-=- האסון הכי נפלא-=-

QUOTE (Mor_Avraham @ 11/07/2007) תודה מאמי אבלל אני מרגישה עוד יותר נוראא אני ינסהה בכלל זאתת לשים לכםם פרקקק..
עזבי..

עדיף שתרגישי טוב ואז תשימי פרק..

תרגישי טובבבבבבבבבבבבבבבב

QUOTE (נויייקי @ 11/07/2007) QUOTE (Mor_Avraham @ 11/07/2007) תודה מאמי אבלל אני מרגישה עוד יותר נוראא אני ינסהה בכלל זאתת לשים לכםם פרקקק..
עזבי..

עדיף שתרגישי טוב ואז תשימי פרק..

תרגישי טובבבבבבבבבבבבבבבב
צושקת 😁
זה בטח החום או משהו...

אל תשאלוו מה קרהה לי סידרתי לכםם תפרקק.. ואז נכבהה לי המחשב וזה לא נשמררר ואני צריכה לעשות את זה מחדשש..
ואני מרגישהה הרבה יותר טוב תודהה רבהה נשמותת

המשךךךךך

הנה ההמשךך וכפיצוי קבלו 2 פרקים..

פרק 30

אני: "מה למה?"
דנה: "כי הם צריכים להיפרד ולריב רוב המופע ואם אתה בריב זה מעולה"
אני: "לא לא אנחנו לא בריב אני אוהבת אותו אנחנו הכי ביחד בעולם"
דנה: "גם טוב"
אני: "יופי דנה תודה"
חזרנו לבית שלי ובדיוק באתי לצאת לעבודה..אבא שלי עדיין היה שם...
אבא: "לאן את הולכת?"
אני: "לעבודה אבא"
אבא: "מה פתאום עבודה שבי פה את רוצה להרוג את עצמך רק חזרת מבית חולים ואת כל היום מסתובבת חוץ מזה הסידרתי לאמא עבודה טובה היא תמשיך להרווח כמו פעם"
אני: "באמת "
אבא: "כן את נערה את צריכה לצאת להינות. לחיות"
חייכתי..
אני: "טוב אז אני עפתי להילה."
הגעתי להילה וגם שי היה שם התחלתי לחפש בעיניים את אושר
שי: "הוא לא פה די לחפש"
אני: "את?"
שי: "אושר.."
אני: "מצחיק מאוד מי מחפש אותו "
הילה: "אני.."הילה עקצה..
אני: "אולי שי אני הייתי בודקת נראה לי היא דלוקה על אחיך"
שי: "על הכונף הזה"
אני: "היית מת להיות כונף כמוהו"
הילה: "סתמי ותפסיקי להסתכל על הדבר היפה הזה כי הוא שלי"
אני: "מיצידי שהיה שלך לנצח ממש לא מציק לי"
שי: "יש לה את אושר"
הילה: "או את רועי.."
אני: "די כבר מעצבנים"
הילה: "חוץ מזה מה את עושה פה חשבתי שאת הולכת לעבודה"
אני: "כבר לא.. "
הילה: "למה?"
אני: "אמא שלי מצאה עבודה ומשי לא צריכה ללכת לעבוד יותר"
הילה: "יש.......... איזה כיף חוזרים להתנחלל.."

