~*~קיץ אחד משנה הכל ~*~

וואי את כותבת ממש יפה,
יש לך כתיבה נהדרת (:
תמשיכי.

תודה, אני כבר שמה המשך :]

-------------------------------------------------
למרות שהגיעה הקיץ , ורוב תלמידי הפנימייה שלמדו כאן מרבית השנה עזבו היו כמה ילדים שהיו דיי מופרעים שנשארו גם לקיץ .
כמובן שהם המשיכו ללמוד,
המנהל ישב במשרדו בשיא הנוחות, שם רגל על הרגל, מעשן את הסיגריה היומית שלו.
' כמה שאני מת לרגעים נוספים כאלה, בוא אני מרגיש חופשי לגמרי ' הוא חשב לעצמו , ' זה לא קורה הרבה, סופסוף קצת שקט ' הוא המשיך לחשוב ולחשוב על הדברים עד שכמובן תמיד משהו היה חייב להפריע ,
הרכז של שכבת י' ניכנס בפראות לחדר כשהוא מחזיק בידו של אחד התלמידים המופרעים של הפנימייה, עידו .
" מה הוא עכשיו עשה עדן? " הוא פנה אל הרכז, הוא היה עצבני ביותר,
" הוא התחיל להשתולל במסדרונות עם כל הח'ברה המופרעים שלו, " הוא מלמל בעצבנות ,
" תשאיר לי אותו רגע לבד. " אמר יוסי לעדן הרכז, עדן יצא מהחדר ורק עידו ויוסי המנהל נשארו בחדר, לבד. עידו שנא להיות איתו לבד, הוא ידע שהוא הולך לנזוף בו עכשיו .
" אני חושב שהיה לנו הסכם " הוא אמר לו ברוגע ,
עידו היה מופתע מהתגובה שלו , בדרך כלל כשהיה עושה משהו רע ישר היה חוטף צרחות כהוגן ,
" אתה צודק, זה היה טעות שלי " עידו מלמל, מנסה להתחמק מכל השיחה המיותרת הזאת.
" אני מאוד מקווה שזה לא יקרה שוב אדוני הצעיר " הוא אמר לו " תשב שנייה רגע אני צריך לומר כמה דברים." הוא אמר ועידו ציית לו מיד, ישב מולו והביט בו במבט של ' מה שוב קרה ?' .
" אתה יודע, מתחיל הקיץ. ו.. עוד מעט, ממש עוד כמה שעות מגיעים לפה ימבה של ילדים חדשים , אני יודע שאתה כבר מתכנן משו בראש שלך, מתכנן לעשות צרות, להציק לחנונים שיבוא וכל השאר. אני צודק נכון? הבקשה שלי אלייך זה שתתנהג הפעם בהתאם, אני לא מוכן להתפרעויות מהסוג הזה, אני יצטרך להעיף אותך הביתה עם זה ימשך. אני מאוד מקווה שאתה מבין. "
" כן אני מבין , אני לא יעשה שומדבר. אני מבטיח. " הוא אמר , למרות שהוא באמת תכנן לעשות כמה דברים , האומנם לא רציניים כל כך שיגרמו שהוא יעוף מהפנימייה, אבל הוא הולך להשתעשע הקיץ הזה . כמו בכל קיץ, הוא היה תמיד מציק לחנונים, מתחיל עם כל הכוסיות שבאו, עושה בלאגן בחדר האוכל מבלי שאף אחד רואה וידוע שזה הוא , יוצא בלילות לחדרי המגורים של הבנות ועושה שטויות איתן , בקיצור הקיץ הזה כמו בכל קיץ אחר הולך להיות פשוט נפלא בשבילו.
" אני מקווה שגם תקיים את ההבטחה הזאת " יוסי אמר לו ,
עידו הנהן בראשו ויצא ממשרדו של המנהל ,
סופסוף יוסי הרגיש חופשי , בלי כל המועקה הזאת של לטפל בכל התלמידים המופרעים האלה שנשארו אצלו .
הוא הדליק סיגריה נוספת וקירב אותה לפה ,
הוא שאף לריאות שלו את כל העשן, הוא הרגיש איך הוא נרגע לאט לאט .. מכל הבלאגן שהיה מסביבו . הוא הרגיש כיצד הוא משתחרר מהכל , נותן לעצמו לנוח מהעבודה הקשה .
לאחר רבע שעה של שקט נפלא , הוא סיים את הסיגריה שלו, וכיבה אותה אל תוך המאפרה החומה שלו .
הוא הכניס מסטיק לפה וקם מכיסאו ,
הוא יצא החוצה למסדרונות השקטים מתלמדים רועשים ומעצבנים ,
הוא הלך לעבר החצר הגדולה של הפנימייה, שם היה צריך לחכות לכל התלמידים שהיו בדרכם לכאן .
הוא ישב על אחד הכיסאות, מסתכל, מחפש אחר ילדים חדשים, אבל הוא לא ראה אף אחד. הוא ידע שרובם באים באוטובוסים מסודרים ,
אבל היו כאלה שבאו במכוניות של ההורים שלהם,
אף מכונית לא הייתה בסביבה ,
הוא עצם את עיניו לכמה דקות עד ששמע רעש של אוטובוס מסוים , אחד האוטובוסים האדומים הגדולים עצרו בכניסה לפנימייה, הדלתות נפתחו ומשם יצאו מלא נערים ונערות , חלקם בטח כועסים ששלחו אותם ללמוד בקיץ , בחופש הגדול .
אבל את מי זה מעניין , הוא קם מהכיסא שישב עליו, חייך אל התלמידים, בירך אותם לשלום והראה להם את הדרך פנימה.

