרתי ויצאנו אל האוטו.
בדרך לבית הספר המחשבות התרוצצו בראשי.
'למה היית חייבת את זה הא? הסכמנו על זה שאנחנו עושים דיאטה נכון?'
'עזבי אותה, מה את מתערבת, היא רוצה לאכול? שתאכל, היא לא תגבע ברעב.' אמר הצד השני.
'את חייבת להיות רזה ויפה, איך את רוצה שיהיו לך חברים?'
המחשבות המשיכו לי בראשי עד שהגענו לבית הספר.
"ביי אמא תודה." אמרתי לאמא ויצאתי מן האוטו, לעוד יום ארוך ומפרך של לימודים.
איךך?
וואאי .. אהבתתי ממש ..
התחלה מ ד ה י מ ה.
אני שמחה שהחלטת לרשום סיפור ..
את כותבת מקסים .
מחכה להמשך..
איזה יפהה
הרעיוןןן של הסיפור מושלםם
את חייבת להמשיךך
אהבתי מאווד מאמי 😊
בהצלחה בסיפווווור ..
המשךך
QUOTE (Noykush @ 02/07/2007) טנקיוס 😁
נויקו'ששששש
התחלה מדהימה ומעוד אהבתי את הרעיון
חחחח יש לה פיצול אשיות ממש כמוני סתם
בטח היא מזל תאומיים [עזבי]
יאללה התחלה מדהימה מעודדד
שמחה שהתחלה סיפור עשית טוב כי זה פרק מדהים
יאללה תמשיכיי ומיד
ממש אהבתי את ההתחלה !!! :]]]]]
תמשיכיי יפה שלי,
מוואאה ענקיתיתיתית
איך?
מדהים !#!@#$%
התחלה ממש יפה,
מחכה לראות מה יהיה בהמשך P:
אוהבת 😘
תודה על התגובות 😊
המשך כנראה מחר.
מירבי >> סטלנית אחת, כולם כבר יודעים שיש לך פיצול חה-חה-חה [המשפט הזה מושך אותי רררר]
התחלה מדהימהה!!! מחכה להמשך =]]
התחלה יפה מאוד :]
תמשיכי ..
ירדני יכולה לחכות להמשך.
חחחח סתם, מחר בבוקר (:
פשוט אני רגילה לכתוב כשיש שירים ברקע ואני לא רוצה להעיר את ההורים חחחח
בכל זאת להם יש עבודה, לנו יש..... ח ו פ ש 😛