הייתי אצל הילה עוד איזה שעה ואחר כך אני ושי הלכנו לבית..
הגעת לבית ולילך הייתה בחדר והקולות שיצאו משם לא השאירו שום ספק..יש מישהו איתה...רק שלא ידעתי מי זה עד הבוקר..
בבוקר קמתי מוקדם התרגלתי כבר...
אמא שלי יצאה בדיוק לעבודה ואני נכנסתי להתקלח שיצאתי דפקתי על הדלת בחדר...
לילך תפתחי אני רוצה להתלבש.. במקום לילך תנחשו מי פתח לי..
"בוקר טוב משי"
והוא לא היה מכוסה כל כך..
ואם עוד לא ניחשתם זה היה רועי
אני: "לך תתלבש ואוף לי מהחדר הספיק לי הקולות מאתמול בלילה.."
רועי: "גם אני חולה עליך"
אני: "ואני לא"
נכנסתי לחדר הערתי את לילך והיא יצאה אחרי רועיי...
התארגנתי וירדתי למטה הם היו מוכנים גם..
לילך אכלה ארוחת בוקר ורועי ירד ונתן לה נשיקה
רועי: "יאלה זזנו"
לילך: "כן שניה..."
יצאנו מהבית ודי התרחקתי מהם.. הגענו לבית ספר וספיר התחילה לרדת עלי..
ספיר: "לא יפה לילך ככה לקחת לאחותך המסכנונית את החבר"
אני: "ספיר חבל שאני יקח לך ת'חבר"
ספיר: "ממש הוא ישים עליך תביני זהו מה שהיה נגמר הוא אוהב אותי"
אני: "כן ואני מלכת אנגליה.."
נכנסנו לכיתה ודפנה אמרה שממחר היו לנו חזרות מיד אחרי בית ספר ושנתארגן..
חזרתי לבית כולי מצוברחת אבל בדיוק רפאל בן דוד שליי הגיע..
"משי שלי בואי תביאי חיבוק ענק ענק ענק"
"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח... מה אתה עושה פהה"
"מה זה מה אני עושה פה? באתי לראות את הדודה הכי הכי בעולם "
"ישששששששששששש.. אתה נשאר הרבה זמן נכון"
"חודשיים"
"ישששש...רגע אבל אתה לא אמור להתגייס"
"כןן אבל עד הגיוס יש לי חודשיים לבלות עם הדודה המדהימה שלי"
"יש איזה כיףף... אז מחר ב 2וחצי תבוא לבית ספר שלי תראה תחזרות למופע"
"מתי המופע"
"עוד חודש וחצי"
"יא אז אני יספיק לראות אותו"
"כנראה"
אני מתה על רפאלל הוא היה החבר הכי טוב של יואב ז"ל (אחי למי שלא זוכר)
הוא היה בא אלינו כל שנה..בתחילת החופש הגדולל השנה הוא איחרר..
אחרי הארוחה אני ורפאל עלינו לחדר שלי לראות סרט..
רפאל: "אז מה ספריי כבר מה קרה בשנה האחורהה"
אני: "הרבה דבריםם "
רפאל: "כןן חלק מהם שמעתי אבל ספרי מה מי מו חבר לא חבר בגידות עניינים"
אני: "חחחח... ראית את אושר אח של שי הוא אחיו החורג "
רפאל: "נו??"
אני: "אזז הכרת אותו ביום שהלכת מפה שנה שעברה "
רפאל: "ווו.."
אני: "וו.. נהינו חברים ואחר כך הוא בגד בי מליון פעם ואז חזרנו ואז חשבתי שהוא בוגד בי והוא לא רצה לחזור אלי"
רפאל: "חוצפן מי הוא בכלל שככה יוותר על הילדה הכי יפה בעולם"
אני: "חחחח.. חכה זה לא הסוף.."
רפאל: "נו אז ספרי.."
אני: "אחר כך רועי אמר לי שהוא אוהב אותי והם הלכו מכות ואז נסעתי לחו"ל שחזרתי הם לא דיברו איתי"