------------------------------------------
אור ומשפחתה חנתה בדיוק בכניסה לבניין הענקי של הפנימייה,
אור הביטה דרך החלון לפני שיצאה, היא ראתה בניין לבן,רגיל,פשוט מיד לטעמה. היא חשבה אולי זה יהיה מקום יפה, שיהיה נחמד לגור בו. אבל כנראה שהיא טעתה ,
זה היה סתם מקום פשוט. האומנם הוא היה ענק עם חצר גדולה אבל היא רצתה משהו יותר מיוחד.
היא יצאה מהאוטו יחד עם כולם , היא הביטה בעצב במקום ואז התחילה לסקור את המקום עם עיניה הגדולות,
היא ראתה המון ילדים מתרוצצים, עם המזוודות שלהם, מדברים אחד עם השני. חלקם אפילו לא הכירו אחד את השני, חלקם ישבו ולא ידעו מה לעשות .
היא גם לא ידעה מה לעשות ,
כל כך הרבה ילדים. איך היא תסתדר במקום הזה ?!
היא התקדמה לעבר הכניסה ממש, היא נכנסה אל תוך החצר הגדולה, הוריה חיפשו אחר המנהל ולבסוף מצאו אותו מדבר עם אחד המורים ,
אבא שלה התקרב אליו ויוסי מיד חייך אליו.
" שלום, אתה צריך משהו? "
" אממ כן " ענה אבא שלה , " הבת שלי פה , הייתי רוצה לדבר איתך על כמה דברים, עם אפשר אולי תראה לה את המקום , היא דיי מפחדת, אפשר להגיד היא דיי מאוכזבת ששלחנו אותה לכאן. "
" הרבה פה מאוכזבים, אבל אתה יכול להיות בטוח שהכול יהיה בסדר בהמשך . "
" אני סומך על זה , תהיה בטוח " הוא ענה בחיוך
יוסי סיים לדבר עם המורה וישר התפנה לחיים , אבא של אור.
הם נכנסו למשרד, חיים התיישב מול המנהל ,
" כן אני איתך.. " אמר לו יוסי בחביבות והם התחילו לדבר ..

" אמא אני לא יודעת איך אני יסתדר, איך שלחתם אותי למקום הזה? " אור יבבה , היא כל כך רצתה להיעלם מפה.
" תהיי בטוחה שהכל יהיה נפלא " ענתה לה , " אין לך מה לדאוג, את תכירי כאן חברים חדשים והכל יהיה נפלא. קצת לצאת מהשגרה הרגילה של לצאת למסיבות כל היום ולים יהיה אחלה, את גם צריכה קצת ללמוד את יודעת. הציונים שלך לא משהו השנה. "
" אוו שוב פעם הקטע עם הציונים? מה איכפת לך? אוף ! " היא אמרה בעצבים,
אמה הסתכלה עלייה במבט מוזר, לא היה לה כבר מה להגיד לה. לא היה לה כוח להתווכח איתה, היא סמכה על הבת שלה , היא ידעה שהיא תכיר כבר איזה אחת ותתחבר אליה ותכיר עוד כמה חברה נחמדים, היא גם הייתה בטוחה שתימצא במקום הזה אהבה,
אור סיפרה לה כבר על אלון, והדבר הראשון שאמא שלה ציפתה מהמקום הזה זה שישכיח מימנה את אלון, הוא לא הכיר אותה, היא לא רצתה לתת לבת שלה לסבול סתם ככה.
הם עמדו כמה דקות, התבוננו במקום,
לאחר כמה דקות חזר אבא של אור ממשרדו של המנהל ,
" זהו דיברתי איתו "
" על מה? " אמרה אור, היא ידעה שאבא שלה מסוגל לעשות פדיחות לפעמים ,
" על סתם מתוקה " הוא ענה בחיוך , אמא שלה כבר הבינה טוב מאוד מה הוא אמר למנהל .
אור הייתה מבולבלת מאוד מהמצב,
היא רצתה להיעלם אבל ידעה טוב מאוד שאין לה ברירה, אלא ללמוד להסתדר כאן, לפחות בחופש.

