יווו איזה מדהימים אתם תודה.. לא חשבתי שתאהבו.. 😁
המשך =]
עזבתי אותה שם וירדתי לחצר למטה.. עד שמישהו בא מאחוריי
"הגיע הזמן.."
הסתובבתי וראיתי את.....
פרק 5
בן עמד מולי, הפעם היה לו מבט נורמלי
אני-"הגיע הזמן? למה אתה מתכוון?"
בן-"הגיע הזמן שנתייחס אחד לשניה לא?"
אני-"לא ידעתי שאנחנו מכירים בכלל"
בן-"מזאת אומרת? עדי אנחנו ידידים שכחת?"
אני-"מצטערת.. איבדתי תזיכרון =\"
בן-"את רצינית?!"
אני-"לצערי כן.."
בן-"טוב אז בואי נעשה הכרות מחדש.."
אני-"חחח.. אוקי"
בן-"בן.. נעים מאוד"
אני-"עדי.. חחח.. נעים מאוד"
בן-"אז מה את עושה בחוץ?"
אני-"סתם הלכתי מחברות שלי.. הם מסתירות ממני משהו אני יודעת וזה כזה מציק"
בן-"מה נראלך שהם מסתירות ממך?"
אני-"לא יודעת כל פעם שאתה מופיע הם מתנהגות מוזר, והם אמרו שאנחנו בכלל לא מכירים"
בן-"מה?! ברצינות!? אבל אנחנו ידידים טובים למה שהם ישקרו ככה?"
אני-"לא יודעת.."
בן-"דיי עזבי אותן, הם בטח מקנאות בך כי הם אוהבות אותי 😛"
אני-"אתה ממש צנוע אתה יודע?"
בן-"מודה באשמה.."
אני-"תגיד אני יכולה לשאול אותך משהו?"
בן-"בטח.."
אני-"למה לא באת חודש לביצפר? ועוד אחרי שאני נכנסתי לבית חולים?"
בן-"מה?! מאיפה שמעת על זה?!"
אני-"המנהל סיפר לי.. שאלתי אותו"
בן-"אוףף השמן הזה, סתם עזבי לא משהו רציני.."
אני-"זה לא קשור אליי נכון?"
בן השפיל מבט
בן-"מפתאום, אל תחשבי על דברים שלא צריך"
אני-"אה אוקי.. חח בסדר =]"
בן-"טוב אני נראלי יעוף חזרה לחברה שלי.."
אני-"אתם ממש חמודים ביחד אתה יודע?"
בן-"גם את זה סיפרו לך?!"
אני-"לא לא.. חחח.. אני ראיתי אותכם למעלה.. כמה זמן כבר?"
בן-"חודשיים וקצת"
אני-"בהצלחה לכם =]"
הוא הסתכל עליי במבט עצוב.. והלך
היה מוזר לי שאף אחד לא רצה להגיד לי שאני ובן ידידים טובים..
אבל עוד יותר מוזר לי זה למה הוא לא היה בבית חולים אז?!
בדיוק חן וליטל באו
חן-"מפגרתתת לאן נעלמת?!"
אני-"סתם.. לשבת"
ליטל-"אל תעלמי ככה יותר בחיים שלך!"
אני-"עיצבנתן אותי מה את רוצה שאני יעשה!?"
חן-"לא להיעלם ככה.. את לא מכירה פה כלום"
אני-"אני מכירה, אני פשוט לא זוכרת, ואולי תספיקו להסתיר ממני דברים הזיכרון שלי יחזור יום אחד!"
ליטל-"אנחנו לא מסתירות כלום.."
אני-"את זה עוד נראה"
השארתי אותן שם והלכתי הבייתה, לא היה לי כוח לביצפר הברזתי
הגעתי הבייתה שמתי תתיק בחדר הכנתי אוכל ועליתי לחדר
הדלקתי תמחשב, כיאילו שמישהו באמת יהיה מחובר בשעה כזאת
סתם הסתכלתי באיסיקיו שמתי אווי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אוף, למה אני =\
אוכלת או ישנה.. חחח..