רפאל: "מי זה הם?"
אני: "הילה רועי אושר ועוד כמה.."
רפאל: "נוו.."
אני: "השלמנו.וחזרתי לרועי הוא כמעט קפץ מבניין ...והמצב החמיר אז התחלתי לעבוד ולא התיחסתי אליו אז הוא בגד בי עם לילך"
רפאל: "מי זה רועי זה שהיה ידיד שלך"
אני: "כןן.. זה שלקח אותך להיסתפר קיץ שעבבר"
רפאל: "כוס אמא שלו אני ירביץ לוו.."
אני: "די תירגע אם אני סלחתי לו גם אתה יכול"
רפאל: "לא אני לא חכי חכי הוא יחטוף הזבל הזהה ולילך איכס שונא אותה עוד לפני שהכרתי אותה"
אני: "דייי.."
רפאל: "לא דיי את יודעת שגם עם תגידי מליון פעם אין דיי"
אני: " די מפגר שלי"
רפאל: "חכי שניה אני יורד"
רועי היה אצל אדם או אצל לילך...
אני: "לא לא רגעע "
הוא כבר ירד..
רפאל: "קום קום חתיכת מניאק"
רועי: "מה אתה רוצה"
רפאל: "מי אתה בכלל חתיכת חוצפןן שתעשה דבר כזה"
רועי: "קודם תרודי תידיים יכלב"
רפאל: "תישקול מילים "
רועי: "לך מפה אינעל דודה שלך."
אדם: "היי תירגע בבקשה זאת אמא שלי"
רועי: "סתום אדם"
אני: "רפאל רועי דיי תירגעו"
רועי: "מה תירגעו י'כלבה הלכת סיפרת לו הכל כדי לחמם אותו עלי ועכשיו תירגעו"
רפאל: "דבר אליה יפה הבנת"
רועי: "לא שאלתי אותך ימזדיין"
רפאל: "אתה נסחף אז גם אני"
אם לא הייתי לידם הייתי חושבת נפל משהו איזה בום זה היה כאילו הוא שיפץ לו תצורה
ורועי כמובן לא ישתוק והם התחילו לריב..
אני: "דיי כבר קרציות תתבגרו די לריב"
רועי: "תראו מי מדברתת חתיכת זונה זה מה שאת"
רפאל: "מה לא הבנת בלא לדבר אליה ככה"
אני: "טוב די רפאל עלה למעלה בבקשה אתה רועי תעוף מפה כי מי שמדבר אלי ככה לא נישאר אצלי בבית ולא אכפת לי מי הוא ומה הוא בייייייייי"
אני עליתי למעלה ורועי הלך..
אני: "תגיד לי אתה נורמלי"
רפאל:"מה?"
אני: "מה זה מה? מה אתה מרביץ לו"
רפאל: "את ראית איך הוא דיבר הבן וזנה הזה"
אני: "טוב די לקלל"
רפאל: "טוב..."
אני: "יופי עכשיו תירגע ותמשיך להקשיב שבאותו יום מה שבאתי לעשות זה להיפרד ממנו אבל בגלל שהוא בגד בי התעלפתי "
רפאל: "כן סיפרו לי שהתעלפת..ואז?"
אני: "ואז אמרתי לו שאני לא חוזרת להיות אפילו ידידה שלו ועם לילך אני לא מדברת.. אבל מי שהתחיל עוד פעם להתחנפן זה אושר"
רפאל: " רציני "
אני: "כןן אבל עכשיו אני צריכה לשחק תתפקיד הראשי בהצגה עם רועי"
רפאל: "אוי באסה"
אני: "מאוד באסה"
רפאל: "לא נורא בטוח יש קטע שאת צריכה להריבץ לו תוציאי עליו את כל העצבים"
אני: "הלוואי"
למחרת בשיעור הראשון אדם סיפר לכולם מה היה אתמול ..והם התחילו לצחוק על רועי פתאום הרגשתי טוב עם זה..
אבל פחדתי מאיך שרועי יגיב הוא אחד שעם מזלזלים בו הוא משתגע...ולא סתם פחדתי.....

