נורא נורא יפה אני מחכה כבר למחר את כותבת מאוד יפה!
תודה שאנחנו נהנים מקריאת סיפורייך הם מהמים
תמשיכי ככה!
מורן.
הפרק היומי.. 😊
למחרת בבית הספר באתי בחוסר רצון, כי לא רציתי שוב לראותם ביחד, אבל כן רציתי לראות את אלעד.. המחשבה שאני שוב אראה אותו החזיקה אותי על הרגליים. ראיתי את אורטל יושבת על הגדר עם כמה בנות.. התקרבתי אליה. "אהלן!" אמרה וחייכה. "היי אורטלי.. ראית את.." "את?.. את אהובך?" "כן..." "אוי תפסיקי כבר עם זה.. תעזבי אותו כבר..." אמרה אורטל. "לך קל להגיד!!!!" אמרתי והזעפתי את פניי. "ממש לא!! אבל זה לטובתך.." "טוב בואי נעלה לכיתה..."
בכיתה ישבתי לבד ובהיתי באלעד ובשירן מתנשקים בצד. הסתובבתי, העדפתי לא לראות. "אלעדוש אני תכף חוזרת טוב צ'וצ'י?" שמעתי את קולה הנלהב של שירן. "טוב מאמוש.. אבל אל תתעכבי יותר מדיי.." אמר אלעד. "טוב מותקקק.." אמרה והלכה. נשארנו לבד בכיתה, רק אני והוא. זה היה דיי מוזר, כי לא דיברנו והיה שקט כזה.. שקט לא אופייני לכיתה שלנו וגם לאלעד. "דיקלה.." פתאום שמעתי את קולו פונה אליי מתוך הרהוריי. "הא?" לא הבנתי מי דיבר אליי כי הייתי שקועה בתוך עצמי עם המחשבות הנצחיות שלי. "דיקלה.. על מי את חולמת???" חיקה אלעד את המורה שלהם. "חחחח.." צחקה גם דיקלה. "כן.. הא? זה היה מפדח... מה הייתי עושה בלעדיך?" דיקלה לא האמינה שהיא אמרה את זה. אזרה אומץ ודיברה איתו. "שטויות..." אמר אלעד וחייך במתיקות. שיואו הייתי מכורה לחיוך הזה, למבט ולצחוק הזה.. כשהוא חייך פשוט רציתי ללכת אליו ולמשוך לו בלחיים. "אז על מי באמת את חולמת?" שאל אותה. "על .. סתם אף'חד!" "יש לך מישהו?.. או שאת רוצה מישו??" המשיך לשאול אותה. "למה אתה שואל?" "סתם.. מתעניין, אסור?" "חח לא.. מותר.. לא, אין לי! ואם יש מישהו שאני רוצה אז יש לו חברה והוא בחיים לא ירצה אותי.." אמרתי מתאפקת לא לבכות מולו. "אוי באסה.. לא נורא עוד יבוא.. אל תדאגי!!" "אני לא דואגת.." "יפה! ככה צריך!!" "אלעד מותק חזרתי.." בפתח הופיעה שירן. "התגעגעת אליי??" שאלה והדביקה לו נשיקה ארוכה בפה. "בטח מאמווש אבל לא נתת לי לחכות הרבה זמן! ככה אני אוהב אותך..." "גם אני אותך פוצי.." אמרה שירן. אויש היה בא לי להקיא מכל הפוצי מוצי שלהם, זה היה עם כל כך הרבה התלהבות. בדרך חזרה מהבה"ס הלכתי לבד כי אורטל השתחררה שעה קודם. וכרגיל הייתי בחשיבה האינסופית שלי. על מי אם לא על אלעד. "דיקלה.." קול קטע את מחשבותייי. הסתובבתי וראיתי את אלעד. מה קורה פה? האם הוא התחיל להתייחס לקיומי? הייתי בהלם מוחלט. "מה