סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

הגשם הפסיק, הרוח נחלשה מעט, השעון לא הפסיק לתקתק..
השחר הפציע, אני עדיין לא נרדמת , אפילו לא לשנייה..
נשלחות אליי הודעות לפלאפון, שאהיה חזקה, שאחזיק מעמד, שכולם איתי..
אבל עדיין, בכל זאת, זה קשה.. בכל זאת אני מרגישה הכי לבד בעולם ..

הבוקר התחיל , הבוקר שלך אבא ..



"והפעם החזקתי את עצמי אבא, לא נתתי לדמעות ליפול יותר מידיי..
משקפי השמש הגדולות שענדתי ידעו להסתיר טוב מאוד את הכאב,
איש לא הבחין בדמעות שניסו לחמוק..
האזכרה הייתה קצרה, הרבה דודים הגיעו..
הפעם הרגשתי באמת שמשנה לשנה הכל נעלם,
שהכל נהיה בנאלי..
הפעם הבנתי שאני לא צריכה את האזכרה כדי שתמחיש לי את הגעגוע אבא,
אני מרגישה אותו תמיד, בכל יום שעובר..
ולא משנה באיזה מקום אני, עם מי אני, או מה אני עושה..
כי אני יודעת שאתה איתי.."
..
"איך את מרגישה יפה שלי?" סהר שלח לי הודעה במסנ'..
"בסדר,יותר טוב..מה שלומך?"
"אני בסדר מותק..רוצה שאני אבוא אליך?" הציע..
"לא, עזוב.. אני רוצה להיות עם המשפחה קצת.."
"טוב מאמי..אבל תזכרי שאני כאן..טוב?"
"טוב..תודה סהר"
"אין על מה" שלח חזרה, והתנתקתי..
..
"וסהר בכלל עוזב לחו"ל עוד שבוע.." סיפרתי למשפחה..
"מה? לחו"ל? מה עם הצבא??" אמא נדהמה,
וגיל ולידור הסתכלו עליי כמחכים לתשובה במהרה..
"יצא על נפשי האידיוט, ומצא עבודה שתסדר אותו בניו יורק,
הוא עובר עוד שבוע..קנה כרטיס, הכל מוכן"
"לא הגיוני..איך דויד ומיכל מסכימים לו??" גיל השתגע..
"אני לא יודעת איך..אבל אשתגע בלעדיו.."
"אךךך..נשבעת לך אני לא מבינה איך אתם עדיין לא זוג" מלמלה לידור..
"זוג?" צחקתי..
"כן, זוג!" אמא וגיל אמרו יחדיו..
"וואו..מה נסגר איתכם? טוב שאנחנו לא מכירים מגיל קטן"
"זה כל הקסם נויה, הקסם שאת מחפשת" אמא אמרה לי..
"אוי נו באמת" מלמלתי, ולגמתי מכוס השתייה שלי..
..
"תפסי את הכדור נויה!!!" צעק לי סהר מהקצה השני של השדה..
"אני מנסה!!!!" צעקתי חזרה, וקפצתי הכי גבוה שאני יכולה,
הכדור חמק לי בין האצבעות ונפל על הרצפה..
"יואווו..לא נכון!" התבאס סהר, ושכב על הדשא..
"..עכשיו צריך לספור מההתחלה!" אמר..
"אני מצטערת.." לחשתי, והתקרבתי אליו..
"אני לא מבין איך תמיד את מפספסת!"
"כי אני לא גבוהה סהר!!אתה זורק ממש גבוה!" תירצתי, ושכבתי לידו על הדשא..
"השמש חזקה היום,אה?"
"כן, בטירוף..יום של קיץ" אמרתי, וחייכתי אליו..
"חפרנית!" אמר, וצחקנו יחדיו..
..
"מאמי שלי,תיזכרי שאני כאן תמיד...תהיי חזקה, אוהבת" רוני שלחה לי הודעה לפלאפון..
וחיוך עלה על שפתיי, איך שאני אוהבת אותה..
"תודה, אני ממש מעריכה, נשיקות!" שלחתי חזרה, והשתקתי את הפלא'..
כיביתי את האור, ושכבתי על המיטה בחדר.. הרוח שחדרה בלי חשבון דאגה ללטף את גופי,
שתקתי..לא היה לי חשק לדבר, לא היה לי חשק לכלום..
אלף ואחת מחשבות חלפו לי בראש..על אבא, על סהר ..
..
"היי" קולו של עידן נשמע מהצד השני..
"היי עידן.."
"זכרתי.." לחש.. "מה שלומך?"
"מופתעת.." השבתי בשקט..
"ידעתי שתהיי, הכל בסדר?"
"יהיה.. מה שלומך?" התעניינתי.
"אצלי בסדר גמור מתוקה, אם תצטרכי משהו אני כאן" אמר..
"תודה מאמי, מעריכה את זה.." לחשתי, וניתקתי את השיחה..
..
"הלו?"
"היי סהר.."
"מאמי אני מזה מצטער שאני מציק לך"
"חחח זה בסדר..קרה משהו?"
"לא, סתם רציתי לדעת מה איתך" אמר.
"אני בסדר, באמת.."
"בטוח נויה?"
"כן.."
"את כועסת עליי עדיין?"
"קצת" עניתי בקמצנות.
"נויה תביני אותי.."
"יהיה לי קשה כאן בלעדיך.."
"אבל עדיין נתכתב במחשב, ומידי פעם אצלצל גם"
"אבל זה לא יהיה אותו הדבר סהר.."
"אני יודע שלא, אבל זה תלוי בשנינו..אם נרצה-נצליח!"
"סהר אני אתגעגע אליך, אני מסרבת לקבל את זה שתעזוב"
"גם אני אתגעגע אליך נויה, אבל אני לא אעזוב לנצח..
אני אחזור.."
"מתי תחזור?"
"אני לא יודע..לא קניתי כרטיס חזרה"
צחקתי, צחוק של ייאוש.
"נויה אל תעשי לי את זה"
"אל תעשי לי את מה??" כעסתי.
"אל תתני לי הרגשה רעה רגע לפני שאני עוזב"
"אז אל תעזוב"
"נויה, העולם שלי לא סובב סביבך..אני חייב"
"אאוץ'" עניתי..
"נו נויה..הבנת אותי"
"כן סהר..הבנתי, העולם שלך לא סובב סביבי, בסדר" נפגעתי.
"נויה דיי להיות ילדה קטנה, נו!!"
"אז אני ילדה קטנה, אל תבזבז עליי את הזמן"
"מאמי תפסיקי.."
"עזוב סהר, באמת עזוב.. לילה טוב" עניתי, וניתקתי את השיחה.













