סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

עבר כבר הסופש השני נראלי
בע =[

אני כל כך מצטערת שתקעתי אתכם מלא זמן בלי המשך,
אתם לא מבינים איך הסיפור חסר לי, ובכלל האתר ..
אין לי זמן לנשום לאחרונה עם כל הצבא הזה על הראש ,
מבטיחה שיהיה המשך - ובאמת יהיה ,
והכי בקרוב שאוכל ..
אל תחשבו שויתרתי - הסיפור ממשיך, ויסתיים גם.


נשיקות, ויום נפלא..

"אני באמת לא רוצה שתטוס מכאן סהר.."
"נויה את לא צריכה להיות תלויה בי,
את חייבת להמשיך את החיים שלך גם בלי ה'סהר' שתמיד נמצא איתך"
"אבל אני לא רוצה לחיות את החיים שלי ככה.." אמרתי, ומחיתי את הדמעות..
"שונאת לבכות.." נאנחתי..
"לפעמים זה טוב.."
"אבל הפעם זה בגללך.."
"בוכים בגלל אנשים שאכפת מהם.."
"אבל כנראה להם לא אכפת ממך" עקצתי..
"למה את אומרת את זה נויה?"
"סתם, אני מצטערת..אל תתייחס.." לחשתי..
"נויה, את גם תהיי חסרה לי מאוד..ואני בטוח שאני אשתגע שם בלעדיך..
שלא יהיה לי עם מי לרוץ ליד הים, ואל מי לצלצל, ואת מי לאסוף מהבסיס,
ואת מי לשגע ולהיות איתה בכל רגע אפשרי.."
"בטוח שתהיה לך אחרת..אתה תמצא לי תחליף,אני יודעת,אני מרגישה.."
"את מדברת שטויות נויה" צחק.
"אני שמחה שזה משעשע אותך" כעסתי.
"מה יהיה איתך?.." שאל אותי.
"אני באמת מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, באמת שחשוב לי שיהיה לך טוב סהר..
שלא תבין אותי לא נכון"
"קטנטונת שלי" חייך..
חייכתי אליו, הבטתי בעיניו הזוהרות ושתקתי..
העדפתי שתהיה השתיקה הזאת באוויר, הרי אני צריכה להשלים את העזיבה שלו..
..
"אני מצטערת על אתמול, שיהיה לך יום נפלא"
שלחתי לסהר הודעה לפלאפון ברגע שפקחתי את עיניי ונכנסתי למקלחת..
בדרך לבסיס, סהר צלצל אליי ודיברנו קצת..
העדפתי לא לדבר על הנושא של אתמול,
אין טעם לדון בו יותר אם בסופו של דבר ההחלטה כבר נעשתה..



