~*~קיץ אחד משנה הכל ~*~

מחכה :]

*קוראת חדשה*
הסיפור שלך ממש ממש יפה !
את כותבת בצורה פשוט מדהימה:]

אאאךך כזה מדהים :]
תמשיכיי נסיכה
מווואאה ענקית

סורי שאני לא ממשיכה עכשיו או משהו ,
הרגע חזרתי מהפסטיבל ,
אני הולכת בדיוק עכשיו עם חברה שלי להליכה ..
אני עושה דיאטה :]

מחר אני ישים לכם מבטיחה ,

ביושש :]

איך היה מאמי ?
חח בהצלחה בדיאטה ! - ואל תיסחפי כן ?!
מחכה להמשך של מחר
מוואאה

אוקי מאמי.
מחכה להמשך למחר =]

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😉

---

" טוב אחי, התייאשתי אני זז החוצה " עידו אמר לפתע אחרי שהתייאש להסתכל על הילדים, הוא רצה גם להכיר אותם. לא רק להסתכל עליהם. פעם ראשונה בחיים שלו, הוא רוצה לדבר עם מישהו, להיות חלק מהם . לא רק להתבונן בהם ולחפש מזימות חדשות, האומנם כששעמם לו הוא אהב לתכנן דברים רעים שישעשעו אותו ואת חבריו אבל הוא הרגיש בודד מאוד בגלל זה. הוא רצה חברים טובים להיות איתם בשביל הכיף, בשביל הצחוקים. הוא רצה מישהו שיוכל לספר לו על דברים פרטיים ואישיים . הוא יודע שרועי הוא לא הבנאדם המתאים לזה. הוא הבנאדם המתאים לספר לו בדיחות וקטעים מצחיקים לא קטעים אישיים . רועי היה מסוג הבנים שירוצו לספר ישר דברים אישיים . הוא אהב לשמוע מעידו רק את הצרות שהוא עושה לא את הדברים החשובים לעידו באמת .
פתאום בדרכו החוצה הוא ניזכר בחברה שלו לשעבר, אנה .
כמה שהוא אהב אותה, כמה שהוא נתן בשבילה הכול . היא בגדה בו.. ועוד עם מי ?! עם החבר הכי טוב שלו לשעבר, אלון .
הוא לא רצה לראות אותה יותר ומשם נגמרו כל היחסים בניהם , הוא ידע שהיא אוהבת אותו , היא רצתה לחזור אליו אפילו. אבל הוא לא רצה להרוס את כבודו,
המקרה קרה בדיוק לפני שנתיים ,
עידו היה אז בנאדם רגיל, מעולם לא עשה אף צרות בחייו .
מאז המקרה, הוא התחיל לנצל את הבחורות שהיה איתן, לבגוד בהן, לפגוע בהן, לעשות כל מיני צחוקים על חנונים מהבית ספר שבו למד . לעשות צרות עד שהעיפו אותו לפנימייה .
אמו שלא יכלה לסבול עוד את הדברים שלו ואת אביו שהיה כמוהו, ברחה מהבית .
מאז אותו היום שניכנס לפנימייה הוא לא ראה את אמו עוד.
אמו הייתה חלק בלתי ניפרד מעידו, הם תמיד היו בקשר נפלא ,
הוא לא מבין עד היום למה היא הלכה מימנו , למה היא הלכה מבלי לומר מילה. מבלי להשאיר משהו .
" חכה רגע אחי. "
" מה?! " הוא אמר בעצבים , כשהוא חשב על כל זה היה בא לו להרוג מישהו . והוא היחיד שעיצבן אותו עכשיו.
" אני בא איתך , "
" עזוב רועי, אני רוצה להיות לבד. "
" מה קרה? הכל היה בסדר מיקודם. ספר לי. "
" עזוב, אתה לא אמור לדעת מכל זה. זה לא עניינך " הוא אמר לו ויצא החוצה, המנהל שם לב אליו וישר התקדם אליו.
" אני מאוד מקווה שאתה לא מתכוון לעושת שטויות, הפעם האחרונה בקיץ אתה עשית יותר מידי. במיוחד הקטע עם הפצצות סירחון האלה. "
" אני לא יעשה שומדבר יוסי, מה אתה דואג? " הוא אמר והמשיך ללכת ,
" עידודוווו :] " מישהי פתאום רצה לקראתו , מחבקת אותו בחוזקה .
הוא אפילו לא שם לב אליה , עד שהוא שם לב לחצאית הלבנה שלה וידע שזאת ליאת .
" הו, היי ליאת. כמה טוב לראות אותך. "
" אוי אל תגזים, אתה רואה אותי כבר שנתיים שלמות במקום הזה. "
" כן אה . " הוא ענה לה בלגלוג קל שהיא אפילו לא שמה לב אליו.
" מה אתה עושה? למה אתה כל כך בודד? איפה רועי? "
" כמה שאלות, אממ רועי.. השארתי אותו לבד. אני רציית להסתובב קצת "
" בוא תסתובב איתי בייבי. " היא אמרה מחזיקה בידו, שניהם הולכים ליד כולם .
" יש הרבה חדשים כאן מה? " היא אמרה בחיוך מצביעה עם עיניה לעבר כל אחד ואחד מהילדים פה.
" אהא.. " הוא ענה לה בשקט, לא היה לו מה לומר לה כבר. הוא לא סבל אותה.
היא הייתה מתנשאת לדעתו. פעם הם היו חברים, הם היו ביחד 3 חודשים. זה היה נחמד מאוד ,
במיוחד אחרי שהוא הצליח לזיין אותה כבר כמה פעמים .
ליאת הייתה מאלה הרעות, היא אהבה להסתובב עם בנים, להתעלל בכל מי שמתקרב לבן זוג שלה,
היא הייתה רעה מאוד.
" אני חושב שאני אלך עכשיו "
" אבל רק התחלנו יפיוף, מה קורה איתך היום? " היא אמרה בקול סקסי,
בזכות הקול הזה עידו והיא התחילו להיות בקשר,
עכשיו? זה לא מזיז לו אפילו טיפה .
היא לא מעניינת אותו יותר.
" כלום, אני סתם. ליאת.. את יכולה לעזוב אותי בבקשה? " הוא אמר לה והתנער מימנה, היא נשארה מאחור.
היא נפגעה מימנו , למרות שהסתירה את זה טוב מאוד .
ליאת הייתה אומנם דיי רעה, אבל גם רגישה בו זמנית .
הוא טייל בין כולם, מנסה להכיר מישהו חדש. עד שעיניו נעצרו על ילדה יפיפייה שעדיין לא ראה .שיערה הבלונדיני החלק גלש , עיניה הירוקות נצצו . הוא כל כך אהב את איך שהיא נראית. כל כך מיוחדת, כל כך שונה. היא נראית ההפך מכולם, עדינה כזאת,ביישנית. מתוקה.
הוא בא ללכת אליה אבל משהו עצר אותו .
" בשביל הזונה הזאת אתה עוזב אותי? "
" לא זכור לי שהיינו חברים ליאת "
" היינו , עכשיו אנחנו לא אתה מתכוון . "
" כן , לזה התכוונתי. "
" אז אתה מסנוור מימנה אה? "
" כן, בערך. " הוא ענה כאלו ליאת לא נפגעה מימנו בכלל .
" דיי עידו מזה היחס הזה? אתה יודע כמה אני אוהבת אותך ואני תמיד יאהב אותך. "
" זה לא איכפת לי ליאת, תסתדרי. תימצאי מישהו הרבה יותר טוב אוקי? תעזבי אותי מנוחה. " הוא אמר והתנער מימנה שוב פעם, הוא חיפש את אותה הילדה בעיניו. אבל לא מצא אותה. לאחר כמה דקות ראה אותה שוב עם איזה בת ואיזה בן אחד.
' חדשה וכבר יש לה חברים פה. נחמד לאללה ' הוא חשב לעצמו והלך אליה. הוא היה מרחק קטן מימנה, הוא הצליח להריח את הבושם שלה אפילו . שהיה ריחני מאוד .
' אחח איזה ריח ' הוא חשב לעצמו .
הוא נגע לה ביד והיא הביטה בו בעיניה הירוקות היפות .
" כן? "
" אמ.. היי. "
" היי. " היא ענתה בביישנות .
" אני עידו, איך קוראים לך? "
" אני אור. "
" אוולהלה.. פעם ראשונה יש למישהו אומץ לבוא בעצמו להגיד מי הוא. תמיד אנחנו צריכים לעשות את הצעד הראשון. " רוני אמרה בקולה צווחני והמעצבן .
" ראית מזה תמיד יש פעם ראשונה. " ענה לה עידו בציניות , " מי את? "
" אני רוני, נעים מאוד. זה שלידי תום. "
" נעים מאוד. " הוא אמר תוך כדי שהוא מסתכל על אור מוקסם מיופייה העדין.
' מה יש לו הוא מסתכל עליי ככה ? ' חשבה לעצמה אור בעודה מביטה בעידו שעמד לפניה, מסתכל עלייה מבלי סוף .
" הכל בסדר? " היא החליטה לשאול .
" או.. אממ כן כן בטח. תודה. " הוא אמר ומיהר ללכת.
" חכה, לאן אתה הולך? "
" לבפנים. " הוא אמר והלך מהר מבלי שהפסיקה אפילו לענות לו.
" ילדים יקרים, אתם מוזמנים להסתדר לכם בקבוצות, לשבת על הדשא. אני רוצה להגיד כמה מילים לפני שתלכו לארוחת הצהריים ותיגשו לסידור החדרים. " המנהל אמר ברמקול, כולם התחילו להתיישב.
הוא התחיל לדבר,
הדברים כל כך שיעממו את כולם שכמעט וכולם נירדמו .
הוא המשיך והמשיך עד שלבסוף הפסיק, כולם קמו והתחילו להסתדר לפי קבוצות, לכל קבוצה היה את המחנכת שלה . כולם ניכנסנו אל תוך המבנה והגיעו לחדר האוכל הגדול. כולם היו רעבים,
הטבחית הגדולה של המקום, מירים כל כך שמחה לראות אותם רצים אל האוכל.
כל אחד התיישב במקומו, הם התחילו לאכול וכשסיימו כל אחד רץ לרשום אותו ואת חבריו בחדר אחד . בכל חדר הסכימו להכניס 3 .
אור ורוני ישר רצו לרשום את עצמם עד שקלטו שחסרה להם עוד אחת נוספת, הם הסתכלו והחליטו לחפש מי שניראית להם הכי בודדה מכולם עד שנעצרו על אחת דיי חמודה, אולי ניראית טיפה קטנה מגילם אבל הם החליטו להכיר אותה.
" היי " רוני ישר פנתה אלייה, הילדה הסתכלה עלייה וחיכה.
" היי מה קורה? אני שירי. " היא אמרה בעליזות,
" אני רוני, זאת שלידי זאת אור. איזה כיתה את? "
" י' ואתן? "
" גם י'. בא לך להצטרף אלינו ?! "
" בטח, למה לא? " היא אמרה ושלושתם הלכו להירשם לחדר אחד.
' איי אלוהים, אני רק מקווה שהיא לא תתחיל לעצבן אותנו שם. ' רוני אמרה לעצמה, הם הלכו להירשם ומייד לאחר מכן קיבלו את המפתח לחדר. הם סחבו את מזוודותיהם שהיו באחד החדרים וניגשו אל החדר שנתנו להם.הוא היה מסודר מאוד, קצת אפל אבל דיי מסודר.
אור אהבה את המקום. אולי צריך להוסיף בו קצת צבע .
היא פתאום נזכרה שהביאה כמה תמונות של נופים שהיא אוהבת מהבית, אלה היו נופים של ים ופרחים וכל מיני דברים מקסימים.
היא הוציאה אותם מהמזוודה ותלתה אחד אחד מהם .
" וואו זה מקסים התמונות האלה. " אמרה לה רוני,
" תודה " אור ענתה והמשיכה לתלות את כולם עד שסיימה ופנתה להכניס את כל הבגדים שלה לארון .
" וואו כמה בגדים " אמרה שירי כשהיא קוראת את אחד הספרים שלה. שירי הייתה גם אחת חנונית שכל היום לומדת והכול, אבל היא הייתה ילדה צחקנית ומקסימה מאוד. אפשר היה לאהוב אותה בשנייה :]
הם סיימו לסדר את דבריהם במקומם ונשכבו על המיטות.
" אחח כמה היום הזה היה מתיש " אור אמרה ועצמה את עיניה.

אאךךך מדהים !!
תמשיכיי מאמי

וואי מדהים,
אהבתי ביותרר.
תמשיכי 😊

מקסייייים :]
המשך

יפה😊

מחכה להמשך..

רחלוש =]]

מדהים!!
המשך

מהממם מאמי!
המשך שתוכלי =]

ממהממםםם הפרק. 😉

ניסחפתי עם הכתיבה שלךךך וסימתי לקרוא מהר ,רציתי להמשיך לקרוא אך, 😁

אני צריכה לחכות ללפרק הבא. 😊

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוף 🙄

מואההההההההההההההההה 😛