תודההה איזה מדהימות אתןןןן =]
המשך..
אחרי 5 דקות הוא באמת הגיע.. הוא צלצל ופתחתי לו
עלינו לחדר שלי.. ואז כבר היה לי תאומץ לשאול
אני-"כמה זמן אנחנו ידידים בן?"
בן-"שנה בערך למה?"
אני-"והיינו ידידים ממש טובים לפני שקרתה לי תתאונה נכון?"
בן-"כן מאמי למה?"
אני-"אז איך זה שאוקי איסיקיו חדש פתחת.. אבל גם החלפת מספר בפלאפון?!"
בן-"מה אני לא מבין?"
הראתי לו תפלאפון ואת זה שאין לי תמספר שלו..
הוא הסתכל עליי ולא היה לו מה להגיד עד שהוא דיבר..
בן-".................."
פרק 7
בן-"טוב אבל אל תצחקי"
אני-"לא לצחוק?"
בן-"לקחתי את הפלאפון של אמא שלי כי שלי דיי מת"
אני-"ואתה באמת מצפה שאני יאמין?"
פתאום היה לו טלפון..
בן-"כן אמא?" ואז הוא שם על רמקול
"בנוש מאמי מתי אתה חוזר אני צריכה תפלאפון"
הייתי בהלם
בן-"אמא אני חוזר עוד חצי שעה תסתדרי נו.."
"בן חסר לך שאתה לא חוזר עד 9 הבייתה"
בן-"בסדר.. ביי"
והוא ניתק
אני-"ואיי אני בהלם.."
בן-"אני מצטער שאת חושבת שאני מסתיר ממך משהו"
אני-"מאז כל הקטע שאיבדתי תזיכרון קשה לי לסמוך על אנשים.."
בן-"זה בסדר אני מבין.."
פתאום שמעתי שההורים שלי חזרו..
"עדידוששש מותק את למעלה?!"
ראיתי על בן שהוא נלחץ משום מה..
אני-"אמא שלי חזרה אני תכף באה.."
בן-"שמעי אני חייב ללכת אז אולי תלווי אותי למטה בדרך?"
אני-"אוקי.."
אמא שלי הלכה לחדר שלה בדיוק שאני ובן ירדנו.. יצאתי איתו החוצה
בן-"אז אני הולך.."
אני-"חח אוקי.. ביי"
הוא התקרב אליי והביא לי חיבוק.. היה משהו בחיבוק הזה שגרם לי להרגיש מוזר ואז התנתקנו..
הוא הלך והתרחק..
נכנסתי חזרה הבייתה ואמא שלי באה אליי
אמא-"לאן יצאת?"
אני-"ללוות ידיד החוצה.."
אמא-"מי? רועי? יוני?"
אני-"לא את לא מכירה.. הוא לא היה בבית חולים"
אמא-"איך קוראים לו?"
אני-"בן.."
אמא שלי קפאה במקום..
אני-"אמא הכל בסדר?"
אמא-"מי זה הבן הזה?"
אני-"הוא ידיד טוב שלי.. לפחות זה מה שהוא אמר"
אמא-"אני רוצה לראות אותו.. אני לא רוצה שתהיי עם אנשים שאת לא מכירה"
אני-"אמא נו באמת למה שהוא ישקר לי?"
אמא-"את איבדת את הזיכרון כל אחד יכול לשקר לך"
אני-"חוץ מזה מאיפה את יודעת שדווקא הוא.. אמא גם את מסתירה ממני משהו?"
אמא-"אויש עדי תפסיקי.. אני הולכת להכין אוכל תעלי לחדר בינתיים"
עליתי לחדר וראיתי הודעה מליטל
ליטלוש:
עדידוש יא מכוערת קטנה מחר יוצאים..
עדידוש:
יוצאים לאן?
ליטלוש:
למרכז לשבת..
עדידוש:
למרכז?
ליטלוש:
את והבעיות זיכרון שלך.. חח כבר שכחתי.. קיצור מחר את תראי
עדידוש:
אוקי..
ליטלוש:
יאללה עפתי.. אל תקבעי כלום!
עדידוש:
אוקי אוקי.. ביוש =]
השארתי אווי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יום חביב +
למה יש לי הרגשה שכל העולם יודע דברים שאני לא!?
אולי =\
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הלכתי לישון.. ושוב היה לי החלום המוזר ההוא.. שיערה אומרת לי שהיא השיגה את מה שאני תמיד רציתי
מה תמיד רציתי?!
קמתי בבהלה והחלטתי ללכת לדבר איתה בביצפר..
התארגנתי התלבשתי התאפרתי קצת ויצאתי..