השבוע לא התחיל כמו שרציתי,
יום ראשון בבוקר, לפקוח את העיניים ליום חורפי לחלוטין..
השמיים היו אפורים , הכל קודר ..
כנראה שהחורף בחר להגיע בלי לבקש רשות קודם.
שנאתי את החורף, הוא העציב אותי כל כך..
בבוקר, השעון לא העיר אותי .. הייתי בלחץ זמן מטורף,
ואמא שלי נאלצה לקום ביום חופש שלה בשעה 7 בבוקר כדי להסיע אותי לתחנת הרכבת.
"מבטיחה לפצות אותך!" צעקתי, ורצתי במהרה לעבר התחנה,
להספיק לרכבת הקרובה.
ידעתי שסהר נמצא גם כן על הרכבת, ושלחתי לו הודעה
"סהרון איזה קרון אתה?" והוא מיד ענה "תסתובבי"..
איך שהסתובבתי, ראיתי אותו מולי עם חיוך מאוזן לאוזן..
איך שאתגעגע לחיוך הזה..
"בוקר טוב" חייך אליי.. "איזה טוב ואיזה נעליים, השעון לא צלצל"
"חחח למה?"
"לא יודעת, הפלאפון שלי מפגר.. השעון מצלצל רק כשבא לו,
זהו.. לא אסמוך על זה יותר"
"רוצה?" שאל, ושלף מהתיק קוראסונים חמים..
"עכשיו קנית?"
"כן, קחי אחד.."
"משמין"
"לא צריך להפריע לך"
"מלא קלוריות"
"וואי חפרנית, תיקחי כבר.. שקוף שאת מתה לאחד.."
"טוב נו.. אחד לא יזיק" חייכתי, ונתתי ביס ענקי שהוריד כבר חצי קוראסון..
"שמנה" אמר, וצחקנו..
"מתי את מסיימת היום?"
"4..
"חוזרת ברכבת?"
"לא..רוני תאסוף אותי"
"מה קשור?"
"היא עושה טיפול לייזר במכון שהוא רבע שעה מהבסיס שלי"
"אה נייס.."
"הודעת לסבתא שלך שאתה בא לבקר?" התעניינתי..
"לא..הפתעה"
"שלא תיבהל רק"
"חחח למה שתיבהל?"
"לא יודעת, סבתות הן כאלה.. תמיד צריכות לדעת על משהו שמונים שנה לפעמים..
צריכות להיות מוכנות נפשית וכאלה", אמרתי והוא צחק.
"נשבע לך שאני לא מתגעגע לצבא, אפילו לא טיפה..
אני רק רואה את הלוחמים המסכנים האלה ואני מבין איזה כיף לי שאני לא במערכת הזאת"
"אל תדבר שטויות סהר, אתה עוד תראה כמה תתגעגע.."
"אלייך אני אתגעגע, לא לצבא.." חייך אליי, ושתקתי..
חלק מהנסיעה פשוט שתקנו, סהר נרדם.. הבטתי בו וחייכתי לעצמי..
...
"אני לא מבינה אותך רוני" אמרתי, והנמכתי את הווליום..
"מה יש להבין כבר?? וואי קבלי איזה אידיוט נסע באור אדום!!!" ענתה.
"לא פלא שיש תאונות..אבל אל תעבירי לי נושא עכשיו.."
"מה?"
"את בטוחה שכדאי לך לזרוק את הקשר שלך עם אודי לפח רק בגלל ניר..?"
"כן..בטח שאני בטוחה"
"אבל איך? ז"א הייתם כל כך הרבה זמן ביחד.."
"נו ואת ודניאל לא?"
"כן.." שתקתי, הבנתי שהיא צודקת..
"חוץ מזה ניר מדהים, באמת נויה..
אני מרגישה דברים שמעולם לא חשבתי שאפשר להרגיש.."
"הלוואי עליי.." לחשתי.
"האהבה מחכה לך ממש בפינה, את פשוט לא מסתכלת טוב"
הביטה עליי לרגע וחייכה..
"זה לא כזה פשוט.."
"למה? מה כל כך מסובך נויה?"
"הוא נוסע.."
"מה?"
"סהר.."
"ידעתי"
"מה ידעת?"
"שתקלטי את זה מתי שזה יהיה בלתי אפשרי"
"אני לא מבינה.." אמרתי.
"תמיד אהבת את סהר, תמיד היה את הקליק הזה.. פשוט את פחדת"
"אני עדיין מפחדת"
"ממה?"
"אני לא יודעת.. מפחיד אותי שזה סהר, ובכלל הוא נוסע.. זה כבר מאוחר מידי"
"אם הוא ידע שאת אוהבת אותו הוא לא ייסע נויה"
"בגלל זה הוא לא יידע אף פעם"
"וככה תוותרי על זה?"
"כן רוני, חבל שהוא יוותר על החלומות שלו בגללי.."
"את לא מבינה שלהיות איתך זה בטח החלום הכי מרכזי שלו"
"לא יודעת.." לחשתי, באמת שלא ידעתי..
"וחוץ מזה.." המשיכה, "תפסיקי כל הזמן לברוח מהפחד,
הוא יעקוב אחרייך כל הזמן וינסה להרתיע אותך יותר..
פעם אחת בחיים תלכי נגדו, תעשי מאמצים לנצח אותו,
תוכיחי לעצמך, תפסיקי לוותר"
..
שכבתי על המיטה בחדר, סופרת את הכוכבים שבתקרה,
ונותנת לרוח הקרה מידי פעם לבוא וללטף אותי ברכות..
המחשבות עליי ועל סהר לא הפסיקו להדהד במוחי..
הרגשתי שאני צריכה לספר לו,
הבנתי שרוני צודקת..
שאולי באמת אני מפספסת משהו טוב,
הרי סהר הוא לא סתם מישהו שחלף לי בחיים ..
הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי,
ואם אאבד אותו, בלי שיידע מה אני מרגישה כלפיו,
ייתכן מאוד שאפסיד משהו טוב..
וחבל ..

