סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

כל כך יפה ...
הכול אמיתי ?

תמשיכי שתוכלי 3>

תודה לכולכן , אני אוהבת אתכן כל כך ..

ילדהמשומשו- לא הכל אמיתי ,
אבל לפעמים אני כותבת קצת על החיים שלי,
כי קשה לי לדמיין חיים אחרים ..


יתפרסם המשך נוסף בלילה , מבטיחה.
אוהבת ..

אוהבת אותך!

אוף , מצטערת .. אני לא אמשיך היום ..
אני חולה מתה , אני הולכת לישון ..

יהיה מחר בע"ה , כל כך אשתדל .


נשיקות.

תרגישי טוב מאמי :]

גמנייייי חולה כבר שבוע.
בעע

תרגישי טוב בובה.

מקסיםם כל כךךך [:


שנה טובה מאממי !
ויהיה טוב 😘

מחכה להמששך..

מדהים מחכה להמשךך

"2.80" אמרה לי המוכרת, והוצאתי מהארנק את הכסף במהירות..
"אין לכם כאן קופות צדקה או משהו?" שאלתי את המוכרת שהביאה לי עודף מ5 שקלים.
"יש..שם, בפינה" אמרה, והצביעה על המיקום.
לקחתי את חבילת המסטיקים שקניתי, ואת העודף הנחתי בתוך אחת מקופות הצדקה..
..
יצאתי מהמכולת, שולפת מסטיק מהחפיסה, ולועסת אותו בפרעות..
"נויה!" שמעתי צעקה מעברו השני של הכביש, הפניתי ראשי וראיתי את גילי.
"גילונה" חייכתי, והיא חצתה את הכביש לעברי..
"מה המצב!?" נשקה לי בלחי.
"טוב מאמי, מה שלומך?"
"בסדר..מה עושה פה בשעה כזאת?"
"סתם,מסטיקים.." אמרתי, והוצאתי לה מסטיק מהחפיסה..
"לא תודה נשמה, יש לי" אמרה, ופתחה את הפה שאראה.
צחקנו.
"לאן את הולכת?" שאלתי אותה.
"סתם לדודה שלי, הבטחתי לה שאסדר לה גבות לקראת החג"
"אהה הבנתי" חייכתי.
"ואת?"
"אולי אקפוץ לסהר או משהו, נראה מה יתחשק.."
"סבבה נשמתי, אז דברי איתי" אמרה, וחיבקה אותי חזק..
..
"סהרקוש..נויה כאן" אמא של סהר קראה לו מהקומה למטה..
"אני יורד" צעק חזרה, וירד במדרגות..
"נויה" חייך, ונתן לי חיבוק של אהבה..
"סוף סוף רואים אותך" הוסיף..
"אני מצטערת" אמרתי לו, ונתתי לו יד ויצאנו לשבת בגינה..
"אז מה ככה?" שאל בזמן שהתנדנדנו בנדנדת החצר..
"עצוב לי.." לחשתי..
"אני יודע, בגלל אבא, אה?"
"כן..והילה.. אני לא מעכלת"
"נויה..זוכרת שאמרת לי פעם שלכל דבר טוב יש סוף..?"
"בטח שאני זוכרת.."
"אז כנראה הגיע הסוף שלהם בעולם הזה, אבל בטוח הם בגן עדן עכשיו" חייך אליי, חיוך מלא אופטימיות..
"אני כל כך מקווה סהר"
"אל תקווי" אמר לי, והחזיק בידי.. "תאמיני" לחש, והביט אל תוך עיניי.
"איך עם שירה?" העברתי נושא..
"סתם, את יודעת הרי אנחנו לא חברים, סתם מתי שיוצא נפגשים וכאלה.."
"אתה לא חושב שמגיע לך קצת יותר?"
"אני יודע שמגיע לי, אבל באהבה אין הגיון"
"בטח שיש בה, אם תרצה רק להבחין בו"
"אני רוצה.."
"כנראה לא מספיק.."
"ומה איתך?" התעניין..
"יבש כמו הנגב, וטוב שכך"
"באמת טוב לך?"
"כן ולא.. אין לי כוח לקשר, למחויבות.. זה סתם מסובך ונמאס.. אבל חסר לי, בייחוד עכשיו שאני כן צריכה כתף חמה.."
"יש לך את הכתף החמה שלי, היא לא מספיקה לך?" שאל, וחייכתי..
..
"לידור?"
"כן מאמי?" ענתה בקו השני.
"אני צריכה לדבר איתך על משהו"
"תדברי, אני שומעת" אמרה..
"אני רוצה לכתוב שיר לאזכרה של אבא השנה"
"את בטוחה שיש לך כוחות לזה?"
"כן..אבל אני צריכה עזרה"
"עזרה במה?"
"שתישמרי על זה כסוד, אל תגידי לאמא וגיל.. אני לא רוצה שידעו"
"למה?"
"כי הם לא יאהבו את הרעיון, את יודעת איך הם.."
"טוב, אשמור בסוד.." לחשה..
"תודה, אני אוהבת אותך.." עניתי, וניתקנו את השיחה..
..
ישבתי על המיטה בחדר, עם דפדפת על רגליי ועט בידי..
הדפים המקומטים על הרצפה הלכו והצטברו, והרגשתי שלא הולך לי עם הכתיבה..
..
"אין עולם של אושר,
אם לא מחפשים אותו..
אין עולם עם תקווה,
אם לא רוצים אותה..
אין חיים אחרי המוות,
אם לא מאמינים בכך..
אין גן עדן,
אולי הוא נמצא רק עמוק בלב שלך..

הגעגועים לא פוסקים,
איתם הדמעות רק ממשיכות..
הכאב מכה בפנים,
אבא , אני לא מצליחה להפנים..

אני מתגעגעת,
אתה חסר לי..
כואב לי,
קשה לי.."

כתבתי, "אוףףף!!!" נאנחתי, וזרקתי את הדף היישר אל תוך הפח..
נשכבתי על המיטה ופרצתי בבכי..
"אפילו לכתוב בשבילך אני לא מצליחה" לחשתי בשקט..
..


מצטערת אם יצא קצר , כבר הזכרתי שאני בתקופה גרועה ..


אוהבת אתכם , ומאחלת את השנה הכי מדהימה בעולם ..

לירני
שתהיה לך,שנה של הגשמת חלומות :]

פרקייים מדהימים.

אוהבתתך

תודה נשמה שלי , גם לך ..

אוהבת כל כך [:

יפה שליי
אני בטוחה שהתקופה הזאת שאת עוברת
תעבור מהר
ותתחלץ לתקופה הרבה יותרטובה
זה יקרה בקרוב!
רק תאמיני בזה!!

בקשר לסיפור ממש עצובב😢
אבל מדהיםם
מחכה לךהמשךךך
אוהבת אותךך!!

מאמייי פרק ממש יפהה ומרגש😊
לא משנה כמה הוא קצר גם אם הוא היה שתי שורות אני מאמינה שהאיכות הייתה עושה את זהה..
שנה טובהה מאמי שלי😊

מדהים,שנה טובה!

מדההים,
שתהיה לך שנה מדהימה בובה..
מקווה שהתקופה הזאת תעבור לך מהר!