^_^ רבות הדרכים לאהוב אותך ^_^

QUOTE (-נטלי- @ 06/07/2007) יאלללה מאמי שימי לנו המשך =]
היום בע"ה (:

שבת מושלמת 😛

היום? היום הזה ממש? שיאו אני בשוק
יאייי מחככה לזה בקוצר נשימה חיחיחי
אני מתחילה להתנשף בכבדות אז מהר

QUOTE (סוופרמאמי @ 06/07/2007) היום? היום הזה ממש? שיאו אני בשוק
יאייי מחככה לזה בקוצר נשימה חיחיחי
אני מתחילה להתנשף בכבדות אז מהר
כןן כןן,
היום היום הזה ממש
אני כבר לא עצוב כל כך
אני כבר לא עצוב כל כך
אני יודע היום...

XD

אוהבת אותך יפ'שלי 😁

כ-ו-ת-ב-ת 😊

פרק 38:
מהפרק הקודם-
התחיל להיות לי קר אז הסתובבתי והתחלתי לחזור לכיוון הבית, הרגשתי כאילו מישהו עוקב אחרי, זה הציק לי, הסתכלתי אחורה ולא היה שם אף אחד.
ההרגשה הזאת לא עזבה אותי, התחלתי ללכת יותר מהר, הסתובבתי אחורה בשנית, ושוב לא היה שם אף אחד, הרחוב היה ריק, המשכתי ללכת, פתאום מישהו תפס לי ביד ועצר אותי.
הסתובבתי אחורה והסתכלתי על אותו אחד, ואז ראיתי בבירור מי זה היה.
זה היה .....

המשך-

עופר ;|
אני – " תעזוב אותי " אמרתי וניערתי את היד שלי, הוא עזב.
הסתובבתי להמשיך ללכת אבל הוא עצר אותי שוב.
אני – " אני חושבת שאמרתי שתעזוב אותי לא ? " אמרתי וניסיתי להעיף את היד שלו ממני, לא הצלחתי.
עופר – " אני יעזוב אם את מבטיחה שלא תלכי "
אני – " למה שאני לא ילך ? , עכשיו תעזוב אותי "
עופר- " אמרתי לך, אני יעזוב אם לא תלכי, אני רוצה לדבר איתך "
אני – " אין לנו על מה לדבר "
אמרתי ולא הסתכלתי עליו, לא יכולתי.
עופר- " שנינו יודעים שיש על מה, עכשיו את מבטיחה להישאר ? "
אני – " מה שתגיד "
אמרתי ועדיין לא הסתכלתי עליו.
עופר – " תסתכלי עלי " אמר ולחץ לי על היד.
אני – " אתה מכאיב לי "
אמרתי והפעם הסתכלתי עליו.
הוא הסתכל עלי ועזב את היד, הסתכלתי עליו כמה רגעים, בעניים שלו, הסתובבתי והתחלתי ללכת חזרה הביתה, הוא לא ניסה לעצור אותי.
אחרי כמה רגעים הסתכלתי אחורה, הוא כבר לא היה שם.
המשכתי ללכת חושבת אם עשיתי את הדבר הנכון, או שבעצם הייתי צריכה להישאר ולהקשיב לו ? ...
אחרי 10 דק' הגעתי חזרה הביתה, עליתי לחדר, חלצתי נעליים.
שמתי עליי את הפיג'מה ונכנסתי למיטה, כיוונתי שעון לשבע ועצמתי עניים, אחרי מחשבות רבות על עופר, נרדמתי – ZzZz...


!@#$% שירן !@#$%
יום למחרת התקיימה ההלוויה, היו שם מלא חיילים במדים, כל האנשים לבשו שחור.
אמא שלי לא הפסיקה לבכות, סבא וסבתא שלי באו וניחמו אותה.
אני לא יכולתי לעמוד ולראות איך קוברים את אחי, עמוק באדמה, ולדעת שאני לא אוכל לראות אותו יותר.
הייתי רחוק מכולם עומדת מהצד ומתבוננת בנעשה.
מרגישה אבודה, בודדה, שאין מי שימור עלי עכשיו, שנשארתי לבדי, רציתי כל כך לדבר איתו פעם אחרונה, להגיד לו כמה שאני אוהבת אותו, וכמה שאני צריכה אותו פה לידי.
הלב כואב כל כך , העניים אדומות – שורפות, והראש? נזכר ברגעים היפים שהיו לנו ביחד.


