אאיי אאאאייי מהממםםם :]]]
גרר סיפור מושלםם שכזהה 😊
תמשיכיייי מאמייי ...
פרקק נדירר @$#%
איןן לי מושג מה זה 'מסע בראשית'
אבלל אני מקווה שנהנת - הכי בעוללם
תמשיכי כשתוכלי בובה
מואאה
וואי =O
אנני בההלם זה כ"כ יפפה !@#
קרראתי הכל והזללתי דמעה קטנטננה 😁
וואיייי שלמותתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!! 😛
תמשיכי דחוף!
יאאא איזה נשמותתתת
תוווווווווווווווווווווווודה
לפני שעה ככה חזרתי
וזה היה אחד הטיולים
נראלי מחר אני אעלה אולי תמונות לא בטוחה.. נראה חחח
מחר המשך בע"ה אווווהבבת!
אאאאאאאאאחחח
פשווטטט
ש=ל=מ=ו=ת.#!!!!!!!!11..
אין פרק מהממםםםם..
מחכה להמשךךך
לאבב יוווו
אני מתה על הסיפורים שלך
מחכה להמשך
מאיה
הסתכלנו אחד על השני הוא חייך לי שוב והמשיך ללכת.
"וואי כמו מטומטמת צחקתי!" צעקתי על עצמי
"למה מטומטמת?! הוא כזה נשמה יאללה!!! אין אין זה גורל, הוא לא סתם הופיע פה
אני אומרת לך דורין, בדיוק אמרת שאת מוותרת והוא באאא" זוהר אמרה לי מלאה בהתרגשות
"כן......" אמרתי שמחתי מצד אחד אבל בכל זאת אני אוהבת את לוטם,
והוא זה משפיע עליי, ועליו חשבתי בעיקר.......................
שיר אהבה למוזה / פרק 10 [: #
"וואי סופסוף נגמר היום" אמרה לי זוהר אחרי יום מפרך במהלך אותם שבועיים
"כה" אמרתי וחייכתי לה
"בואי נגיד לבנות ביי ונעוףף" היא אמרה לי ואני היא וחלי הלכנו לכיתה של שיר ומיתר
"שיייייייייייר" צעקתי לכיוון שיר "חשבתי הברזת" צעקתי לה והתקדמתי לכיוונה
שיר ומיתר לומדות 'שיווק ופירסום' עם אחד מחברים של לוטם והוא ישב בדיוק שולחן מלפניה
"נו ראית את רותם?" שיר צעקה לי, ידעתי שזה בכוונה
"כה, אחח כפרעליו.. הוא רוצה להיפגש איתי יום שישי" אמרתי לה, כמובן שזה לא היה ולא נברא
"רציני?" היא זרמה איתי "נוווו איזה יופפיי" היא צעקה באושר
"לא יודעת..." אמרתי בייאוש בשביל לא להביע כל כך התרגשות, שלא יקלוט שזה בכוונה
"מה לא יודעת י'סתומה???" הוא צעקה עליי
"ללכת? כדאי?" שאלתי אותה והוא הסתובב עם הכיסא כמעט עם הפנים אלינו 'שקוף' חשבתי לעצמי
"ברור שכדאי, את אומרת לו כן את שומעת?!" היא צעקה עליי
"חחחחח אוקיי, אחח הוא כזה מאמייי" צעקתי וצחקנו אחרי זה.
"דוריןןן" חלי צעקה לי ורצה לכיוון השולחן של שיר
"ציון אמר לי שתהיי בבית תדברי איתו" היא אמרה לי
"סבבה, מה... קרה משהו?!" שאלתי
"אנערף, אמר שצריך לדבר איתך" היא אמרה לי
"אוקיי" אמרתי
רק אחרי כמה שניות קלטתי שגם את זה היא עשתה בכוונה .
"בואו למיתר" שיר אמרה וקמה מהכיסא שלה,
חלי הלכה לפניי ואני באתי לעבור ליד לוטם בלית ברירה,
פתאום הוא הפיל את העיפרון בגללו נעצרתי הוא הרים את העיפרון הסתכל עליי מלמטה במבט כובש
אבל אני ?! תקעתי לו את המבט הכי פאקצי שהייתי יכולה והמשכתי ללכת.
"יוואוו מיתרר" צעקתי לה בלחש
"איזה מושפל יאללה" היא גם צעקה לי בלחש
"בואנה שיתבגר כבר" שיר אמרה
"מה אכפת לי.. אני יודעת שאני שיגעתי אותו שהוא איבד בגללי ת'ראש
ואני עוזבת אותו עכשיו איתה.. הרי אחרי שהם יסיימו את מה שיש בניהם
הוא יראה אותי ויעקוץ לו שהוא יבין שהוא הפסיד אותי בשבילה" אמרתי
"צודקת לגמרי" זוהר אמרה לי והחזיקה לי את היד,
חייכנו כולנו הבנות נכנסו לשיעור ואנחנו הלכנו הביתה .
"דורין תקומי" אמא צעקה לי מהחדר שינה שלה
"וואי" אמרתי לעצמי ושמתי את השמיכה מעל הראש
"את תאחרי דורין, כל בוקר אותו סיפור" היא אמרה לי
הסתכלתי על השעון השעה הייתה 7 וחצי
'פאאאק איחרתי לשעת 0' צעקתי בתוכי וקפצתי מהמיטה במהירות
"יש לך 0 יום" אמא צעקה לי מלמטה כנראה ראתה את המערכת שעות על המקרר
"כה.." אמרתי בשקט
"עוד פעם היום יהיה טלפון מהמחנכת שלך, איזה עצבים נמאס לי כבר" אמא אמרה לי
ואני צחקתי בשושו.
ב8 וחמישה כבר הייתי מוכנה, שתיתי צ'יק צ'ק את הנס קפה שלי, לקחתי את הפרוסה שהכנתי,
הבאתי לאמא נשיקה, לקחתי את התיק ויצאתי מהבית.
"מאמי" חייכתי לשיר שראיתי אותו בפתח ביתי
"בוקר טוב" היא אמרה לי והבאנו חיבוק אחת לשנייה
"מה חדש?" שאלתי
"הכל כרגיל אני יודעת ואיתך?" היא שאלה
"גם" אמרתי לה והמשכנו ללכת.
היה צילצול נכנסתי לשיעור, זוהר כבר הייתה בכיתה הבאתי לה נשיקה ובדיוק המורה נכנסה
הוצאתי מחברת וקלמר והתחלתי לכתוב, כמה שהמורה הזאת חופרת!
"אני לא מאמינה איזה קוווור" צעקתי וקפצתי בלי סוף
"כה איזה קיפאון" שיר אמרה את המשפט הקבוע שלה
"חחחחח" צחקנו כולנו
"כמה חיכיתי כבר להפסקה הגדולה הזאת, סופסוף 10" מורן אמרה
"כה גם אנחנו חיכינו אני ודורין כמעט התעלפנו בשיעור החפרני הזהה" זוהר אמרה וצחקנו..
אני ומיתר החזקנו ידיים והלכנו מקדימה,
שיר, זוהר, חלי ומורן היו מאחורינו .
ראיתי את לוטם עומד בסוף המסדרון, הפנתי את ראשי לכיוון החלונות בעצבים
ואז העיניים שלי נפתחו "הנההה רותםםם" צעקתי לבנות,
רצתי עם מיתר בשיא המהירות לכיוון המדרגות והעקבים שלי נשמעו בכל השכבה
"אם תמשיכי לרוץ אני אגיד לרותם שאת רצה בגללו" מיתר צעקה בדיוק שעברנו ליד לוטם
אני צחקתי והמשכתי לרוץ..
"סבבה דורין י'זונה תעזבי אותי בשביל רותם" שיר צעקה לי תוך כדי צחוק,
לוטם הסתכל על הבנות ממהרות אחריי וחבר שלו יותם אמר לו משהו באוזן ושניהם הסתכלו על כל החבורה.
"את חזקההה" אמרתי למיתר ואז גם אמרתי לבנות שהן הגיעו לכיוון שלנו
"יאא איזה מאמיי רותם" אמרתי וכולי התרגשתי בלי אפילו להבין למה
"יאא היא מתחילה לפתח אליו משהו אני בטוחה" זוהר אמרה
"לאא נראה לכם?!" אמרתי והלכתי לכיוון הזולה במהירות
'אסור לך' אמרתי לעצמי מיליון פעם והתיישבתי............
וואי מגיעעעע ללוווו
תמשיכיי מההרררר
😊 😊
מותר, מותר לה :]]
פרק מ-ה-מ-םםםםם.. מתה על הסיפפפור הזה [=
מ-ד-ה-י-ם-😛
תמשיכיייייייי 😊
:]]]
תודה בבבנות 😊
עוד תגובות?! 😛
יאוו סיפורר ליגהה..!!
חבל שיש אחרי הרבה זמן המשך אבל בטח בגלל הלחץ של בצפר הא?! חח
מחכה להמשךך!@#$%^
אווווי, יפפפה אההבתתי חחחח
הממממשך :]