המשך יבוא....
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 31

רועי קם ויצא מהכיתה באותה שניה הוא לא עשה כלום אבל אף אחד לא היה מוכן להשתתף בסרט מתח שהוא הכין לנו...
אתם בטח שואלים את עצמכם מה הכוונה סרט מתח? חכו ותבינו...
סיימנו ללמוד...והתחלנו חזרות..
במהלך החזרה רבתי עם רועי מליון פעם על כל תזוזה קטנה הערתי לו...זה די היה בכוונה אבל זה גם היה נכון...
בסוף החזרה יצאנו כולם החוצה וכל אחד חיכה שיבואו לקחת אותו או לאוטובוסס..
אני: "אדם אתה בא לבית?"
אדם: "לא אני הולך לשי"
אני: "אה טובב בי"
המשכתי ללכת לבד כי לילך הלכה לירדן וטוב שכך..
השעה הייתה 6 בערך והתחיל להחשיך..
והייתי בדרך לבית בדיוק עברתי דרך אחד השבילים המפחידים...
וחשבתי שאני יעבור אותו כרגיל כמו תמיד אבל פתאום.. מישהו החזיק אותי מאחורהה..
עצמתי..את העיניים..
רועי: "מה חשבת שאת לא תשלמי?"
אני: "רועי"
רועי: "בדיוק.. את תשלמי על כל שניה על כל דקה"
אני: "מה אתה רוצה ממני"
פתחתי תעיניים הוא שתק ראיתי סכין צמודה לגרון שלי הוא השתגע הוא התחרפן הדם עלה לו לראש..
אני: "רועי תירעג בבקשה תוריד תסכין"
רועי: "תתקדמי"
אני: "לאן?"
הוא לקח אותי למן מחסן נטוש כזה וזרק אותי על הריצפה
רועי: "מי את חושבת את עצמך... משי פלרר תמות בקרובב."
אני: "רועי אתה משוגע אתה חייב ללכת לטיפול "
רועי: "שקט.. את סתם מעצבנת אותי אני יקדים את המוות חבל"
פתאום כל החיים רוצו לי בראש..חשבתי שזה הסוף שלום לך משי
..
אני: "רועי תירגע אני מתחננת"
רועי: "גם אני התחננתי שתחזרי אלי ואת לא רצית "
אני: "דיי כבר אני מזכירה לך למה ניפרדנו.. אתה בגדת בי"
רועי: "כןן אבל בכל זאת את אשמה"
אני: "איך בדיוק?"
רועי: "אם היית מתייחסת אלי לא הייתי בוגד בך"
אני: "יש סיבה לזה שלא התייחסתי אליך עברה עלי תקופה קשה"
רועי: "ועלי לא? את בכלל יודעת מה עברתי את בכלל יודעת שלאמא שלי היה סרטן השד שהיא כמעט מתה"
אני: "מהההההההה?? על מה אתה מדבר"
רועי: "בדיוק זה הקטע שכל הזמן הבעיות הם שלך לאף אחד אחר אין בעיות אין צרות רק את את ואת.. נמאס..."
אני: "רגע ואמא שלך בסדר"
רועי: "אל תשחקי אותה עכשיו את הפיה הטובה היא בסדר תירגעי"
אני: "תודה לאל"
רועי: "רוצה להודות לו מקרוב אני יכול לעזור לך"
אני: "די רועי מספיק.."
רועי: "שום דברר יש לי תנאים"
אני: "איזה תנאים ?"
רועי: "או שאת חוזרת אלי או שגם את וגם שני האחים שלך ליאם ואדם מתים"
אני: "תירגע זה דבר ראשון אף אחד לא מתת תעזוב אותי בבקשה"
רועי: "שוב בבקשה הבקשות שלך נגמרוו... מי את חושבת את עצמך שתעשי ממני כזה אדיוט"

ההמשך יבוא...

לאאאאאאאאאאא 😮
רועי החמדמד שאני הכרתי לאא היה כזה ):

השגע ;\

שני המשכים מדהימים !
אוהבתתתתת 😁

QUOTE (adva2244 @ 12/07/2007) לאאאאאאאאאאא 😮
רועי החמדמד שאני הכרתי לאא היה כזה ):

השגע ;\

שני המשכים מדהימים !
אוהבתתתתת 😁
אמרתי לכם לא להגידד שהוא חמוד :] אמרתי לכם זההה עוד ישתנהה.. 😉

שמע ישראל!!!!!!!!