שלחו חופשי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואז התחלתי לחפש תמונות על המחשב, מצאתי מלא תמונות של ליטל ומלא תמונות שלי עם חן
תמונות של רועי ויוני, וראיתי גם תמונות של מלא מהכיתה שלהם
את יערה גם ראיתי כנראה היינו באמת חברות טובות ושל עוד מלא מצאתי
אבל תמונות של בן משום לא היו בשום מקום
אפילו בתמונות של הכיתה של רועי הוא לא היה.. זה היה מוזר..
הסתכלתי על המספור של התמונות.. היה כתוב תמונה 1 2 3 4 ותמונה 5 הייתה חסרה
או שעוד מספרים היו חסרים פתאום
לא הבנתי את זה אז העדפתי פשוט לעזוב..
הלכתי לראות טלוויזיה עד שחצי שעה אחרי מישהו שלח לי הודעה
לא היה לי אותו ברשימה, פתחתי תהודעה שלו
Ben:
עדידוש?
עדידוש:
כן?
Ben:
מה קורה?!
עדידוש:
מי זה?
Ben:
בן..
עדידוש:
בן? בן מהיום בן?
Ben:
איזה עוד בן את מכירה?
עדידוש:
חח לא יודעת
היה לא מוזר שהוא לא ברשימה שלי.. היינו אמורים להיות ידידים טובים לא?!
ואז הבנתי שגם הוא מסתיר ממני משהו
עדידוש:
תגיד.. גם אתה החלטת להסתיר ממני דברים?
Ben:
חס וחלילה למה?
עדידוש:
כי איך יכול להיות שאם אנחנו ידידים טובים לא היה לי אותך אפילו ברשימה?!
היו כמה דקות של שקט.. ואז הוא הגיב
Ben:
.................
יואאאאא זה כל כך יפהה...
המשךךך מהר !!
וואאיי יפפה, אני במתח תמשיכי 😊
קראתי עכשיו הההככל
ממש אהבתיי !!
את כותבת כל כך יפה :]
תמשיכיי בובה
מוואה ענקית
יאאא,, השלמתי 3 פרקקים [:
פשוט סיפור מוששלם !! 😊
מחכה להמשך מאמי..
ווואאוווו פרק מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםם, 😛
יש מתחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 😁
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך, 😉
במהירות! 🙄
אוהבת ליפזוש! 😊
כל כך יפה....יאללה המשךךךך 😁
יאאאאאא 😮 😮
איזה סיפור יפייפה !! מאמי, יש לך כישרון מדהים!!
המשך דחוף דחוף דחוף...
יאאאאו מעניין מה הוא אמר לההה..
המממשך!!
וואיי כמה תגובות.. איזה מדהימים אתם =]
המשך.. למרות שהרגע חזרתי מהעבודה ואני מתה מעייפות
Ben:
חס וחלילה למה?
עדידוש:
כי איך יכול להיות שאם אנחנו ידידים טובים לא היה לי אותך אפילו ברשימה?!
היו כמה דקות של שקט.. ואז הוא הגיב
Ben:
...................
פרק 6
Ben:
החלפתי איסיקיו.. לא אמרתי לך היום?
עדידוש:
כנראה ששכחת
Ben:
וואי מצטער..
עדידוש:
זה בסדר..
Ben:
בדוק יש לך תישן שלי.. תחפשי
עדידוש:
עזוב יש לי יותר מדי אנשים פה.. אני מאמינה =]
Ben:
אוקי.. פשוט לא נעים לי
עדידוש:
זה בסדר..
Ben:
אז מה ככה?
עדידוש:
סתם אני פה לבד בבית ומשעמם לי.. ההורים שלי חוזרים מאוחר =\
Ben:
רציני? אני הולך ליערה רוצה שאני יקפוץ אליך אחרי זה?
עדידוש:
אתה רוצה לבוא לפה!?
Ben:
למה לא? חחח..
עדידוש:
אוקי..
Ben:
טוב אז אני יוצא.. נדבר
הוא הלך ואני נשארת על המחשב..
שיעמם לי רצח לא היה לי כלום לעשות =\
התקשרתי לרועי
אני-רועיקוש =]
רועי-עדידוש מה קורה?
