סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

כתבתי המשך וסוף לסיפור , ואחרי שפירסמתי התחרטתי..
אני חייבת לחשוב על הסוף קצת יותר לעומק,
אני לא רוצה להתחרט על הכתיבה שלו ..
ורוצה להתייעץ עם חברה לפני שאפרסם אותו..
מבטיחה שהוא יפורסם עד מוצ"ש ,
אבל רק כשאהיה שלמה איתו באמת ..

QUOTE (pucha @ 12/12/2007) כתבתי המשך וסוף לסיפור , ואחרי שפירסמתי התחרטתי..
אני חייבת לחשוב על הסוף קצת יותר לעומק,
אני לא רוצה להתחרט על הכתיבה שלו ..
ורוצה להתייעץ עם חברה לפני שאפרסם אותו..
מבטיחה שהוא יפורסם עד מוצ"ש ,
אבל רק כשאהיה שלמה איתו באמת ..
מחכה להמשך 😊

אוווקי יפה (:

וואיי מדהייםםם!
עצוב כ"כ 😢... המשךך ..

מחכה 😊

הפלאפון צלצל, "יורם החמוד" מופיע על הצג.."זה אבא של סהר" אמרתי, ועניתי לשיחה..
"הלו"
"היי נויה.." אמר בקול צרוד..
"יורם מה שלומך??"
"קרה דבר נורא.." לחש לי..
"מה קרה..?" גופי רעד..
"סהר.." לחש.
"מה סהר?"
שתיקה.
"יורם תדבר כבר! מה עם סהר?"
"הייתה לנו תאונה עם האוטו.."
"מה? איפה? איך?" שאלתי, והוא שתק.
ידעתי שמנסה לבלוע את הדמעות והכאב.
"ליד המאפיה של איציק, מכונית לא נתנה לי זכות קדימה ובאה עם מהירות לנתיב שלי..
ניסיתי לבלום ולהסיט את האוטו הצידה,אבל לא הספקתי..היה מדובר בשניות אחידות.."
"ומה קרה לסהר??"
"הוא נפצע, הוא בבי"ח עכשיו"
"והוא בסדר? מה איתו?"
"הוא פצוע קשה נויה.." אמר, לא יכולתי עוד לדבר, ניתקתי את השיחה ופרצתי בבכי..
"נויה מה קרה?" שאלה אותי לידור כשראתה כמה אני היסטרית.
"הוא בבי"ח..הוא פצוע קשה"
"סהר?" נבהלה.
"כן" המשכתי לבכות,
"ניסע לבית חולים מיד" ענתה, ועשתה פרסה במקום..


"אין מצב סהר!! חחח לא ,תחזיר לי את השלט יא מנוול ,
הבטחת לי שרואים את הסדרה הזאת..נו!!!" צעקתי על סהר,
וניסיתי לקחת את השלט מידיו.
"אתה חזק! זה לא הוגן" אמרתי, וזרקתי עליו את הכרית.
"אמרתי לך שאין לך סיכוי, וחוץ מזה אפקט הפחד יותר מגניב לראות"
"נוו לא סהר, זה דוחה אותי..
אני שונאת לראות איך אנשים אוכלים איברי מין של בעלי חיים רק בשביל כסף!"
"קנאית, היית מתה להחליף איתם!"
"אוי יא דוחה" אמרתי, ופרצנו בצחוק..
"ובכלל, לא נראה שהיא כל כך סובלת" אמר, והתבוננו בטלוויזיה.
"שום כסף לא שווה את זה"
"תתפלאי, אנשים מסוגלים לעשות הרבה בשביל כסף"
"לא אני!!" התעצבנתי, וניסיתי לקחת את השלט ללא הצלחה.
"אין סיכוי, אמרתי לך גברת נויה, אנחנו רואים את זה וזהו"
"אתה רע"
"לא אני לא" חייך אליי.
"אתה כן, ואני שונאת אותך" עשיתי פרצוף עצוב.
"את חולה עליי..עזבי שטויות" לחש בקול סקסי עדין...




הנסיעה לבית החולים נראתה כנסיעה שלא תגיע אף פעם ליעדה המובטח..
הכביש היה פקוק, מזל עם האור הירוק לא היה לנו,
ונוצר מצב שהגענו לבית החולים רק 40 דקות לאחר שאבא של סהר הודיע לנו על התאונה..