המשך יבוא ..

פרק מדהים.. ממש.
כבר אין מילים לתאר, ובתכל'ס כבר נמאס
להישמע כמו תקליט שבור..


אני מקווה שאת חזקה, ושהיום הזה עבר עלייך
בצורה הטובה ביותר, עם כמה שקשה.

אוהב אותך נשמה !@#@$

יאו עצובב...תהיי חזקה מאמי.! הפרקים מדהימיים
מחכה להמשך.

כזה עצוב.. =[ , מצמרר.
פרק מדהים מאמי..

כ"כ כ"כ מדהים .
תהיי חזקה .

ד"א - אני מעריצה אותך על איך שאת מתמודדת עם הכאב ,
שאת עדיין יכולה לכתוב ולהמשיך הלאה ,
למרות שזה מאוד קשה .

אין לי מילים.

QUOTE (sapiri2006 @ 24/09/2007) כ"כ כ"כ מדהים .
תהיי חזקה .

ד"א - אני מעריצה אותך על איך שאת מתמודדת עם הכאב ,
שאת עדיין יכולה לכתוב ולהמשיך הלאה ,
למרות שזה מאוד קשה .
😉

וואו😮
פרק כל כך יפה,
כל כך מרגש.
אני אוהבת את הכתיבה שלך

וואי מדהיםם ..

וואו. פשוט מדהים.
אין מילים..
מאמי את ילדה מדהימה פשוט.

תודה על כל התגובות ..


אוהבת .. וחג שמייח

כ"כ יפה ..

קראתי הכללל...
מדהיםםםםםם פשוט כך.
עורר בי כל כך הרבה צמרמורות!

אין פשוט את כותבת מדהים ומושך..

מחכה להמשך -Zוהר-

יש המשך?

אוי מי גאד
פרק מדהים יצא לך =)

לא יצא לנו לדבר קצת הרבה זמן.. חח
שמרי על קשר מאמי =)

לאביו המווןןן ! @ #