|
|
|
חחח פייי שנים טוב לדעת שאת עוד זוכרת אותנו קארין!!
כרגיל יצא לך יפה, ותזהרי לעלם לנו שוב :]
אהבתי, מחכה להמשך
אני באמת אשתדל לא להעלם..
אבל צבא וכאלה אז לא תמיד אני אכתוב רצוף..
טוב עכשיו אני שמה פרק די ארוך.. חופר.. 😛
~*~*~*~*~פרק 112~*~*~*~*~
סיוון: "בואי נשים את הדברים שלנו בכספת"
אני:"אוקיי שניה אני אנסה לפתוח אותה"
סיוון בנתיים ארגנה את הבגדים שלה מחוץ למזוודה. אני הלכתי לפתוח את הכספת.
אני:"איההה. סיוון בואי מהר תעזרי לי" אמרתי אחרי בום חזק. הצלחתי איכשהו להפיל את הארון של הדלת על עצמי. איך אני תמיד מצליחה לעשות את זה. כל פעם מחדש.
ניסיתי להרכיב חזרה את הדלת אבל זה היה קשה מדי אז החלטנו להזמין טכנאי שיטפל בזה. התקשרנו לקבלה ובחצי צחוק הסברנו להם מה הבעיה. אחרי רבע שעה בערך היו דפיקות בדלת. סיוון פתחה את הדלת ונכנס אדם עם סרבל עבודה מוזר שכזה, ודיבר במבטא רוסי כבד. הוא תיקן את הדלת בתוך כמה דקות, אמרנו לו תודה והוא הלך.
החלפנו מהר בגדים והלכנו לבריכה. השנה קניתי בגד ים חדש, לבן, מדהים. הוא יפה לי בגלל שיש לי עור שזוף, אני אוהבת בגדים לבנים על עור שזוף. (כמובן שבדקתי קודם בבית שהוא לא שקוף, שלא יהיו פדיחות). יצאנו מהחדר לבריכה שם השתזפנו לנו בשמש, שחינו קצת, שיחקנו כדורסל בבריכה, התלהבנו מהחופש הזה, שלא היינו רגילות אליו.
...:"מה קורה?", פנה אלינו אחד מחבורה של בנים שישבו על שפת הבריכה. אני התעלמתי מהם אבל סיוון רצתה שנענה להם. היא הייתה ילדה מאוד סגורה, והבטחתי לה שאחרי אילת היא חוזרת אחרת. היא משתנה לי קצת ויוצאת מהביישנות המטורפת שהיא נמצאת בה. היא חייבת להעלות את הביטחון העצמי שלה, ודחוף.
אני:"מצוין מה איתך?" עניתי אחרי מבטים נוקבים של סיוון.
..:"אחלה. מה אתן עושות בערב?"
אני:"כבר נראה"
...:"אולי תבואו אלינו לחדר, קנינו שתיה"
אני:"נראה בערב" אמרתי וידעתי שלא נלך איתם, ממש לא.
חזרנו לשחק כדורסל בבריכה וקרעתי את סיוון, אני אפילו לא זוכרת כמה כמה. אחרי כמה שעות של התלהבות חזרנו לחדר סחוטות, אבל עדיין עם חשק לצאת. שלחתי אותה להתקלח, ובנתיים הדלקתי מזגן, וראיתי קצת טלויזיה, כל מיני סדרות מצוירות, כמה אופייני לי. אחרי שהיא סיימה להתקלח אני נכנסתי. כרגיל התקלחתי שבע שעות, גמרתי את המים החמים לכל המלון. יצאתי מהמקלחת, נותנת לאדים להתפזר בחדר הקריר.
סיוון:"אז מה התכנון להיום?"
אני:"בואי קודם כל נתלבש, נלך לחדר אוכל, ואח"כ נחשוב"
היא עוד לבשה את הפיג'מה, אני ישר התלבשתי ליציאה. שמתי חצאית לבנה, גופיה תכלת, וכפכפים לבנות, בקושי התאפרתי והייתי מוכנה כבר. חיכיתי לסיוון שתסיים והלכנו לכיוון חדר האוכל. חדר האוכל היה בלובי של בית המלון, קרוב לחדר שלנו. בכניסה של חדר האוכל עמד בחור די יפה. שזוף, עיניים חומות, שיער שחור מסודר בצורה לא ברורה, 1.75-1.80 בערך, ועגיל תכלת שנצנץ באוזן שמאל.