~!~!~!~!~

....: "יאללה י'שמנה קומי"
" אני לא שמנה" אמרתי ורק אחרי שניה קלטתי שזה הקול של רון.
"רון?" אמרתי וקמתי מהר.
רון- " חחח וואי הרגת אותי חח" הוא אמר וכמעט נשפך על הריצפה..
אני- " חח מה אתה עושה פה יא דוב?" אמרתי ובנתיים קמתי מהמיטה, סידרתי את החולצה שקצת עלתה לי והתיישבתי בחזרה על המיטה מול רון, שיש על הכיסא של המחשב.
רון- " לקחתי חמשוש, רציתי להיות קצת בבית, ובגלל שאני רחוק הוציאו אותי מוקדם"
אני- " עד כדי כך מוקדם?!" אמרתי ולא הבנתי, הנסיעה מהבסיס שלו עד אלינו זה לפחות שעתיים.
רון- " אמ.. שירן כבר 12 וחצי" הוא אמר ושם מול הפרצוף שלי את הפלאפון.
אני- " מההה? מה עם ביצפר?" אמרתי והסתכלתי על רון מופתעת.
רון- " אין, רציתי לבלות יום כיף עם אחותי אז שכנעתי את אמא שלא תלכי"
אני- " איי איזה אח מושלם" אמרתי וקפצתי עליו ושנינו נפלו אחורה על המיטה...
רון-" חח רדי ממני אני לא נושם" הוא אמר וקמתי.

~!~!~!~!~


הדמעות המשיכו לרדת בקצב מהיר.
" זהו, נגמר "
אמרה דודה שלי וחיבקה אותי חזק, המשכתי לבכות, בלי קול, כבר לא היה בי כוח.
לא האמנתי שעכשיו – אני באמת לא יראה את רון יותר.

כולם התאספו ונסענו בצורה מסודרת חזרה הביתה, כולם ניחמו את אמא שלי , ואני עמדתי בצד מסתכלת על כולם, מתפללת לאלוהים שכל זה סיוט, ושאני עוד מעט יתעורר, ילך לחדר של רון ויראה אותו ישן במיטה שלו.
עליתי לאט, לאט במדרגות, מקווה שברגע שאני יפתח את הדלת של החדר, אני באמת ימצא אותו שם, התקדמתי לכיוון החדר שלו, הדלת הייתה סגורה.
פתחתי אותה, החדר היה ריק, רון לא היה שם, דמעות ירדו מעני, לא יכולתי לעצור אותם.
עברתי מסתכלת בדברים שלו, החדר היה מלא בריח שלו, הלכתי לכיוון המיטה מתיישבת עליה ומחבקת את הכרית, הגעגוע אליו לא איחר לבוא.
הדמעות הרטיבו מעט את הכרית שלו, הנחתי אותה חזרה במקום.
הבטתי לכיוון השולחן שלו, ליד השולחן הייתה מנורה קטנה, מנורה של נר ועליה רשום את שמו.
ישבתי בחדר שלו כמה דקות, החדר היה כל כך שקט, ההרגשה בו הייתה ריקה, כאילו כל אחד שהיה נכנס יכול היה להבחין שחסר בו משהו, שחסר בו רוח חיים.