בביצפר שוב סיפרתי לחן על החלום והיא לא הייתה בעד בכלל שאני יילך לדבר עם יערה.. לא ממש שאלתי
בהפסקה ראיתי אותה ואת בן שוב ביחד והתקרבתי אליהם
אני-"בוקר טוב לכם"
יערה-"עדידוששש.. בוקר בוקר =]"
בן-"בוקר =]"
בן נראה שונה לידה פתאום.. התנהג כיאילו אנחנו ידידים של שלום שלום
אני-"אממ.. יערה אפשר לדבר איתך?"
יערה-"בטח.."
היא נתנה לבן נשיקה והלכנו הצידה..
אני-"תשמעי יש לי חלום מוזר.. ואני חייבת לשאול אותך עליו"
יערה-"דברי..."
אני-"אני חולמת שאת עומדת מולי וצוחקת.. ואומרת לי שאת השגת את מה שתמיד רציתי.. ואני לא מצליחה להבין.. מה תמיד רציתי?!"
היא הסתכלה עליי ולא היה לה מה לומר..
אני-"אם את לא יודעת אז זה בסדר.."
יערה-"אני פשוט לא יודעת מה להגיד.."
אני-"אז את כן יודעת?!"
יערה-"עדי שמעי............"
איזו מוכשרת את, סיפור מקסים 😊
שבת שלום (:
מחכה כבר להמשך הבא.
מקססססים [[:
שבת שלום מאממי 😘
מאמי פרק מדהיםם! 😛 😁
1.מעניין מה היא תגידדד להה 😕
2.מה הם מסתירים ממנה לעזעזל 😨 😯
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך בדחיפותתת 🙄
מואה ליפזוש! 😊
תגידי, הסיפור הזה קשור לסיפור הקודם שלך ''עד שתבחין בי אני כאן ממזמן''?
כאילו.. זה המשך או משהו ?
בכל זאת מהמםםם.. ותמשיכי דחוף !
שבת שלום (:
QUOTE (שקדייי @ 18/05/2007) תגידי, הסיפור הזה קשור לסיפור הקודם שלך ''עד שתבחין בי אני כאן ממזמן''?
כאילו.. זה המשך או משהו ?
בכל זאת מהמםםם.. ותמשיכי דחוף !
שבת שלום (:
וואיי את זוכרת אותו?
מזמן נטשתי אותו =\
עד שתבחין בי אני כאן ממזמן היה סיפור אמיתי שהפסקתי אני אפילו לא זוכרת למה
זה לא אמיתי אז אין ממש קשר בינהם..
השמות דומים אני יודעת אבל אין קשר..
אני שמה לכם המשך מחר =]
תודה על התגובות אתם מדהימות! =]
אאיי כזה יפה 😊
תמשיכיי בובה
מוואה ענקיתת !
מדהים...פשוט מהמם.......
יאללה המשך=] 😊
תודה לכולכםם =]
הלכתי לישון.. ושוב היה לי החלום המוזר ההוא.. שיערה אומרת לי שהיא השיגה את מה שאני תמיד רציתי
מה תמיד רציתי?!
קמתי בבהלה והחלטתי ללכת לדבר איתה בביצפר..
התארגנתי התלבשתי התאפרתי קצת ויצאתי..
בביצפר שוב סיפרתי לחן על החלום והיא לא הייתה בעד בכלל שאני יילך לדבר עם יערה.. לא ממש שאלתי
בהפסקה ראיתי אותה ואת בן שוב ביחד והתקרבתי אליהם
אני-"בוקר טוב לכם"
יערה-"עדידוששש.. בוקר בוקר =]"
בן-"בוקר =]"
בן נראה שונה לידה פתאום.. התנהג כיאילו אנחנו ידידים של שלום שלום
אני-"אממ.. יערה אפשר לדבר איתך?"
יערה-"בטח.."
היא נתנה לבן נשיקה והלכנו הצידה..
אני-"תשמעי יש לי חלום מוזר.. ואני חייבת לשאול אותך עליו"
יערה-"דברי..."
אני-"אני חולמת שאת עומדת מולי וצוחקת.. ואומרת לי שאת השגת את מה שתמיד רציתי.. ואני לא מצליחה להבין.. מה תמיד רציתי?!"
היא הסתכלה עליי ולא היה לה מה לומר..
אני-"אם את לא יודעת אז זה בסדר.."
יערה-"אני פשוט לא יודעת מה להגיד.."
אני-"אז את כן יודעת?!"
יערה-"עדי שמעי............"
פרק 8
יערה-"מאז ומתמיד היו לך חלומות מוזרים.. אני ואת היינו מדברות על חלומות המון"
אני-"וזה קשור כי?"
יערה-"אולי החלום הזה אמור להגיד לך משהו אני לא יודעת.. אבל אין לי מושג למה זה?"
אני-"מזאת אומרת היה לי קטע עם חלומות?"
יערה-"החלומות שלך היו מתגשמים.."
אני-"באמת?! אמאלה אני מתחילה להפחיד את עצמי"
יערה-"כן אפשר להגיד שהיית ממש מלחיצה.. גם ידעת כל מיני דברים"
אני-"מזאת אומרת?"
