האצבע שלך מדממת, הדם לא עוצר
קוץ השושנה הזיק לידך אבל קוץ האהבה הזיק יותר לליבך..
את מנסה לעצור את הדם אך ללא הצלחה, את זועקת אך לא מוצעת לך עזרה
את יושבת על הרצפה באמצע חדרך וראשך מורכן מטה, דמעות זולגות מעינייך
את כבר לא מנגבת כל דמעה שיורדת כמו שתמיד את עושה,
את כבר לא אופטימית כמו שהיית בעבר,
נשמתך צועקת לאוזניו של הבחור שלך- אבל הוא לא שומע..
את עוצמת את עינייך, מנסה לעצור את הדמעות.. אט אט מציפות אותך אלפי זיכרונות
את נזכרת בתחילת הסיפור- מבט חטוף פה ושם, את נזכרת שלא רצית להיכנס לזה-
הרגשת שהסיפור הזה לא בשבילך, שאת תסבלי.
אבל ניסית להוציא את האנרגיות השליליות מליבך והעזת להילחם על מה שאת רוצה,
על הבחור שכבש אותך.
היית מוקסמת ממנו, הוא שידר כל כך הרבה יופי, אישיות מקסימה,
והעיקר- ראית בו השתקפות של גבר שציפית לו זמן רב.
התחלת לחלום בהקיץ, על הפגישה הראשונה ניסית לדמיין איך היא תהיה..
על הנשיקה הראשונה תמיד ניסית להבין איך ירגישו לך שפתיו העדינות..
על אותו יום שהוא יציע לך להיות איתו, קיווית והתפללת ללא הרף ליום הזה..
אבל הנה את יושבת בתוך החדר שלך אחרי חודשיים של אכזבה,
אז לא נפגשתם כמו שתכננתם, לא התנשקתם כמו שרצית, ולא.. אתם לא ביחד כמו שקיווית.
את רק יושבת בחדרך מוקפת מים ודם,
את מנסה לקום להתגבר, להאמין שיהיה טוב איתו או בלעדיו...
את יודעת שיש סביבך אנשים אמיתיים שבאמת רוצים לעזור,
אבל בכל זאת מרגיש לך כל כך לבד.
את רק רוצה אותו לידך, את יודעת שאת לא אוהבת אותו.. לפחות ככה את מאמינה.
האם אי פעם תפסיקי לנסות או שתמשיכי עד שתיפגעי עד עמקי נשמתך?!
האצבע שלך כבר לא מדממת, הדם כבר מזמן נעצר
את קוץ השושנה הוצאת מאצבעך, אבל את קוץ האהבה עדיין לא הצלחת ... 3>





