QUOTE (אחת-על-רמה @ 18/07/2007) המשךךךךךךךךךך
דחוףף מאמיי 😊
תודהה.. =]
המשך מחר =]
רועי-"אפשר להיכנס אליו?"
משפט קטן עם המון כוח ועוצמה.....תפקיד חושב מאוד!!! מת על הדמות הזאת!!! 😊
וכמו שאני מכיר את משה...דוד יחיה... ובן יאבד את הזיכרון....יערה תהפוך ללסבית ואליהו יאכל סנדוויץ'
😂
QUOTE (na0r1 @ 19/07/2007) רועי-"אפשר להיכנס אליו?"
משפט קטן עם המון כוח ועוצמה.....תפקיד חושב מאוד!!! מת על הדמות הזאת!!! 😊
וכמו שאני מכיר את משה...דוד יחיה... ובן יאבד את הזיכרון....יערה תהפוך ללסבית ואליהו יאכל סנדוויץ'
😂
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.. אתה טמבל שזה משהו..!! 😂
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח נאור XDDDDD
אימלה..!!!
איה שלמות של פרק
המשך דחוף..
ובבקשה שמישהו יעלים משם את יערה..!!!
מה היא קשורה?!?!
חחח
היי אני קוראת חדשה
רציתי להגיד לך שיש לך סיפור ממש ממש יפה
יו איזה מתח 😮
OMFG!!!!!
מה זה הקקה הזאת??
חשבתי שהיא כועסת עליו או משהו כי הוא חשב שזו עדי בלילה של הבריכה ובלה בלה..:S
אוחח תעלימי אותה או משהו
תעשי קסם..!
פרק מהמם (:
אני במקום חן קמה מזיינת אותה😛
מאמיי תמישיכייייי !!!!!!!!!
אחרי הרבה זמן.. בגלל כל מיני בעיות שהיו והכל הסתדר תודה לאל..!! =]
הנה ההמשך..
ואז שמענו רעש.. הרמתי את הראש וראיתי דמות שרצה מולי
לא זיהיתי אותה כי העיניים שלי היו מטושטשות מהדמעות
ואז היא נעמדה מולי..
חן-"יערה מה את עושה פה?"
העיניים שלה היו נפוחות מדמעות.. והמבט שלה היה רצחני
יערה-"את! את הרגת לי אותו!"
הסתכלתי עליה במבט אשם.. בלי יכולת לדבר.. והיא רק המשיכה לצעוק עליי..
"......................"
פרק 36
יערה-"מאז שחזרת הכל נהייה גרוע יותר! למה חזרת למה?! בגללך הוא ככה בגללך הוא ימות! היה עדיף אם תמותי את!"
חן-"יערה אולי תסתמי כבר?! לכי מפה מה את צועקת עליה בכלל!"
יערה-"מה אני צועקת עליה?! בגללה בן שוכב גוסס בבית חולים המזעזע הזה!!"
חן-"צודקת.. בגלל שהוא עזר לה! בגלל שאכפת לו ממנה! דייי כבר יא ירוקה חאלס עם הקנאה הזאת!"
יערה-"קנאה.. קנאה?! לזה שכל כך אכפת לי ממנו את קוראת קנאה?!"
חן-"את הרי אכולת קנאהההה את באה ומאשימה את עדי.. הרי את יודעת שאם זאת היית את הוא בחיים לא היה עוזר לך נכון?!"
יערה הסתכלה על חן והתחילו לרדת לה דמעות.. היא פשוט הלכה משם
אני-"למה את רעה אליה?"
חן-"אני לא רעה.. מה היא צועקת עליך?!"
אני-"אכפת לה ממנו.."
חן-"יופי אבל היא שוברת אותך.."
אני-"אבל היא צודקת.."
חן-"פעם אחרונה שאני שומעת ממך את המשפט הזה"
אני-"בסדר.."
היא חיבקה אותי ואז נתי התקרב אלינו
נתי-"עדי את בסדר?"
חן-"ואתה?"
נתי-"אני נתי..."
חן-"אההה אתה החבר שלה.."
נתי-"לא בדיוק.."
חן-"אה?"
והיא הסתכלה עליי..
אני-"אני בסדר.. תודה.. מחכים לתשובות"
נתי-"כן.. טוב אמ.. אני יעזוב אותכן.."
אני-"ביי.. "
חן-"לא בדיוק?"
אני-"אני ונתי נפרדנו.."
חן-"למה?! הוא נראה כזה חמוד.."
אני-"אני חושבת שאת כבר מבינה למה.."
חן-"כן.. לא נורא מאמי שלי.. יהיה טוב.. הבטחה של חנוש =]"
אני-"אני אוהבת'תך אחות שלי"
חיבקתי אותה ואז הרגשנו חיבוק.. זאת הייתה ליטל
ליטל-"אם כבר אחיות אז עד הסוף!"
אני-"חחח מה הייתי עושה בלעדיכן"
היא נעמדה מולנו ופתאום אמיר בא וחיבק אותה..
אני-"חחח מה.."
ליטל-"את נעלמת אז את לא מעודכנת"
אני-"מעודכנת?"