קורה? אפשר ללוות אותך הביתה?" שאל. "איפה שירן??" שאלתי אותו כדי להבליט בפניו שזה לא בסדר מה שהוא עושה, כי יש לו חברה. "היא הלכה הביתה עם חברות.. כי הן אמרו שהיא מזניחה אותן בגללי.." אמר. "אבל לדעתי היא לא הייתה אוהבת את הרעיון שאתה מלווה אותי הביתה.." אמרתי לו שוב. "שטויות.." אמר אלעד. הכל שטויות אצלו. "טוב.. בוא.." אמרתי והוא הצטרף אליי. "רוצה נחלום ביחד?" שאל. "נחלום? למה?" שאלתי מופתעת. "כי אני רואה את אוהבת לחלום הרבה.." "חח כן.. דיי הרבה.." "מגניב!" אמר. "באמת?" "כן.. הלוואי ששירן הייתה חולמנית כמוך.." "למה?" "כי... היא.. זתומרת אין לי שום דבר נגדה היא מקסימה והכול.. ואני אוהב אותה.. אבל אין בה את הרגישות הזאת שאני אוהב אצל הבנות.. כמו אצלך למשל.. אין זה פשוט כל כך מושך אותי.." אמר. "וואי.." לא הייתה לי מילה אחרת להכניס באמצע, לא ידעתי מה להגיד לו, רק חייכתי. "מה את עושה היום בערב?" שאל. "למה?" "סתם... רוצה נלך לטייל או משו?" "אבל.. אלעד.. יש לך חברה.." הייתי בשוק טוטאלי, הוא הזמין אותי לצאת איתו, שיואוו איזה הלם, בחור שבחיים לא חשבתי שישים עליי... סוף סוף... " נו אז מה... זה לא אומר שלא יכולות להיות לי ידידות.." אמר. " אני אוהב לדבר אתך.. אוהב את הרגישות שבך.. אוהב את זה שאת לא רוצה להתערב ביני לבין החברה שלי.. אבל תביני מתוקה.. אין לך מה להפסיד.. ושירן לא תדע מזה.. ממילא היא יוצאת עם חברות כי הן צעקו עליה.." "אבל מקודם אמרת שמותר שיהיו לך ידידות!! אז איך פתאום אתה לא רוצה ששירן תדע מזה??"
בערב ישבתי מול הטלוויזיה עם אחותי הקטנה ממני ב5 שנים, חיבקתי אותה ותהיתי אם הוא יתקשר. פתאום נשמע צלצול טלפון. "הלו.." "היי יפיופה..." בקע קולו ברקע. שיואו לרגע חשבתי שאני חולמת, סוף סוף זה מתגשם.. החלום שלי, החלום הכל כך נואש שלי להיות עם אלעד.. לשמוע את קולו שמדבר אליי ואת החיוך שמחייך אליי. יכול להיות שאני הוזה?. "היי חתיך.." עניתי לו באותה נימה. "אז מה, רואים אותך היום??" שאל. "מממ.. זאת שאלה רטורית..." אמרתי וחייכתי לעצמי. "חח נו יאללה מאמי.. אני בא לאסוף אותך ב10, הולך?" "סבבה!! מחכה לך בקוצר רוח.." אמרתי ואז ניתקנו. בדיוק ב10 על השעון הוא צלצל בדלת והלכתי לפתוח. אושר אחותי הקטנה כבר נרדמה מזמן ולא תבחין בהעדרי. "שלום מותק.." אמר אלעד ישר כשפתחתי את הדלת והביא לא נשיקה בלחי. שיואו הוא היה כל כך חתיך.. התלבש אלגנטי, וריח הבושם שלו היה כה חזק וממכר. "היי.." רק מילה בודדה יכולתי להגות מפי ברגע הזה. "נזוז?" שאל. "כן..."