" את לא צריכה להיות פה " קול מוכר נשמע מכיוון הדלת.
הרמתי את ראשי וראיתי את סבתא שלי עומד בפתח הדלת, ענייה היו אדומות כמו שלי.
סבתא – " בואי, בואי אלי, את סתם מקשה על עצמך "
היא אמרה ואני התקדמתי אליה, היא חיבקה אותי חזק, חיבוק שהייתי זקוקה לו כל כך.
סבתא- " בואי נלך למטה תהיה עם כולם, את לא צריכה להיות לבד עכשיו "
אני – " עזבי, אני רוצה להיות לבד קצת, עוד מעט אני ירד "
אמרתי והתנתקתי מהחיבוק.
היא הסתכלה עלי במבט עצוב, יצאתי מהחדר שלו ונכנסתי לשלי, נשכבתי על המיטה.
עצמתי את עניי ודמותו של מור עלתה מולי.
אני – " מור ? "
מור – " יפ'שלי "
הוא אמר ויכולתי לראות בעיניו שגם לו עצוב.
אני – " מור, למה הוא הלך לי ? "
שאלתי והוא הניד ראשו כלא יודע.
אני – " למה אלוהים לוקח ממני את כל מי שחשוב לי אה? הוא רוצה בכוונה להכאיב לי ? "
מור- " איי , נסיכה שלי , אל תהיה עצובה, תאמיני לי שבסוף הכל יסתדר לטובה, אני מבטיח לך " הוא אמר וחייך אלי.
אני – " מור ?" אמרתי והרגשתי איך הוא מסתכל אל תוך עניי " תשמור לי עליו כן ? " המשכתי.
מור- " ברור חיים שלי, ואל תדאגי, הוא פה למעלה שומר עלייך יחד איתי, אנחנו לא ניתן שיקרה לך שום דבר רע, אוהבת אותך שירן "
הוא אמר ודמותו נעלמה.

פתחתי את העניים, חוזרת אל המציאות המרה.
קמתי ממיטתי וירדתי למטה, כולם עדיין היו שם, יושבים סביב אמא שלי על מזרונים.
התחלתי ללכת לקראתם וכולם פינו לי את הדרך, הגעתי לאמא שלי ועמדתי מולה, התיישבתי וחיבקתי אותה חזק, היא פרצה בבכי, מחבקת אותי חזק, מפחדת שגמאני ילך לה.
בכיתי יחד איתה, שתינו בוכות על רון, שהלך ולא יחזור עוד.
כולם מסביב עומדים מתבוננים בנו, מרחמים, תומכים, המשפחה האהובה שלי.
אני – " התגעגעתי אלייך " אמרתי לה ולא עזבתי אותה.
אמא – " גמאני ילדה שלי, התגעגעתי כל כך " היא אמרה בין כל הדמעות.

ישבנו שם,
אני ואמא שלי,
כמה דקות, פשוט יושבות ומתחבקות.
בוכות,

את הרגע הזה עצרו כמה דפיקות חלשות בדלת.
התנתקתי מאימי, והתקדמתי לכיוון הדלת,
פתחתי אותה כשפניי מלאות דעות, והוא עמד שם, מחייך, ובין רגע חיוכו נעלם, הוא הסתכל עלי לא מבין מה קרה.
ואני מסתכלת עליו, נדהמת.
... – " למה את בוכה ? " הוא שאל בקול ברך שלו.
____
יצא פרק דיכי כזה,
מודה -
בכיתי כשכתבתי אותו,
מקווה שאהבתם...

אוהבת אותכם מללאא 😘

שבת מושלמת (:

אני כולי בוכה כאן מהפרק הזה
איזה מסכנה שירן
הכל קורה לה
קודם כל מור מת אחר כך ירון
ועוד יש לה חבר משוגע
אוף איפה תומר שצריך אותו?
שיחזור כבר
הפרק כל כך עצוב....אני כולי דמעות
אוףף למה הוא מת?
למה?
למהההההההההההההההההההההה?
אני רוצה שהוא יחייה...

אין במבה את רושמת ל כך יפה
אני יכולה להגיד לך שאני מאוהבת בסיפור שלך
הוא כזה מושלם שגאד מאיפה הוצאת את הכישרון הזה שלך...?
את מסוגלת לוומר לי?
זה לא נורמלי
והכי לא אנושי
אני רוצה המשך
וכמה שיותר מהר
אין שלמות
אני לא מבינה מאיפה יש לך כל כך הרבה יכשרון
תהיי נדיבה תביא לי קצת
ידעתי שזה היה עופר
אוףףף הוא כזה מעצבן אותי
הכי מעצבן בעולם
למה הוא כזה?
למה פתאום נגמר לו ממנה? מה זה? זה כזה מרושע
אני רציתי לרשום לך חפירה מוצפת כזאת ענקית אבל אני לא יודעת מה יש לי היום
אין לי כוח ואין לי מצב רוח ואין לי מושג למה חח...
אוהבת אותך הכי שבעולם אהובתיייי.....קבלי נשקה בכל לחי מןואהההההה ומואהההההההההה
והמשך הכי מהר בעולם

QUOTE (סוופרמאמי @ 06/07/2007) אני כולי בוכה כאן מהפרק הזה
איזה מסכנה שירן
הכל קורה לה
קודם כל מור מת אחר כך ירון
ועוד יש לה חבר משוגע
אוף איפה תומר שצריך אותו?
שיחזור כבר
הפרק כל כך עצוב....אני כולי דמעות
אוףף למה הוא מת?
למה?
למהההההההההההההההההההההה?
אני רוצה שהוא יחייה...

אין במבה את רושמת ל כך יפה
אני יכולה להגיד לך שאני מאוהבת בסיפור שלך
הוא כזה מושלם שגאד מאיפה הוצאת את הכישרון הזה שלך...?
את מסוגלת לוומר לי?
זה לא נורמלי
והכי לא אנושי
אני רוצה המשך
וכמה שיותר מהר
אין שלמות
אני לא מבינה מאיפה יש לך כל כך הרבה יכשרון
תהיי נדיבה תביא לי קצת
ידעתי שזה היה עופר
אוףףף הוא כזה מעצבן אותי
הכי מעצבן בעולם
למה הוא כזה?
למה פתאום נגמר לו ממנה? מה זה? זה כזה מרושע
אני רציתי לרשום לך חפירה מוצפת כזאת ענקית אבל אני לא יודעת מה יש לי היום
אין לי כוח ואין לי מצב רוח ואין לי מושג למה חח...
אוהבת אותך הכי שבעולם אהובתיייי.....קבלי נשקה בכל לחי מןואהההההה ומואהההההההההה
והמשך הכי מהר בעולם
חח לאא לבכוותת (:

הוא יחזור הוא יחזור 😉
תודה יפ'שלי,
מאוהבת בסיפור שלי 😮
אבל הוא בן 80 כבר :S
נאמ,
נראה לי קיבלתי אותו מאמא 😛
חחחחח...
חחח הגזמנו לא ?!
סיפור.. נאממ..
"סבבה אגוזים " כזה חח

מצידי ?
קחיי ה-כ-ל
למרוותת שאת לא צריכה את זה,
יש לך מלאא כישרון !!!! (:

אהה...
זאת חפירה מספיקה.
גם העיקר שהגבת!
מקווהה שעכשיו יש לך,
כיי אסורר להיותת עצובה !! 😊
גמאניי אוהבתת אותךךך יפ'שליי.
המון
המון
המון
המון
3>
מווווווווווווווווואה 😘

מדהייים המשךךך

וואיי אדווה אייזה פרקק מרגששש...אני פה עם דמעות בעיניים נשבעתת לךך!
אתת כותבת כל כךך מדהיםם (חחח לא נמאס לי להגיד לך את זה 😁 )
אוווווהבבת אותתךך 3>

מהממם =)
מחכה להמשך...

QUOTE (smallgirl @ 06/07/2007) מדהייים המשךךך
תודה מאמי
מחר כנראה,
וגם זה תלוי בכמה יגיבו 😛

אוהבת 😁

QUOTE (אודה-אל @ 06/07/2007) וואיי אדווה אייזה פרקק מרגששש...אני פה עם דמעות בעיניים נשבעתת לךך!
אתת כותבת כל כךך מדהיםם (חחח לא נמאס לי להגיד לך את זה 😁 )
אוווווהבבת אותתךך 3>
וואי אודה אל 😮

חח סתם,
תודה יפ'שליי (:
לאא לבכותתת 😛
ולי לא נמאס לקרוא את זה חח
אוהבתתת 😁

QUOTE (-נטלי- @ 07/07/2007) מהממם =)
מחכה להמשך...
תודהה בובי,
אוהבת 3>

כולי בוכה פה.. את לא בסדר ~
פליז שזה יהיה רון ולא תומר ...

ררררררררררררררררררררר......
אני יהרוג אותךךךךךךךךךךךךךךך
תמשיכי