"סהר, אני צריכה להגיד לך משהו" אמרתי בקול מגמגם..
"תדברי.." לחש מהצד השני של הטלפון
"זה לא לטלפון.. אני יכולה לבוא?"
"ברור.." ענה, ומיד יצאתי מהבית..

"מה שלומך?" חייך, והגיש לי כוס נס קפה חמה..
"איזה מתוק" חייכתי, ולקחתי לגימה קטנה..
"על מה רצית לדבר?" שאל, והתיישבנו על המיטה שלו..
הנחתי את הכוס על השידה, החזקתי את כף ידי בידו וחייכתי אליו..
"חחח מה נויה?" שאל..
התקרבתי אליו, גופי רועד, העיניים רטובות במקצת..
עצמתי עיניים, ונשקתי על שפתיו..
"הבנתי הכל" לחשתי אחר כך..
"הבנת מה?" שאל, ופקח את עיניו באיטיות, מתענג מהרגע..
"הבנתי.." חייכתי..
"אני אוהבת אותך סהר"





המשך יבואא..

אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
חחח אני לא נושמת
איזווו התרגשות!
ואואוא
סוף סוף היא אמרה
וסוף סוף המשך! :]
פיצית בגדול.

אוהבת
ומחכה בקוצר רוח להמשך הבא

לא, את לא עוצרת במתח שכזה..
אני חייבת המשך.. !

פרק מדהים :]

😮

ההשלמתי עכשיו הההכל :]

פשוט מדהים !
סופסוף היא אמרה לו (:


מחכה להמשך..

אווווח פרק מדהים... כבר היתגעגעתי לסיפור שלך..
אחחחח ברוך ה' היא כבר אמרה לו חשבתי שזה לא יגעיה...חח

כ"כ מדהים .
היה שווה לחכות P:

חחח אני כל כך שמחה שאהבתן (:
איזה כיף לקבל תגובות כאלה ..
קיבלתי במקרה הפסקה קצרה מהצבא, וחזרתי הבייתה..וישר כתבתי המשך..
גם אני התגעגעתי , ללא ספק בכלל ..


בע"ה בלילה אכתוב עוד המשך, מקווה שאחזור מוקדם ..
ממשיכה בלו"ז הצבאי שלי.
המשך יום טוב!

איייייייייי,
איזה אווווווווווווושררר 😊

חחח אני עם חיוך דבילי בררמות עכשיו😊.
אבל זה אך ורק בזכותך ובזכות הכתיבה שלך.
ה-מ-ד-ה-י-מ-ה הזזזו!!! 😊

חולה עלייך לירני😊.
מתגעגע טייללים...

לאאאאאא
למה הפסקתת שםם ?!??!?!


חחח מחחחכה להמששךך שתוכלי (:
מכורה...

חחחח אין מצבבבב שאת עוצרת ככה..
המשךךך דחוףףף

יאוווווווווווווווווווווווווווווווו 😮

איזה כיףףף שזה קרההה
תמשיכי, תמשיכי הכי מהר שאת יכולה!
פשוט פרק מדהים, והכתיבה שלך(:

מדהים.תמשיכי