ואואו...
שכחתייי מהסיפורר
אני כל היום ישנההה קמה מתארגנת ולכפר :]
ועכשיו אין לי קול 😢
אני לא יכולההה לדבר מזל שאת הסיפור כותביםם אז הואא בדרך אליכםם :]
תרגישי טוב חח נחכה להמשכון
פרק 35
יואב: "אל תהיי בשוק.. זה אני"
אני: "אבל איךך אתה מת"
יואב: "אני אף פעם לא מת"
התחלתי לתת לעצמי מכות
אני: "משי תירגעי את מדמיינת"
אני והדמיון שלי די זהו עבר נגמר
יואב: "זה לא יעזור לךך אני פה ואני ישאר פה כל עוד תירצי"
אני: "אבל אני לא רוצה"
יואב: "את דווקא כן"
אני: "לא"
יואב: "כן"
אני: "לא"
יואב: "כן"
אני: "מה נסגר איתי אני רבה עם עצמי"
יואב: "קודם תירגעי"
נשמתיי...
אני: "אתה מוכן להסביר ליי"
יואב: "תביניי אני נמצא אצלך בראש ובלב את בחרת לראות אותי"
אני: "מה פתאום"
יואב: "כנראה הביקור אצל רפאל עשה בך געגועים אלי"
אני: "באמת התגעגעתי איפה אתה מפגר הרסת תחיים של כולנו"
יואב: "מצטער באמת שלא התכוונתי"
אני: "בגללך אבא ואמא התגרשו אם לא היית עושה את זה זה לא היה קורה הכל היה הרבה יותר טוב, הם לא היו רבים"
יואב: "מה אני קשור לזה"
אני: "שפתאום הלכת אמא התחילה להאשים את אבא שהוא לא שמר עליך ובגלל זה לקחת סמים"
יואב: "קשה לך"
אני: "מאודד נמאס לי כברר נמאס, אין לי כוח עוד החיים שלי הרוסים לגמרי"
יואב: "בואי לפהה תביאי חיבוק"
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו וזה היה בנאדם אמיתי באמת חיבקתי מישהו הרגשתי שיש שם מישהו זה לא הדמיון שלי,
שמענו את אדם ולילך עולים במדרגות.
אני: "אתה הולך?"
יואב: "אני לא הולך לשום מקום אני נמצא בלב שלך אל תשכחי, מבטיח לקפוץ לבקר לפחות פעם בשבוע עם לא ביום"
צחקתי
אדם: "מה מצחיק"
אני: "חזרתם"
לילך: "כן מה קורה איך את?"
אני: "בסדר"
רועי נכנס.
רועי: "משיי למה לא באתת"
אני: "ואי נראה לי יש פה רוח רפאים"
רועי: "את מתכוונת אלי"
אני: "הנה היא דיברה עוד פעם"
רועי: "הבנתי"
שתקתי.
אדם: "מה עם רפאל"
אני: "אין לי שמץ"
אדם: "ממתי את פה"
אני: "מלפני שעה וחצי "
אדם: "אהה סיפרנו לדפנה היא אמרה שהיא תיתן לך לעשות מועד ב'"
אני: "חסר לה שלא"
אדם: "וראית את רפאל"
אני: "כן, איך היה המתכונת קשה?"
מנסה להעביר נושא לא לדבר על רפאל להתנתק שוב
אדם: "לא ואיי משי היה הכי קלל בארץ, חולה עליךך י'אחותת אני עוברר בדוק."
לילך: "חכה אל תשמח כל כך מהר"
רועי: "דרך אגבב יש חזרות עוד שעה"
אני: "טוב אז אני הולכת להתקלח"
עליתי התארגנתי התלבשתיי והלכנו לחזרה..
אני: "טוב היום נעבוד על קטע הפתיחה הפגישה הראשונה"
יופי זה משמיים.
המדריכה: "בקטע הזה משי ורועי נפגשים היא רואה אותו ומחייכת ולילך שהיא החברה שלהה לוקחת אותה משם"
אושר: "למה?"
המדריכה: "לא קראתם תתסריט?"
אני: "קראנו אבל לא היה כתוב שם למה"
המדריכה: "כי היא רוצה אותו לעצמה"
אושר: "מה שלא רחוק מהאמת"
הוא היה חייב להוסיף..
כולם שתקו..
המדריכה: "טוב יאלההה אני רוצה עוד להגיע לבית היום"
ישבנו שם שעות אולי לחזרות ורק על סצנה אחת ושני ריקודים, זה לקחח שנה.
המדריכה: "אוקי אנחנו סייממנו להיום מחר נעבוד על הקטע של הנשיקה"
אני: "נשיקה?" שאלתי המומה
המדריכה: "כן "
אני: "זה לא היה כתוב"
המדריכה: "אז עכשיו אני מוסיפה"
עשיתי פרצוףף ויצאתי משם.
הגעתי לבית ואבא שלי היה שם.
אני: "אבא מה קורה?"
אבא: "לא משהו"
אדם: "מה קרה?"
אבא: "רפאל נפטר"
O:
פרק מ ק ס י ם ! (:
מחכה להמשך בוביייי
מואאאה 😘
פיצוי על השבוע הזה שלא היה כמעט פרקים :]
מה נעשה לא הייתי פהה
אז הנה עודד פרק!!!
פרק 36
חשבתי שאני יתחיל לבכותת אבל משהו החזיק אותי, אפילו דמעה לא יצאה מתוכי פתאום ליד אבא שלי ראיתי את יואב
יואב: "לא יפה משי "
אני: "מה אתה רוצה ?"
אבא: "משי את בסדרר למי את מדברתת"
אני: "לא כלום אני עולה"
אמרתי מנסה להתחמק
אבא: "רגע משי,"
נעצרתי וחזרתי למטה
אבא: "מחר האזכרה של ה-3 שנים של יואב, זה יהיה מיד אחרי ההלוויה של רפאל"
הוא אמר וכמעט בכה, ראית את החולשה בעיניים שלו
פתאוםם הדמעות התחילו,
עליתי לחדר במהירות.
יואב: "רגעע חכי לי משי"
הסתכלתי וראיתי את יואב עולה אחרי,
נכנסתי לחדר ונעלתי אותו.
אבלל הוא היה גם שם.
אני: "די תעזוב אותי כברר תילךךך זה מספיק כואב לי גם בלי זה"
יואב: "שלוש שנים זה הרבה מאוד"
אני: "איך איך יכול להיות שזה קרה, באותו יום שניכם התאשפזתם הייתם בקומה ושניכם נהרגתם בערב ולמחרת של אותו יום עושים לכם הלוויה איך?"
אבא: "משיי הכל בסדר עם מי את מדבר"
אני: "לכו מפה"
יואב: "תביני משי זה מה שאלוהים רוצה"
אני: "בשלוש שנים האלה איבדתי הכל! אותך את המשפחה שלי, את החברים שלי, את אהובי, את אבא ועכשיו את רפאלל.."
יואב: "מצטער, אני יודע שהכל באשמתי"
אני: "בדיוק! דפוק אחד בשביל מה עשית את זה? בשביל מה??"
הוא שתק.
אני: "אתה יודעע אני לא בוכה כי רפאל מתת עם זה השלמתי כברר, הבעיה שלי זה ששניכם עשיתם שטות שהרסה לכם ת'חיים והכי מפחיד אותי שאדם ילך בעקבותכם"
יואב: "אדם בחיים לא יעשה דבר כזהה"
אני: "אני כבר לא יודעת, באמת שאני לא יודעת"
בלילה לא הצלחתי לישון ולא יודעת איך פשוט התקשרתי לאושר..
אני: "אושר"
אושר: "משי קרה משהו"
אני: "אתה יכול לבוא"
ביקשתי כאילו אני צריכה ת'רחמים שלו , למה עשיתי את זה?
אושר: "עכשיו"
הוא היה מופתע
אני: "כן"
עניתי במיידית
אושר: "משי השעה 2 בלילה מה קרה?"
אני: "אני יספר לך אם תבוא"
אושר: "טוב אני כבר בא"
אחרי חמוש דקות בערך אושר הגיע .
אושר: "עכשיו את מוכנה לספר לי מה קרה?"
אני: "כן אבל שש.. כולם יושנים מחר יש לנו יום קשה"
אושר: "מחר האזכרה של יואב נכון"
אני: "כן וגם ההלויה של רפאל"
אושר: "מה?"
אני: "רפאל נפטר היום "
אושר: "ואיי מש-מש את בסדר"
הוא ניסה לנחם אותי, הוא ידע כמה רפאל חשוב לי
אני: "אם הייתי בסדר לא הייתי אומרת לך לבוא"
אושר: "טוב בואי נעלה"
עלינו לחדר שלי
אני: "תנעל תדלת"
יואב: "תנעל תדלתת יפה אחותי גדלת"
אני: "עוף מפה"
אושר: "מה את אמרת לי לבואא למה עכשיו את רוצה.."
אני: "לא לא אליךך לזבוב מעצבן"
אושר: "משי חורף אין זבובים"
אני: "לא משנה עזוב אני עיפה"
אושר: "נו אז יאלה לישון "
אני: "אני לא מסוגלת לישוןן"
אושר: "בואי"
הוא התקרב, סימן לי לשים עליו ראש וחיבק אותייי הנחתי תראש על הכרית, הוא שכב לידי וחיבק אותי, העינים שלי נעצמו מעצמן.
אמא: "משיי קומי משי משי"
אני: "אמא מה קרהה?"
התעוררתי ואושר לא היה לידי.
אמא: "קומי את תאחרי למתכונת"
היית בכפר המוזיקה ?!?
גממני הייתי ביום רביעי...
ומחר שוב =]
שני המשככים מהממם :]
QUOTE (-נטלי- @ 11/08/2007) היית בכפר המוזיקה ?!?
גממני הייתי ביום רביעי...
ומחר שוב =]
שני המשככים מהממם :]
אני הייתי כל השבועע :]
וגם היום אני יהיה 😁
תודה נשמות 😊
סורי שלוקח הרבה זמן בין הפרקים אבל פשוט התנחלתי בכפר המוזיקה וכל היום שלי הפוך לגמרי זהו היום פעם ארונה ממחר חוזרים לחיים נורמליים :]
חח מבינה אותך גממצלי זה ככה...
חיחיחייחי
אבל מכל ההופעות שהייתי ביום רביעי בהופעה של אריק ברמן!!
היה תיום הכי שווה1!
חחח מחכה להמשך!!=]
נכון אריק נתן הופעה אחת הטובות :]
אהבתי גם את סינרגיה 😛
פרק 37
אני: "מה מתכונתת? רפאל עשה תאונה ומתת, היום זה האזכרה של יואב"
אמרתי לחוצה.
אמא: "מה?"
היא אמרה לא מבינה מה אני רוצה ממנה.
אמא: "רפאלל בחדר יושןן ולך יש מתכונת עוד שעה"
היא שתקה כמה שניות ואני מבינה ומחכה שזה יגיע
אמא: "והאזכרהה רק בעוד יומיים, איך את יכולה לשכוח?"
איה, מה אני אשמה זה בגלל החלום, בחלום אין תאריך
החלטתי להתעלם מהערה שלה כדי לא ליצור ויכוח
אני: "מה חלמתי הכלל חלמתי כאילו עברו יומיים"
אמא: "את בסדר, את לא נורמלית בכל"
אני: "תודה"
אמא: "קומי כבר את תאחרי"
קמתי, התארגנתי והלכתי לבית ספר.
עשיתי ת'מתכונת ויצאתי החוצה אושר סיים בדיוק ובא לשבת לידי.
אושר: "משיי"
אני: "מה קורה?"
חייכתי :]
אושר: "הכי מדהים בעולם היה כיף לישון איתך בלילה"
אני: "מה?"
אושר: "את לא זוכרת? בלילה ישנתי איתך, התקשרת אלי ב-2 לא הצלחת להירדם ישנו מחובקים קמתי ב-11 והלכתי לבית"
אני: "בטוח?"
אושר: "סתם צוחקים מה נבעלת? זה היה רק חלום, חלמתי גם שאת נורא עצובה בגלל האזכרה של יואב"
אני: "באמת?"
אושר: "כן, כולה חלום מה את בלחץ את מתרגשת שחלמתי עליך?"
אני: "כי אני חלמתי בדיוק את אותו חלום, רק שחלמתי גם שקורה משהו לרפאל והוא מת"
אושר: "כן קרה לו משהו בחלום אבל לא התייחסתי לזה אני לא זוכר"
אני: "חלמתי גם שיש חזרהה ואומרים ליי שביום למחרת אני צריכה לעושת ת'סצנה של הנשיקהה עם רועי"
אושר: "אין דבר כזה בתסריט"
אני: "אני יודעת זאת בדיוק הבעיה"
אושר: "אבל חזרה דווקא יש אז בואיי "
אני: "טוב, אבל אני רעבה בוא לקפיטריה קודם"
הלכנו לקנות אוכל ולחדר חזרות.
המדריכה: "אוקי, שבו בבקשה, יש כמה שינוייםם אניי רוצה להכניס נשיקותת לסיפור"
לילך: "כן זה יהיה נחמד אם אני ורועי נתנשק"
היא קפצה בראש
המדריכה: "ממש לא נשיקות שלך עם רועי, אני מתכוונת לנשיקות של רועי ומשי"
הלם!
לילך: "מה זה?"
רועי: "מי שבא ברוך הבא"
אושר: "למה?"
אני: "אני לא משחקת!"
המדריכה: "משי עד לפני שבועיים היית חולה עליו היום זה... מפריע לך"
היא אמרה כאילו היא לא מבינה.
אני: "כן!"
קבעתי חד משמעית
המדריכה: "אוקיי את לא רוצה לא צריך"
"בייי"
קמתי ויצאתי
וככה כבר הייתי מחוץ למופע.
הלכתיי לביתת וראיתי את שי יושב ליד הביתת שלנו,
הוא קםם וחיבק אותי הוא התחיל לבכות.
אני: "קרה משהו ?"
שי: "כן"
אני: "מה קרה?"
מנסה להרגיע אותו הושבתי אותה חזרה לספסל והתישבתי לידו
שי: "גיליתיי היוםם שאמא שלי היא המאהבת של אבא של הילה"
הוא דיבר מהר
אני: "רגע לאטט תסבירר"
שי: "ההורים שלי התגרשוו נכון, אבא שלי התחתן עם אמא של אושר"
אני: "נו"
שי: "עד היום לא ידעתי למה ההורים שלי התגרשו והיום הלכתי לבית של אמא שלי, אחרי המתכונת וראיתי את אבא של הילה שם בתחתונים, בקיצור הם ביחד כבר שנתים"
אני: "אתה בטוח"
שי: "מליארד אחוז"
אני: "אוקי"
וייתרתי לא רציתי להציק יותר
שי ואני עלינו לבית שלי ונכנסנו לחדר שלי, הוא סיפר לי הכל הכל, מה הוא מרגיש, למהה הוא לא ידע איך לספר להילהה וכל מיני כאלה.
ואז החלטתיי שהוא לא יכול להשאר ככה שמתי שירים, צחקנו, השתללנו ואיך שהוא פתאום נפלתי עליו.
הוא שכב עליי היינוו קורבים מאוד
והוא פשוט............................................
נישקת אותה?!!?!...
חח פרק מהממם :]
אתר האהבה הישראלי