"מרגיש לי שמשהו רע הולך לקרות לידור, אני מרגישה את זה" לחשתי.
"אל תחשבי על זה נויה, הכל יהיה בסדר..את תיראי" אמרה, בעודנו צועדות למיון..
"הוא היה צריך להיות עכשיו בפאקינג טיסה! למה זה היה צריך לקרות?
כבר הייתי מעדיפה שיטוס לשם, העיקר שלא יקרה לו משהו רע..
לידור אני לא יודעת איך אחיה בלעדיו"
"נויה יהיה בסדר, הוא לא מת.. תירגעי"
"ואם הוא ימות?"
"אז הוא יהיה עם אבא" אמרה, והביטה אל עיניי. "..אבל דיי לחשוב על זה" מיהרה להוסיף..



"סהר מפחיד אותי לחשוב שלא אראה אותו יותר, שזהו..
הכל נגמר, שהפרק שלו בחיים עבר ולא ישוב עוד" בכיתי לסהר בשנתיים לזכר אבי.
"נויה, אני בטוח שטוב לו עכשיו, פעם מישהי אמרה לי שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בעולם הזה..
ושאם אנחנו נעלמים מהעולם, סימן שהשלמנו את התפקיד שלנו"
"ומה עם החיים שאנשים בונים לעצמם? פתאום הם נעלמים?כל החלומות,התקוות,
איפה הם? מה נשאר בעצם?"
"אני משער שכנראה אלוהים זקוק להם עכשיו.. לתת להם משימה חדשה"
"אני לא מאמינה באלוהים הזה סהר" אמרתי.
"את צריכה להאמין, הוא שומר עלייך"
"הוא לא. אבא שומר" לחשתי, והוא שתק..


"הגענו הכי מהר שרק אפשר.." אמרתי לאבא של סהר,ולקחתי נשימה ארוכה..
"מה מצבו?" שאלתי בדאגה, והוא התבונן אל תוך עיניי..
"יורם, תדבר אליי.." התחננתי לתשובה.
"זה נגמר נויה" לחש, והתפרץ בבכי..
השטחתי על רצפת בית החולים כשלולית מים הנמסה ביום שמש בהיר..
הדמעות לא יצאו מעיניי, לא היה לי את הכוח להוציא אותן..
הרגשתי איך הכל חוזר אליי, איך אותה טראומת ילדות שווה אליי בשלב הזה של החיים בשנית...
כשם שהודיעו לי על אבי ז"ל, כך גם נודע לי על מותו של סהר...




"רבות האגדות המסתיימות בטוב, כמו דג הזהב, האביר על הסוס הלבן,
הנסיכה והצפרדע..
החיים האמיתיים נראים קצת אחרת, האגדות נשארות אגדות,
הדמויות בחלומות והחיים ממשיכים-
לא תמיד כפי שציפינו..


"יוליוס גרם לך להרגיש שכשהוא איתך כל רע לא יאונה. שיש קשת בענן,
זוהרת בשלל צבעים, ושאת צריכה רק להושיט יד ולגעת בה כדי שתהיה שלך.
הוא כמובן לא התכוון לזה, לא עשה זאת ביודעין,
ואת האושר לא היה קל להשיג כמו ההבטחה שהייתה בעיניים שלו,
אבל זה מה שהרגשתי אז. זה מה שהרגשתי כל פעם שהוא הסתכל עליי.
בכל פעם שהייתי איתו.. "..אהבה גדולה ועצומה, שתגרום ללילה להפוך ליום,
וליום להפוך ללילה. אהבה שאם תשים אותה על כף אחת של המאזניים,
כל אוצרות העולם לא יכריעו על הכף השנייה. אהבה שיכולה להזיז הרים וימים.
שהיא צורך, כוח, אהבה שהיא אש". [שבועת רחל/מיכל שלו].


באיזשהו מקום אני מרגישה שמיכל שלו דיי תיארה את מה שאני הרגשתי,
רק שלא הייתי מסוגלת לראות זאת בעצמי..
השתדלתי להתעלם מזה, אולי כי היה לי יותר נוח, אולי כי התרגלתי פשוט..

