נחכה בסבלננות (: חח
ובטח שנמשיך לקרוא !
-אוהבבת-
מחכה כמה שצריךך 😊
שיהיה לך שבוע מצויןן.. 😛
תודה ענקית נשמות😊
אני כ"כ מעריך את זה..
שבוע טוב שיהיה לככככןן 😊
מילה אחת? פשוט ווווווואוווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!...
פרק כל כך מושלם!..
אתה כותב פשוט כל כך מדהיםם...כל כך מרגש..
כל כך נוגע ללב..
באמת ריגשת אותי=]
תמשיך דחוף מאמי..
3>
פרק 2-
------
"מאור, מאוור" זעקתי בבכי, מושיט את ידיי מאחורי סורגי הגן, לא רוצה שתלך.
הסתכלת עליי בחיוך הטהור הזה שלך ואמרת :" לך, הנה דניאל, לך תשחק איתו.. אני אבוא
לקחת אותך בצהריים".
קולך המלטף כאילו עטף אותי ונתן לי תחושה של רוגע, הפסקתי לבכות.
כל יום אני זוכר איך היית לוקח ומחזיר אותי מהגן, מחזיק לי את היד חזק חזק
כשעברנו במעבר חצייה, שחס וחלילה לא ייקרה לי כלום.
ואני, כמה שהערצתי אותך.
תמיד הערצתי אותך.
גם כשעברו כמה שנים טובות ואני הייתי בחטיבה כבר ואתה בתיכון, בכיתה יא'.
איך תמיד היית מוקף באנשים, איך תמיד היית מזמין את כל החבר'ה שלך לעל האש
על הגג של הבית, ואני הייתי מסתכל מהצד ונהנה לראות אותך נהנה עם כל החברים.
בהלוויה שלך, היו הרבה מאוד אנשים.
חשבתי שנגעת בליבם של רבים, אבל גם בחלומותיי הפרועים ביותר לא שיערתי
שמספר המשתתפים במסע הלוויה שלך יעבור את האלפיים.
לראות את כולם בוכים, כולם מחזקים אחד את השני, נשענים זה על זה ומתפרקים בבכי זה
אחד המראות הקשים ביותר שהייתי עד להם מיימי.
אבל, שום דבר מתגמד לעומת התחושה.
לעומת אותה תחושה שהרגשתי כשראיתי את גופתך חסרת הנשמה מורדת מטה, לקבר.
הרגשתי כאילו חלק ממני מת.
נפלתי על הרצפה, משתטח אפיים וזועק לאלוהים, כועס עליו, שקטף את הפרח הכי יפה בגן.
את אותו פרח, שליבלב וצמח במרוצת השנים לאדם חסר כל פגם.
את אותו אדם שכשראה אישה זקנה ברחוב שסוחבת סלים, בלי מחשבה בכלל היה הולך ועוזר לה, לא משנה אם היה ממהר או לא.
את אותו אדם שגם בשעה לילה מאוחרת היה מקבל צלצול מחבר או ידידה, ואם שמע פסיק
של פסימיות בדבריהם, היה יישר חוטף את הפלאפון, המפתחות והארנק ורץ כדי לעודד, כדי לתמוך,
-כדי להיות שם-.
אבל עכשיו, עכשיו אתה אינך פה, אינך.. וזה כל-כך קשה לעכל את זה.
אני תמיד חושב עלייך, תמיד מביט בתמונות שלנו שהיינו ילדים קטנים, מריץ בראשי הבזקי זיכרונות,
מנסה לא לאבד את הזכר שלך, את דמותך.
נכנס מספר פעמים לחדר שלך, שואב את הריח שלך מהבגדים ויוצא, כאילו מטעין את עצמי נפשית בנוכחות שלך, זו שעשתה, וממשיכה, איכשהו, לעשות לי כ"כ טוב.
--------------------------
תשמעו, מצטער שלקח לי כ"כ הרבה זמן לכתוב.
עברה עליי תקופה לא קלה ובנוסף להכל, רבתי עם הבן אדם שהסיפור עליו
אז בגלל זה עוד יותר קשה לי לכתוב.
אני אשתדל להמשיך, למרות שהסיפור לא יהיה אותו דבר בלי העזרה
שלו בכל מיני פרטים קטנים, שעושים את כל השוני.
אני מקווה שתהנו.
וואו ..
עצווב ,
וכלכך יפפה .
3>
יש לי צמרמורת
אתה כותב בצורה מדהימה
כמה עצוב שהסיפור הזה אמיתי |: ..
כ"כ עצוב ובאותה רמה כ"כ יפה !!
כל כך מרגש
אני כולי מצומררת
אתה כותב מדהים
וואווו!!!!!! כ"כ כ"כ יפההההה וכ"כ כ"כ עצוב=\
ממש אהבתי את הכתיבה שלך.. סוחפת , מרגשת ממש ממש יפה!!!!
תמשיך כשתוכלל...
שאלה קטנה לי אליך.. בן כמה אתה?!
ברוש
QUOTE (ברושששששש @ 23/06/2007) וואווו!!!!!! כ"כ כ"כ יפההההה וכ"כ כ"כ עצוב=\
ממש אהבתי את הכתיבה שלך.. סוחפת , מרגשת ממש ממש יפה!!!!
תמשיך כשתוכלל...
שאלה קטנה לי אליך.. בן כמה אתה?!
ברוש
תודה רבה מתוקה😊
עושה טוב על הלב לשמוע מחמאות כאלו 😉 (רמז קטנטן 😛 חחח סתם, סתם )
אני בן 16.
האלי, תודה גם לך, לא פחות 😊
בעעעצם(?),
תודה לכווווווולכן.
עשיתן לי כזו מוטיבציה להמשיך...
עובד כבר על הפרק השלישי, ואני חושב שהוא יהיה גם האחרון.. אבל עוד נראה.
אזזז.. תודה לכן😊
שמח שאהבתן. 😁
😮 .
פאקינג ו-ו-א-ו.
היית צריך לראות את הפרצוף שלי כשקראתי את הסיפור, זה היה אומר לך הכל.
הכתיבה שלך מדהיייימה, מרגשת וסופחת נשמה שלי, המשך ובדחיפות!
אוווהבת אותך 3>
😊
וואו, אהבתי את ההתחלה מאוד.
יש לך כתיבה סוחפת, מרגשת וכ"כ בוגרת.
אתה לא מתאר לעצמך איך עברו בי צמרמורות בזמן שקראתי את שני הפרקים.
מחכה להמשך בקוצר רוח..
שבוע טוב=]
אתר האהבה הישראלי