....:"שלום בנות, מאיזה חדר אתן?" הוא אמר וחייך אלינו חיוך שלא היה מבייש פרסומת לקולגייט.
סיוון:"312" היא ענתה לו במהירות.
...:"בתאבון" הוא ענה לנו.
אני:"תודה" אמרתי וחייכתי אליו בחזרה.
נכנסנו לחדר האוכל, לקחנו צלחות ומילאנו אותם באוכל שנראה לנו טוב. הנחנו את האוכל על השולחנות והתיישבנו. קמתי להביא לנו מים, וקצת דברים טעימים, וחזרתי למקום. ישבנו לאכול ולאחר שסיימנו קמנו, והלכנו לעבר הלובי. בתחילה ישבנו שם לראות מה יהיה המופע של הערב, בתכנון לצאת לאחר שצוות הבידור יסיים את ההופעות שלו. אבל אחרי שראינו שהמופע משעמם החלטנו לפרוש לחדר לחפש מה לעשות.
סיוון:"בואי נלך לבנים שראינו בבריכה"
אני:"אני אוותר על זה"
סיוון:"אז מה נעשה?"
אני:"בואי סתם נלך לטיילת, לקניון קצת. יש עוד ימים אל תשכחי"
ישבנו עוד קצת בחדר, סיוון התלבטה אם להקשיב לי או לא. לבסוף היא החליטה שנלך. היא השקיעה קצת יותר בבגדים ואיפור, אני רק הוספתי גלוס שקוף, ויצאנו לכיוון הטיילת. בדרך ראינו את הבנים מהבריכה יושבים במרפסת של החדר שלהם עם המון פחיות רדבול וכמה בקבוקי וודקה. שיהנו, אני אוותר על התענוג הזה, תודה.
הגענו לטיילת, שכרגיל כמו בכל שנה ביולי הייתה מפוצצת אנשים. בכל הגילאים, מתינוקות ועד מבוגרים. ותמיד המגוון המרהיב הזה של כל סוגי האנשים. קנינו ברד גדול לכל אחת. אני שמתי פירות, ענבים, פטל, ואננס, יאמי. עשינו סיבובים בטיילת ואחר כך עצרנו מול העיגול הגדול, זה שעולה עד למעלה ואז נופל. סיוון רצתה לשבת ולצפות בו קצת, ואני הסכמתי. ישבנו וביהנו בו במשך מספר דקות. מתלבטות אם לנו היה את האומץ לעולת עליו. אח"כ נכסנו לקניון, ובסוף התחיל להיות משעמם אז חזרנו למלון. בדרך חזרה עצרנו בסופר שפתוח 24 שעות וקנינו בקבוק קולה גדול, קצת גבינה, ולחמניות, שיהיה משהו לאכול בחדר. את כל הסיבוב בסופר ליווה אותו השיר "UMBRELLA". שילמנו כסף לילד שנראה קטן מאיתנו בשנה, ויצאנו משם.
הגענו למלון, החלפנו בגדים לפיג'מה ונרדמנו ממש מהר, היינו סחוטות מהיום המעייף הזה.
למחרת בבוקר ב-8 ועשרים. טוב, אני קמתי ב-8 ועשרים והכרחתי את סיוון לקום כי החדר אוכל נסגר ב-9. מהר לבשתי את הג'ינס הקצר שלי, גופיה שחורה, ושמתי כפכפים, צחצחתי שיניים וגררתי את סיוון החוצה. נכנסנו לחדר אוכל. הפעם הבחור מאתמול לא עמד שם, הכניסה הייתה פתוחה. לקחנו אוכל, והתיישבנו. ראיתי שיש גם פנקייקים אז קמתי לקחת. לקחתי צלחת והנחתי עליה שני פנקייקים.
אני:"מה מהם זה סירופ שוקולד?" שאלתי מכיוון שהיו שני סירופים על המגש.
...:"קודם כל אומרים בוקר טוב" הוא אמר וחייך שוב את חיוך האורביט שלו.