לא הספקתי להגיד לך את שלושת המילים האלו, שכל כך חשבתי על האופן בו אבשר לך אותן..
"אני אוהבת אותך סהר.. אוהבת.. אוהבת אותך.." לא הספקתי להגיד לך את זה,
ועכשיו זה אוכל אותי מבפנים, שאתה לא כאן איתי עוד..

לא חשבתי שאאבד אותך באיזשהו שלב בחיים שלי, תמיד קיוויתי שתישאר איתי לעולמי עד ..
הנשמה התאומה שלי, זאת שהולכת איתי לכל מקום ומגנה ושומרת עליי..
קשה לי להרגיש איך שכל החיים שלי קופאים בשניות אלו, כשם ששעון עוצר מלעבוד..
והפסיעות , האלו הקטנטנות ,
כואב לי לחשוב על העובדה שאצטרך להמשיך לעשות אותן , רק שהפעם בלעדיך ..



נותר לי רק לשאול אותך שאלה קטנה אחת..


"סהר,.. אתה חושב שקיים גן עדן ?
כי אם כן , תהיתי אם אוכל לבוא איתך לשם.."

😢



-הסוף-

יוואווו..נגממרר??!!
הוא מתת...????
למהה?????
איזה סוף עצובבב...😢
מסכנהה..
היא לא אמרה לו שהיא אוהבת אותו...
אוווףף לממה זה נגמר ככה??

איןן, את פשוט כותבת מדהים
ואי אפשר לתאר את זה אחרת..

איזה עצוב 😢
למה הוא מת ?! |:

סיפור מדהים , באמת.
את כותבת בצורה כ"כ אמיתית , מרגשת וסחופת.
הרגשתי ממש בתוך הסיפור !

אוי קרעת לי את הלב.
עצוב כל כך
אבל מדהים!!

ואוו, השארת אותי בהלם..
הוא מת?! אאוך.. כ"כ עצצוב

נגמר הסיפור?!
אני בהחלט אתגעגע


את כותבת מדהים בובה, תמשיכי לכתוב ת מ י ד
מואאה

אני לא יודעת איך להסביר לך כמה שהכתיבה שלך מדהימה..
הסיפור הזה לימד אותי כ"כ הרבה דברים!
נהנתי לקרוא [:

מדהימה.
סוחפת.
בלתי ניתנת להסבר במילים - זאת האישיות שלך וכך גם הכתיבה שלך.

התרגשתי, צחקתי ובכיתי יחד עם הסיפור שלך, וזה אמיתי.
הכתיבה היא שלך ואני מעריצה אותך שהצלחת לסחוף אותי לעולם אחר..

אהבתי את הסוף, כשאני יצאתי ממנו במחשבה שאולי היא התאבדה.
את ענקית .

אם היית לידי היית מקבלת נשיקה (:

אויש,עומדות לי דממעות בעיינים.
אני לא אכעס על הסווף שלך,כי זו בחירתך.
למרות שהייתי מעדיפה אפי אנדינג.
מדהיים
מצמרר
השורות האחרונות
סהר האם קיים גן עדן
כי אם כן,תהיתי אם אוכל לבוא איתך לשם.

וואו
מלא רגש
עוצמה
סווחף

אין לי מילים

איכשהו הסוף סיכם את כל הסיפור,בצורה מושלמת .
אוהבת.

וואו.
אני לא מאמינה שנגמר 😢
זה היה סיפור מקסים! ממש אהבתי אותו..
הכתיבה שלך פשוט מדהימה סוחפת ואמיתית [:
היה לי ממש כיף לקרוא,

אוהבת 3>

QUOTE (י-ע-ל @ 19/12/2007) אוי קרעת לי את הלב.
עצוב כל כך
אבל מדהים!!
😕
בהחלט מדהים וקורע לב...
הרגשתי בקריאהשל הקטעים שלך כאילו אני זאת הדמות חחחח
כמה שזה מצחיק , הכתיבה שלך פשוט סוחפת.
אהבתי לקרוא. ואני מקווהמאוד לקרוא עוד דברים שלך.

3> -זוהר-
סוף רע- זה הדבר הכי חזק.. אני מתה על זה. רק בסיפורים אבל 😊 חחח