מה עובר עליו?!!?

רועי??!?! מה נהיה ממנו אמממממממממא!

פרק מושלם..

המשך דחווף 🙄

בקרוב יהיה המשךך אולי היוםם בערבב.. :]

יאיי מחכה (:

QUOTE (adva2244 @ 13/07/2007) יאיי מחכה (:
😁

QUOTE (adva2244 @ 12/07/2007) לאאאאאאאאאאא 😮
רועי החמדמד שאני הכרתי לאא היה כזה ):

השתגע ;\

שני המשכים מדהימים !
אוהבתתתתת 😁
😉

ואייי מאמי ממש מהמםםםם...😊)
ממש אהבתיייי
תעשי המשךךךך....
😊

מואההההה אוהבתתתת😘

פרק 32

עכשיו אתם מבינים למה סרט מתח לא ידעתי מה היה והייתי חייבת להציל את המצב ולהסכים לחזור עליו..
אני: "טוב.."
רועי: "מה טוב?"
אני: "אני יחזור אליך"
רועי: "יופי.."
אני: "עכשיו אני יכולה ללכת"
רועי: "כן רק יש לי עוד כמה תנאים"
אני: "מה עכשיו?"
רועי: "את לא מתקרבת לאושר הבנתת?"
אני: "מה?"
רועי: "וגם לא לשי"
אני: "רועי הם ידידים שלי..."
רועי: "לא מעניין אותי את מתקרבת לאחד מהם תגידי שלום לאחים שלך"
אני: "אתה מטורף אתה צריך טיפול"
רועי: "לא שאלתי אותך ....עכשיו בואי לבית"
אני: "לבית?"
רועי: "שלך כן הולכים לשם ומראים לכולם שחזרנו"
הוא סוף סוף שחרר אותי..והתחלנו ללכת..
רועי: "את יודעת מה הבית שלי ריק שם היה יותר כיף"
אני: "לא רועי אני צריכה ללכת לבית"
רועי: "שום דבר את באה איתי ככה החלטתי ככה יהיה"
הגענו לבית שלו והכל נראה רגיל נכנסו לחדר וישבתי במחשב.. הוא התקרב והתחיל לנשק לי תצוואר.
אני: "די."
רועי: "מה דיי"
אני: "אתה לא מצפה שזה היה כמו פעם"
רועי: "אני דווקא כן"
"אני: חבל"
רועי: "חבל גם על האחים שלך"

