המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
סיפורר מהמםםם
תמשייכייי אותוו פליזז 🙄
אחרי הרבה זמן (בגלל המגן מצטערת =\) המשכתי לכם =]
אני-"אממ.. אמיר?"
אמיר-"מה מאיפה את זוכרת אותי? אמרו לי שאיבדת את הזיכרון.."
אני-"כן זה נכון.. אבל אמ.. נזכרתי במשהו"
אמיר-"דווקא בי? חח.."
אני-"ובבן.."
אמיר-"טוב זה ברור.."
אני-"מה ברור כל כך?"
אמיר-"לא חשוב.. במה נזכרת?"
אני-"ביום אחד שבפרח.. שהיה יומולדת למישהו.. ואני אתה והוא הלכנו לשבת בצד"
אמיר-"טוב נו זה ברור שתיזכרי.."
אני-"אז זהו שאני לא זוכרת מה קרה שם.."
אמיר-"מזאת אומרת?"
אני-"ברגע שקמתי והלכתי איתכם הזיכרון שלי שוב נעלם"
אמיר-"את לא זוכרת כלום כלום?!"
אני-"לא.. חשבתי אולי תוכל להזכיר לי.."
אמיר-"להזכיר לך מה היה שם?"
אני-"אם אתה יכול.. בבקשה"
אמיר-"אני לא יודע אם כדאי.."
אני-"בבקשה אמיר.. אנשים לא אומרים לי כלום.. אני רוצה לדעת מי אני"
אמיר-"טוב אם את באמת רוצה.."
אני-"כן אני רוצה.."
אמיר-"טוב אז ככה.. הלכנו לשבת בצד ואז..........."
פרק 10
בן הופיע משום מקום והפתיע אותנו
בן-"אמיר אחי מה קורה!?"
אמיר-"אחי מה אתה עושה פה?!"
בן-"סתם לא היה לי כוח ליערה אז באתי"
אמיר-"בעיות בגן עדן?"
בן-"נעע עזוב לא משהו מיוחד"
אני-"טוב מצטערת להפריע לרומן של שניכם אבל אמיר התחיל לספר לי משהו"
אמיר-"כן על מה שקרה ביומולדת של גור" וראיתי שהוא דופק מבט לבן
בן-"מה נזכרת!?"
אני-"לא ממש.. אמיר מזכיר לי עכשיו"
בן-"כן רק חבל שאמיר צריך לבוא איתי עכשיו"
אמיר-"מה?! לבוא לאן?!"
בן-"נוווו אנחנו צריכים ללכת שכחת!?" והוא הסתכל על אמיר
אמיר-"אההה כן כן ללכת.."
אני-"אבל עוד לא סיפרת לי כלוםםם"
אמיר-"תזכירי לי מחר בביצפר אני יספר לך =]"
אני-"אוף טוב בסדר.. ביי.."
ושניהם הלכו..
חן באה אליי
חן-"מה היה פה?"
אני-"סתם ניסיתי לשאול את אמיר על משהו"
חן-"דווקא את אמיר?!"
אני-"כן על הדבר הזה שנזכרתי בו.."
חן-"והוא אמר לך משהו?"
אני-"לא הוא לא הספיק.. בן בדיוק הגיע ולקח אותו"
חן-"אההה.. פוי.. טוב לא נורא פעם אחרת הוא יגיד לך =]"
אני-"למה פוי?"
חן-"כי.. כי הוא בטח לא רצה לדבר ליד בן"
אני-"אהה.. גם נכון.."
חן-"טוב טוב מזה הדיכי הזה.. בואי לכולם"
הלכנו ישבנו עם כולם
החבר'ה האלה באמת מצחיקים.. לא הפסקתי לצחוק..
חיכיתי לרגע שלא ממש ישימו לב והלכתי מהמרכז לכיון הפרח..
לכיון אותו מקום שאני בן ואמיר הלכנו אליו..
הלכתי עד שנעצרתי באיזשהו מקום ופשוט התיישבתי שם.. משחקת באבנים שנמצאות על הקרקע
עד שמישהו שם עליי יד..
"עדי.."
הסתובבתי וראיתי את רועי.. הוא התיישב לידי
אני-"רועיקוש.. מה אתה עושה פה?"
רועי-"ראיתי שאת לא שם אז באתי.. מה את עושה פה?"
אני-"סתם לא יודעת.. משהו משך אותי לפה.."
רועי-"כן.. יש הרבה זכרונות בפרח.."
אני-"גם לי?"
רועי-"אני חושב שבעיקר לך.."
אני-"אבל אתה לא יכול להגיד לי.."
רועי-"מצטער אחות שלי.. =\"
אני-"לך גם יש?"
רועי-"כן.. אני זוכר שכשאני ומור נהיינו חברים"
אני-"מור?"
רועי-"אה כן.. חח זה השם של החברה שהייתה לי"
אני-"אהה.. חח אוקי תמשיך"
רועי-"אוקי.. אז שנהיינו חברים אני זוכר שאת היית בפרח.. ובאתי עד אליך לספר לך"
אני-"באמת?!"
רועי-"כן.. היית כל כך מאושרת בשבילי.. את לא מבינה כמה שימחת אותי"
אני-"אני שמחה כל כך =]"
רועי-"היית כל כך שמחה אז.. שימחת את כולם"
אני-"אז למה התאבדתי אם הייתי כל כך שמחה"
רועי-"זה קרה הרבה אחרי.. משהו השתנה אצלך.."
אני-"מה השתנה אצלי? מה קרה לי?"
רועי-"בואי נגיד שאיבדת את האור"
אני-"זה נשמע עצוב כל כך.. אני רוצה לדעת מה קרה לי.."
רועי-"את תדעי עדי.. בסופו של דבר.. מבטיח לך =]"
חיבקתי אותו חזק חזק.. ואז עזבתי
רועי-"אני רוצה שתראי משהו.."
הוא קם ואני אחריו..
רועי-"תסתכלי על מה אנחנו עומדים"
ואז ראיתי.. האבנים היו מסודרות בצורה של מילים.. היה כתוב "נאהב לנצח"
אני-"זה כל כך יפה.. מי עשה את זה?"
רועי-"את.."
אני-"אני?!"
רועי-"כן.. את ו...................."
אולי עוד המשך היום.. תלוי בתגובות =]
ואאאאאאאאאאאאיי איזה פרק יאפפפפפפפפפפפפפפפה 😊
בטח היא ובן עשו את זה 😛
פרק מ=ד=ה=י=ם!
יאללה בובי להמששששששששששששששיך 😁
אוהבת רחלוש =]]
כזה יפה....אי אפשר לתאר אפילו...חובה המשך היום!
יוואווואוווו יפפפהה שלייי=]
איזה פרק מדהיייםםםםםם ;]
לאבבב יוו מאמי... המשךךך😁
המשךךךךךךךךך
ד=ח=ו=ף=!!!!!!
