מי הגיבה מהאנונימי?
תבינו כבררר, האנונימי ל-א משמש לדברים כאלו!!!
פעם הבאה אני אבקש מנהיר להוציא את האיי-פי של המשתמש
והוא יורחק לאלתר מהאתר!!! ואני כבר לא צוחק!
לירני.. כמה מדהים, כמה.
ת-מ-ש-י-כ-י 😊
אושר,
תנשום נשמה .. זאת כולה תגובה (:
תמשיכי בייבי,
אני מאוהבת בסיפור שלך
QUOTE (oshri_Ok @ 23/11/2007) מי הגיבה מהאנונימי?
תבינו כבררר, האנונימי ל-א משמש לדברים כאלו!!!
פעם הבאה אני אבקש מנהיר להוציא את האיי-פי של המשתמש
והוא יורחק לאלתר מהאתר!!! ואני כבר לא צוחק!
לירני.. כמה מדהים, כמה.
ת-מ-ש-י-כ-י 😊
מזתומרת לא משמש לדברים כאלו?
מה היא כבר עשתה?
וואי זה כזה יפה
אבל למה זה הסוףףףףףףףףףףףף 😢
מעללףף כ"כ (:
הממשךך
דחוף שתוכלי (:
וואו
עכשיו סיימתי לקרוא את כל הפרקים
את כותבת כל כך שונה משאר הכותבים פה ..
כל כך מיוחד נשבעת לך !
קראתי המון סיפורים פה ...
וחשבתי ואני עדיין חושבת שהם מדהימים
אבל שקראתי את זה, את הסיפור שלך
נשבעת לך שאין סיפור יותר יפה מזה
אין כתיבה יותר מיוחדת מזאת
את כותבת מדהים ... מרגש
את ממש הצלחת להעביר בי את הרגש בסיפור,
את הרגש של הדמות כשהיא צוחקת, בוכה וכ'ו .
הסגנון כתיבה שלך ממש מיוחד .
והסיפור עם כל כך הרבה מוסרי השכל ..
וכל המשפטים הנכונים שאת מכניסה בפרקים
אין ממש אהבתי ! מקסים
ומאמי ,
אם החלום שלך לכתוב
אני מאמינה בך שתצליחי
אם זה מה שתרצי ותשאפי לו
לכתוב, להוציא ספרים
את תצליחי ... יש בך כישרון .. באמת !
תמשיכי כי אני מתה לדעת מה יקרה (:
והבנתי שאת בצבא ... ותחת לחץ ועוברת תקופות
אז כל הכבוד לך שאת לא מזניחה וכותבת המשכים ;]
אה והייתי חייבת להוסיף שאני משתתפת בצערך בקשר לאבא שלך ז"ל ...
מאמי באמת את צריכה להיות גאה בעצמך את מוכשרת !!!
וסליחה שחפרתי ...... .
אנשים ואנשות פה חייבים המשך .
איפה את לירני
מקסים !!
אני במתח =]
מחכה להמשך 😊
המון תודה על כל התגובות..
ו- sexy_girl8 : הקסמת אותי עם התגובה שלך, המון תודה..
מצטערת שנעלמתי, מתחילה לכתוב המשך ב'וורד'..
מקווה לסיים אותו היום ולפרסם ,
נשיקות..
זה מזה מבאס לא להיות כמה ימים בבית ואז לחזור ולגלות שבכלל לא היה המשך =[
כותבת את ההמשך,
עוד מעט יפורסם.
ויש את הימים האלה, שקמים בבוקר עם תחושה רעה,
במהלך היום היא משתפרת, מרגישים שהמצב נהיה טוב יותר ויותר..
שמעכשיו אולי יתחיל להיות באמת ורוד מסביב,
ובעיקר ורוד בתוך החיים האישיים שלנו..
שונאת את הימים האלו.
הכל שקר.
שקר גדול.
הרוע מחכה לו ממש בפינה, ומאיים להציף אותנו בכאב מר ובבכי.
שונאת לבכות.
שונאת להיות חלשה.
..
"וואו, אוף עם הפקקים האלה!! אני בחיים לא אספיק!!" נלחצתי,
ולידור הסתכלה עליי בעצבים..
"אולי תירצי שאצא מהאוטו ואזיז מכונית-מכונית הצידה??" ענתה בציניות.
"לידור זה לא הזמן להיות צינית" התעצבנתי.
"בעיה שלך שעכשיו נזכרת להגיד לו!!" אמרה, ודמעות נפלו מעיניי..
"אל תגידי לי את זה, אני לא מאמינה שהוא תיכף טס.." לחשתי..
..
"נו הגעת כבר?" רוני שלחה לי הודעת אס-אמ-אס..ומיהרתי לשלוח בחזרה..
"אפספס אותו..לא מתקרבת לשדה..ותיכף הטיסה".
..
"בואי נעסיק את עצמנו בדברים אחרים, וככה בלי שנשים לב,
הפקקים יעלמו, ונמשיך בדרכנו" חייכה אליי לידור.
"שיהיה.." נאנחתי.
"אז איך הולך בצבא? הכל בסדר?"
"לא. הכל לא בסדר"
"מה? למה?"
"כי לא טוב לי בצבא. אני קורעת את התחת ולא מעריכים כלום"
"למה את לא אומרת למישהו את זה?"
"כי זה לא יעזור"
"בטח שיעזור נויה"
"לא זה לא לידור! הצבא הזה הוא חרא, לפעמים אני מתחרטת שהתגייסתי"
"אל תתחרטי, תראי איך השתנית בזכותו"
"בולשיט, מתישהו מתבגרים"
"הצבא מזרז את זה.."
"לפעמים עדיף להיות קטנים לנצח, הבגרות מקלקלת הכל" אמרתי במהירות..
"לא אגיב.. תחשבי על מה שאמרת.."
"מז"א?"
"האם באמת הבגרות מקלקלת הכל? הרי אנחנו לא מחכים לה כל החיים?"
"לא!!"
"באמת?" שאלה, ולא עניתי..
לא ידעתי מה לענות..
..
הפלאפון צלצל, "יורם החמוד" מופיע על הצג.."זה אבא של סהר" אמרתי, ועניתי לשיחה..
"הלו"
"היי נויה.." אמר בקול צרוד..
"יורם מה שלומך??"
"קרה דבר נורא.." לחש לי..
"מה קרה..?" גופי רעד..
"סהר.." לחש.
"מה סהר?"
שתיקה.
"יורם תדבר כבר! מה עם סהר?"
"הייתה לנו תאונה עם האוטו.."
"מה? איפה? איך?" שאלתי, והוא שתק.
ידעתי שמנסה לבלוע את הדמעות והכאב.
"ליד המאפיה של איציק, מכונית לא נתנה לי זכות קדימה ובאה עם מהירות לנתיב שלי..
ניסיתי לבלום ולהסיט את האוטו הצידה,אבל לא הספקתי..היה מדובר בשניות אחידות.."
"ומה קרה לסהר??"
"הוא נפצע, הוא בבי"ח עכשיו"
"והוא בסדר? מה איתו?"
"הוא פצוע קשה נויה.." אמר, לא יכולתי עוד לדבר, ניתקתי את השיחה ופרצתי בבכי..
"נויה מה קרה?" שאלה אותי לידור כשראתה כמה אני היסטרית.
"הוא בבי"ח..הוא פצוע קשה"
"סהר?" נבהלה.
"כן" המשכתי לבכות,
"ניסע לבית חולים מיד" ענתה, ועשתה פרסה במקום..