הוא משך אותי והשכיב אותי על המיטה
אני: "די כבר עזוב אותי לא רוצה"
רועי: "מה אני שמעתי משהו"
התחלתי לרעוד פתאום פחדתי הכי בעולם מבנאדם שהכי אהבתי בעולם.. הרגשתי מגעיל .. והוא המשיך בשלו..
אני: "דייייייייייייייייי.."
רועי: "משי אני חושב שלא הבנת את מה שאמרתי"
אני: "די רועי אני מוכנה לחזור אליך אבל לא יותר מזה תבין אני לא אוהבת אותך יותר ואפילו נגעלת ממך אז ככה שממש לא בא לי לשכב איתך הבנת"
רועי: "ממש אכפת ליי..."
אני: "אז שיתחיל להיות לך אכפת אני בכל זאת בנאדם"
רועי: "משי שקט הבנתת"
הוא החזיק אותי חזק ניסתי להשתחרר.. לא הצלחתי....התחלתי לבכותת...
אני: "דיי רועי אני מתחננת אליך"
רועי: "נו ו.."
אני: "אתה ממש לא רועי שלי ממש לא רועי שאני אוהבת אתה בנאדם אחר הגאווה שלך הרגה את האהבה שלך"
רועי: "את הרגת אותי ואת האהבה שלי.. בהכל את אשמה"
הוא המשיך לנשק אותיי וניסה להוריד לי תחולצה...
אני לא יכולה אפילו להיזכר בזה מרוב שזה היה מגעיל למזלי הצילו אותי בשניה האחרונה אח של רועי נכנס
ואני רצתי מהבית שלו..
ניב : "משי לאן זה"
אני: "לשום מקום ביי"
הרגשתי מגעיל היה בא לי להקיא מרוב גועל...שנאתי את רועי את עצמי ואת כל העולם..
פתאום הבנאדם שהכי אהבתי בעולם אני שונאת אותו פוחדת ממנו ולא יכולה להתקרב אליו..
רצית הביתה אני או לפחות ככה חשבתי אבל הרגליים שלי הובילו אותי ישר לבית של אושר..
שקלטתי שהגעתי לשםם.. הייתי עדיין בוכה ישבתי על הספסל המשכתי לרעוד ולבכותת..
פתאום משיהו נגע לי בכתף .. עברה בי צמרמורת..
"משיי קרה לך משהו?"
אושר: "אושר?"
שי: "לא זה שי"
אני: "שיי.."
שי: "מה יש לך?"
אני: "כלום סתם"
שי: "סתם סתם את בוכהה ככה כולך רועדת עם תיק של בית ספר עליךך בשעה 7 בערב?"
אני: "עזוב שי אני הולכת הביתה"
שי: "רצית שזה היה אושר נכון"
אני: "לא רציתי שום דבר רציתי להיות בבית ואני לא רציתי שרועי יעזוב אותי בשקט והוא לא רציתי להמשיך להיות ילדה נורמלית שפויה ואני לאא.. אז פשוט לא רציתי שום דברר."
שי: "את לא במצב של ללכת לבית בואי אני ילווה אותך"
הלכנו לבית שלי המשכתי לבכות ולא הוצאתי שום מילה כל הדרך..
שי: "משי את בטוחה שאת לא רוצה לספר "
אני: "בטוחה"
שי: "טוב איך שאת רוצה"
עליתי לבית שליי ורצית לחדר לא רציתי שישאלו שאלות..
נעלתי תחדר ושכבתי על המיטהה ..
הבכי לא הפסיק הרגליםם רעדו..
הרחתי את עצמי והריח של הבושם שלו היה עליי..
התחלתי להקיא פתאום..
רק אז הבנתי עד כמה אני באמת נגעלת ממנו..
אני לא יודעת איך אבל נרדמתיי..
צלצול טלפון העיר אותיי..
אדם הרים מהחדר שלו וגם אני
אדם: "הלו"
אושר: "אדם"
אדם: "אה אושר"
אושר: "תגיד מה קרה לאחותך"
אדם: "לאחותי כלוםם"
אושר: "איפה היא"
אדם: "בחדר שלה נראה לי שהיא ישנה"
אושר: "אתה בטוח?"
אדם: "כן למה?"
אושר: "כי שי ראה אותה פה מחוץ לבית שלי בוכה "
אדם: "כן היא חזרה לבית בוכה"
אושר: "טוב אני בא לראות מה איתה"
אדם: "בוא.."
