החלטתי להתחיל סיפור חדש..
יש לי עוד סיפור פה-החיים הם חלום מתגשם!
ולא, אני לא אפסיק אותו..
אני אכתוב גם את זה וגם את השני..
הסיפור הזה לא יהיה כל כך ארוך..
מקווה שתאהבו:😛
פרק 1
"ביי אבא!" אמרתי לו כשהוא עצר ליד בית הספר.
"תיזהרי ותתקשרי ותהני!"הוא אמר.
"טוב אבא! ביי ביי!" יצאתי מהמכונית והתקדמתי לעבר קצת הילדים שישבנו מחוץ לבית ספר וכמה מורות.
זה היה יום קריר, אמצע ינואר, ה-23, ליתר דיוק!
מרחוק ראיתי את שיר וליפז, הלכתי לקראתן.
הבאנו למורה אישור מההורים על היציאה לת"א, למופע מוזיקלי.
אחרי כמה דקות נכנסנו לאוטובוס. ישבתי עם שיר, בסוף האוטובוס.
"תראי, תראי את השמיים!" אמרתי לה, זאת הייתה שקיעה!
"יאא!!איזה יפה!"
אחרי כשעה הגענו לת"א.
יצאנו ליד עזריאלי.
"אבא, אנחנו כבר בת"א!" צלצלתי, כדי שלא ידאג!
"מה אתם תעשו עכשיו?" איזה שאלה!
"אנחנו בקניון, ואחרי הקניון נוסעים למופע!"עניתי
"תהנו!"
עלינו במדרגות, חיכינו בתור כדי לעבור את הבדיקה הבטחונית.
כאילו מה? למה שנרצה להכניס איזה פצצה ולמות?!
עמדנו ליד הסופר-פארם. איזה 50 איש, מכיתות ט'-י' ועוד כמה מורות.
"אוקיי, אתם יכולים לטיל, לאכול, וקנות, בקיצור לעשות כל מה שבא לכם, ולהגיע לכאן ב-8!" אמרה אחת המורות וכלולם התפזרו. מקבוצה אחת ענקית, להמון קבוצות קטנות.
אני היתי עם שיר ליפז ועדן.
טיילנו, עברנו את כל הקניון. ליפז רצתה לקנות צמיד, שרשרת או עגילים. אבל בסוף היא לא קנתה.
"טוב מה אתן רוצות לאכול?"עדן שאלה אותנו.
כל אחת חשבה על משהו אחר, לבסוף החלטנו על פיצה. פיצה משפחתית ושתייה כל אחת מה שבא לה.
"טוב יאללה..יש לנו עוד 10 דקות!צריך לזוז!" קרן אמרה בלחץ. היא ועוד כמה בנות מהכיתה הצטרפו אילנו לשולחן, כל אחת עם הפיצה שלה.
"אני רוצה לשירותים!" עדן הודיעה.
"זה בסדר..גם אני!"אמרתי.
בדרך פגשנו את עמרי וחבר שלו. הם מכיתה י'.
עמרי הוא אח של עדן, והחבר שלו, דומה לגיא אריאלי.
"רצית לשירותים לא?"ליפז שאלה את עדן.
"כן"היא צחקה. התחלנו לחזור לכיוון השירותים.
"עדן! עזבי בואי נלך כבר שם..אין זמן!"אמרתי לה.
"טוב" צחקנו והמשכנו לכיוון הסופר-פארם.
עדין לא כולם הגיעו לשם. אפילו לא כל המורות.
נכנסנו לחנות שליד, כדי לא לעמוד ולהשתעמם.
עצרנו ליד איזה ביניין, ניראה לא משהו.
התחילו להשמע קולות..
"הנה הגענו!"אחת אמרה
"מה זה המקום הזה?!הוא ממש מכוער!"עוד מישהי אמרה.
ירדנו מהאוטובוס והבנו שזה לא המקום.
הגענו למעבר חצייה, היתה הרגשה של טיול שנתי, שכולם הולכים ביחד, וכל האנשים מסתכלים עלינו!
עמדנו ברמזור, קופאים מקור.
"אייי,,זאת הייתה מירי בוהדנה!" כמה בנות קפצו כשראו רכב עובר ובתוכו מירי בוהדנה!
"שיר, בואי נקח כרטיסים ונלך לשירותים!"אמרתי לה כשהגענו.
"הנה..לקחתי."היא אמרה לי.
"שיר דנה!יש לכן כרטיסים?"ליפז שאלה אותנו כשנפגשנו בדרך לשירותים.
"כן!עם מי את?"שיר שאלה אותה.
"עם עדן ועמרי"אמרה והמשכנו לשירותים. היה תור ענק!
סיימנו לעשות את מה שעשינו ויצאנו לחפש מאיזה כניסה אנחנו צריכים להכנס.
ליד הכניסה עמדו 3 מורות ועוד תלמידים.
