^_^ רבות הדרכים לאהוב אותך ^_^

מהממם מאמי =]

QUOTE (sapir-E- @ 03/07/2007) אדווההה
סופסוף הצלחתי להרשם והנה אני פה מגיבה לך...
קודם כל פרק יפה...
מסכנים עופר ועומר...

מחכה להמשך


ספירר
איי איי איי ספיר ספיר ספיר...

בנותתת [ במיוחד מירב ]
תכירו, זאת הילדה שהמציאה את עופר חחח...
תודהה 😛

אוהבת 3>

QUOTE (-נטלי- @ 03/07/2007) מהממם מאמי =]
תודה מאמי,
אוהבתתת 😁

לא יצא לי להמשיך היום, סורי..

מקווה שמחר,
אוהבתת אותכםםם 😘

מחר המשך דחוף מאמי..
אחרת...
חח אוהבת =]

מקווהה שיצאא ליי היום,
חברה שלי חזרה מחו" אחרי שלא ראיתי אותה חודש,
ויש לאח שלי מסיבת סיום ;|

למרות זאת,
אני חושבת שאני ימשיך ההיוום 😊

אוהבת 😁

תיהי עם חברה של שעתיים תעשי המשך ותלכי למסיבת סיום 😊

במבה מתי שבא שתוכלי תמשיכי שתדלי שהיום חח

מתי שאת יכולה ויש לך זמן שימי המשך
אנחנו תמיד מחכות 😊

בסוף לא נסעתי 😛
אני כותבת עכשיווו (:

אוהבתתת 😘

יאלה מהרררררררררררר

נאמ,
קצר ?!
אם כן מצטערת ;|
_____
פרק 37:
מהפרק הקודם-
לקחתי מטריה שעמדה ליד הדלת, פתחתי לאט את המנעול של הדלת, הורדתי את הידית ופתחתי את הדלת, בפתח לא עמד שחר, עמדו שני אנשים, לבושים במדים.
אחת נמוכה שהחזיקה בידה חתיכת נייר, והשני איש גבוה, עם הבעת פנים רצינית.
זאתי שהחזיקה את הפתק הסתכלה עלי ואחר כך הסתכלה על האיש שעמד לידה במבט עצוב, לא הבנתי מה קרה, לא חשבתי לרגע שמה שהם הולכים להגיד לי קשור ב ...... רון.

המשך-
החיילת – " שלום אמא או אבא בבית ? "
היא פנתה אלי כאילו הייתי ילדה קטנה ;|
אני – " לא,אני לבד בבית "
אמרתי ובדיוק המכונית של אמא שלי הגיע, היא חנתה בחנייה והתקדמה לעברנו.
היא נעצרה בפתאומיות כאשר ראתה את שני החיילים בפתח הבית.
היא הסתכלה עליהם, וענייה התמלאו דמעות, לא הבנתי מה קורה פה, פספסתי משהו ?! ...
החיילת – " אני מצטערת "
היא אמרה והביטה באמא שלי במבט מרחם.
אמא – " ללא ללא לאא, רק לא הילד הקטן שלי "
היא אמרה בוכה.
רק אז הבנתי, רק אז הכל התחבר לי.
הפעולה שהוא יצא אליה, החיילים שבאו הביתה , אמא שלי בוכה.
הייתי בשוק, הבטן התהפכה לי , הלב התכווץ, העיניים התמלאו דמעות, ועד מהרה מצאתי את עצמי יושבת על הרצפה מחבקת את הרגליים לחזה, בוכה.
אחרי כמה דקות הם הלכו, מותירים אותי ואת אמא שלי בוכות, אבל לא ביחד, היא בחדרה, ואני - עדין יושבת ליד הדלת.

!@#$% לירון !@#$%
ביליתי את כל הסוף שבוע עם שי, הייתי מאושרת כל כך 😊..
התקשרתי לשירן, מרוב ההתרגשות לא הספקתי לספר לה, אחרי כמה צלצולים היא ענתה לי.
שירן – " ה.. הלו "
הקול שלה היה מוזר, יכולתי לשמוע שהיא בכתה, ניתקתי ישר.
שמתי נעליים ורצתי אליה, אחרי 5 דק' הגעתי, פתחתי את הדלת, וראיתי אותה יושבת על יד הדלת, בוכה.
אני – " שירן יפ'שלי מה קרה, דברי איתי "
היא רק הסתכלה עלי ופרצה בבכי , העניים שלה היו אדומות.
אני – " זה שחר? שחר עשה לך משהו ? "
אמרתי, היא לא אמרה מילה רק המשיכה לבכות, היה לי קשה לראות אותה ככה.
" דיי שירן תדברי, תגידי מה קרה את מפחידה אותי .. "
שירן – " זה.. זה. רון " היא אמרה ופרצה בבכי,
חיבקתי אותה, היא חיבקה אותי בחזרה ולא עזבה, היא הייתה שבורה, היא לא הפסיקה לבכות.
אני כבר הבנתי מה קרה, בכיתי יחד איתה, שתינו יושבות ובוכות על הרצפה, כל האושר שהיה בי לפני נעלם, חיבקתי אותה חזק ולא עזבתי.


!@#$% תומר !@#$%

".....זה בטח לא מעניין אותך, מצטערת שאני נופלת עליך ככה עכשיו, בטח כבר התחלת חיים חדשים שם,
אני מקווה שתהנה בהם.

אני רק רוצה שתדע, דבר אחד,
אוהבת אותך, וכנראה תמיד אוהב,
שלך לתמיד, שירן "

קראתי את השלוש שורות האחרונות שוב ושוב, הייתי בשוק, לא האמנתי.
חיוך גדול עלה על פני, אך מהר מאוד ירד כאשר נזכרתי איפה היא נמצאת, ואיפה אני.
...- " מאמי מה זה? "
שאלה ירדן והתקרבה אלי, היא התיישבה אליי והסתכלה על המכתב.
אני – " כלום " אמרתי וקיפלתי אותו בחזרה.
ירדן – " מה זה כלום ? ככה לא מספר לי ?"
אמרה ועשתה פרצוף עצוב.
אני – " סתם, משהו שכנראה תמיד חלמתי עליו, מגיע מאוחר מדי " אמרתי והקמתי אותה ממני, קמתי גם אני ועליתי לחדר שלי.
" נו מכוער, ספר לאחותך מה קרה " ירדן אמרה והתיישבה על המיטה לידי.
אני – " סתם, מישהי שאני אוהב, הבינה רק עכשיו שגם היא בעצם אוהבת אותי"
אמרתי ונשכבתי על המיטה.
ירדן לא אמרה דבר, אחרי כמה דקות של שקט היא קמה ויצאה מהחדר.
ירדן – " קח " היא אמרה והושיטה לי את הפלאפון ונייר שכתוב עליו מספר טלפון, לקחתי את זה ממנה.
אני – " מזה ? " אמרתי לא מבין.
ירדן – " אתה עכשיו מזמין כרטיס חזרה לארץ " אמרה, חייגה את המספר בפלאפון והביאה לי אותו.
חיוך עלה על פני, שמחתי כל כך שיש לי אותה.
הזמנתי כרטיס, וכאשר ניתקתי הוצאתי מזוודה גדולה שהייתה לי מתחת למיטה, הוצאתי את הבגדים מהארון, שמתי את כל הדברים בתוך המזוודה, ואחרי חצי שעה היא הייתה מוכנה.
אני – " רגע, אבל מה עם אבא ? "..
ירדן – " אל תדאג לאבא, יש לי כבר רעיון" היא אמרה וקמה מהמיטה.

ירדן – " יאללה אתה בא לאכול ? אני מורעבת " היא אמרה והחזיקה את הבטן שלה.
אני- " חח שמנה, יאללה בואי " אמרתי ושנינו ירדו למטה.
כל כך שמחתי שאני חוזר מחר,
וסוף סוף אני ושירן נוכל להיות ביחד כמו שתמיד חלמתי.
רק לצערי לא ידעתי מה הולך בארץ, גם לא ידעתי מה יקרה ברגע שאני ינחת שם.

!@#$% עומר !@#$%
" אמא יצאתי החוצה קצת " צעקתי לאמא שלי ובינתיים נעלתי את האולסטר השחורות שלי.
אמא – " בסדר אבל אל תחזרי מאוחר מחר יש לך בית ספר "
אני – " אין בעיה "
אמרתי, לקחתי מפתח, ופלאפון ויצאתי החוצה.
התחלתי להסתובב, חושבת על מה שקרה בשבועיים האחרונים ביני לבין עופר.
איך נפלתי ברשת שלו.
הראש כולו מלא במחשבות עליו, הראש מופנה לרצפה, והלב ? לא יודעת אם יצליח לבטוח עוד במישהו.
הרגליים הובילו אותי למגרש, הוא היה ריק, עמדתי שם כמה דקות מסתכלת על המגרש, משחזרת את כל מה שהיה פה, ביני לבין עופר.
התחיל להיות לי קר אז הסתובבתי והתחלתי לחזור לכיוון הבית, הרגשתי כאילו מישהו עוקב אחרי, זה הציק לי, הסתכלתי אחורה ולא היה שם אף אחד.
ההרגשה הזאת לא עזבה אותי, התחלתי ללכת יותר מהר, הסתובבתי אחורה בשנית, ושוב לא היה שם אף אחד, הרחוב היה ריק, המשכתי ללכת, פתאום מישהו תפס לי ביד ועצר אותי.
הסתובבתי אחורה והסתכלתי על אותו אחד, ואז ראיתי בבירור מי זה היה.
זה היה .....
_____

אוהבתתתת 😁

מדהים [:
איזה מסכנה שירן |:

עופר כפרעליו, הוא התאהב בעומר שוב..
ומה יקרה כשתומר יחזווווווווווור?????
יא איך אני רוצה שהוא יחזור,
אבל אם יקרה משו רע, אז שלא יחזור,עדיף חחח

QUOTE (Noykush @ 04/07/2007) עופר כפרעליו, הוא התאהב בעומר שוב..
ומה יקרה כשתומר יחזווווווווווור?????
יא איך אני רוצה שהוא יחזור,
אבל אם יקרה משו רע, אז שלא יחזור,עדיף חחח
לא זכור לי שאמרתי שזה עופר ;]
חחח..
מה יקרה?
חכי ותראי 😛

אוהבת 😁