לא שיט ממש אין לי כוח לדברים כאלהה אני חייבת לדבר..
אני: "אושר אני בסדר לא צריך שתבוא"
אושר: "בטוח?"
אני: "כןן נדבר מחר כבר"
אושר: "טוב לילה טוב נסיכה"
אני: "לילה טוב "
הסתכלתי על החדר והקיא עדיין היה על הריצפה..
ירדתי למטה להביא משהו לנקות
אמא: "משי קרה משהו? או שפשוט החלטת לנקות את הבית"
אני: " פשוט אני ל מרגישה טוב הקאתי"
אמא: "מה יש לך חום משהו?"
אני: "לא אני בסדר סתם בטח וירוס"
אמא: "טוב נו תישארי מחר בבית"
אני: "הייתי נשארת גם אם לא היית אומרתת"
אמא: "אה באמת"
אני: "טוב אין לי כוח."
לילך: "שלוםם "
אדם: "לילכי מה קורהה ? "
לילך: "בסדרר"
אדם: "נהנת?"
אני: "בטח איך אפשר לא להנות אצל מישהו שעושה לך דברים כאלה"
אדם: "מה היית בעבודה"
לילך: "לא היייתי אצל רופא שיניים"
אדם: "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.. שתיכן ביחד קורעות"
אני: "אדם.."
אדם: "אה.."
אני: "סתוםם.."
הוא הוציא לי לשוןן..
אני: "טוב בי לכם לילה טוב"
לילך: "רועי כנס שכחתי ממך בכלל"
מה הוא עושה פה האפס הזה..
פתאום אותה הרגשה חזרה אלי הקאתי עוד פעם..
רק שהפעם היה הרבה יותר כיף להקיא....
עליו!!
רועי: "איזה קבלת פנים"
אני: "תכף תקבל גם בוקס לפנים"
אמא: "משי די לכי לישון את לא מרגישה טוב"
רועי: "אני הולך לבית להתקלח דחוף"
לילך: "יבייי יפה שלי"
רועי: "בי לילכיי בי משי תרגישי טוב"
אני: "את יודע מה רועי לך תזדיין"
אמא: "משי.."
אני: "אל תתערבי טוב אמא הוא יודע טוב מאוד למה אני אומרת את זהה"
הוא התחיל לצחוק..
רועי: "לילה טוב לכולכםם.."
אני: "לילה רע שהיה לך..אני מקווה שתמותת.."
רועי: "חולה עליך משי"
אני: "אני חולה ממך רועי."
רועי יצא..
לילך: "תגידי לי מה הבעיה שלך זהו נגמר..הוא שלי צאי מזהה אין יותר רועי שרודף אחרי משי כל היום"
אני: "לא יש רועי שרוצה לרצוח את משי"
לילך: "מה?"
אני: "תפוח אדמהה.."
התחלתי לעלות
אמא: "תחזרי לפה ומהרר תסבירי את עצמך? על מה את מדבר משי"
אני: "על שום דבר אמא.."
אדם: "שבי פה ודבריי גם אני רוצה לדעת.."
אני: "היום אחרי בית ספר..."
לילך: "נו."
אני: "מישהו פתאום החזיק אותיי........................."
לילך: "מההההה..."
התחלתי לבכות עוד פעםם..
אמא שלי חיבקה אותיי וגם אדםם.. לילך נשארה בצד המומה...
אדם: "הוא רצה להרוג אותי לא שאני יבין"
לילך: "אדם אתה לא עוזר"
אמא: "דיי לילך זה לא הזמן לריבב הבנאדם המטורף הזה צריך לשבת בכלאא.. "
אדם: "קודם אני יעשה לו ניתוח פלסטיי טבעי"
אמא: "אדם בלי מכות... הוא ישלם על זה הדרך אחרת"
לילך: "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.."
אמא: "לילך קרה משהו"
לילך: "לא הוא לא יכול לשבת בכלאא.."
אני: "למה?"
לילך: "כי ככה"
אדם: "לילך נראה לי התאהבת בוו.."
אמא: "טוב לילך צר לי אנחנו לא שואלים אותךך.. מחר בבוקר אני יקח אותך "
אני: "טוב אמא.."
כל כך רציתי לעשות את זהה הייתי בטוחה בעצמיי..
בבוקר קמתי ופתאום התחלתי לחשוש...
