וואאו !
אתה כותב כ"כ מדהים..
ממש ריגשת אותי..
מחכה להמשך :]
קטנצ'יק שלי, כמה חיכיתי להמשך הזה..
הכתיבה שלך כל כך מדהימה ומרגשת..
עשית לי סוג של דה ז'ה וו לחיים שלי,
אהבתי איך שאתה כותב, מחכה כבר להמשך..
ותדבר איתי במסנ'!!
נשיקות!
סוף סוף המשך
מדהים ועצוב מעודדדד
יאללה תמשיך
ואי, איזה תגובות מחממות לב!#😊
עשה לי כ"כ טוב על הלב לקרוא כל תגובה ותגובה.
תודה ענקית לכן.
QUOTE (oshri_Ok @ 22/06/2007) פרק 2-
------
"מאור, מאוור" זעקתי בבכי, מושיט את ידיי מאחורי סורגי הגן, לא רוצה שתלך.
הסתכלת עליי בחיוך הטהור הזה שלך ואמרת :" לך, הנה דניאל, לך תשחק איתו.. אני אבוא
לקחת אותך בצהריים".
קולך המלטף כאילו עטף אותי ונתן לי תחושה של רוגע, הפסקתי לבכות.
כל יום אני זוכר איך היית לוקח ומחזיר אותי מהגן, מחזיק לי את היד חזק חזק
כשעברנו במעבר חצייה, שחס וחלילה לא ייקרה לי כלום.
ואני, כמה שהערצתי אותך.
תמיד הערצתי אותך.
גם כשעברו כמה שנים טובות ואני הייתי בחטיבה כבר ואתה בתיכון, בכיתה יא'.
איך תמיד היית מוקף באנשים, איך תמיד היית מזמין את כל החבר'ה שלך לעל האש
על הגג של הבית, ואני הייתי מסתכל מהצד ונהנה לראות אותך נהנה עם כל החברים.
בהלוויה שלך, היו הרבה מאוד אנשים.
חשבתי שנגעת בליבם של רבים, אבל גם בחלומותיי הפרועים ביותר לא שיערתי
שמספר המשתתפים במסע הלוויה שלך יעבור את האלפיים.
לראות את כולם בוכים, כולם מחזקים אחד את השני, נשענים זה על זה ומתפרקים בבכי זה
אחד המראות הקשים ביותר שהייתי עד להם מיימי.
אבל, שום דבר מתגמד לעומת התחושה.
לעומת אותה תחושה שהרגשתי כשראיתי את גופתך חסרת הנשמה מורדת מטה, לקבר.
הרגשתי כאילו חלק ממני מת.
נפלתי על הרצפה, משתטח אפיים וזועק לאלוהים, כועס עליו, שקטף את הפרח הכי יפה בגן.
את אותו פרח, שליבלב וצמח במרוצת השנים לאדם חסר כל פגם.
את אותו אדם שכשראה אישה זקנה ברחוב שסוחבת סלים, בלי מחשבה בכלל היה הולך ועוזר לה, לא משנה אם היה ממהר או לא.
את אותו אדם שגם בשעה לילה מאוחרת היה מקבל צלצול מחבר או ידידה, ואם שמע פסיק
של פסימיות בדבריהם, היה יישר חוטף את הפלאפון, המפתחות והארנק ורץ כדי לעודד, כדי לתמוך,
-כדי להיות שם-.
אבל עכשיו, עכשיו אתה אינך פה, אינך.. וזה כל-כך קשה לעכל את זה.
אני תמיד חושב עלייך, תמיד מביט בתמונות שלנו שהיינו ילדים קטנים, מריץ בראשי הבזקי זיכרונות,
מנסה לא לאבד את הזכר שלך, את דמותך.
נכנס מספר פעמים לחדר שלך, שואב את הריח שלך מהבגדים ויוצא, כאילו מטעין את עצמי נפשית בנוכחות שלך, זו שעשתה, וממשיכה, איכשהו, לעשות לי כ"כ טוב.
--------------------------
תשמעו, מצטער שלקח לי כ"כ הרבה זמן לכתוב.
עברה עליי תקופה לא קלה ובנוסף להכל, רבתי עם הבן אדם שהסיפור עליו
אז בגלל זה עוד יותר קשה לי לכתוב.
אני אשתדל להמשיך, למרות שהסיפור לא יהיה אותו דבר בלי העזרה
שלו בכל מיני פרטים קטנים, שעושים את כל השוני.
אני מקווה שתהנו.
עצוב=[..
אבל מדהים ומרגש..
אתה כותב מדהים..
מחכה להמשך..
מקווה שהכל יהיה טוב עם זה שרבת איתו..
אוש-אוש זה פשוט מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם=]
אתה יודע כבר מה אני חושבת על הכתיבה שלך...
אתה פשוט יודע לכתוב עם כל כך הרבה רגש ואמת ואתה פשוט סוחףףףףףףף עם הכתיבה שלךךךךךךךךך...
מחכה להמשך מאמי שלייי...
אוהבת אותך בלי סופפפפ3>
-ליאורי שלך-
אתר האהבה הישראלי