אני-הכל טוב.. משעמם לי =\
רועי-גם לי.. ויש לי בית ריק
אני-חח גם לי.. אבל ההורים חוזרים עוד מעט
רועי-שלי חוזרים שבוע הבא
אני-אוף בוא נעשה משהו
רועי-רוצה לשחק 7 בום דרך הטלפון?
אני-חחח.. 7 בום?! בטלפון?!
רועי-עזבי לא חשוב.. יא עדי קבלי! 18:18
אני-נו אז? עכשיו עוד מעט 6 ועשרים
רועי-לא בלונדינית.. שרואים שעות כפולות זה אומר שמישהו חושב עליך..
אני-באמת? וואו..
רועי-כן כבר שכחתי שאיבדת תזיכרון..
אני-אז מישהי חושבת עליך?!
רועי-כנראה.. אוף מבאס שאת לא זוכרת כלום הייתי מספר לך הכל כל הזמן..
אני-מצטערת.. =\
רועי-לא אשמתך.. בואי אני יזכיר לך קצת.. הייתה לי חברה
אני-למה הייתה?
רועי-סיפור ארוך.. נפרדנו.. בקיצור לא דיברנו חודשים
אני-למה!?
רועי-לא יודע היא ניתקה קשר..
אני-ועכשיו?
רועי-היא פתאום חזרה לשלוח לי הודעות
אני-באמת!? וואייי..
רועי-כן ואני לא יודע מה לעשות.. את תמיד ידעת לעזור לי במצבים האלה..
אני-אני? הייתי עוזרת לאנשים?
רועי-את היית עוזרת לכולם.. את ילדה מדהימה
אני-תגזים.. טוב אני גם ככה לא כל כך מכירה את עצמי
רועי-רצינו למות ששמענו מה קרה לך.. לא הבנו למה עשית את זה
אני-למה קרה לי את מה שקרה רועי? אולי אתה תספר לי
רועי-עדיף שלא.. עדיף שתשכחי בכלל שזה קרה
אני-אבל אני לא יכולה רועי! אני דיי איבדתי תזיכרון פה..
רועי-נו אז כבר שכחת..
אני-אבל אני חייבת לדעת למה התאבדתי רועי.. אמרת שאני מדהימה שעזרתי לכולם.. אז מה לעזאזל קרה?!
רועי-מצטער עדי.. אל תכעסי.. אבל עדיף שאת לא תדעי.. תשכחי מזה תפסיקי לחשוב על זה
אני-אוףףףףףף נמאס לי שמסתירים ממני דברים!
וניתקתי לו תטלפון..
הלכתי ישבתי בחדר ובכיתי.. אוף הם חברים שלי למה הם לא אומרים לי תאמת?!
אחרי שעה בערך הסתכלתי בשעון לראות מה השעה.. היה 19:19
נזכרתי במה שרועי אמר.. אולי מישהו חושב עליי =]
ואחרי 5 דקות היה לי טלפון ממספר שלא היה לי ברשימה
עניתי
"עדידוש מאמי?"
אני-"כן מי זה?"
"זה בן מה את לא מזהה?"
הסתכלתי שוב על הצג.. הרי אין לי תמספר אז.. משהו הסריח לי
אני-"אה בן מה קורה?"
בן-"בסדר שומעת?"
אני-"נו?"
בן-"אני עוד 5 דקות אצלך"
אני-"סבבה תצלצל אני יבוא לפתוח"
בן-"אוקי.. ביי מאמי"
אחרי 5 דקות הוא באמת הגיע.. הוא צלצל ופתחתי לו
עלינו לחדר שלי.. ואז כבר היה לי תאומץ לשאול
אני-"כמה זמן אנחנו ידידים בן?"
בן-"שנה בערך למה?"
אני-"והיינו ידידים ממש טובים לפני שקרתה לי תתאונה נכון?"
בן-"כן מאמי למה?"
אני-"אז איך זה שאוקי איסיקיו חדש פתחת.. אבל גם החלפת מספר בפלאפון?!"
בן-"מה אני לא מבין?"
הראתי לו תפלאפון ואת זה שאין לי תמספר שלו..
הוא הסתכל עליי ולא היה לו מה להגיד עד שהוא דיבר..
בן-".................."