הסתכלתי על חן..
חן-"כן.. הקופיפים האלה ביחד"
אני-"ברצינות?! מזללל טובבבבבבבב =]"
ליטל$אמיר-"חחח תודה.."
אני-"ממתי?!"
ליטל-"יומיים אחרי שנסעת.. חן אמרה שאת רוצה שקט אז לא ממש הודענו לך"
אני-"לפחות זה היה משמח אותי.."
אמיר-"עכשיו את יודעת מזה משנה"
אני-"ואני הכי שמחה בשבילכם..!!"
קמתי וחיבקתי את שניהם
ישבנו ארבעתנו אני חן ליטל ואמיר מנסים להעביר את הזמן
להשתדל כמה שפחות לחשוב על מה שקורה לבן.. למרות שזה היה קשה =\
ואז סיפרתי להם שנזכרתי..
אני-"חן שכחתי מזה לגמרי!"
חן-"ממה?"
אני-"אני זוכרת.. נזכרתי בתקופה שלי עם בן"
ליטל-"באמתתת?!"
חן-"את רצינית?!"
אני-"כן.. באמבולנס לבית חולים פתאום הכל עלה לי"
אמיר-"רגע את זוכרת גם את מה שהיה אחרי?"
אני-"לא.. אבל אני זוכרת שאתה תמיד היית איתנו יא נודחף 😛"
אמיר-"חחחח רעהה.. היינו תמיד שלושתינו ביחד מה את רוצה"
אני-"חחח סתם.. אני זוכרת אותנו אני זוכרת שתמיד היינו עושים צחוקים"
חן-"כן כן לא מעניין.. את זוכרת אותכם?!"
אני-"כה.. אני זוכררת אותו אני זוכרת את האהבה שלי אליו אני זוכרת הכל!"
ליטל-"ואת לא זוכרת מה הרס את זה?"
אני-"לא.. אבל נראלי שזה איכשהו קשור ביערה.."
חן-"נראלך?! זה קשור ביערה.."
אני-"באמת?"
חן-"כה.. אבל ניתן לזמן לעשות את שלו"
אני-"באמת לא אכפת לי.. אני רק רוצה שהוא ייצא מזה עכשיו"
חן-"כולנו רוצים.."
אני-"עד מתי אתם נשארים?"
חן-"אמיר נשאר פה.. כולנו זזים מפה עוד שעה ומשהו.. את חוזרת איתנו?"
אני-"לא.. אני נשארת פה עד שהוא מתעורר.."
חן-"איך שבא לך.."
הם נשארו מנסים לרומם את המצב.. לעצמם ולכולם
עד שהם הלכו.. נשארנו שם אני יערה אמיר וקובי..
אני ויערה כל אחת בקצה אחר.. להימנע מריבים..
לאט לאט כבר נהייה לילה.. נהיינו עייפים
אמא של בן לא יצאה מהחדר.. התחלנו להירדם..
קמנו למשמע צעקה.. זאת הייתה מרי
"שמישהו יעזור בבקשה"
ראינו מלא רופאים רצים לחדר.. מרי יצאה החוצה..
יערה רצה אליה.. הן כנראה היו בקשר טוב בגלל שיערה הייתה חברה של בן
יערה-"מרי את בסדר מה קרה?"
מרי-"הוא.. הוא לא נושם הוא.."
יערה רק חיבקה אותה מנסה לחזק.. ואני קובי ואמיר עמדנו מהצד מחכים לרופא שיבשר לנו את הנורא מכל..
יערה-"מרי בואי.. את חייבת לשתות משהו ולהירגע"
מרי-"לאא אני נשארת פה עד שיגידו לי מה איתו"
יערה-"בואי.. אנחנו נחזור רק נביא משהו לשתות"
בכוחות אחרונים יערה הצליחה לקחת את מרי ולהרגיע אותה.. 5 דקות אחרי.. הרופא יצא..
"הגורל שלו ייקבע בדקות הקרובות.. כמו שזה נראה עכשיו אני מציע שתיפרדו ממנו.."
עמדנו שלושתינו חסרי אונים לא יודעים מה לעשות..
קובי הלך לחפש את יערה ומרי ואני ואמיר נכנסנו לחדר..
יושבת לידו מחזיקה לו את היד.. ואמיר עומד מאחורי שם תיד שלו על הכתף שלי
הסתכלתי עליו ולא הצלחתי לדבר.. כאב לי לראות אותו ככה ולדעת שעוד כמה דקות זהו.. הוא לא יהיה כאן יותר..
שמתי את הראש על היד שלו והתחלתי לבכות.. שאמיר מאחורי מנסה לחזק את עצמו ואותי..
עד ששמענו..
"למה אתם בוכים?"
הרמנו את הראש.. ולא האמנו..
QUOTE (-יסווו- @ 24/07/2007) אמאאאאאאא
המשךךךךךךךךךך
או יותר מאוחר או מחר
והפעם בלי עיכובים =]
QUOTE (lidorushit @ 24/07/2007) הכי מדהים בעולםם 😊
תודהה מאמייי =]
אתר האהבה הישראלי