אוהבת את הכתיבה שלך (:
המשך מדהים,
תמשיכיי בובה
מוואאה

מקסיםםםםם 😊

מאמי זה פרק מדהים!

המשךךך מהר.

מדהים,
המשך

תודה רבה :]

אני ישים המשך מחר אחר הצהריים או בערב.
תמשיכו להגיבב בנתיים ,

אווהבת 3>

מ=ד=ה=י=ם ! 😊

יפה מאמי =]
מחכה להמשך...

מה עם המשךךךךךךךךךךךךך? 😯 😕

ווואי מדהים !
:]
תמשיכי

ממ אני כבר שמה לכם המשך ,
אממ , יכול להיות שבהמשך הדמות הראשית של הסיפור תהיה אור ,
כי אני נורא מתחברת אלייה , נורא כיף לי לכתוב עלייה בעיקר וזה נוח .
אז בעוד כמה פרטים אז היא תהפוך לדמות הראשית בסיפור
כמובן שיהיו את שאר הקטעים עם הדמויות האחרותא בל אני חושבת שבעיקר אני יכתוב עלייה ,
זה כיף :]

עוד דקה יש לכם המשך יפה וארוך כמו שרציתם ומחר בערב אני ישים המשך נוסף..
:]

--------

" קדימה ליאת, מהר יותר. אין לנו את כל היום, אנחנו צריכים להיות שם כבר. "
" אמא תחכי , אני בסך הכל מתאפרת ומסדרת את השיער שלי. " ענתה ליאת , היא העבירה קרם לחות על שיערה הגלי והיפה,
היא הביטה לעבר המראה, היא אהבה מאוד את מה שראתה.
שיערה החום הגלי, הגיע לה בדיוק עד לאמצע הגב,
עינייה שחורות ממש, קטנות, דבר שהבנים מאוד אהבו אצלה,
תמיד היו מחמיאים לה,
היא לא באה רק לקיץ, היא הכירה ממש את כולם עוד משנים קודמות, היא למדה בפנימייה הזאת גם במשך השנה,
חברים היו לה המון,
כולם העריצו אותה ואהבו אותה, בנים חיזרו אחרי הבלי סוף, שלחו לה פתקי אהבה בשיעורים,
תמיד היה לה עם מי להיות,
עם בנים היא יצאה בלי סוף,
למרות שאתם חלק היא נצלה בשביל הכיף שלה היא נהנתה מזה ביותר, לזרוק בן שהיא לא רוצה היה בשבילה קל מאוד וכמובן כמו שצפוי הבנים מנסים לחזור אלייה, בוכים, מנסים לדבר עם חברותייה. אך ללא הצלחה,
כשליאת מחליטה משהו היא עומדת על זה,
היא הביטה במראה פעם נוספת,
היא הייתה לבושה יפה לאללה, בדיוק כמו שהיא אוהבת. היא לבשה חצאית מיני לבנה כדי שיראו את רגלייה הארוכות והיפות , גופיית קשירה צמודה בצבע ירוק תפוח שהחמיא לה מאוד,
פנייה היו מאופרות היטב , ליפסגלוס זוהר הבריק את שפתייה ,
היא הייתה פשוט מושלמת, היא לקחה את תיקה הקטן וירדה אל עבר המטבח, אמה כבר חיכתה לה עם המזוודות הגדולות בידיים .
" את לא חושבת שזה קצת חשוף? "
" לא אמא, ממילא יוסי לא מעיר לי על זה. חוצמזה זה סבבה לגמרי. בטח הרבה בנות כמוני הולכות עם חצאיות מיני, "
" עם את אומרת " מלמלה אמה,
הם יצאו מעבר לבית, אמה סחבה את המזוודות ושמה אותם מאחור.
ליאת נכנסה למכונית, הביטה במראה הקטנה שוב והחליטה זהו , היא יפה ואף אחד לא ישנה את זה.
אמה נכנסה ממש אחריה, התניעה את הרכב ושניהם יצאו לעבר הפנימייה שהייתה מרחק של בדיוק 20 דקות מהם .

------

" מה קרה אתה כל כך שקט ארז? " אמו שאלה אותו, היא ראתה שהוא מתבונן בחלון, חצי עצוב ואל מדבר ביכלל. כל הנסיעה הוא שתק.
" כלום , אני פשוט חושב לעצמי איך יהיה בפנימייה. "
" הכל יהיה בסדר, אתה יודע להסתדר. "
" את יודעת שזה לא נכון . את אומרת את זה כאילו אני איזה מקובל או משהו , "
" אתה לא מקובל אולי אבל יש לך את החברים שלך וזהו. "
" טוב " הוא ענה באדישות לאמו,
היא הסתכלה עליו וניסתה להבי מה עובר עליו,
אמא שלו דאגה לו יותר מכל דבר אחר. היא אהבה אותו כל כך , היא לא הבינה לפעמים איך המצב החברתי שלו לא טוב,
הוא כל כך מוכשר, כל כך נחמד ומצחיק ,
האם זה משהו באופי שלו שדוחה ככה את התלמידים האחרים להתקרב אליו ?! ..
הרי היא ידעה יה מאוד שהוא היה תלמיד נבון,חכם,
הוא תמיד עזר לאחרים כשהם ביקשו,
מעולם לא קילל אף אחד. לא הרביץ ולא כלום . הוא היה פשוט ילד למופת ,
היא לפעמים חשבה, אולי היא יותר מידי דואגת לו .
בעלה אמר שתיתן לו לצאת לעולם, להכיר אחרים, להתנסות בדברים חדשים . אבל היא התעקשה, היא המשיכה לדאוג לו, עשתה כל מה שביקש,
אבל למרות הכל, ארז לא היה ילד מפונק. הוא היה עצמאי מאוד למרות כל הפינוקים שקיבל מאמו . הוא היה בדיוק כמו אביו. עצמאי ובוגר. והיה ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות בחיים שלו.
אביו שעסק ברפואה, רצה שיהיה כמוהו. אבל ארז לא רצה, הוא אהב את נושא הכתיבה, התקשורת,
הוא אהב לקרוא ולכתוב, הוא רצה לעסוק בזה בעתיד.
ממש כמה ימים לפני שהם נסעו לפנימייה ארז חשב אולי יש עיתון בית הספר שאליו הוא יוכל להיכנס, לכתוב מאמרים יפים שיעניינו את כולם .
לכן הוא כל כך היה מאושר ללכת לפנימייה הזאת ,
ככה הוא יוכל לעסוק בכל מיני דברים שונים שלא יכל להתעסק בהם בחטיבה .
הנסיעה הייתה עכשיו יותר קשה ,
הוא היה מבואס, חושב עם מי הוא יתחבר ,
מאז ומתמיד הוא היה כל כך ביישן, הוא גמגם ,לא הצליח לומר אף לא מילה אחת . לכן מצבו החברתי היה כל כך קשה ..
לאחר חצי שעה של נסיעה, הם הגיעו לפנימייה הגדולה .
ארז הביט במקום, הוא ראה מלא ילדים אחרים שלא היו מוכרים לו , הוא היה בהלם . כמה גדול המקום הזה .
הוא ישר יצא מהמכונית עם הוריו .
אמא שלו התחילה לחייך כשראתה שהוא כל כך מתרגש ומאושר מזה.
אבל היא לא ידעה באמת מה הוא מרגיש,
הוא היה יותר לחוץ .
הוא הגיע לכניסה, היו כמה ילדים שעמדו שמה, חיכו לחבריהם שגם עומדים להיכנס בפתח השער ,
היו 2 בנים שהביטו בו כאילו נפל מהירח ,
אבל את ארז זה לא עניין, עניין אותו הקטע שהוא הולך להכיר חברים חדשים מכל מיני סוגים , ללמוד את מה שתמיד רצה ללמוד בחיים שלו . פתאום הוא התמלא בכל כך הרבה ביטחון ,הוא כל כך קיווה שיהיה לו טוב. הוא ניכנס אל תוך המבנה, הוא היה ניראה ממש כמו בית מלון .
' איי כאן אני לא הולך לוותר ' הוא חשב לעצמו ' במקום הזה יהיה לי חברים, אני ילמד את כל מה שאני רוצה ויהיה לי טוב ' הוא החליט .
מפה הכל הולך להשתנות . כמה שהוא צודק :]

ואווו איזה פרק מההממםםם!! 😁 🙄

המשךךךך דחוף מאמי 😊 😛

מואההההההההההההההה 😊