QUOTE (ילדהמשומשו @ 14/06/2007) אני מאמינה שאתם צודקים.
ואני דיי אופטימית בעניין.
הבעייה שהוא מסתובב עם כל החברים שלי שאני תמיד איתם
אז זה דיי קשה להתנתק
אבל כמו שאמרתי
אני יצליח לשכוח , אני יודעת.
מקווה שיעבור לי מהר
פשוט לפעמים באים לי התקפי הגעגוע
שהכי מעצבנים =/
אוהבת אותכם נורא ותודה!
תראי..
אני הייתי מאוהב באחת מהידידות שלי.
פשוט אהבה מ ט ו ר פ ת.
לא ראיתי בעינים. רק רדפתי אחרייה, רק רציתי להיות איתה.
אחרי כמה זמן, שכבר הבנתי שלא נהיה ביחד, הרגש
לאט לאט דעך.
וזו מישהי שהתחברה לאחת מהידידות הכי טובות שלי,
ותמיד כשרציתי לדבר עם הידידה, הייתי חייב להיות לידה.
להגיד שזה לא היה קשה, אני לא יכול להגיד.
אבל ההיגיון והראש לאט לאט קלטו שאין, לא יהיה ביננו כלום.
הזמן הוא התשובה הא-מ-י-ת-י-ת לבעיה שלך.
ואולי, מי יודע, הזמן יהיה לטובתך
ואת והוא תהיו הידידים הכי טובים, כמו שהיא ואני היום.
אל תחשבי על זה יותר מידיי.
רק בגלל העובדה שאת חושבת איך לשכוח אותו- את לא מצליחה לשכוח אותו.
תצאי, תהני, תעסיקי את הראש שלך בדברים אחריו מלבדו,
ואת תראי שלאט לאט הרגש ייעלם.
וזו הבטחה.
אני לא סתם אומר, במיוחד לא אחרי שאני עברתי את זה
ובמיוחד במיוחד אחרי שהאמנתי שהאהבה שלי כלפייה לא תיעלם בחיים.
וצדקתי, היא לא נעלמה.. אבל היא התעלתה על עצמה
ונהינו ידידים בנפש.
בהצלחה נשמה.
צפויה לפנייך נסיעה לא קלה.
תהדקי חגורות, תחייכי ותחשבי חיובי וזה יעבור בהרבה יותר בקלות.