אבל איך שהוא סיפרתי הכל לחוקרר ואז הלכנו לבית ספר..
בשעה 1 באמצע השיעור הייתה דפיקה בדלתת ושני שוטרים נכנסו לכיתה..
השוטר: "שלום"
המורה: "שלום.. אתם צריכים משהו"
השוטר: "כן מי זה רועי?"
המורה: "אני למה?"
השוטר: "מרגע זה את העצור עד להודעה חדשה בגין תקיפה.."
כולם הסתכלווו על רועי והיו המומיםם...
הוא הסתכל עליי
רועי: "תודה משי"
אני: "אין בעד מה.."
פתאום היה לי ביטחון שהו הוא באזיקים,
הוא לא יעשה לי כלום.
באותו רגעע רפאל נכנסס...
רפאל: "באתי לקחת את משי"
אני: "יששש.."
רפאל: "אל תשמחי זה לא משהו טוב עושים משפט מזורז"
אני: "מהה??"
הילה: "על מה משפט בכלל אפשר להביןן"
אשם: "אני יספר לך הילהה.."
אושר: "עכשיו ספרר לכולםם אדםם אנחנו צריכים לדעתת"
אני: "אדם לא אני יספר למי שטוב ליי."
אדם: "אוקיי להילה שי ואושר אפשר לספר"
אני ורפאל יצאנו מהבית ספר ונסענו לבית משפט לא הבנתי למה כל כך מהר
הגענו לשם וההורים של רועי חיכו בחוץ..
אמא שלו קראה לי...
טובה: "משי אני מבקשת סליחה בשם הבן שליי אני לא יודעת מה עבר עליו אבל כנראה שבאמתת שיגעת אותו.."
אני: "זה בסדר.. וגם אני מצטערתת אבל הייתי חייבת ללכת למשטרה"
טובה: "אני מבינה אותך לגמרי.. והייתי רוצה שכן יתנו לו עונש.. שזה יחזיר אותו לכדור הארץ.."
אני: "כןן. עונש קטן לא יזיק לו.."
"אוקיי אתם יכולים להיכנס אבקש שהיכנסו 2 אנשים מכל צד כלומר משי ומישהו שילווה אותה ומישהו שילווה את רועי.."
אמא של רועי נכנסה איתו ואמא שלי נכנסה איתי..
נכנסו לחדר ורועי התחיל לנעוץ בי במטיםם התחלתי לרעוד לא הצלחתי לדבר.. למזלי לא הייתי כל כך צריכה כי כבר אמרתי הכל לפני כן..
לא שמתי לב לשום מילה כמעט ממה שהשופט אמר הייתי מרוכזת במבט של רועי..
פתאום רועי קם..
רועי: "משי אני מצטערר.."
מה שמעתי נכון הוא מצטער מקודם הוא לא היה מוכן אפילו להצטער טיפה
השופט: "משי החחלטתה בידייך לתת לו עונש של חצי שנהעבודות שרות או לשחרר אותו.."
אני: "אני צריכה לחשוב על זה.."
השופט: "אוקי תודיעו לי עד מחר לבנתיים רועי אתה משוחרר למעצר בית"
אני: "טוב."
יצאתי והתחלית לרעוד מישהו נגע לי בכתף..
רועי: "משי אני באמת מצטער זה לא יחזור על עצמו לעולם תסלחי לי בואי נחזור להיות ידידים כמו פעם"
כל כך רציתי להאמין לוו ויותר מזה פתאום אהבתי אותו.
אבל הרגשה אחרת אמרה שהוא חייב לשלם על מה שהוא עשה..
רצית לחדר של השופט וביקשתי שיתן לו תעונש..
יצאתי ושני שוטרים באו ולקחו את רועיי..
לילך: "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא..."
אני: "לילך מה קרה"
לילך: "הוא לא יכול ללכת לכלא"
סימנתי לשוטרים לעצור.
אני: "למה?"
לילך: "כי..כיי.."
אדם: "כי מהה דברי כבר"
רפאל: "נוו.."
אני: "יאלה דבריי..."
לילך: "כי אני ב_ה_ר_י_ו_ן"


המשך יבוא...

ווייי זה היה כל כך צפוי שהיה תהיה בהריון!

אבל רועי הזה באמת מניקא מה נדפק אצלו?!!?

פרק מושלם מאמי..

מחכה להמשך :]]