יערה-"היית יודעת דברים שאפחד אחר לא יודע, או שהיית מגלה דברים סתם ככה בלי, תמיד היית משיגה דברים"
אני-"אה?!"
יערה-"חחח.. היית שרלוק הולמס בגירסה הנשית"
אני-"רציני?!"
יערה-"כן.. את ובן.. שני מלחיצים.."
אני-"אני ובן?"
יערה-"כן גם בן ככה.. יודע הכל מהכל.."
אני-"וואו.. =\"
יערה-"כן.. הוא זה שסיפר לי שאת בבית חולים"
אני-"באמת?! אבל הוא לא.."
יערה-"כן אני יודעת הוא לא בא לבקר.. היה לו קשה בכל זאת"
אני-"מזאת אומרת בכל זאת? מה היינו ידידים עד כדי כך טובים?!"
יערה-"אמממ.. כן כן בדיוק" ראיתי שהיא מעורערת.. שוב המבט הזה שאני יודעת שיש משהו שלא מספרים לי
הלכתי משם וראיתי את ליטל
ליטל-"הופה.. מישהי התחילה להסתובב חופשי?"
אני-"חח הפכת אותי לחיה יא משוגעת"
ליטל-"לא סתם חיה.. פרה משוגעת 😛"
אני-"אויש כיעורית.. שתקי שתקי"
ליטל-"זוכרת היום?"
אני-"הולכים למרכז משהו לא?"
ליטל-"כןןן.. למקום ההתנחלות הקבוע שלנו.."
אני-"שאני לא בדיוק זוכרת אותו"
ליטל-"את תזכריייייייייי!"
אני-"טוב אמאלה.. חח משוגעת"
ליטל-"אני יודעת =]"
אני-"טוב שמעי אני עפתי הבייתה נראלי.. הביצפר הזה משעמם"
ליטל-"בלי הברזות הלווו"
אני-"את רוצה שאני ייצא לא? אני צריכה לישון קצת"
ליטל-"שכחתי התא הבודד שלך צריך מנוחה"
אני-"כן אה עוד שלי בודד? מה דעתך להפגיש בין התאים שלנו?"
ליטל-"יא ואז הם יהיו חברים!? מרגשששש"
אני-"סתמיייי.. חחח.. ביוש =]"
הבאתי לה חיבוק ונשיקה והלכתי..
הגעתי הבייתה אמא שלי ראתה אותי..
אמא-"מה את עושה בבית? בדרך כלל היית חוזרת יותר מאוחר.."
אני-"עזבי אמא, נמאס לי מביצפר כבר, נמאס לי מחברים, נמאס לי שמסתירים ממני דברים"
אמא-"למה את חושבת שמסתירים ממך דברים?"
אני-"אני לא חושבת אני בטוחה, כולם מתנהגים מוזר, ואפילו רועי אמר שעדיף שאני לא יידע למה התאבדתי"
אמא-"כי אולי לא כדאי באמת, ככה את תשכחי את מה שעשה לך רע"
אני-"אוף אני מחכה שיחזור לי הזיכרון כבר וזהו"
אמא-"יהיה טוב נשמה שלי את תראי שיהיה טוב"
אני-"אני מקווה אמא"
אמא-"רוצה לאכול משהו?"
אני-"עזבי אין לי תאבון.. אני חושבת שאני יילך לישון קצת.. תעירי אותי בערב?"
אמא-ברור מאמי שלי.."
עליתי לחדר הדלקתי תמחשב ושמתי אווי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ליצ'ה דברי איתי אחות
ביום שתחליטו לספר לי תאמת
תדעו איפה למצוא אותי
לילה טוב..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עליתי למיטה ונרדמתי
ישנתי כל הצהריים עד שאמא שלי העירה אותי בערב
התקלחתי התארגנתי ליטל וחן באו לאסוף אותי
חן-"שנים שלא היינו במרכז"
ליטל-"טוב בגלל שעדי הייתה בבית חולים"
חן-"גם נכון.."
אני-"יא אתם לא יצאתי כי הייתי בבית חולים?"
חן-"למה שנצא עם חברה שלנו שוכבת בבית חולים?"
אני-"לא יודעת כדי להמשיך תחיים?"
ליטל-"איזה אפחד לא יצא.. חוץ מבן ויערה"
וחן הביאה לה מכה קטנה
ליטל-"איה.."
חן-"חסרת טאקט"
אני-"חח.. למה? שיצאנו למה שהחיים יעצרו בגללי?"
חן-"עזבי לא חשוב"
ושוב היה קטע של דברים שאני לא יודעת.. עיצבן אותי
ואז הגענו למרכז.. מול המרכז היה חלק ענקי כזה של דשא.. בצורת פרח..
ואז התחלתי להיזכר במשהו..
אני-"עצרו.. כבר הייתי פה פעם.."
ליטל וחן נשארו המומות...