ישבנו במקום כזה כמו של המכובדים(לא זוכרת איך קוראים לזה) בצד כזה.
היו ילדים שישבו בצד השני והיו כאלה שבאמצע.
היינו כ-20 ילדים ביחד.
התיישבנו וחיכינו שהמופע יתחיל.
מאמי התחלה מדהימה. 😉
אהבתייייייייייייי. 😁
חחח איזה כיף לי השם שלי בסיפור חיחי 😛
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 🙄
😁 😎
תודה יפה שליי!
חחח חשבתי עלייך כשבחרתי שם
אוהבת אותךךךך
התחלה מהממת מאמי שלי מחכה להמשך אוהבת אותך
יאאאפה.
אני במתח
איזה מופעע זה?!?!
מאיה.
תודה מאמי
היה איזה מופע מחול כזה מזמן
איזה משהו צרפתי..חח
QUOTE (טוניטה @ 24/06/2007) תודה יפה שליי!
חחח חשבתי עלייך כשבחרתי שם
אוהבת אותךךךך
חחחח איזה מתוקה אתתת 😛
חחחח מואה אוהבת אותך 😁
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךך 😉
פרק 2..
סיימנו לעשות את מה שעשינו ויצאנו לחפש מאיזה כניסה אנחנו צריכים להכנס.
ליד הכניסה עמדו 3 מורות ועוד תלמידים.
ישבנו במקום כזה כמו של המכובדים(לא זוכרת איך קוראים לזה) בצד כזה.
אחרי כמה דקות המופע התחיל.
כולם השתיקו את הפלאפונים שלהם ושתקו.
ציפינו למופע מחול מדהים, כזה שישאיר אותנו עם פה פעור.
הוא התחיל בצורה מפתיעה, מוזרה טיפה.
לאט לאט הוא התחיל לשעמם אותנו.
ההיא, מכיתה י', זאת שישבה בצד, הכניסה אוזניות והקשיבה למוזיקה.
"חכמה" אמרנו, אני ושיר.
היו כמה ילידים שפשוט נרדמו מרוב שיעמום.
"ויי....וייי...ויייי" הרקדנים החלו לצעוק ולקפוץ.
זה העיר את כולם, אפילו את אלה שנרדמו. כל הקהל החל לצחוק!
"שקט בבקשה!" הסדרן הגיע אחרי כמה דקות. "אם לא תיהיו בשקט אני אאלץ להוציא אתכם!" הוא אמר.
לא הבנו מה עשינו?כולם צחקו ורק אלינו הוא נתפל? התחלנו להתלונן, וכך גם המורות.
"תצאי בבקשה!"הוא חזר לאחר כמה דקות, ונתפל למישהי בצד שלא עשתה כלום, אולי רק אמרה מילה בשקט לחברתה.
המורות דיברו איתו, אך הוא בשלו, התעקש שהיא מפריעה. היא קמה ויצאה.
הוא עמד לידנו, אחרי כמה דקות, כנראה התעיף המסכן, התיישב במקום של התלמידה שהוציא לבחוץ.
"איזה חצוף!" שיר אמרה לי.
"תראי, הוא משחק בפלאפון שלו!"אמרתי לה.
התחלנו לצחוק עליו.
המופע הגיע לסיומו, הסדרן קם והלך ליציאה.
"מירים, החצוף הזה גם הוציא אותה סתם וגם שיחק בפלאפון שלו!"אמרתי לאחת המורות כשכולם התחילו להתלונן עליו."ואנחנו המפריעים פה!"
ביציאה מהאולם המורות הלכו אליו, הוא עמד עם עוד איזה סדרנית.
"סליחה, אבל אתה אמרת שהיא מפריעה ואפילו הוצאת אותה! והתלמידים אמרו שישבת ושיחקת בפלאפון!" היא אמרה לו כשהם דיברו איתו!
"אני לא ידעתי שזה מפריע להם!"הוא אמר ונשארנו בפה פעור.
התחלנו להתקדם ליציאה, חיפשנו את כל השאר.
"איזה חוצפן הוא!"שיר אמרה לי עליו וצחקנו
"עלק לא חשב שזה מפריע לו!"אמרתי.
"אוייי..דנהה!!!תראיי תראי איזה חתיך!!"היא הראתה לי מישהו שעמד שם. הוא נראה ממש טוב!!
"כןן!!רק חבל שהוא לא שלנו!"
התאספנו כולם ביציאה, המורות ספרו אותנו, בדקו שכולם נמצאים, והתחלנו ללכת לכיוון האוטובוס.
..............
מצטערת שגם זה יצא לי קצרר..
פשוט אין לי זמן היום..
אז העדפתי פרק קצר מאשר כלוםם
אוהבתתת
פרק מדהים כרגיל חיחי 😛
ונכון עדיף קצר מאשר כלום חיחי 😉
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😎
