יאאאאא, מעננייןן [:
סוף סווף , שתתחיל ללהיזכרר 😊 ..
פרק יפפה מאמי,
שבת שלום 3>
נו נו נו נו... נו כבר !!! חח
במה היא נזכרת ?!!?! 😮
מאמוש, המשךך ד-ח-ו-ף!!!!!!!!
אוהבת המון..
מואההה
היא מתחילה להיזכר (:
מקסיייםם 😊
אי אי אי פרק מושלםםםםםםםםםםםם חביבתי 😛 🙄
יאי היא מתחילה להיזכר זה מרגש 😁 😉
המשךךךךךךךךךךךךךךךך בדחיפותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת 😊 😎
מואה ליפזוש! 😊 😁
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
היא נזכרת במקום...
באמת מקום שאי אפשר לשכוח..חחח
עהאהאה המשךך מיידי !!!!!!!
עכשיו
עכשיו
עכשיו
אני במתח חעחע
מוואאה
סיפוור יפפהה
המשך=] חחחח ונאור תכלס אי אפשר לשכוח את המקום הזה חעחע😛
וואי שתיזכר כבר!!!
תמשיכי
אמאאא איזה סיפור יפפהה
תמישיכייי 😊
יייאו שתזכר כבר!!
הממממממשך!!
המשךךךךךךךךךך
ד=ח=ו=ף=!!!!!!!!
ממדההיייייים!
אבל שלא תזכר, היא ממש אהבה את בן
וניראה שהוא בגד בה עם היערה הזאת או משו כזה, \=
שלא תזכר, שתמשיל בחיים שלה!1
^אל תדאגי.. הסיפור רק התחיל לאט לאט את תדעי הכל..
תודה לכולם..!! אתם מדהימים..!!
המשך.. =]
ואז הגענו למרכז.. מול המרכז היה חלק ענקי כזה של דשא.. בצורת פרח..
ואז התחלתי להיזכר במשהו..
אני-"עצרו.. כבר הייתי פה פעם.."
ליטל וחן נשארו המומות..
פרק 9
ואז התחלתי להיזכר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ראיתי כבר תמקום הזה.. את הפרח הזה
הייתה פה יומולדת כי יש מלא אנשים ובלונים..
הלכתי עם יערה.. ולא חן לא ליטל לא רועי ולא יוני היו איתי.. מוזר =\
אני ויערה התקרבנו למרכז איפה שכולם ישבנו.. מלא אנשים באו להגיד שלום.. לא זיהיתי אפחד חוץ מבן
אבל הוא משום מה לא בא להגיד שלום.. הוא היה עסוק עם מישהי..
גם אני לא התקרבתי אליו.. פייי איזה ידידים אה?
ישבתי עם יערה ועוד כמה עד שבן בא
בן-"מישהי שכחה להגיד שלום"
אני-"מישהי לא רצתה להפריע לך"
בן-"תגזימי היא רק ידידה שלי"
אני-"זה בסדר, חיים שלך"
בן-"רק אל תקנאי.. 😛"
אני-"לא מקנא.."
בן-"אני ואמיר הולכים לשבת שם.. (הוא הצביע על הקצה השני של הפרח) בא לך לבוא?"
אני-"אוקי.."
אני הוא ואמיר (שהיה החבר הכי טוב שלי לפי מה שהבנתי מהזיכרון) הלכנו לשבת שם.. מפה כבר לא זכרתי כלום
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חן-"עדי.. את בסדר?"
אני-"מה? כן כן.."
חן-"במה נזכרת?!"
אני-"כלום סתם.. יומולדת של מישהו שהייתה פה.."
חן-"אהה.. וקרה משהו?"
אני-"לא כלום.."
היה מבט של הקלה בעיניים שלה.. לא הבנתי כל כך למה אבל התעלמתי
הגענו למרכז והיו שם כבר מלא אנשים..
ואז ראיתי את אמיר.. אותו ילד מהזיכרון.. החלטתי לנסות וללכת אליו
אני-"אממ.. אמיר?"
אמיר-"מה מאיפה את זוכרת אותי? אמרו לי שאיבדת את הזיכרון.."
אני-"כן זה נכון.. אבל אמ.. נזכרתי במשהו"
אמיר-"דווקא בי? חח.."
אני-"ובבן.."
אמיר-"טוב זה ברור.."
אני-"מה ברור כל כך?"
אמיר-"לא חשוב.. במה נזכרת?"
אני-"ביום אחד שבפרח.. שהיה יומולדת למישהו.. ואני אתה והוא הלכנו לשבת בצד"
אמיר-"טוב נו זה ברור שתיזכרי.."
אני-"אז זהו שאני לא זוכרת מה קרה שם.."
אמיר-"מזאת אומרת?"
אני-"ברגע שקמתי והלכתי איתכם הזיכרון שלי שוב נעלם"
אמיר-"את לא זוכרת כלום כלום?!"
אני-"לא.. חשבתי אולי תוכל להזכיר לי.."
אמיר-"להזכיר לך מה היה שם?"
אני-"אם אתה יכול.. בבקשה"
אמיר-"אני לא יודע אם כדאי.."
אני-"בבקשה אמיר.. אנשים לא אומרים לי כלום.. אני רוצה לדעת מי אני"
אמיר-"טוב אם את באמת רוצה.."
אני-"כן אני רוצה.."
אמיר-"טוב אז ככה.. הלכנו לשבת בצד ואז..........."
מצטערת שלקח זמן..
ומצטערת שזה כזה קצר
אני יצטרך לנטוש תסיפור לכמה ימים כי יש לי מגן בהיסטוריה..
אוהבת אותכם..!! =]