"לאן הולכים?" שאלתי בדרך. "מממ.. לאן בא לך? " "לא יודעת.. ולך?.." "אפשר ללכת לסרט אם את רוצה.. או.. סתם לשבת בפארק בסטלבט.." "חח.. האמת שאין לי כוח לסרטים... קודם היו לי סרטים עם ההורים.." "חח טוב זה גם סוג של סרטים.." צחק אלעד. "ואחר כך אחותי הכריחה אותי לראות איתה את השטויות שלה.." "טוב חפיף.. רוצה נשב בפארק.. נדבר וזה?.." "מממ טוב." הלכנו לפארק הכי קרוב לביתי, והתיישבנו על הספסל. "מממ.. נחמד פה.. וואו תראה כמה כוכבים..." אמרתי והתבוננתי מהופנטת בשמיים שהיו זרועי כוכבים. "כן... נשמה רומנטית שכמוך.." אמר אלעד וחייך. "חחח אתה אוהב גם רומנטיקה אצל בנות..?" שאלתי אותו. "כן.. זה הדבר שאני הכי אוהב.. לצערי לשירן אין את זה.." אמר באכזבה. "וואי וואי.. אז היא לא בראש שלך הא?.." אמרתי לו ובתוכי רציתי לקפוץ משמחה, אך התאפקתי. "חח כן.. ולהגיד לך משהו?.." "חופשי.." "נראה לי אני יותר מכור ליופי שלה ולא לפנימיות.. וזה כ"כ חסר לי... כי עם יופי לא מתחתנים את יודעת..." "כן.." "אז.. אני מרגיש שכל מה שמייחד אותי עם שירן זה רק משיכה גופנית... תשוקה.. אבל.. כל זה קצת מאוס עליי.. אני מרגיש שאין בינינו ריגושים, אין על מה לדבר.. אין בה את הרגישות הזאת, הבנה, רומנטיות... לא יודע.. מצד שני אני כבר לא בטוח שאני מאוהב בה.. יכול להיות שאני רק מסונוור.." "יכול להיות... ולפי דעתך שירן מאוהבת בך?.." "אמממ.. אולי.. אבל .. איך אומרים.. היא יותר מדיי נדבקת.. את מבינה לא?.." אמר. "כן.. אבל.. וואו.." אמרתי והייתי קצת המומה מכל המתרחש. "למה את בהלם?.." "כי.. כשראיתי אתכם ביחד בבית ספר.. וואי חשבתי שהכל מושלם ביניכם.. נראיתם כל כך מאושרים ביחד.. זוג מהשמיים.. ואתם באמת נראים טוב ביחד.." אמרתי מסמיקה קלות. "חחח כל זה רק חיצונית.. כי אף אחד לא מודע למה שמתרחש בתוכנו.. " אמר אלעד והתבונן בעצב. "למה נהיית עצוב?.." שאלתי אותו. "לא יודע.. וואי.. זה קצת מוזר לי.." אמר. "מה מוזר לך?.." "לשבת פה אתך ולחלוק אתך את כל מחשבותיי כשרק אתמול לא החלפנו אפילו מילה אחת בינינו.. וואי לא ידעתי מה אני מפסיד..." "מה אתה מפסיד?.." "פשוט את באמת מבינה אותי, כיף לי לדשבר אתך.. את יודעת להקשיב, עם פנימיות מושלמת.. וכמובן.. עם יופי מושלם.." הוא אמר. "דיייי.. אל תסחף.." אמרתי וחשבתי 'וואו הוא מעוניין בי או שנדמה לי?..' "באמת.. איך לא הבחנתי בך קודם?.."
המשך יבוא מחר 😊)
איזה יפה!!
אני מחכה בקוצר רוח!
רוצים המשך! רוצים המשך!רוצים המשך! רוצים המשך!
רוצים המשך! רוצים המשך!רוצים המשך! רוצים המשך!
רוצים המשך! רוצים המשך!רוצים המשך! רוצים המשך!
רוצים המשך! רוצים המשך!רוצים המשך! רוצים המשך!
רוצים המשך! רוצים המשך!רוצים המשך! רוצים המשך!
רוצים המשך! רוצים המשך!רוצים המשך! רוצים המשך!
השמךךךךךךךךךךךךךךךך
אני מכורה........................................
דיי נוווווווווווווווווווווווווווווווו
אני רוצה השמךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
איך אני יתאפק עד מחר........?!?!
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
טוב נווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אני יחכה למחרררר
המשךךךךךךךךך פלייייייייייייז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
לאאא היא אוהבת לענות אותנו בייסורים בקשים מנשוא... למרות שאנחנו דורשים המשך/השמך פעם אחרי פעם.. 😠
הפרק היומי.. 😊
אחרי הפגישה, חזרתי הביתה מאושרת.. ריחפתי בעננים עם חיוך מאוזן לאוזן. היה 1 בלילה.. 'וואו 3 שעות רק ישבנו בפארק ודיברנו?.. הוא אפילו לא ניסה לגעת בי או לנשק אותי.. אולי בגלל שלא נעים לו מחברה שלו.. כי כל דבר יחשב כבגידה'. חשבתי ונרדמתי במהרה. למחרת קמתי במהירות עוד לפני שאבא שלי הספיק להעיר אותי. ורצתי לבית ספר בדילוגים נמרצים. בשער תפסה אותי אורטל והסתכלה עליי במבט בוחן. "היכן היית אתמול גברת נכבדה? התקשרתי אליך בסביבות 10 ככה.. אחותך אמרה שאת לא נמצאת, מסכנה כנראה הערתי אותה מהשינה.." "כן...." "מה כן?! איפה היית??" "חח מה זה חקירה משטרתית?" שאלתי בחיוך מאושר. "חח נו בחיאת דיקלההה איזה רעה לא רוצה לספר לי הא?" "תירגעי אורטל, אני תכף מספרת לך.. פשוט עוד לא הספקתי לדרוך בבית ספר ואת ישר תקפת אותי.. חח זה משהו שבחיים לא תאמיני שדבר כזה יכול היה לקרות אי פעם... זה נשמע כזה דמיוני.. כאילו חלמתי את זה.. אבל אני לא!! אלף פעם צבטתי את עצמי כדי לבדוק אם לא חלמתי.. או אולי זאת הייתה אשליה של דמיוני הפרוע.." אמרתי במבט מהורהר. "נו כבר!! אני בשיא המתח.. את רוצה להרוג אותי?!" אורטל סחבה אותי על הספסל. "קדימה!! מה היה אתמול?! יצאת עם מישהו?.." "כן... אבל בחיים לא תאמיני עם מי!!!" "עם מי?! נוווו !!" "אלעד..." "מה?!?!?!" אורטל פערה את פיה בתדהמה. "חח את רואה אמרתי לך שתהיי בהלם..." אמרתי. "אחותי.. אין את לא מפסיקה להפתיע אותי כל פעם מחדש.. איך זה קרה?! הרי לפני יום לא החלפתם מילה ביניכם.. ואז פתאום אתם יוצאים..." "חח.. האמת.. גם אני דיי לא בטוחה שזה אמיתי.." אמרתי וצבטתי את עצמי בכוח הכוח. "אאוץ'" אמרתי. "אבל הרגשתי את הכאב... סימן שלא חלמתי את זה..." "אבל איך?? ספרי!! אני רוצה לדעת פרטים!! אל תהיי רעה!!" "אוקיי.. אתמול אחרי הבית ספר התפתחה בינינו שיחה.. הוא החמיא לי הרבה.. אז קבענו להיפגש.. הוא אמר שהוא יתקשר אליי כדי לקבוע.. בחיים לא האמנתי שהוא אכן יתקשר אליי.. אבל הוא התקשר וקבענו, ונפגשנו.. וזה היה נפלא!!! יואו אני לא מאמינה.." אמרתי בקולי ההמום. "ו.. מה קרה בפגישה? התנשקתם? התחרמנתם? משהו?.." שאלה אורטל. "חח לא.. גם אני חשבתי שהוא יגיע לקטע הזה.. אבל כנראה שהוא רק אוהב לדבר איתי.. הוא מוצא בי את הדברים שכל כך חסרים לו בקשר שלו עם שירן.. אליה הוא נמשך, ואיתי הוא רק אוהב לדבר.. מין קשר כזה של ידידות, הבנה.. אבל לא אהבה ולא תשוקה... מין קשר כזה סתמי.. שבשבילו זה כלום.. אך בשבילי זה המון.. אני רועדת מכל מבט שלו.. מכל חיוך.. מצורת הדיבור שלו.. אני לא יכולה יותר.. כנראה הוא אוהב את שירן, למרות שאין בה את הדברים שהוא אוהב בבנות מבחינת אישיות.. וזה מה שהוא מוצא בי.. אבל אני לא יכולה לחלוק בו ככה.. בעוד שאיתה הוא מתנשק, בה הוא נוגע.. ואותי הוא מחזיק לצד.. רק לרגעים שבהם הוא יצטרך לשפוך את לבו.. זה לא הולך ככה!!!"
אחרי זה עברתי במסדרון וראיתי את אלעד כרגיל דבוק לחברתו המתנשאת. שלחתי אליו חיוך, והוא חייך אליי בחזרה. שירן הסתכלה עליי מופתעת מהמבטים ששלחתי לעבר החבר שלה. "בוא נכנס לכיתה" אמרה ולקחה את ידו, היא סחבה אותו הרחק ממני. בכיתה השיעור התנהל כרגיל, וכמו כן כרגיל לא יכולתי להתרכז בחומר כי הייתי שקועה בחלומות.. בהפסקה קלטתי את אלעד יושב עם החברים שלו, שירן להפתעתי לא הייתה לידו.עמדתי בקצה המסדרון והתבוננתי עליו. הוא קלט את מבטי ואמר לחבריו: "אני כבר בא!" ונע לכיוון שלי. "אהלן מה המצב?" אמר ונתן לי נשיקה בלחי. "בסדר.. מה אתך?" "חיים את יודעת.." אמר. "איפה שירני..? אני לא רואה אותה בסביבה .. וזה מוזר אתה יודע.." "חח כן באמת מוזר.." אמר אלעד וחייך את החיוך המושלם שלו שגרם לי לרצות לנשק אותו לפני כל הבית ספר. "רציתי להגיד לך תודה.." אמר פתאום. "תודה על מה?" "על אתמול... זה היה מושלם.." "מה היה מושלם? בסך הכל ישבנו ודיברנו.." "כן.. אבל האווירה הזאת.. לא יודע.. הייתי יושב ככה ומדבר אתך שעות על גבי שעות.. באמת.. אני מרגיש שאנחנו יכולים להיות ידידים ממש טובים!!" אמר. "כן.." אמרתי באכזבה שהשתלטה עליי יותר ויותר. "ידידים.." פלטתי וחייכתי חיוך מאולץ. "היי.. מה אתם עושים?.." אמרה שירן שבדיוק התגנבה מאחורי אלעד, והסתכלה פעם עליו ופעם עליי בחשד. "סתם מדברים את יודעת.." אמר אלעד באי נוחות. "אה.." אמרה שירן והנהנה בראשה, בחוסר אמון. "טוב אז אתה בא?.." שאלה. "כן.. בא מותק.. ביי דיקלה ותודה על הספר הוא מאוד שימושי.." אמר. "בבקשה.." אמרתי בעצב. הוא קרץ לי והלך עם שירן. 'אני לא מבינה אותו.. מה הבעיה שלו לספר לה שאני ידידה שלו.. בטח הקנאה אוכלת אותה.. חבר כזה חתיך..' הרהרתי והלכתי לכיתה.
בסוף היום אני ואורטל עמדנו לצאת מהשער ולברוח מהכלא הפרטי הזה.. אך פתאום עיניי קלטו את אלעד ושירן הולכים מחובקים, ועם חיוך שלא נמחק. הם הלכו לידינו.. פתאום ראיתי איך אלעד מנשק את שירן נשיקת פרידה ארוכה ולוהטת והיא הלכה. והוא המשיך בדרך לבדו. פתאום הרגשתי את המרפק של אורטל על מותניי. "לכי דברי איתו!! זאת ההזדמנות שלך! עד שחברתו הקרצייה לא לידו.. קדימה!!" "טוב.. טוב.." אמרתי והתקרבתי אליו. "היי.." אמרתי. "היי.." הוא אמר ואפילו לא הסתכל עליי.. "קרה משו?" שאלתי. "לא מה פתאום.." "אז למה אתה כזה מצוברח.? בגלל שנפרדת משירן?.." "לא מה פתאום נפרדתי!!!!" אמר פתאום בבהלה. "חח לא, אני מתכוונת.. עכשיו נפרדת.. לכמה שעות..." צחקתי. "חח.. לא זה לא בגלל זה.. פשוט.. לא יודע.. דיברתי עם שירן.. ואני פשוט לא מרגיש בנוח.. אני חייב להגיד לך.." "מה קרה?.. דבר נשמה?.." פתאום הרגשתי כזאת חופשייה איתו. "שמעי... אני לא יכול יותר לדבר אתך ולא להיפגש.. וזה מאוד מצער אותי, כי יכולנו להיות ידידים הכי טובים.." "למה? למה אתה לא יכול מה קרה??"
המשך יבוא מחר 😊
מה קרה? למה הוא לא יכול?
בגלל השירן הזו נכון?
כלבה! תמשיכיייייייי!
השמך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי