טוב אתן יודעות מה? אתן צודקת..
מי שלא רוצה לקרוא בעיה שלו..
העיקר שלפחות אתן קוראות קבועות ואני לא צריכה יותר מזה!
מתחילה לכתוב המשךךך
אוהבת אתכן המוןןןן 😊
וואי איך אני שמחה (:
מחכה להמשך 😊
מאמי אני לא אקרא כל שבוע הבא בגלל שאני נוסעת , אל תחשבי שנטשתי.
כשאחזור אני אשלים, מבטיחה. :]
QUOTE (lidorushit @ 22/06/2007) וואי איך אני שמחה (:
מחכה להמשך 😊
מאמי אני לא אקרא כל שבוע הבא בגלל שאני נוסעת , אל תחשבי שנטשתי.
כשאחזור אני אשלים, מבטיחה. :]
אני כותבת המשך ארוך כפיצוי של הזמן שחיכיתן... אז יש למה לחכות!
ואם את שמחה גמני שמחה לידורו'ש!
ולא נורא העיקר שתשלימי 😛
תהני איפה שאת נוסעת!!
אוהבתתתת 😊
QUOTE (lidorushit @ 22/06/2007) ליזוששששש
כל מי שלא קורא את הסיפור- מפסיד,הוא כ"כ מעניין.
את לא יכולה להשאיר אותנו במתח הזה 😢
אני בטוחה שעוד בנות יצטרפו בהמשך.
שתהיה לך שבת שלום, מקווה מאוד שתמשיכי 😊
אוהבת 3>
אשכרה..
לידווווווווורי צודקת!!..
מאמי שלי יש לך סיפור מ=ה=מ=ם !..
ואני אפרסם בסיפור שלי שכווולם יכנסווו.. 😊
חווווולה עלייך נשמתייי..
מואאאאאאאאאאאאאאאאאה 😘
אוהבת אותךךך 3>
רחלו'ש יפה שלי... מה הייתי עושה בלעדייך?!
תאמיני לי את ולידורי זו הסיבה שאני ממשיכה לספר את הסיפור!
אוהבת אותך כל כךךךךך אהובתי!!!
וכותבת עכשיו המשך ארוך ארוך כפיצוי! 😊😊
-פרק 6-
"אני הולכת לנשק אותו!", הכרזתי.
"מה?!?!? את רצינית?!?!", שאלה שני בשוק, שוק רציני.
"מעולם לא הייתי רצינית יותר", אמרתי וחיוך שטני עלה על פניי.
"בואנה את לא נורמלית!! איזה אומץ יש לך!!!", התפלאה שני מבת דודתה האמיצה, מסתבר, למדיי.
"את לא יודעת כמה אני רוצה אותו. אין לך מושג. בחיים לא רציתי מישהו כמו שאני רוצה אותו" שפכתי את ליבי בפניה.
"באמת? הוא כזה שווה?", ניסתה שני לברר למה אני כל כך רוצה את הבנאדם הזה. היא בחיים לא ראתה אותי כל כך מאוהבת.
"זה לא רק שהוא נראה טוב. כלומר, הוא נראה טוב! יש לו שפתיים מהממות ועיני דבש מדהימות והוא גבוה ופשוט מדהים! אבל הוא גם מצחיק, וחמוד, ונחמד, ומיוחד... פשוט מושלם!", אמרתי, בעיניים בורקות מאהבה.
"אם ככה את מתארת אותו אז כנראה שהוא באמת שווה את המאמץ...", אמרה ואני הנהנתי בראש לאות הסכמה. הוא באמת שווה את המאמץ.
"אז את מבינה? אני חייבת לעשות משו קיצוני כדי להשיג אותו. כי זה שסיפרתי לו מה אני מרגישה כלפיו ממש לא עזר לי, והוא אמר שהוא לא יודע מה הוא מרגיש כלפיי. אז אני מקווה שאחרי שאני אפעיל את תכנית ב'.... לא יהיה לו ספק, ולו הקטן ביותר, במה שהוא מרגיש כלפיי", הסברתי לה על כוונותיי.
"את צודקת, את חייבת לגרום לו להבין מה הוא מרגיש כלפייך. וזה יכול להיעשות רק ע"י משו קיצוני, כמו... לנשק אותו. אבל סיס... תזכרי דבר אחד – המעשה הזה יכול לפעול לטובתך, כלומר לגרום לו להבין שהוא גם אוהב אותך, והוא גם יכול לפעול לרעתך, כלומר לגרום לו להבין שאין לו רגשות אלייך כלל.", שני העלתה דבר שכלל לא חשבתי עליו.
"וואי... נכון. איך לא חשבתי על זה?? שיט!!", כעסתי על עצמי על שלא חשבתי על כל ההשלכות שיכולות להיות למעשה הזה.
"אבל תחשבי על זה ככה – אם תחכי לו בלי לעשות כלום, ובסוף הוא יגיד לך שאין לו רגשות אלייך, את עלולה להיפגע ממנו יותר, בגלל שבזמן הזה שחיכית לו פיתחת ציפיות כלפיו, שיהפכו מהר מאוד לאשליות.
אבל אם לא תחכי ותעשי את מעשה הזה ותנשקי אותו, תוכלי לברר כבר באותו הרגע מה הוא מרגיש כלפייך. אם הוא יגיד לך שהוא אוהב אותך, הללויה. ואם הוא יגיד לך שהוא לא מרגיש אלייך שומדבר תדעי שלפחות ניסית, ותוכלי להמשיך הלאה עם מחשבה שניסית לעשות משהו עם האהבה שלך אבל זה פשוט לא היה תלוי בך", דפקה לי שני חתיכת נאום, וסיימה עם משפט עידוד - "ותאמיני לי אם הוא אומר לך שאין לו רגשות כלפייך, הוא לא שווה אותך ואת צריכה לעבור הלאה".
"וואו...", ניסיתי לעכל את ההסבר המפורט עד מאוד שיצא כרגע מפיה של שני. "את מזה צודקת!! בכל מילה ומילה! עכשיו כשאת אומרת את זה, ת'אמת אין לי מה להפסיד, רק להרוויח. במקרה הכי גרוע הוא יגיד שהוא לא רוצה אותי ואז אני אוכל להמשיך הלאה, מבלי להתענות במחשבה על שהייתי צריכה לעשות משו, ולא עשיתי.", הסכמתי עם שני בדבריה.
"נכון. בדיוק ככה! ואני רק יכולה לאחל לך המון המון בהצלחה.", חייכה אליי שני, ובבת אחת טון הדיבור שלה השתנה מקול רך לקשוח, "וכמובן תזכרי שאם אני לא מקבלת טלפון ישר אחרי שזה קורה, יהיה פה רצח!", אמרה בקול חצי קשוח חצי ציני. ושתינו פרצנו בצחוק כמו ילדות קטנות והתחבקנו. כמה אני אוהבת את הילדה הזאת.
הדפיקה שנשמעה בדלת קטעה את החיבוק החם שהענקנו אחת לשנייה.
"האוכל מוכן, אתן באות?", ראשו של עומרי, בן דודי ואחיה של שני בן ה-12, הציץ מבעד לדלת. "אוי סליחה לא רציתי להפריע...", הצטער.
"כן אנחנו כבר באות עומריקו'ש, ואתה לא מפריע", אמרנו וחייכנו אליו.
"אוקיי", אמר עומרי וחייך אלינו בחזרה.
"יאללה סיס בואי נלך לאכול אני רעבה!!", אמרה שני וקמה מהמיטה, לובשת נעלי בית.
"חחחח שמנה... יאללה בואי", הקנטתי אותה וזכיתי לחבטה בראש מהכרית שהייתה מונחת על המיטה.
"תיכף אני אראה לך מזה שמנה!!!", צעקה שני והמשיכה לחבוט בי עם הכרית, אך הפעם גמני לקחתי כרית והחבטות הפכו למלחמת כריות של ממש שמלווה בצעקות וצווחות של "אייה", "אאוץ'", "אחח".
אחרי כמה דקות של מלחמת כריות ארוכה ומעייפת, נשכבנו שתינו על המיטה, ופרצנו בצחוק מתגלגל.
עזרנו אחת לשנייה לקום מהמיטה ויצאנו מהחדר לכיוון המטבח.
התיישבנו ליד השולחן במטבח וחיכינו להגשת האוכל.
"שירה את רוצה חביתה, נכון?", שאל אודי, דוד שלי.
"כן כן, תודה!", הודיתי לאודי, אלוף החביתות הידוע במשפחה.
בינתיים עד הגשת האוכל, האכלתי את בת דודתי הקטנה, רוני, בת ה-5. רוני היא ילדה מדהימה ביופייה. שיערה חלק כמו משי וצבעו בלונדיני בהיר מאוד (ממש שוודית), עינייה כחולות בהירות ושפתיה אדמדמות ומלאות. פשוט יפהפייה. ובנוסף, הילדה היא חכמה שאי פעם פגשתי. כבר בגיל 5 יכולתי לדבר איתה כאילו אני מדברת עם בנאדם מבוגר. היא מבינה הכול.
"את רוצה קצת סלט רונקי?" שאלתי אותה באדיבות.
"אמממממממ... כן", ענתה רוני ב"החלטיות".
"אז הנה אני אשים לך", אמרתי ומזגתי לה קצת סלט לצלחת.
"מה אומרים?", שאלתי, מנסה להרגיל אותה קצת לנימוסים.
"תודהההה!", צעקה רוני והדביקה לי נשיקה ענקית בלחי.
"אחחח מי יפה שלי?! מי?!", שאלתי בקול מתוק וחיבקתי אותה חזק.
"אניייי", צעקה רוני וחיוך גדול על פניה. חיוך שכמובן הדביק אותי גם.
"הנה החביתה שלך, שירה", הגיש לי דודי אודי את החביתה הריחנית.
"תודה אודי", אמרתי וחייכתי.
טרפתי את החביתה כאילו לא אכלתי ימים שלמים. היא הייתה מעדן, כרגיל.
"היה ממש ממש טעים!!! תודה!", הודיתי לדודי הבשלן בעת שהורדתי את צלחתי מהשולחן.
"לבריאות", אמר אודי וחייך.
אחרי האוכל החלטנו לראות סרט. סרט אימה, כמו תמיד.
וכך ישבנו אני, שני ועומרי לראות את הסרט "ג'יפרס קריפרס". זה סרט על רוצח מפלצתי לא אנושי שהורג אנשים ואוכל מהם את האיברים שהוא צריך בשביל הגוף שלו. סרט ממש ממש מפחיד.
התכרבלנו לנו בספה עם פופקורן ובקטעים המפחידים מחצנו את הידיים אחד של השני.
עומרי כמובן נרדם באמצע הסרט והשאיר אותי ואת שני לשקשק מפחד בחושך מול הטלוויזיה וללטוש עיניים מבוהלות מדי פעם לעבר החלונות הפתוחים בסלון ובמטבח.
כשהסרט נגמר, פחדנו אפילו לעבור במסדרון החשוך המפריד בין הסלון לחדר של שני. לא יכולנו להדליק את האור מפני שפחדנו להעיר את רוני שישנה בחדר הסמוך עם דלת פתוחה.
החזקנו ידיים ונצמדנו אחת לשנייה עד שהגענו לחדר. שם החלפנו לפיג'מה והלכנו לאמבטיה לצחצח שיניים. וכמובן שעשינו את הכול ביחד. צמודות. ומפוחדות. ככה זה, הכול עובר במשפחה. אפילו הפחד מסרטי אימה.
לבסוף נשכבנו במיטה ותוך דקות ספורות נרדמנו. היינו כל כך עייפות, אפילו עייפות מדיי בשביל לדבר קצת, כמו שאנחנו תמיד עושות לפני שאנחנו נרדמות.
כל מיני חלומות עברו לי בראש בזמן השינה. חלומות מוזרים. חלומות הזויים.
חלמתי על המסיבה הקרבה ובאה, המסיבה שאני כל כך מצפה לה.
חלמתי על יניב, על העיניים שלו, על השפתיים שלו, שגורמות לי לרטוט כל פעם מחדש.
חלמתי על הסרט המפחיד שכרגע ראיתי, חלום בלהות. סיוט. חלמתי שהרוצח המפלצתי רודף אחריי אל תוך החושך, ואני צורחת, וצורחת, וצורחת. באיזשהו שלב התעוררתי בבהלה, מיוזעת קלות במצח, וכשראיתי לצידי את שני ישנה שינה עמוקה ושלווה, נרגעתי, וחזרתי לישון.
חלמתי אפילו על רועי. בחלום ישבנו ביחד בשיעור מתמטיקה וצחקנו על רני, הילד החנון של הכיתה, שהתקשה לפתור תרגיל פשוט שביקשה המורה לפתור. חלום מצחיק, אבל עדיין, מוזר. מה פתאום אני חולמת על רועי?!
קולה הרם של רוני, שצעקה על עומרי לאחר שהוא ככל הנראה הציק לה, העירו אותי משנתי העמוקה, לאחר לילה "חלומי" במיוחד. והתברר לי שלא רק אותי.
"בוקר טוב", מלמלה שני בקול עייף.
"בוקר טוב שנינו'ש", מלמלתי בחזרה, בקול עייף פי כמה וכמה.
"מה קרה? לא ישנת? את נשמעת ממש עייפה", בבת אחת השתנה קולה של שני, לקול הרגיל.
"ישנתי אבל התעוררתי הרבה. היה לי לילה מלא בחלומות", עניתי, קצת פשוט עייפה.
"חלומות טובים אני מקווה", אמרה שני בקול ציני והרימה גבה.
"כן חוץ מהחלום על הרוצח מהסרט חחח", אמרתי וצחקתי. גם היא צחקה.
"שירה, אמא שלך הגיעה", קרא לי עומרי מחוץ לחדר.
"אוף...", התבאסתי מהעובדה שאני צריכה להיפרד משני כל כך מוקדם, "תגיד לה שאני מתארגנת ובאה", קראתי אליו בחזרה.
"אוף איזה באסה, היא באה ממש מוקדם!", התבאסה שני ביחד איתי. "מה השעה בכלל?", שאלה, והציצה בשעון שבפלאפון שלה. "מה?!?! כבר 14:00 בצהריים!!", אמרה בפליאה.
"מה?? את רצינית?! ישנו המון! בגלל זה זה נראה לנו מוקדם", הבנתי למה אמא הגיעה כל כך "מוקדם".
פתחתי את דלת החדר כדי ללכת לאמבטיה לצחצח שיניים, ושמעתי מהמסדרון את אמא מדברת עם אלה, דודה שלי. שמחתי על הזמן שאני מרוויחה בינתיים. 'שתמשיך שתמשיך לדבר איתה', חשבתי לעצמי.
צחצחתי שיניים, התלבשתי והלכנו אני ושני לסלון.
"יאללה את מוכנה?", שאלה אמא.
"מוכנה..", עניתי מבואסת. שני שעמדה לידי, הייתה מבואסת גם כן.
"אל תהיו מבואסות מתוקות. אתן תיפגשו כבר בשבוע הבא בארוחת ערב ראש השנה אצל סבא וסבתא", ניסתה אלה לעודד אותנו, והצליחה.
"יש!!!", צעקנו אחת לשנייה והתחבקנו. ארוחות חג זה אחד הדברים שאנחנו הכי נהנות בהם. אנחנו תמיד יושבות אחת ליד השנייה ומקשיבות לשיחות של המבוגרים, וצוחקות. לפעמים אנחנו אפילו לוקחות את הפוקוס לעצמנו ושיחת הארוחה הופכת להיות עלינו. ולא צריך להזכיר בכלל את האוכל הטעים שסבתא חיה שלנו מכינה. פשוט ללקק את האצבעות.
"יאללה שירו'ש תגידי שלום לכולם", הורתה לי אמא.
הלכתי להיפרד מעומרי, מרוני, מאודי ומאלה. מכולם נפרדתי בחיבוק ונשיקה, וכמובן שהודיתי לאודי ולאלה על האירוח המקסים.
שני חיכתה לי ליד הדלת, הזרועות פתוחות המזמינות חיבוק.
אמא יצאה החוצה וחיכתה לי בחוץ, מבינה שאני צריכה את הזמן שלי כדי להיפרד משני.
"ביי יפה שלי, בהצלחה! וספרי לי איך הלך. אני אוהבת אותך הכי הכי בעולם! תמיד תזכרי את זה.", אמרה לי שני וחיבקה אותי חזק חזק.
"תודה סיסטר שלי. תודה על הכול!! אין לך מושג איך עזרת לי. אני כל כך שמחה שיש לי אותך. מה הייתי עושה בלעדייך?! אני אוהבת אותך הכי שאפשר!", אמרתי לה עם המון אהבה ונשקתי לה נשיקה ארוכה על לחיה.
וככה עמדנו מחובקות במשך מספר דקות. ולבסוף התנתקנו.
"ביי אהובתי", אמרתי לה בזמן שהתקדמתי החוצה.
"ביי אחותי", היא אמרה והחזיקה את הדלת, וכשנעלמתי לתוך החנייה, סגרה אותה.
נכנסתי לאוטו וסגרתי את הדלת. אמא כבר חיכתה לי בפנים. היא התניעה והחלה לנסוע.
"נו אז נהנית??", שאלה אמא בהתעניינות.
"כן מאוד, היה כיף", עניתי לה, לא מפרטת יותר מדיי.
"מה עשיתם?", החלה אמא לחקור.
"מזה משנה אמא??", שאלתי טיפה מעוצבנת, אני שונאת כשהיא מתחילה לחקור.
"בסדר בסדר רק שאלתי...", ניסתה אמא להתגונן.
"אז אל תשאלי.. זה מעצבן", אמרתי הפעם בקול רגוע.
המשכנו לדבר במשך הנסיעה על כל מיני נושאים לא חשובים, ושמענו מוזיקה, עד שהגענו הביתה.
כשהגעתי הביתה ישר הדלקתי את המחשב, והתחברתי לאייסיקיו.
וכמובן, רועי שלח לי הודעה.
רועי: "שירה מה המצב?"
אני: "הכול טוב מה איתך?"
רועי: "הכול טוב.. איפה היית מאתמול עד עכשיו?!"
אני: "אצל בת דודה שלי... למה?"
רועי: "סתם.. לא היית מחוברת.. לא ידעתי איפה את"
אני: "אהה... טוב"
רועי: "אז מה חדש?"
אני: "אממ... האמת שיש לי תכנית כדי להשיג את יניב..."
רועי: "מה התכנית?"
החלטתי לשתף את רועי, הוא הרי חבר טוב של יניב ומכיר אותו טוב. רציתי לדעת מה הוא יחשוב על התכנית שלי.
אני: "נכון הרי יש אצלי מסיבה ביום שישי הבא?"
רועי: "אממ זו פעם ראשונה שאני שומע על זה אבל אוקיי..."
אני: "אהה נכון עוד לא הודענו על זה. קיצר יש אצלי מסיבת כיתה ביום שישי הבא. סתם מסיבת גיבוש."
רועי: "אוקיי נו..."
אני: "אז במסיבה..... אני מתכננת......... לנשק אותו..."
רועי: "אוקיי............"
אני: "איך הוא יגיב לדעתך..?"
רועי: "אני חושב ש.......
מקווה שאהבתם 😊
השקעתי בפרק הזה 3 שעות!
תגיבוווו!
אוהבתתתתתתתת
ליזו'ש =]=]
וואוווווווווווווווווו פשוט ואוו!!!
איזה סיפור מוווווווווווווווווושלם 😊
אהאהה מקווה שילך טוב עם יניב..
אמא איזה אוומץ,
חח
אם הייתי עכשיו אמורה לעשות את ה הייתי משקשקת מפחד..
לא היה לי אומץ בכלל להגיד לו מה שאני מרגישה אז לנשק אותו?! בכללל..
חח
ובוגע לסרט?! מזכיר לי משהו..
ב-1 בלילה ראיתי בית השעווה כולי משקשקת מפחד, עומדת למות, מפחדת שיכנס לי מישהו לחדר..
אהאהאה סיווווטים שונאת!! 😠
ועוד את רואה אנחנו בשקט כזה, יש קטע כזה מפחיד ופתאוום הכלב שלי נובח!!!
אמאלללללה את לא מבינה איך קפצנו כולם מהספה!!
חחח
היה מצחיקקק 😂
הקיצר ליזווושלי!!..
הפרק פשוט מ=ד=ה=י=ם !
חולה עליייך נשממממממממממממממתתיי..
אוהבת 3>
ואווו מקסיםם 😊
כתיבה סוחפת וסיפור מושך(:
מקווה שהלך לך טוב עם יניב,
לא יודעת למה אבל זה נראה כאילו רועי דלוק עלייך. יש מצב? 😕
תמשיכי במהרה במהרה, אני רוצה לדעת כבר מה קרהה. (=
3>
QUOTE (loisana11 @ 23/06/2007) וואוווווווווווווווווו פשוט ואוו!!!
איזה סיפור מוווווווווווווווווושלם 😊
אהאהה מקווה שילך טוב עם יניב..
אמא איזה אוומץ,
חח
אם הייתי עכשיו אמורה לעשות את ה הייתי משקשקת מפחד..
לא היה לי אומץ בכלל להגיד לו מה שאני מרגישה אז לנשק אותו?! בכללל..
חח
ובוגע לסרט?! מזכיר לי משהו..
ב-1 בלילה ראיתי בית השעווה כולי משקשקת מפחד, עומדת למות, מפחדת שיכנס לי מישהו לחדר..
אהאהאה סיווווטים שונאת!! 😠
ועוד את רואה אנחנו בשקט כזה, יש קטע כזה מפחיד ופתאוום הכלב שלי נובח!!!
אמאלללללה את לא מבינה איך קפצנו כולם מהספה!!
חחח
היה מצחיקקק 😂
הקיצר ליזווושלי!!..
הפרק פשוט מ=ד=ה=י=ם !
חולה עליייך נשממממממממממממממתתיי..
אוהבת 3>
תודההההההה רחלו'שששש יפה שלייי!!!
איך ילך עם יניב..? את תראי חיחיחי 😁
וכן אין לי מושג מאיפה בא לי האומץ... באמת..
אני ראיתי בית השעווה בקולנוע!!! ואחרי זה לא הצלחתי להירדם בלילה חחח אחד המפחידים!!!
זה מזכיר לי קטע שאח שלי הגדול ראה עם חברה שלו הצלצול.. ופתאום הייתה הפסקת חשמל.. והטלפון צלצל!! חחחחחחח אמאאאא
מתה עלייךךךךך אהובתייי!!! מואההההההההההההההההה 😉
QUOTE (lidorushit @ 23/06/2007) ואווו מקסיםם 😊
כתיבה סוחפת וסיפור מושך(:
מקווה שהלך לך טוב עם יניב,
לא יודעת למה אבל זה נראה כאילו רועי דלוק עלייך. יש מצב? 😕
תמשיכי במהרה במהרה, אני רוצה לדעת כבר מה קרהה. (=
3>
תודה לידורו'שיתתתתת
איזה כיף לקבל מחמאות כאלה 😛
את תראי איך הלך עם יניב היום כשאני אמשיך... =]
אמממממ העניינים עם רועי יתבהרו בקרוב... באמת בקרוב.. חיחיחי
אוהבתתתתת המוןןןן
אם לא כתבתי,,
הפרק מרסקקקקקקקקקקקקק
ושימי כבר המשך יקירתי
D:
ליזוש יפה שלי מה עם המשך?!
QUOTE (נויייקי @ 25/06/2007) אם לא כתבתי,,
הפרק מרסקקקקקקקקקקקקק
ושימי כבר המשך יקירתי
D:
תודה בובההההה
כבר כותבת המשך 😊
QUOTE (loisana11 @ 25/06/2007) ליזוש יפה שלי מה עם המשך?!
כבר ממשיכה אהובתייייייי 😊
אתר האהבה הישראלי