הרמתי את עיני אליו וראיתי את הבחור שעמד אתמול בכניסה לחדר אוכל. כרגיל בחולצה לבנה די צמודה של המלון, שהבליטה שיש לו גוף יפה, ובמכנס שחור.
אני:"בוקר טווווווב. מה מהם זה סירופ שוקולד?" אמרתי וצחקתי.
...:"בוקר אור. זה.." הוא אמר והצביע על הימני שבסירופים, הכהה יותר.
אני:"תודה. שלא תגיד שאני לא אומרת תודה"
..:"לירן" הוא הציג את עצמו.
אני:"קארין, נייס טו מיט" עניתי.
חזרתי למקום שלי וסיוון התעניינה מה הוא אמר. סיפרתי לה והיא התלהבה שנצא איתו. אני לא אוהבת לזרז דברים מה שצריך לקרות יקרה. קמתי למלא לי כוס שוקו ואז הוא בדיוק התקדם לעבר המכונה של השוקו. ניסיתי, אבל השוקו לא יצא, המכונה הייתה ריקה.
לירן:"מה יהיה איתך?"
אני:"יהיה טוב" אמרתי ולקחתי שוקו אחרי שהוא מילא את המכונה.
אחרי שסיימנו לאכול ולשתות, ישבנו קצת בלובי. רעיון של סיוון, לכו תבינו. ראיתי את לירן עוקב אחרינו בעיניו, ויוצא מהחדר אוכל לרגע.
לירן:"בא לכן לעשות משהו? אני מסיים לעבוד כאן ב-11" הוא פנה אלינו.
סיוון:"מה אתה רוצה לעשות?"
לירן:"רוצות לבוא לים? אני כאן עם האוטו" הוא חסך מעצמו שאלות מיותרות.
הבטנו אחת על השניה, ועניתי לו שבכיף. הוא אמר שנהיה מוכנות בלובי ב-11, הוא רק יחליף בגדים בשירותים ונצא. אני רציתי בנתיים ללכת לבריכה אבל סיוון הייתה כבדה אז סתם ישבנו ליד הבריכה ודיברנו. ב-11 לירן הגיע לבוש בג'ינס עד הברך קרוע, חולצה תכלת וכפכפים. הלכנו איתו לאוטו ונסענו לים. כל הדרך הוא שם שירי "אלון דה לוקו". ההתלהבות שלו הצחיקה אותי. כשהגענו לחוף סיוון רצתה להשתזף ואני ולירן רצינו להכנס למים. הוא הוריד את הבגדים ונשאר בבוקסר שחור צמוד, שהדגיש את הגוף שלו, ראו שהוא משקיע בו הרבה. אני הורדתי בגדים לאט, אחרי שוידאתי שסיוון הורידה ונכנסתי איתו למים.
נכנסנו למים העמוקים, הוא חיבק אותי, ופתאום הרגשתי משהו מוזר.. מאוד..
אם אתם לא סגורים על הדמויות..
רוצים להזכר..
לשאול משהו..
אני כאן.. 😊
חחחח אהבה ממבט ראשון?
פרק מדהים =]
מתי המשך?
כ"כ התגעגעגעתי לסיפור שלך ...
רק חבל שאני לא זוכרת על מה מסופר .
אבל בכל זאת לא מוותרת ! וממשיכה ליקרוא ולנסות להיזכר .
התגעגעתי אלייך .
נעלמת , איך בצבא?
QUOTE (סוופרמאמי @ 10/06/2008) חחחח אהבה ממבט ראשון?
פרק מדהים =]
מתי המשך?
U will see
המשך..? בקרוב.. 😊
QUOTE (מוררני @ 10/06/2008) כ"כ התגעגעגעתי לסיפור שלך ...
רק חבל שאני לא זוכרת על מה מסופר .
התגעגעתי אלייך .
נעלמת , איך בצבא?
את מוזמנת לקרוא ככה כמה פרקים אחרונים ולרענן את הזיכרון..
גם אני התגעגעתי.. בצבא בסדר.. חחח מסתדרים.. 😛
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 10/06/2008) QUOTE (מוררני @ 10/06/2008) כ"כ התגעגעגעתי לסיפור שלך ...
רק חבל שאני לא זוכרת על מה מסופר .
התגעגעתי אלייך .
נעלמת , איך בצבא?
את מוזמנת לקרוא ככה כמה פרקים אחרונים ולרענן את הזיכרון..
גם אני התגעגעתי.. בצבא בסדר.. חחח מסתדרים.. 😛
שמחה בשבילך .
אל תדאגי , אני לא יפסיק ליקרוא את הסיפור שלך .. אני ממשיכה .
ככה אולי אני אזכר לאט לאט 😉
*קוראת חדשה 😊*
מתחילה עכשיו לקרוא את כל הסיפור שלך מההתחלה
QUOTE (ליני_היפה @ 10/06/2008) *קוראת חדשה 😊*
מתחילה עכשיו לקרוא את כל הסיפור שלך מההתחלה
מצוין..
אני שמחה שיש גם קוראים חדשים.. 😊
היו לי כמה ימים של לחץ ויכול להיות שבקרוב יהיו הרבה יותר כאלה..
אבל אני אשתדל להמשיך לכתוב 😊
~*~*~*~*~פרק 113~*~*~*~*~
לירן:"רוצות לבוא לים? אני כאן עם האוטו" הוא חסך מעצמו שאלות מיותרות.
הבטנו אחת על השניה, ועניתי לו שבכיף. הוא אמר שנהיה מוכנות בלובי ב-11, הוא רק יחליף בגדים בשירותים ונצא. אני רציתי בנתיים ללכת לבריכה אבל סיוון הייתה כבדה אז סתם ישבנו ליד הבריכה ודיברנו. ב-11 לירן הגיע לבוש בג'ינס עד הברך קרוע, חולצה תכלת וכפכפים. הלכנו איתו לאוטו ונסענו לים. כל הדרך הוא שם שירי "אלון דה לוקו". ההתלהבות שלו הצחיקה אותי. כשהגענו לחוף סיוון רצתה להשתזף ואני ולירן רצינו להכנס למים. הוא הוריד את הבגדים ונשאר בבוקסר שחור צמוד, שהדגיש את הגוף שלו, ראו שהוא משקיע בו הרבה. אני הורדתי בגדים לאט, אחרי שוידאתי שסיוון הורידה ונכנסתי איתו למים.
נכנסנו למים העמוקים, הוא חיבק אותי, ופתאום הרגשתי משהו מוזר.. מאוד.
שלחתי את ידי לעבר בגד הים כדי לסדר אותו והופתעתי, מאוד. לירן היה קרוב אלי, ולאחר שהרמתי את ידי הבטתי בעיניו והוא חייך. החיך הזה הסביר לי הכל. בזמן שהיינו בתוך המים הוא הספיק לפשוט את המכנס, והתחתון שלו. התנתקתי ממנו, והתרחקתי לאט, וסתם שחיתי לעבר המים הרדודים יותר. הוא, בחוסר ברירה התלבש ושחה במהירות אחרי, בניסיון לתפוס אותי לפני שאצא מהמים. הוא הצליח, ומשך אותי אליו הולך לעבר המים העמוקים וגורר אותי איתו. אך לאחר חצי דקה הסתלקתי משם לעבר סיוון. לא הייתי צריכה יותר מדי מילים כדי שלירן יבין שאני לא ממש רוצה להשאר שם. ברגע שהוא הגיע לחוף, שוחה אחרי, הוא שאל אותנו אם הולכים. אני מיד עניתי שכן אך סיוון אמרה שהיא רוצה להשתזף, הבטתי בה במבט מופתע, מסמנת לה שנלך. ואז היא הוסיפה במהירות "אבל אני יכולה להשתזף גם במלון". מצוין, היא הבינה, חשבתי לעצמי.
נסענו איתו לעבר המלון. לאורך כל הדרך אף מילה לא נשמעה, אף מילה לא קטעה את השיר שהתנגן בקולי קולות. ישבתי ליד לירן, פתחתי את החלון ונתתי לשיערי הרטוב להתייבש ברוח החמימה של אילת. הבטתי החוצה וחשבתי, על כלום. פשוט בהיתי במלונות שעל פניהם חלפנו. כשהגענו למלון שלנו לירן הוריד אותנו, הוא לא אמר מילה. "תודה" סיוון פלטה לעברו, ושנינו שתקנו. לא ידעתי מה לומר. התקדמנו לעבר הדלת הראשית בזמן ששמענו את המוזיקה נחלשת, הולכת ומתרחקת מאיתנו. "מה ה.." היא התחילה להגיד ומיד קטעתי אותה. "לא עכשיו". האנשים במלון מכירים אותו, וזה לא היה מתאים. הגענו מהים ישר לחדר וסיפרתי לה הכל. היא הביטה בי במבט מופתע ואמרה "יש לך מזל שידעת איך לברוח מזה, אני הייתי קופאת במקום".
ישבנו שתינו על השטיח, עם בגדי ים ובגדים רטובים. מתלבטות מה לעשות. אני רציתי ללכת לבריכה והיא רצתה ללכת שוב לים. כל מה שהיה הוציא ממני את כל החשק ללכת עכשיו לים. כל מה שרציתי היה להשאר במלון, כשאני יודעת שהוא לא כאן, שאין סיכוי שהוא יציק לנו. הצחלתי לשכנע אותה לפחות לשכב על הכסאות ליד הבריכה. שתינו שוכבות על הכסאות בבגדי ים, משתזפות קצת. "שלום" שמעתי מישהו פונה לעברנו. הסתובבתי אליו וראיתי אדם קצת מוזר, תפור עליו עובד מלון. הוא לבש חולצה לבנה עם לוגו שחור של המלון, ומכנס שחור. "היי" עניתי ולא ייחסתי חשיבות מיוחדת. "אפשר לשבת כאן?" הוא פנה אלינו. "כן" סיוון ענתה לו. והוא תפס כסא וישב. "אני איציק" הוא הציג את עצמו. הוא סיפר לנו שגם הוא עובד בחדר אוכל, ובמזנון שעל הבריכה, כמו לירן. הוא גם מכיר את לירן כצפוי.
אני וסיוון הצגנו את עצמנו, הוא שאל לכמה זמן באנו, ועוד כל מיני שאלות רגילות של אילת. הוא הלך לרגע וחזר עם שתי כוסות ברד אפרסק או משהו כזה והגיש אותן לי ולסיוון. "תודה" אמרתי ולקחתי לגימה קטנה מן הברד. לאחר מכן הוא חזר לדוכן שליד הבריכה. ואני נכנסתי למים לבדי, כשסיוון מביטה עלי מהכסא, לא רוצה להכנס. איציק חזר אחרי מספר דקות וראה אותי בבריכה. הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי אחר כך, אני חושבת שאני אוותר על התענוג הזה.
הערב הגיע מהר מאוד, ונאצלתי לצאת מהמים ולחזור לחדר שלנו. חזרנו לחדר ואמרתי לסיוון שעדיף שהיא תתקלח ראשונה כי אני מתקלחת שעות. היא נכנסה ואני בנתיים ראיתי טלויזיה. כשהיא סיימה החלפנו תפקידים. אני לבשתי חצאית לבנה, חולצה בצבע בננה, ונעלי בובה שחורות, בקושי התאפרתי ויצאנו לעבר חדר האוכל. קיבלה אותנו בכניסה עובדת שלא ראינו קודם, אמרנו לה את מספר החדר ונכנסנו. "אולי לירן לא כאן" תהיתי, וחיוך עלה על פני. ישבנו בשולחן שהיה ממוקם באמצע חדר האוכל, ואכלנו כל מיני דברים טעימים. בזמן שהלכתי למזוג לי כוס מים נתקלתי בלירן, הפניתי את המבט והמשכתי הלאה, בלי מילים.
חזרתי לשולחן וראיתי ששכחתי את הפלאפון שלי בחדר. זה גם היה תירוץ להעלם לעוד כמה רגעים מחדר האוכל, אולי לירן כבר לא יהיה כאן כשאחזור. לקחתי את המפתחות והלכתי לעבר החדר. עוקפת את הבריכה ומביטה בך תוך כדי הדרך לחדר. רגע לפני שהגעתי לשביל שמוביל לחדר מישהו אחז בידי. "עצרי שניה" שמעתי קול מוכר..
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי